הושלכו לביוב: חושפי השחיתויות באיגוד ערים חיפה הפכו לעובדי רס"ר
ישראל ברכר ומוטי עשור דיווחו למבקר המדינה על חופשות, נסיעות לחו"ל ורכישת מכשירי חשמל באיגוד ערים חיפה לביוב, הכל במימון משלם המיסים. מאז הם מגיעים לעבודה רק בזכות צו הגנה שהוצא להם. סמכויותיהם הופקעו, ניתקו אותם מהטלפון והפכו אותם למוקצים. האיגוד: "העובדים חזרו לעבודה סדירה לשביעות רצונם"
ברכר אמנם מחזיק בכיסו כבר תשעה חודשים צו הגנה זמני שהוציא לו מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, אבל רוב הזמן זה לא עשה על בן-חיים רושם יותר מדי גדול. באיגוד נטלו את סמכויותיו כחשב, ניתקו אותו מהמחשב המרכזי, חסמו לו את הגישה לתוכנה שבה עבד וניתקו אותו מהאינטרנט.
את קו הטלפון שלו חיברו לשלוחה של מנהלת החשבונות שעד לא מכבר עבדה תחתיו, וכך במשך חודשים, אפילו עם מי שטלפנו אליו לא יכול היה לדבר. את הדואר הפסיקו להעביר אליו, ציוד משרדי הוא לא קיבל ומנהלת החשבונות הונחתה לא להקשיב לו יותר.
בתקופה מסוימת אפילו בארוחת הצהריים, כשהמנות של כל העובדים היו מגיעות ארוזות בתוך קלקר גדול, המנה של ברכר היתה מופרדת מהן ומונחת על השיש לבדה, כששמו מתנוסס עליה. שילמד את הלקח. השי לחג שקיבלו העובדים פסח דווקא עליו. על הזמנה להרמת הכוסית המסורתית לא היה בכלל מה לדבר.
ברכר יכול היה להתנחם בכך שהוא לא היחיד באיגוד שהתלונן על חשדות לאי סדרים וגם לא היחיד שעובר את מסכת ההשפלות היומית הזו. מוטי עשור, עובד ותיק אחר האחראי על תחנת הכוח של האיגוד, הגיש יחד איתו את התלונות לפני כשנה. גם הוא מחזיק ביד צו הגנה ממבקר המדינה, שאמור היה למנוע את ההתעללות בו. גם לו זה לא ממש עוזר. כשמבקרת העירייה הגיעה לאיגוד בעקבות התלונות, מצא עשור תוך יום
האחרון נכנס למשרד של עשור ומיד סיפק למנהל בן-חיים את הסחורה. הוא חיטט בדואר האלקטרוני של עשור, מצא התכתבויות שלו עם ח"כ שלי יחימוביץ' והעביר אותן מיידית לבן-חיים. עשור, שכמו ברכר מצא את עצמו עובד במקום עבודה שלא נותן לו לעבוד, היה מגיע במשך חודשים לאיגוד מדי בוקר, נכנס לחדר האוכל, שולף גמרא או חומש ומעביר את היום בלימוד. בסוף היום היה יוצא הביתה. בסוף החודש היה מקבל שכר כאילו עבד. לפטר אותו לא יכול היה המנכ"ל בן-חיים בגלל צו מבקר המדינה. להתעלל בו הוא לא מפסיק.
אם למישהו מכם הסיפור הזה מצלצל מוכר, הוא לא טועה. על ברכר ועל עשור אמנם רק מעטים ככל הנראה שמעו, אבל בגרסה כזו או אחרת סיפורם חוזר שוב ושוב. בכל פעם מדובר בעובד אחר שמתלונן על חשדות אחרים במקום עבודה אחר. השורה התחתונה, למרבה הצער, דומה מאוד בכל המקרים. עובדים שמעיזים להרים ראש ולהתלונן נידונים להשפלה ולפגיעה.
איגוד ערים איזור חיפה לביוב מעסיק כ-40 עובדים ועוסק בטיהור השפכים של כל תושבי איזור חיפה, קרוב ל-700 אלף איש. כמעט כל ההכנסות שלו, קרוב ל-55 מיליון שקל בשנה, מגיעות מהרשויות המקומיות שאותן הוא משרת.
הסיפור שבו אנחנו עוסקים התחיל כבר לפני כמעט שנתיים, אז פנה עשור בפעם הראשונה והתלונן על חריקות באיגוד. מאז, בכמה הזדמנויות, החליטו הוא וברכר לא לשתוק והתלוננו פעם אחר פעם בפני הרשויות על רישומים כוזבים, על אי דיווח לרשויות המס, על רכישת מכשירים חשמליים לצרכים פרטיים, על הענקת הטבות יקרות בבתי מלון על חשבון הקופה הציבורית למי שכלל לא עובדים באיגוד.
למנכ"ל האיגוד, עמי בן-חיים, שלא ממש אהב את הראש הגדול שהפעיל צמד העובדים, יש אמרכלית שנוהגת לרשום עבורו מדי יום את שעות הכניסה והיציאה שלו לעבודה. לרישומים, מתברר, לא תמיד יש קשר למציאות. בן-חיים, כך אפשר להתרשם מהם, מגיע כל בוקר לעבודה בדיוק ב-07:00, ויוצא ממנה פעם ב-15:24 ופעם ב-19:24. בדיוק. למה? מכיוון שכך הוא יכול להגיע בדיוק ל-60 שעות נוספות מדי חודש, מכסת השעות הנוספות המרבית שעליה הוא יכול לקבל שכר.
במהלך השנים, כך עולה מתלונות שהגישו ברכר ועשור בצירוף חשבוניות ומסמכים, רכש בן-חיים על חשבון קופת האיגוד כמה מכשירי חשמל שהשניים ביקשו להבין את הקשר שלהם לעבודה. מדובר היה בין השאר בשתי מצלמות וידאו, במצלמת סטילס אחת ובצעצועים לרכב דוגמת חיישני רוורס ב-1,155 שקל ומרימי שמשות בעוד 531 שקל.
בקיץ 2008 ארגן בן-חיים לעובדים שלו שלושה ימי נופש במלון כפר גלעדי. עובדי האיגוד קיבלו את החופשה הזו חינם אין כסף, בני זוגם התבקשו לשלם סכום מסובסד של 900 שקל. "מדובר", כתב בן-חיים במסמך שהוציא לעובדים לקראת הטיול, ב"הסעה הלוך ושוב באוטובוס ממוזג, בדרך למלון כניסה לחוויית נהריים, בגשר מיצג אורקולי, תצפיות והדרכה באתר התיירות של קיבוץ גשר כולל ביקור בטיילת גאון הירדן והחאן הממלוכי. כל חדר יקבל זוג כרטיסים לרכבל צוק מנרה וזוג כרטיסים לקייקי כפר בלום".
בן-חיים לא רצה ליהנות לבדו ולכן צירף על חשבון האיגוד גם כמה אנשים שהוא מכיר ושלא לגמרי ברור איך ולמה קיבלו את ההטבה הזו. כך, לדוגמה, צ'יפר בן-חיים את יושב ראש ועד העובדים של עיריית חיפה עם בת זוגו, עוד חבר של אחד ממקורביו של בן-חיים, שאף הוא לא קשור בשום קשר לאיגוד, ועוד עובדת מעיריית חיפה, המכהנת במועצה המפקחת על האיגוד של בן-חיים. מה יש? שתיהנה. יש בקופה כסף בשביל כולם.
מי שכמה הטבות שקיבל על חשבון איגוד הביוב עמדו במרכז התלונות היה גזבר עיריית חיפה, ג'אקי ואקים. ואקים, חשוב לדעת, הוא איש מרכזי בחיפה. הוא מקורב לראש העירייה יונה יהב. אחיו, אוסאמה, ניהל עבור יהב את מטה יום הבחירות כשהתמודד על ראשות עיריית חיפה. ואקים משמש מטעם העירייה גם כגזבר האיגוד בלא שכר נוסף. הוא מחובר היטב לבן-חיים ומפעם לפעם זוכה לצ'ופר כזה או אחר.
לפני חמש שנים רכש עבורו האיגוד מכשיר ג'י.פי.אס בעלות של 4,500 שקל . אחרי שנה קנה לו האיגוד עוד מכשיר, הפעם ב-3,686 שקל . למה גזבר עיריית חיפה צריך ג'י.פי.אס כדי לנסוע למשרדי איגוד ערים לביוב בחיפה? לא ברור.
בדיוק כמו שלא ברור למה היה צריך המנכ"ל בן-חיים לקחת את הגזבר בהתנדבות לתערוכה בגרמניה ולשלם 8,576 שקל עבור הנסיעה ועוד 2,500 שקל הוצאות אש"ל. באותה מידה לא ברור למה היה צריך איגוד הביוב לממן לאדון ואקים חופשה משפחתית במלון מרידיאן בים המלח ולא לגבות ממנו 2,000 שקל כפי שגבו מעובדים באיגוד.
ואם לא די בכך, הרי שכמה שנים קודם לכן נשלח ואקים ללימודי אנגלית בברליץ על חשבון איגוד הביוב בסכום של 3,864 שקל . ואקים, אגב, הוא לא היחיד שלמנכ"ל היה חשוב שיידע היטב אנגלית כדי לעסוק בענייני הביוב. לפני כמה שנים הוא מימן גם לחבר מועצת האיגוד, הגוף שאמור לפקח עליו, לימודי אנגלית בלמעלה מ-2,000 שקל.
באיגוד הביוב התעקשו לטעון, בכל התגובות שהעבירו, שכל התלונות נבדקו ולא נמצא בהן ממש. מה זאת אומרת אין ממש, ניסינו לבדוק. האם לא נרכשו מכשירי ניווט לווייני? האם הגזבר לא נשלח ללימודי אנגלית על חשבון הקופה הציבורית? האם הוא ואחרים שילמו על הנופש שקיבלו שלא כדין? באופן תמוה, כל הניסיונות שלנו לקבל תשובות ענייניות עלו בתוהו.
באיגוד גם דחו את בקשת סופשבוע לראות את כל אותם דוחות שלטענת האיגוד מנקים אותו מכל חשד. בהקשר הזה צריך לציין שהדוח השנתי של מבקר העירייה אמנם אסור עדיין בפרסום לפי חוק, אולם במשרד מבקר המדינה, שם כבר קראו אותו, קבעו במכתב רשמי כי "ממצאי הביקורת מאשרים כי חלק מהתלונות על אי סדרים כספיים וניהוליים, מוצדקות".
התלונות שהגישו ברכר ועשור לרשויות השונות כללו עוד סדרה של סיפורים, החל בקבלנים שעובדים כבר שנים בהיקפים של מיליוני שקלים ולא נדרשו מעולם לעבור מכרז מסודר, ועד לניסיון לברר מדוע צריכים ארבעה עובדי האיגוד, ובראשם המנכ"ל, לשכור רכב גדול ליומיים, רק כדי לעלות לכנסת בירושלים לפגישה עם ח"כ משה שרוני מהגמלאים. גם לשאלות הללו לא קיבלנו תגובה עניינית לבד מהטענה שהכל נבדק והכל בסדר.
כבר בתחילת 2008 פנה עשור לממונה על השכר במשרד האוצר והעלה בפניו את חשדותיו לאי סדרים באיגוד. באוצר החלו לבדוק את הדברים וכעבור חצי שנה גם שלחו עובד שהחל בבדיקת החומר.
בשלהי 2008 פנה גם ברכר למשרד מבקר המדינה. הנהלת האיגוד, שנדרשה להשיב, טענה שהחומר שבידי החשב הוצא שלא כדין וכי הסדר הנכון חייב פנייה מצדו למנהליו לפני הכל. אם ברכר היה צריך משהו שישכנע אותו שפעל נכונה כשעקף את הנהלת האיגוד ולא התלונן קודם כל בפניה, הוא קיבל אותו כשמועצת האיגוד הקימה מטעמה ועדה שתבדוק את טענותיו.
הוועדה התכנסה, שמעה את הצדדים בכובד ראש, ביקשה מהמבקר הפנימי לבדוק את הטענות והחליטה שאין ממש בטענות ושעל ברכר לעוף הביתה נוכח "חוסר האמון" שנוצר בין הצדדים. חוסר האמון הזה, מיותר לציין, לא הפריע מעולם בעבר עד שברכר השמיע לראשונה את חשדותיו. מועצת האיגוד זינקה על ההמלצות הללו כמוצאת שלל רב וזימנה את ברכר לשימוע לפני פיטורים.
רגע לפני שפוטר פנה ברכר למבקר המדינה, וזה הוציא לו מיידית צו הגנה זמני. בו ביום הוצא צו הגנה גם לעשור. המנכ"ל בן-חיים, שנתקע עם שני חושפי שחיתויות שהיה מת לזרוק הביתה אבל מחזיקים ביד צו הגנה של מבקר המדינה, החליט להשאיר אותם בעבודה אבל ללמד אותם לקח הגון.
מאז, כאמור, במשך תקופה ארוכה, הגיעו ברכר ועשור לעבודה, קיבלו משכורת והעבירו את הזמן בהתמודדות עם התנכלויות חוזרות ונשנות. לא נתנו להם לעבוד, לא דיברו איתם ולא נתנו להם גישה לשום דבר שבו עסקו לפני שפתחו את הפה והתלוננו.
גם עשור, כמו ברכר, נותק מהאינטרנט ומתיבת הדואר האלקטרוני שלו, ומכשיר הטלפון הסלולרי שלו נחסם לשיחות יוצאות. "בהעדר הסבר מניח את הדעת מצד האיגוד לנקיטת אותם מהלכים ולעיתוי שלהם, יש לכאורה בסיס מספיק לקבוע כי נמצא קשר סיבתי בין ההודעה על מעשי השחיתות ובין מעשי הפגיעה", כתב לפני ארבעה חודשים משרד מבקר המדינה. "חוסר האמון במתלונן כתוצאה מהגשת התלונות ומהתנהלותו סביב הגשתן, היה הסיבה הבלעדית לכוונת האיגוד להפסיק את העסקתו", נכתב לגבי ברכר.
מבקר המדינה הודיע עוד לאיגוד שהוא שוקל להוציא צו הגנה קבוע שבו ייקבע שעל האיגוד להמשיך להעסיק אותו בתפקידו הקודם. בו ביום הוצא, כאמור, צו גם בעניינו של מוטי עשור. "הריני מצווה בזאת", כתב המבקר לינדנשטראוס ליושב ראש האיגוד, "כי איגוד ערים חיפה לביוב ישיב למר עשור את סמכויותיו, יאפשר לו גישה חופשית לחדרו, יימנע מכל פעולה העלולה לפגוע בתפקודו כאחראי מחלקת תחנת הכוח של מכון טיהור השופכין, ולא יפגע בזכויותיו ובמעמדו בכל דרך אחרת".
עו"ד מאיר הפלר, היועץ המשפטי של תנועת אומ"ץ, מלווה את השניים במאבקם כבר חודשים ארוכים מול הנהלת האיגוד ומול משרד מבקר המדינה. באיגוד, כפי שניתן להבין, לא לקחו עד היום את הצווים שהוציא המבקר יותר מדי ברצינות. "צווי ההגנה מופרים ברגל גסה: ממרשיי נשללו סמכויותיהם ותפקידיהם הלכה למעשה, והם חשופים במשך תקופה ממושכת ליחס מבזה ופוגעני מצד מנכ"ל האיגוד", כתב עו"ד אילן גולדנברג, שייצג גם הוא את השניים.
עשור הציף את משרד מבקר המדינה במכתבים המתארים את החוויות שהוא עובר. צעקות המנהלים, ההשפלות, הניסיון להפוך אותו לעובד ניקיון. "אני יגע מהמצב המתיש הזה. מר בן-חיים מנסה לשבור את רוחי ולדכא אותי ואני באמת ובתמים לא יודע איך אחזיק מעמד... אני מאוד רוצה לחזור לשגרת עבודה מסודרת אבל בלי להיות מושפל", כתב לנציגת מבקר המדינה.
בתקופה האחרונה, אחרי סדרה של פניות אל יושב ראש האיגוד החדש, קובי בלה, וסדרת התכתבויות עם מבקר המדינה, חל שינוי כלשהו במעמדו של ברכר. בשבועות האחרונים, מספר עורך דינו, הוא החל לקבל בהדרגה עבודה, אם כי חלק מ"ההטבות", דוגמת חיבור לאינטרנט, עדיין מעדיפים באיגוד לשלול ממנו. אולי אחרי שיוכיח שאפשר לסמוך עליו שלא יפתח שוב את הפה, יוכל לחזור להיות עובד ככל העובדים.
עשור, לעומתו, הועבר לתפקיד אחר ועסוק רוב היום ב"עבודות רס"ר", ניקיון ותחזוקה. למנהל האיגוד, שאליו פנינו כדי לקבל הסברים, יש דרכים משלו לתאר את מצבם של השניים. "הנהלת האיגוד הסדירה את היחסים עם שני העובדים המתלוננים כך שהם חזרו לעבודה סדירה, שכרם לא נפגע וכל זאת בתיאום ובהסכמה איתם ולשביעות רצונם".
איך זה ייגמר? כמו בהרבה מקרים אחרים, גם התשובה לשאלה הזו תהיה תלויה מאוד בנחישותו של מבקר המדינה. מיכה לינדנשטראוס, כאמור, הנפיק לברכר ולעשור צווי הגנה מיד כשהבין שהם בסכנה. עכשיו רק נדרש ממנו לבדוק שהם גם נאכפים.
סופשבוע העביר לאיגוד ערים חיפה לביוב סדרה של שאלות, בין השאר באשר לפגיעות החוזרות ונשנות בברכר ובעשור. באיגוד בחרו להתעלם מהשאלות הללו ולא להתייחס אליהן. מהאיגוד נמסרה התגובה הכללית הבאה:
"המדובר בתלונות שווא שהוגשו לפני למעלה משנה על ידי עובד האיגוד, על רקע אי קידומו האישי. מאחר שדרישותיו לקבלת הטבות שכר לא נענו, החליט לפגוע באיגוד על ידי מספר רב של פרסומים ברבים של תלונות השווא שלו, תוך שהוא מעליל עלילות כזב על עובדי האיגוד.
"לגופו של עניין, תלונות העובדים נבדקו על ידי שני גורמים מוסמכים ומקצועיים במערכת הציבורית: ועדה מיוחדת שהוקמה לצורך בירור התלונות מטעם האיגוד בראשות ראש עיריית טירת הכרמל לשעבר, אריה פרג'ון, בליווי מבקר האיגוד. בנוסף, נבדקו כל התלונות גם על ידי מבקר עיריית חיפה.
"שני גורמים מוסמכים אלה ביצעו בנפרד עבודת בדיקה וביקורת מקצועית ויסודית ביותר, כולל וכמפורט בשאלות שהוצגו על ידך, ולא נמצא בתלונות כל ממש. הדוחות של מבקר האיגוד ומבקר עיריית חיפה הועברו למשרד מבקר המדינה. הדוחות הנ"ל הועברו לידיעת יושב ראש האיגוד ונדונו במועצת האיגוד, וכל ההמלצות של מבקר עיריית חיפה התקבלו ויושמו במלואן".
תגובת ג'אקי ואקים: "אינני מתכוון להתייחס לרכילות שקרית ומרושעת שנבדקה כבר על ידי מבקר העירייה ומבקר האיגוד ולא נמצאה בה כל אחיזה במציאות".
מבקר עיריית חיפה עופר טל מסר, כי רכישת מכשירי הג'י.פי.אס לגזבר ואקים, צירופו לנסיעה לתערוכה בחו"ל בעלות של 10,000 שקל ומימון קורס באנגלית עבורו, על חשבון איגוד הביוב, "אושרו על ידי מנכ"ל האיגוד ויושב ראש האיגוד ולא נמצאו חריגים".
מבקר העירייה הוסיף כי הסברי המנכ"ל בן-חיים באשר להחלטה להעניק לואקים חופשה בים המלח בלי לגבות ממנו מחיר לא הניחה את דעתו, ו"היה צריך לחייב אותו כמו כל עובד אחר".
נא להמתין לטעינת התגובות
