שנת הדורבן: יוסי בובליל מספר על השנה המטורפת בחייו
את ערב ראש השנה האחרון חגג יוסי בובליל בבית האח הגדול. הוא לא תאר לעצמו שהחיים שלו הולכים להתהפך, שהוא יהפוך ללהיט של מדורי הרכילות, שיקבל סדרה בערוץ 2 ואפילו הצעות מגונות מצעירות. אבל התיאבון רק נפתח. עוד בתוכנית: כתיבת שירים ופתיחת פיצרייה
את ערב ראש השנה הזה יחגוג האיש שכינה את עצמו "הדורבן שקולע בזמן" יחד עם בני משפחתו, באשקלון. כאשר הוא יחשוב על מה שעבר בתקופה האחרונה, שהייתה ללא ספק הכי אינטנסיבית בחיים שלו, הוא בוודאי ייזכר שהכל התחיל לפני שנה, באותה וילה בנווה אילן. לפני כן, הוא היה בסך הכל בחור אלמוני בגיל העמידה מעיר פריפריאלית בדרום. היום הוא אחד האנשים הכי מפורסמים במדינה.
אמנם בקרב על הפרס הגדול, מיליון שקלים, שבאמת היו משנה את חייו מן הקצה אל הקצה, הוא הפסיד ליריבתו הגדולה שפרה קורנפלד, אבל גם כך הוא נמצא היום במעמד בלתי נתפס. לאחר היציאה מבית האח הגדול, בובליל הפך לסלב מן המניין. הוא התחיל לקבל הזמנות למסיבות ולאירועים, לבצע שירים, לכתוב סיפורי ילדים ולפרסם חנויות ומפעלים למיניהם.
עד היום, חודשים רבים לאחר שסיים במקום השני בבית האח הגדול, הוא לא יכול ללכת ברחוב בלי שאנשים עוצרים אותו ומבקשים ללחוץ את ידו ולהצטלם איתו. המהירות שבה השתנו חייו עדיין מדהימה את בובליל. הוא מתקשה לקלוט שרק שנה עברה מאז הימים האפרוריים שלפני האח הגדול. "השנה רצה לי בתוך הגוף תחושה שהייתה
"מה שאני מתכוון לומר זה שאני מנסה לעשות דברים שלא העזתי לעשות לפני כן. היום, אם אני אומר משהו, כל מי ששומע מסכים ואומר אמן. בגלל זה אני מרשה לעצמי להגיד ולהציע דברים מסוימים שלא הייתי עושה לפני כן. השנה הייתה התגשמות של כל החלומות שלי".
מה בדיוק השתנה?
"היכולת שלי להניע דברים. עכשיו אני מאמין שיש לי את הכוח להזיז מהלכים שאני מאמין בהם. עכשיו אני מאמין שאני יכול להיכנס לכל תחום שאני רוצה. האמונה בעצמי היא השינוי המשמעותי שעבר עליי השנה. חוץ מזה, ברור שיש גם את השינוי באהדה שאני מקבל מציבור. לכל מקום שאליו אני הולך, ניגשים אליי ואומרים לי שלום. היום אני בן אדם מוכר בכל מקום. אני כל היום סביב טלפונים. אני מקבל טלפונים ממעריצים, ילדים ומבוגרים".
כשנכנסת לבית האח הגדול, האמנת שזה מה שיקרה?
"לא, מה פתאום? בכלל לא עניין אותי הפרסום. הדבר היחיד שעניין אותי זה הפרס, הכסף. אמרו לי 'בוא תיכנס לשם, מי שנשאר אחרון זוכה במיליון'. אז נכנסתי, כי רציתי לזכות. חוץ מהזכייה, שום דבר לא עניין אותי.
"יודע מה? יכול להיות שגם לא האמנתי שהפרסום יהיה כל כך גדול. זאת הייתה העונה הראשונה של האח הגדול, ככה שלא ידענו את ההשפעות של התכנית. לא היה לי מושג שזו תהיה המשמעות של הכניסה לטלוויזיה. עכשיו כולם אוהבים אותי ורוצים אותי".
תגיד, איך זה מרגיש?
"אמרתי לך, יש לי עכשיו יותר כוח לעשות דברים, שמקודם לא האמנתי שאני מסוגל לעשות. לדוגמה, אם לפני כן חשבתי לכתוב שיר, ירדתי מזה מהר כי אמרתי לעצמי שזה בטח לא יעניין אף אחד. מי ירצה לשמוע אותי כותב או שר?
"היום זה שונה. כל מה שאני אומר או כותב, יש מי שרוצה לשמוע. יש עוד הרבה תכניות בקנה. יש לי סיפורים שאני כותב ונמצאים בדרך החוצה. כבר כתבתי איזה 30 שירים, שעובדים עליהם בימים אלה".
עברה כמעט שנה מאז האח הגדול, ההתלהבות ממך לא דועכת?
"לא, בכלל לא. ההתלהבות גדולה, אתה לא יודע כמה. אנשים שכחו שכבר נגמרה התכנית. עד היום מדברים איתי על התכנית ומזכירים לי סיפורים שהיו שם, מה ההוא אמר על ההיא. אני יושב בשקט, מחייך, נותן להם לדבר, זורק משפט וממשיך הלאה.
"אנשים גם מתגעגעים אליי. שואלים אותי למה אני לא ממנף את ההצלחה שלי בתכנית, למה אני נעלם להם, למה אני לא עושה פרסומות וכאלה. מה עוד שעכשיו משדרים את התכנית 'הבובלילים', אז אומרים לי 'ראינו אותך אתמול בטלוויזיה, אמרת את זה וזה'".
כיף לקבל תגובות ברחוב?
"בטח שזה כיף, בטח שאני נהנה. למה שאני לא אהנה – אנשים מרביצים לי? זה כיף לקבל אהבה. הלב שלי אוהב שאוהבים אותו. גם מתקשרים אליי הרבה מעריצים לפלאפון שלי. לפעמים אני שומע שהם אומרים לי שטויות, אז אני ישר מנתק את השיחה".
תגיד, יש גם מעריצות?
"בטח יש. לפעמים אני נוסע לי עם הרכב, ככה בכיף שלי, ופתאום אני שומע איזה ילדות צועקות לי מהרחוב 'יוסי, תעשה לי ילד'. זה סתם, אני לא שם לב לזה. אבל תשמע, זאת בעיה. אני מקבל טלפונים גם מבחורות שרוצות לפגוש אותי, שואלות איך אפשר לראות אותי. מיד אני מנתק".
אתה מדבר על הצעות מגונות?
"מה אני יודע מה זה הצעות מגונות? אתה יכול לקרוא לזה איך שאתה מבין, אבל בכל מקרה, אני מהר מנתק ולא נותן להן צ'אנס להתעסק איתי. אני גם לא נותן שיסתלבטו עליי. אם זה ילד שמנסה להסתלבט עליי, אני ישר מנתק".
ומה אומרת אשתך?
"תראה, אני לא יודע מה עובר לבחורות שמתקשרות אליי בראש. אולי הן סתם מסתלבטות ולא מתכוונות באמת לעשות משהו רציני, אבל אני לא נותן להן צ'אנס אפילו להיפגש איתי ולבדוק את העניין. מי שלא מדבר רציני – אני מנתק לו. אבל מי שידבר איתי ברצינות, אני אדבר עם כולם בכיף. אין לי בעיה עם זה.
"זה כמו שעכשיו אני מדבר איתך. תאמין לי שאני מדבר איתך ואני לא בטוח שאתה עיתונאי. אני לא מכיר אותך מלפני זה. אולי אתה עיתונאי, אולי אתה עובד עליי, אולי אתה מעריץ, אולי אתה אני לא יודע מה. אבל מה אכפת לי. אתה מדבר איתי ברצינות ובלי שטויות, אז אני זורם איתך. תדע לך, לפעמים מעריצים יכולים לתפוס אותי גם בקטע של צחוקים. הכל תלוי במוזה שלי".
כשאתה יוצא לרחוב, מה המעריצים מבקשים ממך?
"אנשים באים אליי, רוצים להצטלם איתי, לחבק אותי, לנשק אותי. יש כאלה שאפילו רק רוצים לנגוע בי. בגלל זה אני נמנע מללכת למקומות שיש בהם הרבה אנשים.
"פעם אחת היה גם מקרה שאיזה אחד התקשר אליי ואמר לי שהוא מגיע במיוחד מרמלה, כדי לצלם איתי קליפ לבר מצווה של הבן שלו. אמרתי לו שאני ממהר וחייב לזוז, אבל הוא ממש ביקש. אחרי כמה דקות הוא הגיע לאשקלון, כולו מזיע ותפס אותי. הוא אמר לי שכל הדרך הוא נסע כמו משוגע כדי לתפוס אותי, כי הילד שלו חייב אותי בקליפ".
תגיד, אתה מרגיש סלב?
"מצד אחד, הרבה פעמים אני מרגיש מרחף באוויר. אבל זה לא שאני מתעסק עם זה כל היום. אני חי את החיים שלי. אני עובד, יוצא עם חברים, הולך עם אנשים בכיף, מסתובב בעיר, יושב בבית קפה. אני לא מרגיש כמו סלב שמתחבא מאנשים ולא יושב עם האנשים. אני יושב רגיל עם האנשים.
"אנשים מופתעים ממני ואומרים לי 'אתה מתנהג כמו אדם רגיל'. אז אני עונה להם 'למה איך אני צריך להתנהג? בגלל שמכירים אותי אני צריך לעשות טררם?'. זה שטויות, זה לא נותן שום דבר. תבין שזה לא אני שעושה את הרעש, אלא האנשים מסביבי".
לראיין את בובליל זו חוויה. לא בגלל איזו הערצה עיוורת כלפי הדורבן, אלא פשוט הקלילות שבה הוא מדבר. המשפטים שלו לא תמיד מסודרים מבחינה תחבירית, אבל זה דווקא נחמד. מדי כמה משפטים הוא זורק איזה פתגם, שאתה לא מבין את המשמעות או את ההקשר שלו, אבל הוא מחייך ואתה יודע שהוא כנראה אמר משהו מצחיק, אז אתה צוחק.
"אנשים, היום יותר כיף להם לדבר איתי", הוא מעיד, "הם יותר בכיף שלהם להיות לידי, עכשיו אחרי שהתפרסמתי".
זה בטח עוזר בעסקים.
"דווקא לא. אני לא נמצא בעסק שבו הפרסום שלי יכול לעזור לי. גם אז וגם היום אני מתפרנס בתור קבלן בניין, אז מה נראה לך – שאנשים יבואו לבנות את הבית שלהם אצלי בגלל שזה הדורבן?".
בתכנית אמרת שיש לך בור של חובות לכסות עם המיליון.
"עזוב אותך, זה סתם חרטא מה שאמרתי בתכנית. מה קרה לך, אתה לא יודע איך מדברים? לא היו לי חובות, אבל רציתי שהאנשים ימסמסו לי. אז מה הייתי אומר, שאני מליין ויש לי מלא כסף בבנק? ככה אף אחד לא היה מצביע לי, אתה לא מבין עניין. סמוך על טיש, הוא היה גר באל-עריש ולא הרגיש".
וחוץ מבניינים, מה אתה עושה עכשיו?
"עד עכשיו עשיתי את הפרסומת לרשת המזון 'סופר זול', אבל מעבר לזה, אני עושה כל מיני מהלכים אחרים. אני גם פותח עכשיו שני סניפים של פיצה ושל המבורגר. אנחנו רוצים אולי להפוך את זה לרשת גדולה תחת השם 'הבובלילים'. העסקים האלה כבר כמעט מוכנים. כבר יש התעניינות וזה עבר מפה לאוזן".
נשמע כאילו השנה האחרונה הייתה רק כלום לעומת מה שמצפה לנו ממך בהמשך.
"תראה, השנה שעברה שינתה אותי מן הקצה אל הקצה. אם פעם יכולתי לצאת ולריב עם מישהו או לצעוק, היום זה לא ככה. היום אני ממיין כל מילה שאני אומר. אני יודע שכל דבר שאני אומר או עושה – ישר יידעו על זה.
"קח לדוגמה מצב שיש ילדים שמפריעים בכניסה לבניין. פעם הייתי עולה לשכנים ומעיר להם על זה. הייתי אומר להם שהילדים שלהם עושים ככה או ככה. היום אני כבר לא עושה את זה. הורדתי טורים.
"פעם היינו יושבים בבית קפה, צוחקים, מדברים חופשי, מרביצים אחד לשני. היום אני יותר סולידי. אתה לא יכול לדעת מי יושב לידך ומי מקליט אותך. אני אומר – 'אם הסוכרייה ממני לא מוכנה, למה שאני אתן אותה?'".
איפה תהיה בערב ראש השנה הבא?
"אני מקווה שאני אצליח להתקדם אפילו יותר מהשנה הזאת. אני רוצה שהשירים שאני אכתוב יתפסו, שאנשים יאהבו גם את הסיפורים שאני כותב. אני רוצה שהפרויקטים האלה יובילו אותי לדברים אחרים, כי כסף מוביל לכסף. אם ייראו שאני כותב יפה, אולי ייקחו אותי לעשות תכניות או כל מיני דברים. זה גם ממלא לי את הזמן, לפעמים אני מתעורר בלילה עם חרוז ולא חוזר לישון עד שאני לא מסיים את השיר".
בוא נסיים עם איזו ברכה ממך לחג?
"אני רוצה שמה שעבר עליי השנה יעבור על כולם, לא פחות מזה, בשנה הבאה".
לא ברכה כזאת, ברכה בחרוזים.
"וואלה התקלת אותי. יאללה, שתהיה שנה מתוקה כדבש וכרימון ושנמשיך להיות המון. זה משפט חדש שחשבתי עליו עכשיו".
נא להמתין לטעינת התגובות
