שוקי פורר: "הפרקליטת הפרה את הסדר הטיעון שנחתם עימי"
ראש עיריית רחובות המושעה, שוקי פורר, הגיש השבוע בקשת רשות לערער על הקלון שהוטל עליו. זאת במטרה לחזור ללשכת ראש העירייה. לאחר זמן רב שבר פורר את שתיקתו והכריז: "נעשו טעויות בשתי הערכאות. אני פעלתי למען הציבור. יש פה טעות גדולה"

הטענה המרכזית של פורר היא שהציבור בחר בו לתפקיד בנובמבר 2008 כשההליך המשפטי שהתנהל נגדו היה בעיצומי. כזכור, במרץ 2009 הורשע פורר על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של הפרת אמונים.
בית משפט השלום בפתח תקווה גזר עליו עונש של צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 220 שעות, מאסר על תנאי של 5 חודשים למשך 3 שנים וקנס בסך 75,000 ש"ח או 3 חודשי מאסר תמורתם.\
בנוסף, קבע בית משפט השלום, בהתאם לסמכותו לחוק הרשויות המקומיות, כי במעשה בו הורשע פורר דבק קלון. לאחר גזר הדין, הגיש פורר ערעור בעניין הקלון וגובה הקנס שהוטל עליו לבית המשפט המחוזי מרכז. בית המשפט החליט לדחות את ערעורו.
עתה, שוקי פורר, אחרי חודשים ארוכים שובר שתיקה, ומסביר מה הביא אותו אחרי לבטים ארוכים, להגיש ממש עם תום המועד המוקצה לו בחוק, את הבקשה להגשת ערעור לעליון, בעניין הטלת הקלון, שהביאה להדחתו מראשות עיריית רחובות. ביום שני הגיש פורר את הבקשה להגשת ערעור והוא ועורכי דינו פרשו את הסיבות סביב עניין עקרוני אחד: שהפרקליטות ובית המשפט ייחסו לו עבירות שכלל הוא לא היה מעורב בהן, מלכתחילה.
כבר לפני חודש פרסם זמן רחובות את הכוונה של פורר להגיש בקשה לערעור לעליון, זאת אף בניגוד לדעת בני משפחתו שהעדיפו כי יפרוש מהמאבק ומהחיים הפוליטיים. השבוע פורר, לראשונה מאז הליך המשפט שהתנהל נגדו, מסביר את מניעיו ואת הרצון שלו
"לקחו כאן תקדים של עבירת הפרת אמונים, שאין בצידה מרמה או מניע מושחת ושמו בה קלון. זה מרחיק לכת, לטעמי ולדעת עורכי דיני. אם בן אדם עשה טעות, כמו שאני עשיתי, כשבית המשפט קובע ומכיר בכך שאני פעלתי למען הציבור, אני לא מבין למה הוא צריך לקבל כזה עונש. אני מסכים שכל בן אדם מושחת ונושא שחיתות אישית חייב לעוף ומייד, אבל אני לא מסכים שעושים הכללה ואומרים שאיש ציבור שהורשע צריך להיקבע לו אוטומטית קלון. אני חושב שנעשתה פה טעות גדולה, הפסיקה היא בניגוד מוחלט לפסיקת בית המשפט העליון בעבר".
עם זאת, רבים ייעצו לך שלא להגיש בקשה לערעור, מאחר ולבקשה אין סיכוי, לטענתם.
"זה נכון, אבל הם מסתמכים על הסטטיסטיקה, שמוכיחה כי קשה לקבל רשות לערעור. אבל אני טוען שלא מדובר בערעור שני, אלא למעשה בערעור ראשון. מאחר והפסיקה שהתקבלה בבית המשפט המחוזי הפכה לגמרי את מה שנקבע בשלום, ההתייחסות הייתה לדברים שונים, לכן אני למעשה מערער רק על ערכאה אחת. מה שנפסק בבית המשפט המחוזי, הסתמך על העובדות שאני לא הודיתי בהן. הם למשל קישרו ביני לבין חשבון הבנק, קשר שלא היה ולא הודיתי בו.
"אני נכנסתי לתמונה בכל הפרשה הזאת, רק אחרי שמסרו את העבודות לקבלן דוד כדורי. אני הייתי מעורב רק בהחלטה איך לשלם לו, אני לא הייתי מעורב במתן המכרזים. אבל הפרקליטות באה והפרה את הסכם הטיעון שהיה בינינו וטענה לקשר ביני לבין מתן המכרזים וחשבון הבנק, הפוך ממה שהסכמנו עליו בהסדר הטיעון. אני לא יודע למה הם עשו את זה".
אז אתה שלם עם בקשת הערעור, גם אם היא לא תתקבל?
"אני לעולם לא אוותר על הזכות שניתנה לי להילחם על שמי ועל האמת, תמיד אלחם על כך".
עורכי דינו של פורר, ששלחו את מכתב בקשת הגשת הערעור, טוענים כי יש סיבות רבות ומגוונות לבחינה מחודשת של התיק בבית המשפט העליון. מלבד העובדה כי פורר לא הודה בכל סעיפי האישום נגדו, טובת הציבור חשובה יותר מכל: "משמעויות הקביעה כי דבק קלון במעשה בו הורשע פורר הינן דרסטיות וקיצוניות, הן מבחינתו האישית של פורר והן מבחינה ציבורית", כותבים השבוע עורכי דינו של פורר בבקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון.
"משמעות הקביעה הינה פקיעת כהונתו של פורר כראש עיריית רחובות, תפקיד בו הוא מכהן מאז 1998, וקיום בחירות חדשות לראשות העירייה. מדובר, לידיעתנו, בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל בה פוקעת כהונתו של ראש עיר מכהן בשל קביעה כי דבק קלון במעשהו".
בנוסף, טוענים עורכי דינו של פורר, כי משמעות הקביעה, הינה פגיעה אנושה בשמו, והטלת כתם קשה של פגם מוסרי בו. משמעות הקביעה הינה חוסר יכולת של פורר לעסוק בתפקידים ציבוריים וסיכון של פגיעה בעיסוקו כעורך דין, בשל קיומו של הליך משמעתי בלשכת עורכי הדין.

"קביעת בית המשפט המחוזי כי במעשהו של פורר דבק קלון, הינה קביעה ראשונית ותקדימית. בקביעה זו יש סטייה קיצונית מהמבחנים שנקבעו בפסיקה בשאלת הטלת קלון על נבחר ציבור.
"למעשה, קביעת בית המשפט המחוזי מהווה היפוך של הלכת בית המשפט העליון ביחס לקביעת קלון במקרה של נבחר ציבור. בית המשפט קבע למעשה הלכה משפטית חדשה, תקדימית ועקרונית, ביחס לשאלה מתי יוטל קלון על נבחר ציבור".
בהמשך הגשת בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון, מגוללים עורכי דינו של פורר את האירועים שהובילו להטלת הקלון. טענתם העיקרית היא כי פעולותיו של פורר, והעסקתו של קבלן ללא מכרז, היו כולם לטובת העיר רחובות, ופיתוחה: "פורר הודה במסגרת עסקת טיעון, כי בדרך שבה הועברו עבודות פיתוח מטעם העירייה לקבלן כדורי נפל פגם, שהוא בגדר סטייה מן השורה.
ואולם, נטען בפני בית המשפט, כי הייתה זו סטייה שלא היה בה כל יסוד של שחיתות או של טובת הנאה פרטית. כל מטרתה הייתה טובת העיר ותושביה, והתגברות על מחסום פורמאלי, מתוך רצון לקדם את ביצוע העבודות. אמנם לא התקיים מכרז, אך המחירים על פיהם שולם לקבלן עבור העבודות נקבעו במכרז כדין, שקוים עוד לפני שפורר נבחר כראש עיר.
על פי בקשת הערעור, פורר עמד על כך, בפני הפרקליטות וגם בפני בית המשפט, כי המניע שעמד ביסוד מעשיו היה מניע טהור, של טובת העיר וקידום עבודות נחוצות , ולא שום רצון להטיב עם אותו קבלן.
בהמשך בקשת הערעור מציינים עורכי דינו של פורר את הסיבות בגינם לא ראוי כי ראש עירייה נבחר יאלץ להתפטר מתפקידו. לטענתם, ראש העירייה נבחר מטעם הציבור שידע על כתב האישום, וגזר דין בית המשפט המחוזי שולח את העיר לבחירות פעם נוספת. דבר זה, טוענים עורכי הדין, היא פגיעה קשה בהליך הדמוקרטי: "הוכח בפני בית המשפט, כי פורר פעל לאורך כל שנות כהונתו כראש עיר מתוך שליחות וביושר מוחלט.
"בנסיבות אלה, נגרם עוול עצום לפורר ולציבור כולו, כאשר בית המשפט הטיל עליו אות קלון שתוצאותיו אכזריות, הן כלפי הציבור כולו והן כלפי פורר באופן אישי. במקום שבית המשפט יראה בהודייתו של פורר אלמנט דרמטי לזכותו, ובמקום שיראה בכך לקיחת אחריות יוצאת דופן וראויה לשבח - הוא ראה בכך בסיס להטלת דופי וקלון.
"בית המשפט המחוזי ניתח מחדש את סוגיית הקלון וקבע כי גם בעובדות בהן הודה פורר דבק קלון זאת תוך הרחבה אינסופית של מושג הקלון והתעלמות מן המשמעות המושחתת והסטיגמטית של מושג הקלון. מדובר, לידיעתנו, בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל, בה קביעה בדבר קלון מביאה לפקיעת כהונה של ראש עיר מכהן. השלכות הקביעה, הן ביחס לפורר באופן אישי והן ביחס לכל תושבי העיר רחובות, הינן מרחיקות לכת ופוגעניות באופן המצדיק אף הוא התערבות של בית המשפט העליון".
על פי בקשת הגשת הערעור, מסבירים עורכי דינו של פורר, כי לאחרונה עולה מצד בית המשפט הפופולאריות בהענשת אנשי ציבור, ובמטרה לשים אותם מאחורי סורג ובריח. פופולאריות זו, לטענתם, היא שפגעה באופן ניכר בערעורו של פורר בבית המשפט המחוזי: "פורר הודה בעבירה של הפרת אמונים ביחס להתנהגות זו, והכיר בכך כי מדובר בהתנהגות הנכנסת בגדר עבירה הפלילית.
"יחד עם זאת, מדובר במעשה שנמצא בצד המקל של סקאלת החומרה של העבירה, וחשוב מכל - אין בו יסוד של שחיתות או פגיעה בטוהר המידות. הכללת ענייננו בגדר המקרים החמורים והמושחתים בהם דבק קלון, יוצרת סחף מסוכן ובלתי מידתי, בשם המלחמה בשחיתות או בשם: 'מדיניות משפטית ראויה של הבטחת טוהר המידות בשירות הציבורי'.
"מלחמה בשחיתות היא עניין חשוב, אך דווקא בשל חשיבותה - יש להקפיד ולהבחין בין מקרים מושחתים המחייבים יד קשה, אל מול מקרים שהם בגדר עבירה אך אין בהם קלון. הכנסת כל המקרים, הקלים והחמורים, תחת קורת גג אחת מבלי לבצע את ההבחנות הנדרשות, יוצרת זילות ופיחות של מושג הקלון ומרוקנת את מושג הקלון ממשמעותו הסטיגמטית.
"על פי הפסיקה, הטלת קלון על נבחר ציבור, להבדיל מעובד ציבור, מחייבת זהירות יתרה ושמורה למקרים המצויים ברף הגבוה של העבירות. זאת מאחר וקביעת הקלון ופסילת אדם לכהונה לאחר שנבחר על ידי הציבור, פוגעת בזכויות יסוד ובהליך הדמוקרטי. מעבר לזכות היסוד להיבחר, נפגעת בעיקר זכות היסוד של הבוחר לבחור את נבחריו.

"פורר נבחר מחדש לכהונה בחודש נובמבר 2008, וזאת לאחר שכתב האישום נגדו הוגש לבית המשפט, לאחר שהודה בעבירה במסגרת הסדר הטיעון ולאחר שכל העובדות האלה הובאו באופן נרחב בפני ציבור הבוחרים. ציבור הבוחרים, אשר ידע את כל העובדות ואת פרטי העבירה בה הורשע פורר, הביע בו אמון מחדש ובחר בו, בבחירות אישיות לכהונה שלישית כראש עיריית רחובות.
"יתרה מכך, במערכת הבחירות האחרונה, בנובמבר 2008, נושא המשפט של פורר והעמדתו לדין עמד במוקד תעמולת הבחירות שנוהלה על ידי יריביו הפוליטיים. יריביו הפוליטיים של פורר לא הסתפקו רק בהצגת העובדות בהן הודה והורשע בגינן, אלא הציגו בפני הציבור את כתב האישום המלא שכאמור פורר לא הודה בכולו אלא בחלקו בלבד. הציבור, תוך מודעות למעשים בהם הודה המבקש ובגינם הורשע, החליט לבחור בו לכהונה נוספת כראש עיריית רחובות.
"בית המשפט לא העניק כל משקל בהקשר זה לפעילותו הציבורית ארוכת השנים של פורר, אשר הקדיש עצמו לפעילות ועשייה ציבורית. לאור העובדה שבמצוות המחוקק השעה עצמו פורר מתפקידו כראש עיריית רחובות מיד לאחר החלטת בית משפט השלום, ולאור החשיבות הציבורית שבקבלת פסק דין סופי בעניין זה, מתבקש בית המשפט הנכבד ליתן לפורר רשות ערעור" .