לא להאמין: אברהם הדר כבר בן 80
לא להאמין. אברהם הדר, הצעיר הנצחי, מהדמויות הססגוניות והמיוחדות כל כך של אשדוד בשנות ה-50 וה-60, חוגג 80

מההה? אברהם הדר בן 80? אתם בטוחים? כן, בטוחים. נו, אז נרים כוסית ונאחל לו עד 120. נאחל לו, בטח שנאחל, אבל אני שב ותוהה, בן 80? כבר? כן, משיבים לי. למה אתה מתקשה להאמין, כל כך מתפלא? בן כמה אתה? תעשה חשבון ותראה. אז עשיתי. ועכשיו, אל תשאלו בן כמה אני.
כן, חברים, אבריימל'ה הדר, הצעיר הנצחי, מראשוני אשדוד, שיצרו כאן בשנות ה-50 וה-60 הווי מקומי כל כך ייחודי, מחליף קידומת. הפעם שונה, יותר מתקדמת.
על "הקולנוע" של אברהם טודרס, שמעתם? היו מקרינים שם בחוץ, בערבי הקיץ, סרטים. שחור–לבן 16 מ"מ. והכל במכונת הקרנה מיושנת, מטרטרת, שהפילם היה נקרע בה לעתים תכופות. נו, ולאחר שהיו מדביקים את הפילם, הסרט היה נמשך ממקום אחר. את הקטע החסר, כל אחד השלים בדמיונו. איך שבא לו. לפי מיטב הבנתו.
באותם ימים, למי שאינו יודע, התרגום לא היה בגוף הסרט כמו היום, אלא בצד, בנפרד. אברהם הדר היה אחראי על התרגום. הקשר בין הנאמר על המסך לבין התרגום, היה מקרי בהחלט, שכן אברהם לא שלט במיוחד באנגלית ועוד פחות בצרפתית. שלא לדבר על שפות אחרות.
וחוץ מזה, היה נרדם תוך כדי הקרנה. כשהתעורר, המשיך לגלגל את התרגום במקום שהפסיק, למרות שהסרט רץ בינתיים קדימה, הרחק משם, לקראת האמצע או הסוף. לא. אף אחד לא כעס עליו. למה? כי על אברהם הדר לא כועסים. בן אדם זהב, איך אפשר? מה גם, שהאנשים אז לא באו רק לראות סרט, אלא להיפגש. להחליף מילה. לפטפט קצת, לשמוע בדיחה. ואם הסרט נקרע או התרגום נתקע, אז מה?
אבריימל'ה עבד בחברת החשמל. את זמנו הפנוי הקדיש לענייני חברה ותרבות. תרבותניק, קראו לזה אז. השתתף בתכניות רדיו, כתב וערך רשימות ומאמרים, ארגן מופעים וחגיגות, מפגשים ומסיבות. שיהיה שמח. שלא ישעמם. הוא כתב גם שירים.
אברהם ערך את העיתון הראשון באשדוד, שיצא לראשונה לאור באוגוסט 1957. "הביטאון", קראו לו. כן, שנה לאחר היווסדה של אשדוד. כבר אז.
אברהם נמנה בין מקימי "חוג המגש". מהו "חוג המגש"? או-הו-הו, סיפור. חוג גסטרונומי, שהחל כחוג קטן, צנוע, והפך במהלך הזמן למשהו גדול ומרשים והתפרסם בארץ הודות לייחודו ולצבעוניותו. "חוג המגש" לא התמקד רק באוכל, כמשתמע משמו, אלא גם בנושאים אחרים. עד היום, לא קם לא באשדוד ולא בארץ, חוג שידמה לו. עוד אספר עליו.
אברהם בלט לא רק במרצו ובססגוניותו, במגוון עיסוקיו וכישרונותיו, אלא גם, ואולי בעיקר, באנושיותו, בטוב לבו. לפני כמה שנים עבר אירוע מוחי ומאז הוא נראה פחות ופעיל פחות. אבל שלא תטעו. הניצוץ בעיניו, אותו ניצוץ, החיוך, אותו חיוך ובן האדם, אותו אדם. חביב. חם.
מה נאחל לו ליום הולדתו ה-80? בריאות. הרבה בריאות. עד 120.