העובדות טוענות: פוטרנו כי נכנסנו להריון
איך קורה שארבע נשים צעירות ומצליחות, מפוטרות ומתפטרות זו אחר זו ממפעל גז ברחובות? הסיבה לכך, על פי כתב התביעה שהוגש השבוע לבית המשפט בבאר שבע היא שכולן נכנסו להריון, והדבר לא מצא חן בעיני הבעלים. המפעל: מדובר בקנוניה נגדנו
שום דבר לא יכול היה להפריע, לולא גילתה לפני כחודשיים, כי היא בהיריון. כבר באותו היום בו התגלה הדבר, מצאה עצמה סנדרה מחוץ למשרד, וללא פיצויים ודמי הבראה.
בירור קצר שלה העלה, כי נשים אחרות במשרד פוטרו, או אולצו להתפטר בעקבות נישואים והיריון, ואחת מהן אף הוחתמה מראש על התחייבות שלא תביא לעולם ילדים.
בחורה נוספת במפעל אשר נכנסה להיריון, הועברה לחדר האוכל שליד תאי הגז, ונדרשה להפחית את כמות ההליכה לשירותים. הנשים החליטו שלא לוותר, ובאמצעות משרד התמ"ת ועו"ד יצחק שילה מרחובות נלחמים כנגד בעלי המפעל.
"כל הסיפור שלי עם חברת 'א.ס.י. טכנולוגיות והנדסה בע"מ' החל לפני למעלה משנה, כשחזרתי משהייה ממושכת בקנדה", מספרת דוצנקו כיצד התחילה דרכה במפעל.
"בעלי ואני חזרנו לארץ, ואני התחלתי לעבוד כמלצרית באחת המסעדות באזור רחובות. מבחינתי זו הייתה עבודה טובה, במיוחד לאור העובדה שהתחלתי באותו הזמן ללמוד ראיית חשבון. כשעבדתי במסעדה, אחד הלקוחות הקבועים של המקום היה מנכ"ל החברה, שהיה משוחח איתי הרבה פעמים.
יום אחד הוא פנה אליי, ושאל אותי אם אני רוצה לבוא לעבוד אצלו בחברה, מכיוון שהם מחפשים פקידה חדשה. הוא שאל אותי אם יש לי ניסיון כלשהו בתחום, והסברתי שלא ממש. אמרתי לו שאני יודעת היטב אנגלית ולומדת ראיית חשבון, וזה מה שיש לי להציע כרגע. הוא הסביר לי שאנגלית זה דבר מאוד חשוב מבחינתו, והזמין
סנדרה החלה לעבוד במפעל הגז כמנהלת משרד, והרגישה כי מצאה סוף סוף עבודה טובה ומשתלמת. נראה היה כי החיים עומדים להסתדר עבורה: "באוגוסט 2008 התחלתי לעבוד בחברה כרכזת שירות לקוחות, וכאשר פוטרה מנהלת משרד, החליטו להעביר אותי לתפקיד מנהלת המשרד של המנכ"לים במקומה. במקומי הביאו בחורה אחרת, שהייתה באותו הזמן נשואה עם ילדה קטנה. באותם ימים מאוד נהניתי בעבודה, אהבתי אותה והיחסים ביני לבין הבוסים היו טובים מאוד. כמעט מדי יום הייתי מקבלת מחמאות על צורת העבודה שלי, ובמיוחד בזמן המשבר הכלכלי,
המנכ"לים תמיד אמרו שאני עובדת טובה מאוד והם מרוצים ממני. עם הלקוחות תמיד הסתדרתי היטב, וגם עם הבנות שעבדו איתי במשרד. אני יודעת בוודאות המנהלים היו מרוצים ממני, מכיוון שבכמה הזדמנויות שוחחו איתי על העלאה בשכר.
הכול היה טוב במשרד, עד שלפני מספר חודשים התחלתי להבחין שהבוסים מפטרים עובדות כל הזמן. לא הייתה אף עובדת שהצליחה לסיים איתם בטוב, וזה היה מאוד מוזר. למרות זאת, התרכזתי בעניינים שלי שהיו טובים. לפחות עד חודש יולי".
הצרות של דוצנקו התחילו, דווקא מכיוון שאמור להיות חיובי ביותר בחייה: "לפני כחודשיים התחלתי להרגיש לא טוב. התחילו לי בחילות, והתקפי אסטמה שלא הייתי רגילה אליהם. אחד העובדים במפעל צחק עליי, ואמר לי שאני כנראה בהריון. השבתי לו שזה לא נכון, אבל ראיתי בזוית העין שהשותף של הבוס, שמע את הדברים.
"כאילו בדרך אגב דוד פנה אליי כמה ימים לאחר מכן, וסיפר לי על עובדת אחרת שעבדה אצלם, שנכנסה להריון ומאותו הרגע לא עשתה שום דבר בעבודה. הוא סיפר שהיא ישנה במקום לעשות את המוטל עליה, וכמה זה לא היה בסדר. אני כמובן הבנתי מייד את הרמז הברור, אבל השתדלתי לא לייחס לזה כל חשיבות, במיוחד מפני שלא האמנתי שאני בהריון.
באחד הימים של תחילת חודש אוגוסט, התפתח ויכוח בין השותף לאחד הלקוחות של החברה. הייתה אי הבנה, שדוד ביקש ממני לפתור אותה. בתוך כמה רגעים הצלחתי להביא להבנה בין הצדדים, הרגעתי את הלקוח ויידעתי את השותף של הבוס בכך. כל הסיפור התרחש חצי שעה לפני סיום יום העבודה, והשותף ביקש ממני להיכנס למשרד המנכ"לים עם יומן המנהלים לעדכונים.
"לקחתי את יומן המנהלים, ונכנסתי למשרד לישיבה. במהלך השיחה ביני לבין המנכ"לים התחלתי לחוש ברע. החלו לי בחילות קשות והתקף אסטמה, ורק רציתי לצאת מהחדר על מנת להקיא. ביקשתי מהבוסים לצאת, והם בתגובה הסתכלו עליי בכעס.
"הסברתי להם שאני מרגישה רע מאוד, וחייבת ללכת הביתה לרופא. באותו הרגע דוד התחיל לצעוק עליי שאיך אני בכלל מעזה לבקש ללכת באמצע ישיבה, ושאני צריכה לזכור מאיפה באתי, ושרק הייתי מלצרית קטנה עד שהם באו ולקחו אותי למשרד.
"הייתי המומה מהתגובה שלו, אבל כל מה שיצא לי מהפה היה שאני ממש מצטערת, אבל אני חייבת ללכת הביתה, אחרת אני אתעלף. יצאתי מהמשרד בדיוק רבע שעה לפני סוף היום, והלכתי ישר לרופא, שנתן לי יומיים מחלה ובדיקת דם. בדיקת הדם שערכתי גילתה שאני בהריון".
סנדרה, שהייתה מאושרת מהידיעה על הריונה הטרי, הבינה מייד שעליה לספר בעבודה על מצבה הבריאותי, שיסביר את עזיבתה הדחופה יומיים לפני כן. היא ציפתה לברכות ואיחולים מצד שני המנהלים, אך מהר מאוד גילתה כי הבשורות המשמחות שלה אינן עולות כלל וכלל בתוכניותיהם של המנכ"לים.
היום שחזרה סנדרה לעבוד לאחר חופשת המחלה, היה עבורה גם היום האחרון: "לאחר יומיים של חופשת מחלה, חזרתי לעבודה עם כוחות מחודשים. באתי שמחה מאוד, מקווה שהכול יסתדר אבל גיליתי שזה ממש לא מה שקרה. המנהל פגש אותי כבר בכניסה, וביקש ממני להיכנס אליו למשרד לשיחה. הוא החל לנזוף בי על כך שעזבתי ישיבה באמצע, על אף שדרשו ממני להישאר.
"הסברתי לו שהרגשתי רע מאוד, ושהם דיברו אליי מאוד לא יפה. הוא החל להסביר לי שכשהוא היה בצבא הרוסי, זאת הייתה הדרך לחנך את החיילים, להעליב אותם ולהשפיל אותם. ככה הם דואגים לחנך גם את העובדים במפעל.
"סיפרתי לו שגילו שאני בהריון. הוא מייד בירך אותי במזל טוב, אך באותה נשימה אמר שהוא לא יכול לעבור בשתיקה על העזיבה שלי את המשרד רבע שעה לפני הזמן, ועל כן אני צריכה לרשום לו מכתב התנצלות. אמרתי לו שאין לי בעיה לכתוב את המכתב וכך עשיתי. הסברתי שוב שהרגשתי ממש רע, ושאני מצטערת שנאלצתי לעזוב. למכתב צירפתי את אישור המחלה שקיבלתי מהרופא. באמת האמנתי שבכך תסתיים הפרשה".
חזרתי למקומי במשרד, ולאחר ארבע שעות הגיע השותף. הוא ראה אותי במקום, אבל נכנס למשרד לשוחח עם אלכס. לאחר רבע שעה יצא מהחדר, והחל לצעוק שאני לא אמורה להיות כאן בכלל, מכיוון שהוא פיטר אותי. הסברתי לו שמעולם לא שמעתי על הפיטורים, וששוחחתי עם המנהל כבר בבוקר והכול הסתדר. דוד המשיך לצעוק שהוא והמנהל לא מתואמים, אבל אני מפוטרת כי עזבתי את המשרד רבע שעה לפני הזמן בצורה אגרסיבית. באותו הרגע הבנתי שהוא שוחח עם אלכס בתוך המשרד על כך שאני בהריון, והם החליטו לפטר אותי.
"לא האמנתי שזה מה שקורה. הוא צעק עליי בלי הפסקה, והתחיל להגיד שאני לא עובדת טובה, שאני עצלנית וחוצפנית. הייתי פשוט בשוק. הוא המשיך לצעוק, ואני התחלתי לאסוף את החפצים שלי וללכת. ראיתי אותו הולך לצלם משהו במכונת צילום, ואז הוא ניגש אליי, הביא לי מכתב פיטורים שבו נכתבו שתי שורות, ונעלם".
דוצנקו החליטה מייד לפנות למשרד העבודה, במטרה להבין האם התנהגותם של המנהלים חוקית. כשהבינה כי מדובר בעבירה, לפטר עובדת בהריון ללא אישור, פנתה לעורך דין יצחק שילה ברחובות, על מנת שייצג אותה בתיק כנגד המפעל. והשניים הגישו תביעה כנגד המפעל על סך של 103,340 שקלים.
במקביל לפיטוריה של דוצנקו, החלה לינה, חברתה לעבודה, להתלונן על יחס משפיל של המנהלים כלפיה. לינה, אשר נכנסה להריון מספר חודשים לפניה, נדרשה לעבור לעבוד בחדר האוכל של העובדים, במקום במשרד בו עבדה, והחלה לקבל מכתבים פוגעניים מצד המנהלים. לינה פנתה למשרד העבודה, אשר הגיש תביעה כנגד המפעל: "בחברה הזאת מתייחסים באופן משפיל לנשים", מספרת מיכל (שם בדוי), מנהלתה לשעבר של דוצנקו.
"אני נתקלתי פעמים רבות בהתנהגות לא ראויה מצד המנהלים. הם מתייחסים לעובדות כמו לטיפשות. הייתה עובדת לפני סנדרה, שברגע שנכנסה להריון - התחילו המנהלים לצמצם לה בשעות, ולהעליב אותה מילולית עד שנאלצה להתפטר. אני יודעת בוודאות שסנדרה הייתה עובדת מצויינת, כי אני הייתי המנהלת שלה. הבוסים תמיד היו מרוצים ממנה, עד שהיא התחילה להרגיש לא טוב בעקבות ההיריון.
"הסיפור של לינה מבחינתי הוא הכי גרוע. אני יודעת שהיא לא יכולה לדבר, מכיוון שהיא נמצאת בתוך תהליך משפטי מסובך, אבל אני יכולה לומר שהיחס אליה הוא פשוט נוראי. מהרגע שלינה נכנסה להיריון, המנהלים החליטו להעביר אותה מתפקידה במשרד, לעבודה בחדר אוכל שנמצא ליד חדר הגזים. הם אמרו לעובדים האחרים לא לדבר איתה, והיו צועקים עליה מדי יום. בשלב מסויים, אלכס ודוד התחילו לשלוח אליה מכתבים עם הוראות חדשות הזויות.
"נכתב שאסור לה לצאת להפסקת הצהריים שלה מתי שהיא רוצה, אלא רק בין שעה 12:00 ל-12:30, כאשר לכל העובדים מותר לצאת מתי שהם רוצים. אחר כך נשלחה הוראה חדשה עבורה, שאסור לה ללכת לשירותים יותר מחמש פעמים ביום עבודה. המטרה שלהם היא שלינה לא תעמוד בכל ההוראות החדשות, ותרצה להתפטר.
אני בטוחה שבית המשפט יכריע לטובתה. המנהלים כל הזמן טוענים שהבנות נכנסות להריון דווקא על מנת לפגוע בהם, ולי זה נראה אבסורד. עבדתי בחברה הזאת שנתיים, והיחס אליי היה נהדר. ברגע שהתחתנתי הם החלו להאשים אותי בהרבה דברים, עד שהחלטתי להתפטר. ברור לי שהכול היה מתוך פחד שאני איכנס להריון.
"הדרך הכי טובה להוכיח את היחס של המנהלים כלפי נשים בהריון, זה המקרה של בחורה נוספת, שהחלה את העבודה במפעל לפני כשנה. כשהיא רק הגיעה לעבוד, כבר בראיון עבודה הבוסים אילצו אותה לחתום על טופס התחייבות, על כך שלא תיכנס להריון בשנתיים הקרובות. היא בחורה צעירה, שבאותו הזמן לא חשבה על ילדים והייתה צריכה עבודה, ולכן הסכימה".
"התובעת, סנדרה, תטען כי פיטוריה, על ידי הנתבעים, נעשו אך ורק בגין היותה בהריון ולא מסיבה כלשהי אחרת", מסביר עו"ד יצחק שילה, המייצג את דוצנקו נגד המפעל. "סנדרה עמדה בכל מחויבויותיה מעל ומעבר לנדרש, ורק לכשנודע לנתבעים כי התובעת בהריון - החליטו לפטרה.
"לאחר שהתברר להם, כי הוראות חוק עבודת נשים אוסר על פיטורי אישה, שעבדה למעלה משישה חודשים, בגין הריון, העלו טענות שקריות, חסרות תום לב על מנת לשכנע, כי סיבת הפיטורים איננה ההיריון עצמו.
"בהתקיים 'אלמנט הידיעה' בנוגע להריונה, קמה החזקה בדבר קיום קשר בין הפיטורים להריון. הנטל להפריך חזקה זו מוטל על המעסיק המפטר עובדת בהריון. התובעת חוותה השפלה רבתי, תוך שמעסיקיה צועקים עליה 'חדשות לבקרים' לעיני העובדים אחרים, ותוך שהם מעלילים עליה עלילות שווא ממש.
לאור התנהלותם חסרת הרסן, אנחנו מבקשים מבית המשפט להורות על 'הרמת מסך' ככל הנוגע לפעילותם של מנהלי החברה, ולחייב את הנתבעים אף באופן אישי בהקשר עם הנזקים שגרמו".
עורכת הדין מרב מגל המייצת את המפעל מסרה בתגובה: סנדרה פוטרה מעבודתה עוד לפני שהיא הודיעה שהיא בהריון למעסיקה. היא פוטרה עקב התנהגות חצופה מצידה כאשר השיא היה שהיא יצאה במהלך שיחה אשר הובהר לה שאם היא תעזוב היא תפוטר. סנדרה חזרה אחרי מספר ימים לעבודה והודיעה שהיא בהריון. מדובר בקנוניה של מספר בנות נגד המפעל. אנחנו בטוחים שהכול יתברר במשפט
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם