החלום ושברו: אוהד יוסף חוזר לקריית מלאכי
במשך כל הקיץ האחרון ניסה הבלם אוהד יוסף למצוא לעצמו קבוצה בליגה בכירה. גם בבני יהודה וגם בהפועל ירושלים הבטיחו לו שיוחתם אצלם, אבל בסופו של דבר התקוות נגוזו. אחרי האכזבות הקשות, החליט יוסף לחזור לקבוצת נעוריו קריית מלאכי בליגה א'
אנחנו בספק אם הצלחתם להעלות משהו. למעשה, זה יהיה די זהיר להגיד שלא יצא אף שחקן גדול מקריית מלאכי, אפילו לא בינוני. אבל גם כאשר יש סוף סוף פוטנציאל לאחד כזה שייצא מכאן, כל כוחות העולם מתאחדים כדי למנוע ממנו את הדרך אל ההצלחה.
זהו, למעשה, תמצית סיפורו של אוהד יוסף. במושגים של ליגה א', הוא ללא ספק נחשב לכוכב. אנשי מקצוע מהליגות הקטנות שעקבו אחר ביצועיו במהלך השנים האחרונות, יצאו עם מסקנה נחרצת: יוסף ראוי לליגת העל.
אחרי ששמע סופרלטיבים בלי סוף על יכולתו, החליט יוסף בקיץ האחרון לבדוק האם האמנם הוא יכול לשחק גם ברמות הגבוהות ביותר בכדורגל הישראלי. "לא רציתי לסיים את הקריירה שלי ללא שלפחות ניסיתי להתקדם" מסביר יוסף, "לא רוצה להתייסר בעוד כמה שנים על כך שכולם אמרו שאני מוכשר ואני אפילו לא עשיתי כלום כדי לממש את הכישרון הזה בליגת העל".
אלא שבדיעבד, יוסף הצטער שבכלל יצא אל המסע הזה. בדרך הקשה הוא גילה שמכשולים רבים עומדים בפני שחקן מהליגות הנמוכות שרוצה להגיע לליגת העל. הוא הבין את מה שכולנו יודעים: שלעיתים המכשולים כלל אינם קשורים ליכולת מקצועית נטו, אלא יותר לקשרים.
יוסף הבין שלמאמנים בישראל אין סבלנות להתעסק עם כישרונות צעירים ולבנות אותם. הם דורשים סחורה מוכחת. הם מצפים מכל נבחן שיבקיע במשחק אימון הראשון לפחות שישה שערים. ואם לא, אז לפחות שיהיה מצויד באיש קשר נכון, כזה שיכול להועיל למאמן. ואם גם זה לא, אז שיהיה שחקן זר. רק לא ישראלי.
יוסף היה בטוח שהוא צועד בכיוון הנכון. האמת – יש לו נתוני פתיחה מרשימים מאוד: הוא בנוי לתלפיות, מהיר יחסית לבלם, אפילו בלם בליגת העל. בזכות תכונות התקפיות מוכחות - משחק ראש טוב ומיקום מצוין ברחבת היריב לא רע - כמעט בכל שנותיו כבלם הוא סיים כמבקיע העיקרי של קבוצתו. וגם אסור לשכוח שהבחור רק בן
בקיץ האחרון, כאמור, הוא החל במסע לנסות לשדרג את הקריירה שלו. התחנה הראשונה בדרך הייתה מבחנים בבני יהודה, קבוצה ללא גב כלכלי שאמורה לטפח שחקנים צעירים. באימונים הוא מאוד הרשים. הוא כבר נגע בחלום והחליף מסירות עם אלירן עטר. לאחר משחק מבחן נגד מכבי חיפה, ששודר בטלווזיה, הוא הוכתר כשחקן המצטיין. אנשי בני יהודה כבר הבטיחו שהאיש יוכתר כתגלית העונה. אבל רגע לפני החתימה והגשמת החלום, הודיעו לו שהוא לא בתוכניות.
"אין לי מושג למה התפוצץ הסיפור עם בני יהודה, הלוואי והייתי יודע" אומר יוסף, "עד היום אני לא מבין מה קרה. התאמנתי ושיחקתי במשחקי מבחן, וכל הזמן זכיתי למחמאות מכל עבר. באימונים הייתי מצויין, הייתי בטוח שאני הולך לחתום שם. זה לא רק שרמזו לי, אלא שנאמר לי באופן מפורש על ידי הצוות המקצועי שאני אחתום בקבוצה. אבל כגודל הציפיות כך גודל האכזבות".
מה השתבש?
"לאחר משחק האימון השני, לקח אותי המאמן גיא לוזון לצד. פתאום הוא השמיע לי דברים שאפילו בחלום הכי רע שלי לא האמנתי שיאמר. לאחר שהיה ברור ללא ספק שאני הולך לחתום, הוא אומר לי 'תנסה אתה להתחלף איתי. אם אתה המאמן ואני השחקן, מה היית עושה?
"יש לי כבר ארבעה בלמים חתומים, ואתה החמישי. האם הייתה מחתים עוד בלם?'. האמת, רציתי לומר לו שאת העובדה הזו הוא ידע גם לפני כן ולשאול אותו למה הוא לא אמר לי זאת מהרגע הראשון. אולי הייתי מנסה בקבוצה אחרת. הוא הוסיף ואמר 'אתה לא נופל מאף אחד מהבלמים. אתה מוכשר מאוד ואמליץ עליך בפני כל מאמן'. נפרדתי ממנו בלחיצת יד וזהו".
איך הרגשת כששמעת את הדברים?
"הייתי די בהלם. זה נגמר בדמעות. תחושה של פספוס גדול. אני כבר בן 24. אם לא השנה, אז מתי אני אפרוץ?".
אחרי ההתנסות הלא מוצלחת בבני יהודה המשיך יוסף לנסות את מזלו בקבוצות מהליגות הבכירות. הפעם זו הייתה הפועל ירושלים מהליגה הלאומית. אבל גם משם הוא יצא מאוכזב.
"לא ייאמן איך הפועל ירושלים, קבוצה בליגה השנייה בישראל, מתנהלת" אומר יוסף, "הכל שם ממש כמו שכונה אחת גדולה. אף אחד שם לא יודע שם מי נגד מי. יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. הם פנו אליי ושכנעו אותי להגיע אליהם.
"אמרו לי שאהיה עמוד התווך בהגנה ושמאוד בונים עליי. המאמן פיתה אותי. הוא אמר לי שאני אשדרג אותם. פניתי לסוכן שלי וסיפרתי לו על ההצעה מירושלים. הוא הציע לי לא ללכת לשם, בגלל כל הבעיות סביב הקבוצה. אבל לי היו זיכרונות טובים מירושלים, מהתקופה שלי בהפועל קטמון. התעקשתי להגיע לשם".
ומה קרה כשהגעת?
"לאחר שלושה שבועות של אימונים, כולל מחנה אימונים, הגיע רגע האמת, שבו יושבים על חוזה. ואז לראשונה בחיי שמעתי דבר הזוי: המאמן שלומי עמר הוא שמנהל מו"מ על השכר עם השחקנים. הם הציעו לי שכר ברמה של משכורת חייל. זה היה כל כך מעליב. לא רק זה, אלא שהמאמן גם אומר לי 'תראה, אין לנו כסף. אני הולך להביא עוד בלם'. שישה בלמים בשכר עלוב ועוד הולכים להביא בלם נוסף, אתה מבין?".
אחרי האכזבה בעיר הבירה החליט יוסף לחזור לקבוצת נעוריו, עירוני קריית מלאכי. הוא דוחה את הטענה כאילו השיבה הביתה היא סוג של ברירת מחדל. "קריית מלאכי היא הבית" הוא אומר, "אני רוצה להבהיר באופן חד משמעי – יש לי הצעות מהרבה קבוצות בליגה א', בסכומים יפים. אבל הבהרתי שאם אני יורד כבר לליגה א', זה יהיה רק בקריית מלאכי. אם קטמון לא הייתה מתפרקת, אז או קריית מלאכי או קטמון".
קטמון הייתה המקום שבו הכי נהנית?
"אין ספק. זה היה כיף גדול ומאוד נהניתי שם. שדרגתי את עצמי בכל התחומים. בסיום העונה זכיתי שהאוהדים יבחרו בי לשחקן המצטיין. ההנהלה בחרה בי לשחקן המצטיין הרגשתי מצויין. רק שלצערי ההנהלה החליטה להתנתק ממבשרת ציון והקימו קבוצה בליגה ג', כמו מכבי יפו".
הציעו לך להצטרף לקבוצה בליגה ג'?
"כן, בוודאי. אפילו הציעו לי שכר גבוה בהרבה מאשר זה שהציעו לי בהפועל ירושלים בליגה הלאומית, אבל לא הסכמתי לרדת לליגה ג'. אני מעדיף לחזור הביתה לקריית מלאכי".
בקריית מלאכי מצאת הנהלה חדשה לגמרי בראשות שי סבן.
"חבל לי על הסכסוכים האלה בין גילי ירון מלכה לבין העירייה. היה טוב יותר אילו כל הכוחות היות משתפים פעולה. בסך כל גילי וירון מלכה עשו עבודה טובה. אבל אני באמת לא יודע מה קרה שם מלבד רכילויות שפה ושם אני שומע".
אתה מרגיש שהנהלת קריית מלאכי הקשתה עליך להגיע לליגה גבוהה יותר?
"כן. אני קורא בעיתונים ושומע שהיו"ר לשעבר גילי מלכה דרש עליי דמי השאלה גבוהים, של חמישים אלף שקלים. ראשי קבוצות, במיוחד בשנה כל כך קשה לכדורגל הישראלי, אומרים לעצמם שמיותר לשלם דמי השאלה על שחקן אלמוני, כאשר אפשר להעלות שחקן מהנוער. אם אני הייתי בהנהלה, הייתי עוזר לשחקן שרוצה להתקדם. אחד לעשר שנים, שחקן של הקבוצה יכול לשדרג את עצמו. אז למה להפריע לו?".
אתה תמשיך לנסות את מזלך בליגת העל?
"קשה לי להאמין. אלא אם כן אתן עונה כל כך גדולה שאקבל הצעות מקבוצות מליגות גבוהות יותר. אני לא הולך ונהיה צעיר יותר. נראה לי שזהו, אני אשאר בקריית מלאכי כשחקן חובבני עד לסיום הקריירה".
איזה לקחים הפקת מהקיץ הזה?
"קודם כל, לא מתחילים את המסע הזה בגיל 24, אלא מייד לאחר הצבא. שנית, הייתי נכנס לחדר כושר ועובד על הגוף ןמחזק את השרירים. הייתי גם עובד יותר חזק על המהירות, אם כי במבחני מהירות בבני יהודה, הייתי מצוין".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם