להתראות נצרת עלית: התוכנית של שמעון גפסו לייהוד העיר
ראש עיריית נצרת עלית שמעון גפסו החליט לעשות הכל כדי לבלום את ההתיישבות הערבית בעיר. בתוכנית: קישוט הרחובות במגני דוד ובחנוכיות ענקיות. ובעיקר: רמזים לא דקים בכלל לכיוון התושבים הערבים, שיחפשו להם בית אחר
נצרת עלית הוקמה ב-1956 כמובלעת יהודית גלילית, המוקפת בעיר נצרת ובעשרה כפרים ערביים. החל משנות השבעים (ובעיקר בשנות התשעים) הפכה העיר לקולטת העלייה הגדולה בישראל, ועד סוף המילניום הקודם הכפילה את אוכלוסייתה ל-50 אלף איש.
אבל הקליטה המאסיבית לא סייעה לריבוי הטבעי של האוכלוסייה היהודית, להפך. מרבית העולים היו מבוגרים או אמהות חד הוריות והעיר הזקינה ביעף. אחוז המבוגרים בה (בני 65 ויותר) עומד על 8.8 אחוז , הרבה יותר מהממוצע הארצי, העומד על 5.9 אחוז בלבד.
במקביל התחילה נטישה של אוכלוסייה יהודית ותיקה, ואת בתיהם של העוזבים התחילו לאכלס תושבים ערבים מהסביבה, רובם בעלי ממון, תהליך שרק האיץ את עזיבת התושבים היהודים.
הנוף הפסטורלי והאוויר הנקי של נצרת עלית לא מצליחים להסוות את אווירת המתח והייאוש בעיר. סיור שערכנו שם אתמול (ב') גילה בתים רבים המוצעים למכירה, על אחד מהם כתוב כי הבית "לא מיועד לחמאסניקים". רב העיר ישעיהו הרצל מקבל מדי יום פניות מתושבים השואלים לעצתו אם מותר למכור לערבים או לא.
רוב הזמן שקט שם: רק לפני שבוע קיבלו ילדי בית הספר נטופה בעיר את ספר התורה בטקס המסורתי, ואחד מהתלמידים שאחזו בספר היה ערבי, אבל מתחת לפני השטח הרוחות סוערות והתפרצויות אלימות הן כמעט עניין שבשגרה.
לפני שבו? עיים הכו ערבים מהאזור יהודי בן 50; לפני כמה חודשים נעצרו נערים יהודים בחשד להתנכלויות לערבים תושבי העיר ולשרפת דלתות ביתם. השיא נרשם במהלך מבצע עופרת יצוקה, כאשר תנועת חד"ש ערכה כנס גדול בעיר והניפה בה את דגלי הרשות הפלסטינית.
הראיס המקומי, ראש העיר החדש, הוא שמעון גפסו. אחרי 32 שנות שלטונו של ראש העירייה המיתולוגי מנחם אריאב, מפא"יניק בנשמתו, ביצע גפסו מהפך לפני שנה בדיוק. ביומו הראשון בתפקיד הקיף עצמו בשלושת הסמלים המלווים את דרכו הפוליטית: מזוזת ענק במשקוף הדלת, תמונתו של הרבי מלובביץ' על הקיר וכתבי ז'בוטינסקי על המדף.
מערכת הבחירות הסוערת עסקה רבות ב"בעיה הדמוגרפית" של העיר. רונן פלוט, שהתמודד מול גפסו בבחירות והפסיד, מכר בינתיים את ביתו לערבי. גפסו, שניצח, החליט להניח את הפוליטיקלי קורקט בצד. "גדולתם של מנהיגים לחזות דברים בטרם קרו", הוא מצטנע.
"יש היום הזדמנות להעמיד את העיר על הרגלים בטרם יקרה אסון בלתי הפיך. מה שיקרה כאן ישליך על כל הארץ. זאת העיר היהודית הגדולה באזור, ואחד הדברים שצריך הוא שהעיר תישאר יהודית עם רוב יהודי מוצק. לא צריך להתבייש לקרוא לילד בשמו".
והמילים מלוות במעשים: היום יציג גפסו את תוכניתו המלאה לייהוד העיר. התוכנית, שפרטיה
בלב התוכנית עומדת הגברת הזהות היהודית של העיר. זאת, על ידי הקמת מרכז חקר והסמכה ללימודי יהדות, הפיכת בית הכנסת הגדול בעיר למרכז רוחני יהודי דתי במרחב ובגליל, איתור מוקדי מגורים והכנסת גרעינים אידיאולוגיים ציוניים, הפשרת שטח הר יונה ג' לאכלוס משפחות דתיות וחרדיות והעמקת הזהות היהודית במערכת החינוך תוך שימוש בסמלים יהודיים וישראליים.
העיר כבר רושתה, על פי הוראתו של גפסו, במגני דוד מוארים על עמודי החשמל לאורכה ולרוחבה. בחג החנוכה הקרוב יוצבו חנוכיות גדולות ברחבי העיר, שכוסתה לאחרונה בדגלי ישראל מכל עבר. גם שם העיר ישונה בקרוב כדי לבדלה מנצרת הערבית, מהלך שכבר החל לפני כמה חודשים. בימים אלה, לאחר משאל תושבים, מתלבטים שם בין השמות "לב הגליל" ו"כוכב הגליל".
אחד מחבריו הטובים של גפסו הוא ג'ורג שחאדה, ערבי תושב העיר ויועצו לענייני ערבים. גפסו היה ראש העירייה הראשון שהכניס את חברי המועצה הערבים, שניים במספר, לקואליציה העירונית וגם השקיע בשכונות בעלות רוב ערבי מובהק. עם זאת, ראש העיר ישמח אם הם לא יתרבו.
"כל התושבים שלי מוזמנים להישאר ולקבל ממני את מלוא השירות, אבל אני רוצה שהתושבים החדשים שיבואו לכאן יהיו יהודים". גפסו מצליח לעצבן לא מעט אנשים. כאשר אמר בראיון לעיתון ערבי כי היה רוצה את נצרת עלית ליהודים ואת נצרת לערבים, מיהרו חלק מחברי מועצת העיר שלו להסתפח לנצרת השכנה, בישיבת מועצה סימבולית.
לפני יומיים נפגש גפסו עם מפוני גוש קטיף והודיע להם שהציונות האמיתית וההתנחלות הבאה צריכה להיות בעירו. כדי למשוך אותם ויהודים אחרים לשם הוא מבטיח גם להקים בעיר מרכז בריאות אלטרנטיבי, לחבר אותה לשביל ישראל, להקים מסלול אופניים גדול ולשקם את הפארק העירוני המוזנח. עוד בתוכנית: הרחבת משרדי הממשלה בקריית הממשלה, הקמת מרכז אמנויות ושדרוג מרכזי תרבות הפנאי.
ומאיפה יבוא הכסף? גפסו תולה תקוות רבות במשרד ראש הממשלה ובשר לפיתוח הגליל סילבן שלום, שמאז שביקר בעיר לפני כמה חודשים נרתם לקידום הפרויקטים השאפתניים של ראש העיר. אבל האופוזיציה הפנימית מתעקשת להערים קשיים: הצעתו של גפסו להפשרת שטח לבנייה בשכונת הר יונה לטובת אוכלוסייה חרדית לא עברה במועצת העיר.
בין המתנגדים היה ד"ר ראיד גטאס: "הצבענו נגד כי אנחנו חושבים שפיתוח השכונה והבאת אוכלוסייה חלשה לעיר איננה לטובת כולם (הכוונה לאוכלוסיה חרדית, א.מ.ד). הערבים שמגיעים לכאן לא באים לעשות מהפכה דמוגרפית בעיר, אלא כל אחד מסיבותיו האישיות".
נא להמתין לטעינת התגובות
