בכיר לשעבר בשב"ס: "כלא פרטי – סכנה לדמוקרטיה"
גונדר שלמה טוויזר שהיה שותף לעתירה לביטול בית הכלא הפרטי קובע: "הפרטה זו הייתה עלולה להוביל להפרטת שירותים כמו המשטרה ובתי המשפט". יש גם כאלו שמרוצים הרבה פחות: 120 עובדים מב"ש שאמורים היו לעבוד בפרויקט, קיבלו מכתבי פיטורים
עתירה לבג"ץ לה היה שותף, אותה הגיש כנגד הקמתו של בית סוהר פרטי ליד באר שבע, מעוררת בימים אלה סערה רבתי, אחרי שבית המשפט פסק, כי המדינה לא יכולה להפקיד את אסיריה בידיים פרטיות. הקבלן, שהשקיע בפרוייקט כ-200 מליון שקלים, כבר מאיים בתביעת ענק כנגד המדינה, הכוללת לטענתו גם הפסד הכנסות עתידיות, בשך של כ-180 מליון שקלים.
"שנים הזהרתי, כי הדגם המוצע לבית סוהר פרטי בישראל אינו מתאים למערכת שלנו. ערכנו כינוס של אנשי מקצוע מובילים בתחום, לפני כמה שנים, בירושלים. מיטב המוחות היו שם. המסקנה הייתה ברורה: אם להפריט את שירות בתי הסוהר בישראל, אז רק לפי הדגם הצרפתי, הגורס שאפשר להפריט את ההסעדה, את שירותי הרפואה, את התחזוקה, אך בשום פנים ואופן לא את הסוהרים, הבאים במגע עם ציבור האסירים. תבין: אין לי דבר נגד היזם. הוא בנה".
טוויזר קובע עוד כי "הבעיה היא של המדינה. מלכתחילה זה היה בעייתי. פנו אליי, אמרתי שאני מוכן לתרום מניסיוני, אך רק לפי הדגם הצרפתי ולא על פי הדגם שהם הציעו, שהתברר כי לא עמד במבחן הבג"ץ".
רבים בבאר שבע תלו תקווה בבית הסוהר הפרטי, בהם 120 עובדים, שחלקם עזבו מקומות עבודה אחרים וקבועים. עם החלטת בג"ץ, הם למעשה נשארו ללא תעסוקה והצטרפו אל מעגל האבטלה בעיר, שגם ככה בה קשה מאוד להשיג עבודה ועוד יותר, עבודה בשכר נאות. מה מביא אדם להתפטר ממקום עבודה מסודר? שכר גבוה יותר ותנאים מבטיחים יותר. כעת, הם נשארו קרחים מכאן ומכאן וגורלם לא ברור.
"הטובים מביניהם אולי יקלטו בשירות בתי הסוהר", אומר טוויזר. "אבל בטח לא בשכר שהבטיחו להם במגזר הפרטי. הם צריכים גם לקחת בחשבון שגם משטרת ישראל וגם שירות בתי הסוהר מפעילים כיום קריטריונים מחמירים לקבלת עובדים. אבל הם ידעו לקראת מה הם הולכים וידעו שמוגש בג"ץ בעניינם,
בית הסוהר הפרטי היה אמור לפעול כעסק לכל דבר, המניב לבעליו רווחים נאים בהפעלתו. כבר עם תחילת העבודות, היו מי שראו בפרוייקט טעם לפגם: המדינה מסירה אחריותה ומותירה בידי אנשי עסקים ואנשים פרטיים את ההתמודדות מול מי שנשללה חירותם, לרבות הפעלת כוח נגדם. בעיניו של טוויזר, הדבר חמור:
"דמיין לעצמך שעם התקדים הזה, מחר מחליטים להפריט חלק מסמכויות השיטור, כמו למשל, השיטור בשכונות ולתת אותם בידי אנשים פרטיים. כאשר אתה בוחר ממשלה וכנסת, אתה בוחר אותם מתוך ידיעה, כי היא מתנהגת לפי חוקים מסויימים. בהעברת הסמכויות האלה, יש, לא פחות ולא יותר, מאשר סכנה לדמוקרטיה".
בית הסוהר הפרטי בבאר שבע היה אמור להיות הראשון מסוגו בישראל ולהוות תקדים להפרטות גם בתחומים אחרים. בשנת 2005 חוקקה הכנסת תיקון לפקודת בתי הסוהר, המאפשר להקים בישראל בית כלא שיופעל על ידי תאגיד פרטי.
הזכיין שנבחר להקים את הפרוייקט היה "א.ל.א ניהול והפעלה", שבבעלות איש עסקים לב לבייב וחברת מנרב. בית הכלא היה אמור להעסיק 120 עובדים, המופקדים על 800 אסירים ברמות סיכון נמוכה ובינונית, שנידונו ללא יותר משבע שנות מאסר.
החברה שכרה 120 עובדים, חלקם הגדול תושבי הנגב, אשר עזבו משרות אחרות, מוקסמים מהתנאים שהוצעו להם בכלא הפרטי. לא שבשביל הכסף הטוב הם לא היו צריכים לעבוד וקשה מאוד. המדינה קבעה קנסות כבדים, של מאות אלפי שקלים, על כל תקלה, מבריחת אסיר ועד להתאבדות וגם, במקרה של אי חזרה בזמן של אסיר מחופשה.
על מנת להבטיח שלא יהיו תקלות, מלבד משמעת ברזל, הוכנסו לכלא הפרטי אמצעי ניטור, מעקב והתרעה, למנוע כל אירוע חריג. מצד שני, מדובר בכלא מרווח יחסית, שתנאי הכלאיה בו יחסית נוחים: חצר טיולים גדולה, מטבח שלא היה מבייש מלון גדול, תאים משופרים ועוד. כבר למעלה מחצי שנה שהצוות מתייצב מדי יום בכלא הריק, אחרי שבאוצר רמזו להם כי העתירה נגדם בבג"ץ לא תתקבל. עם הפסיקה בבג"ץ, הפך המבנה הענק לשומם, עד שיוחלט מה לעשות בו.
בשנת 2005 הוגשה לבג"ץ עתירה כנגד חוקיות ההחלטה להקים כלא פרטי, על ידי המכללה האקדמית למשפטים ברמת גן, גונדר בידמוס שלמה טוויזר, מכירי שב"ס בעבר ועל ידי האסיר אז, ידין מכנס. באמצעות עורכי הדין גלעד ברנע ואפי מיכאלי, טענו העותרים כיח החוק נותן לזכיין סמכויות שלטוניות מובהקות, בהן שימוש בכוח, פגיעה בחירות ופגיעה בפרטיות של האסירים ומבקריהם.
לטענתם העותרים, התקדים הזה היה נותן מקום להפרטת המשטרה, הצבא ומערכת השפיטה, תוך כדי פגיעה אנושה בחיים הדמוקרטיים בישראל. "תאר לעצמך", אומר טוויזר, "שמחר, על סמך התקדים הזה, יפריטו את חיל הים ויעבירו אותו לחברה פרטים, כמו צים. איך זה יראה? תאר לך מה קורה, כאשר השוטר הוא בעצם אזרח העובד בשביל חברה פרטית". "אני מצדיע לשופטי בג"ץ, על כי קיבלו החלטה אמיצה. כאשר הגשנו את העתירה, אנשים לא רצו להצטרף אלינו, פשוט פחדו וחשבו שהעתירה חסרת סיכוי. החלטת בג"ץ אמיצה מאוד ואני מצדיע להם".
בין היתר, נאמר בפסק הדין, שנכתב על ידי נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש, כי החוק מקנה לזכיין, שהוא תאגיד פרטי הפועל למטרות רווח, סמכויות פוגעניות ביותר, בהם חיפוש בערום על גופו של אסיר או הפרדה מנהלית.
"כאשר סמכות הכליאה של אסירים נמסרת לידי תאגיד פרטי הפועל למטרות רווח, מאבדת שלילת החירות חלק ניכר מהלגיטימיות שלה", כותבת הנשיאה בייניש. זכות האסירים לכבוד האדם נפגעת, נאמר בפסיקה, , מכיוון שהם הופכים להיות אמצעי להפקת רווח על ידי התאגיד. עם זאת, לא נשללת על הסף האפשרות כי שירותים מסויימים בכלא אכן יופרטו.
כעת, צפויה תסבוכת גדולה, שכן היזמים שהקימו את הכלא המפואר, אינם מתכוונים לוותר והם עתידים לתבוע את המדינה. סביר להניח שגם 120 העובדים, אשר קיבלו בימים אלה מכתבי פיטורים, לא ישתקו: הם נפלטו למעגל האבטלה, בעיר שבה מימדי האבטלה גדולה. "כולם ידעו מה עומד לקרות. גם העובדים. כולם ידעו שהוגש בג"ץ, כולל אנשי הכלא. זה היה ברור. גם העובדה שיזמי הכלא תובעים סכום כל כך גדול על אובדן הכנסה עתידית, מוכיח כי עמדה מאחוריהם כוונה לעשות רווח".
נא להמתין לטעינת התגובות
