מושב בן זכאי: הסיפור הלא ייאמן על האב שלא סלח גם במותו
ב', נכה צה"ל, לא סלח לבנו על שהתחתן בלי לבקש את ברכתו. הוא החליט לסגור איתו חשבון לאחר מותו, ובמצבה שהכין מבעוד מועד כתב: "בני בגד בי, לא כבדני והזניחני". שבועיים אחרי החשיפה המצמררת במעריב ו-nrg, הגרושה והבן מספרים את גרסתם
ב', הנפטר , דאג להכין אותה עוד בחייו, והורה לאנשי החברה קדישא ביבנה להניח אותה על קברו כאשר יגיע זמנו: "השתדלתי להיות: מאמין, אמין, נאמן, צנוע, מסור, מתמיד, ישר, תמים ונועז", מספרת המצבה. "כמחצית חיי הייתי חייל, כי כל חיי אהבתי בדרכי את ה', היהדות הציונות הטהורה ומדינת ישראל השלמה. את הורי אהבתי וכיבדתי, את עקרונותיו, תבונתו וטוב לבו של אבי אהבתי.
חלקו השני של הטקסט החקוק באבן מוקדש כאמור לביקורת של ב' על בנו: "חוכמת חיי שצברתי העברתי באהבה לבני אך הוא בגד בי, לא כבדני והזניחני בצד בהיותי נכה צה"ל ובכך בני נושא את שם משפחתי לשווא". עובדי חברה קדישא מילאו את בקשתו האחרונה של הנפטר והניחו את המצבה על קברו כשהלך לעולמו.
מאיר מור יוסף, שמנהל את החברה זה
המצבה המכאיבה שמורה ומטופחת. אבנים מונחות על הקבר, עדות למבקרים שפקדו את המקום. גם עציץ פורח מגלה שב' לא נשכח מלב. מור יוסף מספר שמדי שנה מגיע אלמוני לבית העלמין ועורך אזכרה לעילוי נשמת הנפטר.
בדיקת המגזין מגלה, כי האלמוני הוא הבן הנפגע עצמו, שממשיך לכבד את זכר אביו למרות הדברים הקשים שכתב עליו במצבתו. הבן, עורך דין מצליח, לא יכול למצוא בית משפט שבו יוכל לתבוע את עלבונו.
"אני מעדיף שלא לדבר על הנושא", הוא אומר לנו. "הסיטואציה הזאת מאוד לא נעימה, לא נוחה וכואבת ואני מעדיף שלא לתת לה הד פומבי".
ידעת על המצבה?
"ודאי. ידעתי הכל. יש שם מישהו שמבקר כל שנה וזה אני. אני לא רוצה לדבר על זה. זה עניין אישי שלי".
הוריו ואחותו של ב' נפטרו לפני שנים וקרובי משפחתו חיים במושב גאליה. נדמה שגם הם מגנים את המצבה החריגה. "זה היה דבר אישי שלו", אומרים במשפחה של בן דודו. "ככה הוא רצה לעשות וככה עשה. הוא סיפר לנו מראש שזה מה שהוא רוצה".
לא ניסיתם לשכנע אותו לשנות את המצבה לפני שנפטר?
"תשמע, מה שהיה נגמר. זה דבר אישי. יש יוצאי דופן".
חשבתם לתקן את המצבה לאחר מותו?
"לא. אנחנו לא קובעים. הוא קבע לבד. הוא הלך והכין הכל מראש לפני שנפטר. אי אפשר לעשות כלום ולא לנגוע במצבה".
ההתחקות אחר סיפור חייו של האב המנוח, סגן אלוף במילואים ונכה צה"ל, מתחילה בבניין מגורים מטופח ברמת גן. כאן גר ב' שנים ארוכות, עד שנפטר לפי כעשור ונקבר ביבנה, ושם קבורים הוריו. רכבו של ב' חנה ממש מתחת לחלונו, והשכנים מספרים שנהג להשתמש בו יותר מבדירתו.
בשעת צהריים הבניין שקט ומסוגר, ממש כמו חלקת הקבר שבה נטמן ב'. השכנים אינם ששים לפתוח את הדלת, נראה שהם אף חוששים להשמיע קול. בשתי הכניסות של הבניין מכירים הדיירים הוותיקים את ב', אך איש מהם מעולם לא ביקר בדירתו או ישב איתו לכוס קפה. שלום-שלום וחיוכים בחדר המדרגות, לא יותר.
"לא ידענו עליו כלום", אומרת אחת השכנות הוותיקות. "לא ידענו אם הוא גרוש, נשוי או אלמן. הוא היה איש נחמד, חייכן כזה". השכנה מספרת שמותו של ב' התגלה רק ימים אחדים אחרי שאירע, בזכות שכנה ערנית מהבניין הסמוך.
אותה שכנה, שוטרת, נהגה לשוחח עם ב' דרך חלונות דירותיהם. "היא ראתה שהמזגן דולק, שהאוטו לא נוסע, ואז היא התקשרה למשטרה", מספרת השכנה. "הוא כל הזמן נוסע, לא ידענו לאן. רק כשהוא לא הזיז אותו כבר כמה ימים הזעקנו את המשטרה, והם גילו אותו בבית מת".
בדירה שבה גר ב' בגפו גרה היום משפחה שלא הכירה אותו. "לא הכרנו אותו. כשקנינו את הדירה בקושי ידענו שמישהו נפטר בה. מה הסיפור? אין לנו מושג ואנחנו לא יודעים אם יש לו בן".
גרושתו של ב', אישה מטופחת ואמידה בשנות השבעים המוקדמות לחייה, מתגוררת בהרצליה פיתוח ופוגשת אותנו בדירה בתל אביב שאותה היא משכירה. היא וב' התגרשו כשהיה בנם היחיד בן שש, ואת הירושה המחרידה שהשאיר לו ב' היא לא תשכח עד אחרון ימיה. "זה באמת סיפור נורא", היא אומרת. "ב' לא דיבר עם ההורים שלו, לא דיבר עם אחותו. הבן שלי כבר מסכן ממנו. היום הוא בן 40.
"כשהבן היה בן 20 ומשהו, הוא התחתן והזמין את ב' לחתונה. ב' אמר,'אני לא רוצה להגיע. לא הצגת בפניי את הבחורה קודם, ואני לא בא'. אז הבן שלנו התחתן, ואבא שלו לא בא לחתונה. יותר מזה: הבן קיבל תביעה על זה שהכנסנו את השם של ב' להזמנה לחתונה. האבא של הכלה, עורך דין מפורסם, ממש התבייש בכל הסיטואציה. הבן שלי התגרש, כי ההורים של הכלה נבהלו כשהם גילו את סיפור המצבה".
למה ב' כל כך נפגע? מה הוא רצה?
"הייתה ביניהם מערכת יחסים מאוד קשה כשהבן גדל. אבל רק שתדע שכשהבן שלי היה בן 16, היה הגרוש שלי בבית חולים אחרי ניתוח לב שלא הצליח. הבן נסע בכל יום לבית החולים תל השומר במשך שנה רק כדי להיות איתו. הוא שיגע אותו. לדעתי זו פגיעה שאף אחד לא יכול לכפר עליה. אתה יודע כמה זה קשה לחיות כשיש לך עסק לא גמור עם אבא שלך? אבל מתגברים".
הוא השאיר לכם משהו בצוואה שלו?
"הוא לא השאיר שום דבר בצוואה לבן היחיד שלו, הבן לא ירש אותו. אבל הבן גם לא רצה, אז לא הייתה בעיה. הוא השאיר את הכל לחבר שלו מהצבא, ולכל מיני חברות שלו במשך השנים. הבן לא קיבל שום דבר. מה שהאבא עשה זה דבר מזעזע. אין דברים כאלה".
ידעתם שהוא הכין מצבה כזו עוד לפני שנפטר?
"כן. כי הוא הגיש את זה בתביעה בעניין ההזמנה לחתונה".
והגעתם ללוויה?
"כן. גם אני וגם הבן היינו שם. ולאחר מכן שמנו על הקבר את המצבה".
לא חשבתם להוריד את המצבה לאחר מותו?
"לא. בשביל מה? ככה הוא רצה. איך אמר לי הבן שלי? 'אבא בטח עכשיו מבסוט בשמים כשהוא רואה שמדברים על המצבה שלו'".
האישה עוצרת את שטף דיבורה, מיטיבה את משקפי השמש ומסכמת: "אני בטוחה שלבן שלי יש פצע בלב. לא משנה כמה שנים עברו. "זה משהו מאוד כואב. זה נורא מבחינתו. מצד אחד זה עוול, מצד שני זה לא ייאמן שאתה יכול לעשות דבר כזה לבנך יחידך. לא היה לו מישהו אחר. אני חושבת שהבן שלי בחיים לא יוכל להתגבר על זה. זה קטע נוראי שאבא יכול לעשות לבן".
נא להמתין לטעינת התגובות
