מנהל תורן:תקופת התיכון של חיה שהם, מנהלת תיכון חדש
חיה שהם נזכרת בימים שלמדה ולימדה בתיכון חדש. היום כשהיא מנהלת את המוסד היא מנסה לשמור על המורשת
חיה שהם צילום
בתיכון חדש, להבדיל מכל בתי הספר האחרים בעיר, לא הייתה תלבושת אחידה. בנוגע ליום שישי נקבעו כללים מיוחדים: חברי תנועות הנוער הגיעו בחולצות כחולות, ותלמידים אחרים, שהיו בחברה סלונית, כמוני, לבשו חולצות לבנות.
קראנו למורים בשמותיהם הפרטיים, ולא קמנו כשהם נכנסו לכיתה. התנהגות כזו הייתה בהחלט אטרקציה בתל אביב. האווירה בכיתות הייתה חמה ונעימה, ליוו אותנו תחושה של פתיחות ויחסי חברות בין כל באי בית הספר. מחנך הכיתה היה פוגש אותנו מדי יום בתום ההפסקה הגדולה, במה שהיה קרוי "עשר דקות מחנך", והכיר אותנו היטב.
בשנות הלימודים הוטמעו בנו התלמידים מסרים של נתינה ועשייה למען החברה במידה שאינה נופלת מחשיבות הלימודים עצמם. אחת לכמה חודשים יצאנו כל תלמידי השכבה ביום חמישי בצהריים לסייע לקיבוצים בגבול רצועת עזה בעבודה חקלאית במשך כל סוף השבוע. בקיבוצים אלו עבדנו גם שבועיים רצופים בכיתה י"א במה שהיה קרוי "שירות לאומי".
זכורות לי כשנים יפות
הטיולים השנתיים נמשכו ארבעה או חמישה ימים במשאיות, וכללו הליכה רבה ולינה בשטח. התלמידים והמורים היו השומרים. אחד הדברים המיוחדים בבית הספר היה מבחני הכבוד, כלומר לאחר הכתבת השאלות על ידי המורה, הוא יצא מהכיתה ואנחנו כתבנו את המבחן ללא השגחה, מתוך אמונה שהתלמידים שמאמינים בהם לא יפרו אמון זה ולא יעתיקו. לא כולנו נהגנו על פי המצופה, החגיגה בכמה מהמבחנים הייתה גדולה. אנו אהבנו מאוד את המבחנים האלה.
תעודת סיום הסמסטר ותעודת סיום השנה כללו לא את ציוני המקצועות אלא הערכה מילולית המסכמת את העבודה בסמסטר. למשל: "טובה בכל הלימודים" או "טובה ברוב הלימודים".
זכור לי היטב היום שפרצה מלחמת ששת הימים. אזעקה נשמעה בכל רחבי הארץ עוד לפני תחילת יום הלימודים, ואנו התלמידים נתבקשנו לרדת למרתף. במרתף ישבה המורה למוזיקה, הגברת מרים שלג (ז"ל), ניגנה
בפסנתר שירי ארץ ישראל, ואנחנו שרנו עמה.
אני אישית הייתי מוטרדת מאוד מכיוון שלא הספקתי להעתיק שיעורים בהיסטוריה, והיה לי קשה לחשוב על המלחמה. עד שהגיעו תושבי שכונת נווה עמל, הסמוכה לבית הספר, כמה מהבאים בכו, ואחרים ישבו וקראו תהילים. רק אז הבנתי שאכן פרצה מלחמה בישראל.
שנות לימודיי בבית הספר התיכון זכורות לי כשנים יפות, שלמדתי בהן, נהניתי, ובעיקר אהבתי לבוא לבית הספר. כמה שנים לאחר שסיימתי את לימודיי בתיכון חדש חזרתי ללמד כלכלה. המנהל שקיבל אותי לעבודה, מר שמעון שמעוני, היה המחנך שלי בכיתות י"א)י"ב.
חזרתי לתיכון חדש כמורה מכיוון שהערכתי מאוד את האווירה המשפחתית, את היחסים האישיים והפתוחים, את העשייה הערכית בחינוך ובחברה, שאפיינה וייחדה את בית הספר בתקופת לימודיי. אני מקווה מאוד שאנו מצליחים לשמור כמה מכל אלה גם היום.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם