ראשי » מקומי » ירושלים

זמן ירושלים מציג: המגמות הייחודיות בבתי הספר בעיר

רגע לפני שחוזרים לכיתות, זמן ירושלים עזב את העיסוק בשיעורי המתמטיקה, הלשון וההיסטוריה ובדק את המגמות הייחודיות שמציעים בתי ספר כדי למשוך תלמידים. בתפריט: ג'ודו, נגינה, בישול, רפואה ואקולוגיה

כששנת הלימודים בפתח ומרבית ההורים והתלמידים עסוקים בעיקר ברשימת הספרים שיש לקנות לצורך לימודי ההיסטוריה והמתמטיקה,  בדק זמן ירושלים את נושאי הלימוד הפחות אופייניים שיחכו לחלק מן התלמידים בבתי הספר השונים עם חזרתם ללימודים.

כנראה שההשוואה להיצע הקיים בבתי ספר באזור המרכז עדיין מיותרת, לאור שפע המגמות הייחודיות שמציעים בתי הספר השונים בתל אביב ובסביבתה, אך גם בירושלים, כך נראה, מבינים שבתקופה שבה הרישום לבתי הספר פתוח יש להתחרות על לבו של התלמיד – ועל כיסו של ההורה – ולהציע מגמות מעניינות יותר, מקוריות יותר, ואם אפשר, גם מהנות יותר.

תיכון סליגסברג מציע לתלמידיו מגמת ג'ודו, שנחנכה בשנה שעברה. המגמה הוכנסה כחלק אינטגרלי מהלימודים בבית הספר. "שיעור זה יחשוף את התלמידים לערכי הג'ודו, שהם משמעת עצמית, כבוד כלפי הזולת ועוד", אומר מנהל בית הספר, רוני הרניק.

כל תלמידי שכבת ז' בסליגסברג יוכלו ליהנות מהמגמה, המועברת לתלמידים בשיתוף עם מועדון הג'ודו בתלפיות מזרח, הנחשב אחד המובילים בארץ. עוד לפני פתיחת

המגמה נפגשו נציגי בית הספר כמה פעמים עם הג'ודוקאית יעל ארד וקיבלו ממנה עצות ותובנות למגמה החדשה.

נוסף ללימודי הג'ודו מציע בית הספר לתלמידיו לימודי העשרה בתחומים הקשורים לספורט, ובין השאר תזונה נכונה ואנטומיה. כדי לאפשר את לימודי הג'ודו במקום הוכשר מבנה בבית הספר להיות אולם האימונים של התלמידים. נוסף לזה מקבלים התלמידים מדי ג'ודו מיוחדים הנתפרים במיוחד להם.

בית הספר היסודי הממלכתי-דתי בתלפיות מזרח מציע לתלמידיו לימודי נגינה ייחודיים המועברים לכלל תלמידי בית הספר. הלימודים אינם פוסחים גם על תלמידי כיתות א', הלומדים כיצד לנגן ברמה פחות מורכבת מזו של תלמידי הכיתות הבוגרות. מנהל בית הספר שמעון פרי מספר איך הכול התחיל: "שמענו שבירושלים יש מחסן עם עשרות כלי נגינה ששייכים לעירייה.

זה שירת פעם מורים למוזיקה, וכשלא היה כבר תקציב לשיעורים שלהם, נותרו בעצם כלים רבים שהעירייה אחסנה והם עומדים שם ללא שימוש. החלטנו לשכור את ציוד הנגינה, ואנו גובים מהתלמידים מחיר השתתפותי מינימלי ובעצם ניזונים בעיקר מתרומות ומקרן קרב כדי להרים את השיעורים הללו ואת כל הפרויקט הזה. גם משרד החינוך נותן לנו מעט תקצוב.

מדובר בכלים כמו ויולות, כינורות, אורגניות, פסנתרים, צ'לו וכלי נשיפה. זה הוכנס כחלק מתכנית הלימוד, ובשנה הקרובה זה יהיה בתום יום הלימודים. מדובר על כשעה~שעתיים שבועיות של נגינה. נוסף לזה הקמנו תזמורת שבה כ~50 תלמידים מכל השכבות, שאפילו כבר הופיעה באירועים כאלו ואחרים כמו בפתיחת שבוע החינוך שיזם לאחרונה ראש העירייה, ניר ברקת".

ככל הנראה מדובר בבית הספר היחיד בירושלים המציע מגמת לימודי בישול ואפייה בתכנית הלימודים. "יש לנו ספרי לימוד ייחודיים המיועדים לתלמידי בית הספר", מספרת בגאווה מנהלת בית הספר, מירי נבון, ומוסיפה כי "זה התחיל משיגעון שלי ושל אחת המורות למטבח. שתינו אוהבות לבשל.

"זה פרויקט שהתחיל בקיץ שעבר. הכשרנו את אחד החדרים, וכיום יש מטבח מקסים ומקצועי לכל דבר. בשנה שעברה הצטרף אלינו מישהו שהוא כמעט שף, בשלן מדהים, ואני, הוא ואחת הסייעות התחלנו להפעיל שיעורים במערכת הלימודים. השתדלנו שכל כיתות החינוך המיוחד, ארבע בסך הכול, יבשלו מדי שבוע.

"נוסף לזה כיתות ג' עד ו' עבדו ובישלו במטבח כל שבוע דרך קבע. שעתיים שבועיות הוקצו לטובת הנושא. הילדים למדו להכין בין היתר מוסקה, פיצות, מאכלי עמים ותרבויות שונים, לחם בננות מג'מייקה, מוקפצים סיניים, פוקצ'ות, עוגות, לזניות – בעצם כל דבר".

עוד מוסיפה נבון כי "המטרה הייתה כמובן גם לדבר על תזונה בריאה, על אבות המזון, ללמד את הילדים טעמים. הם אפילו למדו דברים נוספים בזכות הבישול כמו חשבון, כי היו צריכים לחשב כמויות. הם למדו לקרוא, למדו לבטא נכון מילים ומשפטים כי יש הוראות בספרים, ולמדו על המנהגים הקולינריים במקומות שונים בעולם. אני כמנהלת רואה כמה הפרויקט הזה תורם להם, וזה מדהים".

בית הספר מציג שתיים מהתכניות המיוחדות ביותר שיש לעיר להציע כיום. הראשונה היא מגמת הרובוטיקה, שהחלה את דרכה לפני כ-15 שנים. המגמה קיבלה תנופה בשבע השנים האחרונות, ותלמידיה השתתפו כבר בתחרויות ארציות, שבהן זכו עד היום כמעט בכל הפרסים המוצעים בהן. כמו כן זכו התלמידים בתחרויות בין-לאומיות. "יש שישה עד עשרה תלמידים שעובדים יום ולילה במסגרת התחרויות הארציות והבין-לאומיות, והם, כמו שאומרים, נגועים ממש בחיידק", מסביר מנהל בית הספר, ד"ר מוטי אלקסלסי.

"בין הדברים המדהימים שתלמידים יצרו אצלנו יש למשל רובוט שנועד לחלץ פצועים, רובוט שמגיש עזרה לחולים ועוד דברים שלא ייאמנו" אומר אלקסלסי. "כולם אצלנו לומדים התמחות ברובוטיקה, אך רק חלק לוקחים חלק בתחרויות מעבר לחובות הלימודיות של משרד החינוך. רכז המגמה שלנו הוא פריק של הנושא ומוביל אחריו את התלמידים וסוחף אותם בצורה שלא תיאמן. יש מבחנים עיוניים בי' ובי"א ומבחן מעשי בי"ב. התלמיד צריך לדעת ליצור את התכנה ולתרגם אותה ליצירה. אלה תלמידים שיוצרים הכול בעצמם. כל פריט ברובוט, כל צ'יפ, הם יצרו לבד. שום חלק ברובוט לא קנוי, גם לא הפשוט ביותר", מספר אלקסלסי.

המגמה השנייה שבית הספר מתגאה בה נקראת פרויקט א"א, שבשמו מתייחס לאוניברסיטה העברית ולרשת אורט. אלקסלסי מסביר כי "מדובר בפרויקט שהתחיל לפני ארבע שנים. תלמידים מצטיינים שעוברים את מבחן קרני, מבחן משותף של האוניברסיטה העברית ואורט, יכולים להתחיל ללמוד אצלנו ובמקביל גם באוניברסיטה, ובשנה י"ג לצאת בעצם כבר עם תואר ראשון במדעים.

הגעתי להסכמה עם האוניברסיטה ויצרנו תכנית בת שש שנים, מכיתה ח' ועד י"ג. בכיתה ח' התלמידים עושים קורס הכנה ולומדים מהי בכלל האוניברסיטה, מהן נקודות זכות וכיצד כל זה עובד. בכיתה ט' הם כבר עוברים שני קורסים באוניברסיטה, וכך גם בי'. בואי נאמר שבכיתה י"א התלמיד נחשב כבר לסטודנט מן המניין". אלקסלסי מתגאה בכך ש"מדובר בתוכנית לימודים מיוחדת, מתואמת עם האוניברסיטה, המאפשרת לתלמיד לצאת ולהשתתף בהרצאות אקדמיות במסגרת יום הלימודים אצלנו. הצבא פשוט חוטף את אותם התלמידים. הם נורא מבוקשים".

מדובר במגמה שהוקמה לפני כשלוש שנים, לאחר שהתקבלה תרומה שאפשרה את פתיחתה על ידי קרן גרינברג. במסגרת המגמה לומדים התלמידים פרקים ברפואה ואת פועלן של מערכות הבריאות. נורית גביש, מנהלת בית הספר, מספרת כי "לא הייתה מגמה כזו בירושלים, ונסענו במיוחד לרמת השרון כדי לראות איך זה עובד. המטרה הייתה להפוך את גילה לאופציה אטרקטיבית לתלמידי העיר".

מדובר במגמה על אזורית שבה משתתפים 30 תלמידים מכ-25 בתי ספר בעיר. הלימודים במסגרתה הם בשעות אחר הצהריים. התלמידים נבחנים במבחנים עיוניים ומעשיים. במקביל התלמידים מחויבים להתנדב בקהילה במוסדות בריאות ולעבור קורס במד"א.

גביש מספרת כי התלמידים "לומדים יותר לעומק את תחום הביולוגיה ולומדים על אודות מחלות ותפקוד מערכות הגוף. הם מקבלים הרצאות מרופאים בכירים בהדסה, מסיירים במחלקות השונות וצופים בצנתורים למיניהם".

בבית הספר טוענים כי הלימודים מעניקים עדיפות לתלמידיהם בעת גיוסם לצבא ובשיבוצם לתפקידים הדורשים הכשרה רפואית בדרגות שונות. המיון נחשב קפדני מאוד ומחולק לכמה שלבים. בתחילה מתמודדים התלמידים מול תלמידים אחרים מבית ספרם, ולבסוף נבחרים רק המצטיינים. גביש מספרת כי "השנה סיים המחזור הראשון, מחזור א', והיה להם מפגש עם ליצן רפואי. היה מקסים".

מנהלת בית הספר, ריקי ינקו, מספרת כי "המגמה נפתחה בבית ספרנו לפני כשמונה שנים ביוזמה של המורה סמדר גבאי ומתוך חשיבה שנושאי איכות סביבה הם חשובים ומהותיים וכדאי שילדים יחשפו אליהם. המגמה מתאימה לילדים שנושא המדעים קרוב ללבם, אבל לא אלה הקונבנציונליים, אלא גם בראייה הומנית של המדעים".

הלימודים במגמה נמשכים לאורך כיתות י'–י"ב. התלמידים מסיירים באתר חיריה, בשופכין של הירקון ובכנרת ועוברים סמינר אקולוגי של חמישה ימים באילת שבו הם עוסקים בבדיקת הסביבה האקולוגית הימית באילת. בשנת הלימודים הקודמת זכתה המגמה בפרס השרים לאיכות הסביבה ומשרד החינוך שיבח אותה. נוסף לכך זכו שני תלמידי בית הספר בפרס כספי אישי על עבודת אקו-טופ (עבודת חקר בנושא אקולוגי). ל

דברי ינקו, "הילדים נחשפים לחשיבות של שמירה על כדור הארץ, ואחר כך הם מטיפים לזה. היו ילדים שבדקו את הבנייה של הרכבת הקלה. הם בדקו את השפעת הרעש על כל מיני דברים, על חיי היומיום של תושבי פסגת זאב. בבית הספר שלנו יש גינה אקולוגית שמגדלים בה צמחי תבלין כמו נענע, לואיזה, לימונית ועוד, והכול כמובן ללא הדברה. התלמידים גם בודקים השפעות של השקיה וטמפרטורה על כל מיני גידולים.

בימי הורים הם מוכרים להורים מארזים של צמחי תבלין, והכול הולך לטובת פעילויות של י"ב. בכוונתנו ליישם את פעילות ההסברה במסגרת מחויבות אישית גם בבתי ספר אחרים כי נושא איכות הסביבה הוא בנפשנו".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...