בית חלומותי: כך החלטתי לעבור לגור באוהל
ביישוב כליל שבגליל המערבי מתגוררת כרמלה משה ביורט - אוהל מונגולי עגול, ללא חיבור לחשמל אבל עם הרבה רוחות ורוחניות. "הבית שלי הוא כמו רחם, עגול ומחבק", היא מסבירה. פרויקט מיוחד של זמן מעריב
עוד לפני שהקימה את ביתה המיוחד, היתה משה במושב סמוך, עמקה, במקום שנקרא "הסוכה של כרמלה", בו היא קולעת פסלים, רוקדת ומספרת למבקרים על אנשים קדומים שהם, לדבריה, למעשה הסבים והסבתות שלה.
ביתה של כרמלה משה. ההורים היו סקפטים
צילום: יח''צ
משה מקפידה לשלב את החיים החדשים הללו עם מה שהם מזמנים לה ומקבלת הכל באהבה: הסוכה מבחינתה היתה ההשראה לכך שחיפשה פשוט משהו אחר.
"לא רציתי מבנה עשוי בטון שמעצים את האגו אלא משהו מינימליסטי וטבעי", היא מספרת, "עברתי במהלך הזמן מספר שלבים שבסופם חוויתי את הרצון וההישאבות לחדש מצד אחד ואת ההבנה יוצאת הדופן שלמעשה, אין חדש תחת השמש, זה היה משהו כמו לפני עשרים שנה בהיותי כבת שלושים".
אל כליל התוודעה כשעבדה שם במשך שנים בגן ילדים ולדבריה חייה הנוכחים משולבים כרגע בין עמקה, שם נמצאת עבודתה, ובין כליל. את היורט
המושלם היא מצאה כשהגיע למומחה לאוהלים מונגולים ומבני דום.
"מצאתי את אייל מחברת Freedom, והוא היה זה שייעץ לי לגבי האוהל, ובנה לי את היורט. ראיתי בכליל הרבה אנשים שעברו למקום ממרכז הארץ וחזרו למעשה לשורשים, וחשבתי שזה נמצא בתוכי. מהרגע ששמעתי על היורט, התעניינתי בזה. נתקלתי ברעיון לפני שמונה שנים ואפילו היה לי חלום שבו אני גרה בבית עגול שסביבו מדרגות עגולות, חלום שהוא סימן.
כשרציתי לשים משהו על הקרקע, נמשכתי לאנרגיה העגולה הזאת ולא זכרתי מיד את החלום. לפתע נתקלתי בו באחד הכתבים שלי שכתבתי, ונזכרתי".
נתקלת ביורטים לפני כן?
"ראיתי את היורטים גם במושב דקל וחיכיתי שיגיע הזמן הנכון והאיש הנכון שהוא אייל. לא רציתי קרוון, אבל רציתי משהו בסיסי וקרוב לאדמה. אייל העיף בי מבט אחד וידע שזה יתאים לי. בהתחלה הוא הראה לי במחשב איך זה יהיה ועדיין היו לי ספקות, שאלתי אותו אם הוא בטוח שזה יהיה לי בית טוב והוא הבטיח לי שיבנה בעצמו את היורט ושהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר".
שלושה שבועות - והבית מוכן
וכך היה. האוהל המונגולי הוא למעשה מבנה אקולוגי וקליל. כרמלה טוענת שחיבתה הגדולה אליו נובעת מכך שיש במבנה ביתיות מצד אחד, "ומצד שני הוא מזכיר לך ש'גם אתה בית גם בעצמך'". היורט עשוי מרצפת עץ בדרך כלל, כשכרמלה בחרה לעשות בידוד במקום על ידי שילוב סככה של עץ ובד קנבס בקירות ובגג, העוזרים גם להגנה מפני הגשם.
משה מחוץ לביתה. בריזה נפלאה בקיץ צילום: יח''צ
באמצע היורט ישנו חלון עגול המאפשר חיבור למזג האוויר - רואים בדיוק מה קורה בחוץ בכל זמן. אין מיזוג, החשמל במקום הוא סולארי והמקרר עובד על גז. למרות הצניעות של המבנה, משה דאגה למקלחת מפוארת עם קרמיקה שהוסיפה למבנה הבסיסי, וגם למטבחון.
המיקום של הבית הוא על הר שאינו מוגן מרוחות, כך שניתן לשמוע אותן היטב. בקיץ לעומת זאת, יש במקום בריזה נפלאה. "אני בהחלט רואה את עצמי נשארת שם תקופה ארוכה, אם כי יכול להיות שארצה לשנות ולשדרג אותו במשך הזמן אבל כרגע היורט הוא הכי נכון בשבילי, זה לחלוטין המקום שאני צריכה להיות בו. כשאני הולכת לעבודה וחוזרת, אני כבר רוצה להגיע הביתה. אני הכי אוהבת בו את זה שאין פינות חדות בכלל, זה בעיניי כמו רחם, עגול ומחבק".
איך הסביבה הקרובה שלך קיבלה את ההחלטה הזאת?
"יש לי נכדה בת שלוש בשם רומי שמאוד מאוד אוהבת להיות כאן, יש לה עולם דמיוני שלם והיא מאוד אוהבת את האוהל, זה נראה לה כמו בית משחקים שלא נגמר. אני יודעת שבנפשה הילדותית היא מרגישה את הקסם של המקום, אין לילדים את העכבות שיש למבוגרים.
"הבת שלי וגם ההורים שלי, שניהם אמרו לי שזה אוהל ומה אני עושה. הם היו סקפטים אבל ברגע שזה נבנה, הוריי המדהימים הגיעו, אבי הסתכל עלי והוא, שלא הבין לקראת מה אנחנו הולכים, התיישב ואמר 'באמת אם הייתי צעיר, הייתי בונה לי פינה כזאת'. גם הבת שלי בסופו של דבר התחברה לזה דרך הנכדה שלי. רואים שיש כאן חיים".
ביתה של משה. ממליצה על רצפת עץ צילום: יח''צ
מה תייעצי למי שמתלבט אם לעבור גם כן ליורט?
"מי שמתלבט אם הוא רוצה או לא, כנראה רוצה את זה. אני חושבת שמי שמגיע להתעניין בזה, כבר נמצא שם. מה שאני ממליצה זה לדאוג לרצפה, אנשים צריכים להרגיש שיש מתחת לרגליהם משהו מוצק אז חשוב שתהיה רצפה טובה ואני מעריצה של רצפות עץ.
משם קל מאוד לשדרג ולהפוך את זה לבית אמיתי לכל דבר, ולעוף עם זה לכל כיוון שרוצים. זה לא נהרס ולא מגביל, להיפך. יש צעירים שרוצים לבנות ואין להם הרבה כסף, אז הם יכולים להתחיל עם המבנה הבסיסי שעונה על רוב הצרכים. יתרון נוסף זה שלוקח בדיוק שלושה שבועות לבנות את זה ובסופו יש לכם בית שהוא אתם".
נא להמתין לטעינת התגובות
