מנהל תורן: תקופת התיכון של נעמי טיסונה, מנהלת עירוני ד'
לא ייאמן: כך סולקה התלמידה נעמי טיסונה, היום מנהלת תיכון עירוני ד', ממשלחת הנוער היוקרתית של אליאנס
נעמי טיסונה צילום: עצמי
בהיות אליאנס תיכון בשיתוף פעולה עם צרפת, הייתה קיימת בו מסורת של חילופי נוער עם בתי ספר תיכונים מרחבי צרפת.
חילופי הנוער התקיימו בכיתה י"א, ולמשלחת הנוער המייצגת של בית הספר היו נבחרים בקפידה יתרה תלמידים ראויים בעיני ההנהלה, כלומר מצטיינים, ממושמעים, תורמים לחברת התלמידים, לקהילה וכיוצא באלה.
המיון היה מוקפד ונוקשה, והמועמדים היו רבים לאין שעור מהמקומות האפשריים. נבחרתי למשלחת לגאוותם הרבה של הוריי, על אף העובדה המכשילה שהתנהגותי הייתה רחוקה מהרמה הנדרשת. כנראה נטו לי חסד בזכות ציוניי הגבוהים והצטיינותי בלימודים, לרבות תרומתי במועצת התלמידים, בצופים ובקהילה.
אף שהוזהרתי חזור והזהר כי אם לא אשפר את התנהגותי, אסולק מהמשלחת, לא שיניתי דבר והמשכתי בדרכי ("היהפוך כושי עורו???"). סבלנותה של ההנהלה פקעה לבסוף, והוחלט לסלק אותי מהמשלחת, למגינת לבם של הוריי הנבוכים (המכרים, מה יגידו כ-ל המכרים, שהרי כידוע, הילדים של כ-ו-ל-ם היו שקטים, צייתנים, מנומסים ובעלי גבולות).
מנעתי עוגמת נפש נוספת.
כך, עיניה האדומות והדומעות של אמי (שהייתה בדרך כלל שמחה, חייכנית, עליזה וטובת לב) ושפיפות קומתו של אבי (גבה הקומה בדרך כלל, תמיר ומורם מעם) בגין האירוע הדרמטי - סילוקי מקבוצת היוקרה - גרמו לי לחרוג ממנהגי ולהיאלם דום לתקופה ממושכת. השתדלתי לרצות את כל הנוגעים בדבר - דפוס שנגד את אופיי המרדני ואת התנהלותי חסרת המעצורים, וכן התחננתי על נפשי למתן הזדמנות נוספת להוכחת שינוי ניכר באישיותי.
לאחר פרק זמן ארוך ומשפיל של היותי "על תנאי" ניאותה ההנהלה להחזירני למשלחת, ועיניה התכולות של אמי שבו להיות בורקות וצחות, ואבי הזדקר מחדש במלוא קומתו התמירה. המכרים המתפעלים שוכנעו כי המקרה המצער היה טעות
טכנית בלבד כמובן.
ביומן המסע של השכבה כתבתי מאוחר יותר כי על אף חוויית המסע המופלאה, החשיפה לעושר התרבות האירופית, הדיאלוג המפרה עם הנוער הצרפתי וכולי, המחיר האישי היה גבוה מדי ולא שווה את המאמץ, שהיה מבחינתי קשה מנשוא, אך את זה הוריי כבר לא ראו כי השכלתי למנוע מהם את העיון ביומן המסע, ומנעתי עוגמת נפש נוספת.
עשרים שנה מאוחר יותר, בכינוס בוגרים, פגשתי את המחנכת המיתולוגית שלי, גברת רחל חזן, והיא הביעה השתוממות על היותי נעמי טיסונה, מנהלת עירוני ד' (היא כמובן זכרה את שם נעוריי. רק אותו היא הכירה), שכן כאמור בראשית דבריי ובהתאם לכל מה שתואר לעיל, בנעוריי לא הסתמנה האפשרות הזאת.
נא להמתין לטעינת התגובות
