קריית מלאכי: מאות ליוו למנוחות את דוד עבודי
בשבוע שעבר הלך לעולמו דוד עבודי, ראש המועצה השני של קריית מלאכי, שכיהן לאורך תקופה כוללת של 26 שנים. משה קצב, שניצח אותו בבחירות בשנת 1974 ספד לו: "לא היה ראש מועצה כמוהו לפניו, או אחריו"

עבודי היה, כאמור, ראש מועצת קריית מלאכי עוד מימיה הראשונים. רק בבחירות שהמוניציפאליות שהתקיימו בשנת 1974 הוא הוחלף על ידי משה קצב, לימים נשיא המדינה.
"לא היה ראש מועצה כדוד עבודי, לא לפניו ולא אחריו, שעשה למען קריית מלאכי כמוהו" ספד קצב לעבודי בטקס הלוויה. "הוא יצר יש מאין. למרות שבתחילת הדרך היו בינינו חילוקי דעות פוליטיים, הרי שבהמשך למדתי להכיר ולהוקיר אותו".
עבודי עלה ארצה מעיראק בשנת 1950, והופנה עם משפחתו למעברת קסטינה העברית. בבחירות המקומיות הראשונות, מונה לסגן ראש המועצה ולאחר שנה החליף את חיים גושן כראש מועצה. ארבע תקופות רצופות נבחר וכיהן כראש המועצה, בסך הכל 26 שנים. הוא הניח אחריו אישה, ארבעה ילדים, ונכדים.
ארונו של עבודי הוצב ברחבת העירייה כשעתיים לפני הלוויה, ורבים מעובדי העירייה, גמלאים של העירייה ותושבים מן השורה חלפו על פני הארון. עבודי היה האחראי לגיבוש קריית מלאכי המעברה לכדי ישוב עירוני מסודר, כשהוא אוסף מגוון של עולים חדשים מעיראק, מרוקו, רומניה, תימן ועוד.
הוא חלק עימם את קשיי שיכונם באוהלים, כשהם חשופים לתהפוכות מזג האוויר, ואת האבטלה. עבודי מונה לסגנו
ותיקי העיר סיפרו השבוע שהם מתגעגעים לימים האלה. "היה הרבה פחות כסף, אבל אף אחד לא העלה על דעתו להפר את חוקים עירוניים" אומר פנסיונר של העירייה, "ומי שבכל זאת עשה זאת, טופל בנוקשות וללא פשרות. לא עשו הנחות בגלל שמדובר בעולים חדשים או תירוצים אחרים".
עבודי היה איש מפלגת העבודה כל חייו על גילגוליה השונים. בקריית מלאכי, כמו בעיירות פיתוח נוספות של תחילת שנות ה-70, נזרעו הזרעים של הדור שפיתח רגשות עוינים כלפי מפא"י ודבק באלטרנטיבה.
הדימוי הארכאי של עבודי לא עמד לו מול הכח הצעיר, משה קצב, שייצג את אותה אלטרנטיבה. קצב סחף אחריו בעיקר את הצעירים וביצע מהפך תודעתי בישוב ש שנחשב למעוז בלתי חדיר של מפלגת העבודה ההיסטורית.
במהלך השנים מבקריו של עבודי לעגו למבטאו העיראקי הכבד, ולמה שהיה נראה להם כעילגות ודלות לשון. יריביו הפוליטיים השתמשו בדעה קדומה זו עד תום ומחזרו שוב ושוב אמירה שיוחסה לו:
"בנינו לכם כבישים ועשינו לכם מים קופצים", כאשר התייחס לכאורה למזרקה שנבנתה במרכז המסחרי. "הרי מה יכלו לטעון נגדו יריביו הפוליטיים?" הסביר אחד ממכריו, "אי אפשר להגיד עליו שהוא היה מושחת. זה היה נשמע מופרך. כל חייו חי בצניעות בבית קטן ברחוב גושן, על שם ראש המועצה הראשון".