חיפה: נפטרה יפה פרץ, האישה שחוללה מהפכה במועצה הדתית
חברת המועצה הדתית יפה פרץ הלכה השבוע לעולמה לאחר שנכנעה למחלת הסרטן. האישה שפרצה גבולות ודרכים ותמיד השמיעה את קולה ברמה, תיזכר כמי שקידמה מעורבות נשים דתיות

כל זאת - עד השבוע. ביום שני הובאה פרץ למנוחות, לאחר שנכנעה למחלת הסרטן בתום מאבק ממושך.
פרץ נולדה בטוניס לפני 62 שנים, ובגיל שבע עלתה עם בני משפחתה לארץ. לאחר סיום לימודיה בתיכון התנדבה לשירות לאומי בקיבוץ בארות יצחק. את לימודי התואר הראשון במדע המדינה ובשפה וספרות צרפתית סיימה באוניברסיטת חיפה, שם גם עשתה את התואר השני במינהל ציבורי ובמדעי המדינה. בנוסף, השלימה לימודי מינהל רפואי באוניברסיטת בר אילן.
מגיל צעיר נדבקה פרץ בחיידק העשייה בתחום הציבורי והפוליטי. היא השתלבה בהנהגת ארגון הנשים "אמונה" המקומי והארצי ובצמרת הנהגת המפד"ל, הקדישה את זמנה לפעילות
באחת מההרצאות שנשאה בפני מתנדבים הציגה פרץ את האני מאמין שלה: "כל ישראל ערבים זה לזה, במה מתבטאת הערבות הזו? התשובה טמונה בנכונות של כל אחד ואחת מאיתנו לתת כתף ולעזור לזולת, ללכת ולתרום למען החברה. זו הערבות ההדדית המייחדת את עם ישראל משאר עמי העולם. תרומה זו היא ההתנדבות האמיתית".
והייתה גם יפה פרץ האדם, הדודה והאחות. עילית, בת אחותה, מספרת בבכי: "היא הייתה בשבילי הרבה יותר מדודה. היא הייתה, למרות שאני גרה בטורונטו והיא גרה בקרית שמואל, זמינה ומוכנה כל הזמן בשבילנו. היא עזרה לכל אדם באשר הוא. יפה הייתה אישה צנועה שעשתה הכול רק לשם שמיים. כאשר התגלתה אצלה המחלה היא התמודדה איתה באומץ ולא נכנעה לה בקלות. היא הייתה אישה חזקה וגם אישה מאמינה, וזה אפשר לה להתמודד עם המחלה".
פרץ הייתה חלוצה בתחומים רבים ולא היססה ללכת נגד הזרם כשחשה שדרכה היא הנכונה. כך הייתה לאישה הראשונה שכיהנה כחברת מועצת העיר חיפה מטעם סיעת המפד"ל, למרות התנגדות גורמים דתיים וחרדיים. שנים רבות שימשה גם כחברת ועדת הבריאות בחיפה, כדירקטורית בעמותה לפיתוח התיירות ובחברת המתנ"סים. בכל מקום זכתה להערכה רבה מכל מי שעבד עימה.
לפני חודשים אחדים, בעיצומו של מאבק קשה במחלה שהתגלתה אצלה לפני כשנה וחצי, ביקשו ממנה להצטרף כחברה במועצה הדתית החדשה. פרץ לא היססה לרגע והפכה לאישה הראשונה שעשתה זאת. "אם אני יכולה לתרום שם לקירוב בין דתיים וחילוניים, בין גברים לנשים, אני הולכת", אמרה, ובכל מקום אליו הוזמנה להרצות הבליטה את העשייה הנשית ואת השתלבותן של נשים דתיות במישור הציבורי.
כשהתגלתה בגופה המחלה לא היססה פרץ לספר לכל אחד שהכירה אודותיה. "אין לי מה להסתיר", היא אמרה בגילוי לב. מרופאיה ביקשה שיספרו לה את כל האמת. האופטימיות שלה הייתה מדבקת. עד לפני כמה ימים עוד רקמה תוכניות לעתיד.
ידידה הקרוב, איש התקשורת יובל פלג: "יפה מעולם לא סירבה לאיש ומעולם לא הרימה ידיים, גם לא על ערש דווי. רק לפני שבועיים אמרה לי במיטתה בבית החולים, ש'כל זמן שאני פה אני עוד יכולה לעזור לאנשים', ועזרה לכל מי שפנה אליה. כל כך הרבה אנשים חייבים לה תודה וכל כך הרבה היו רוצים לספר על מעשיה, אך היא בצניעותה הגדולה רצתה למנוע זאת".
חבר מועצת העיר לשעבר, אלי נחמיאס: "פעלנו ביחד במועצת העיר. לא קלה הייתה דרכה של האישה הדתייה היחידה במועצת העיר חיפה. היא נאבקה כנגד דעות קדומות מבית ומחוץ; נאבקה על מעמדה במסגרת פוליטית דתית, שאמנם כיבדה אותה, אך בוודאי העדיפה נציגות גברית. לשיא מאבקיה הגיעה כאשר נלחמה על זכותן של נשים לכהן במועצה הדתית של העיר חיפה. היא הייתה חלוצה במחנה הדתי והייתה חלוצה בין נשים בכלל. יפה פרץ תיזכר כחלוצה לוחמת למען ציבור הנשים בחיפה, גם אם לא התכוונה לעשות כן".