אחיו של לאונרד קרפ: לבני שטן לא עוזרת שום תרבות
ד"ר יעקב קרפ, תושב הקריות ורופא עיניים בכיר באזור, הוא אחיו של לאונרד קרפ שנרצח השבוע בלינץ' בתל אביב. השבוע נזכר ד"ר קרפ איך הותקף בשנה שעברה בידי מטופל. עתה הוא תוקף את המשטרה ומערכת המשפט ואומר: "אם זה היחס של מערכות החוק, אז זה גם מה שמבינים הבריונים"
ד"ר קרפ הוא רופא ידוע בחיפה ובקריות, שמנהל את מחלקת העיניים במרכז הרפואי זבולון ועובד גם בבית החולים כרמל.
לטרגדיה של אחיו נוסף סיפור מדהים ועצוב: בחודש ינואר 2008 הותקף ד"ר קרפ בעצמו על ידי מטופל, אולם זמן קצר לאחר מכן נסגר התיק מחוסר עניין לציבור. "אם זה היחס, אז זה גם מה שמבינים הבריונים", התייחס לכך קרפ.
לאונרד אריק קרפ (59) נרצח בליל שבת בחוף תל ברוך בעת שבילה עם אשתו ובתו. החשודים במעשה הם חבורת של צעירים שיכורים תושבי הכפר ג'לגוליה ושתי צעירות יהודיות תושבות פתח תקווה. על פי החשד ועל סמך השחזורים שערכו בימים האחרונים בלשי מפלג התשאול של מרחב ירקון לשלושה מהחשודים ברצח, עולה כי המנוח, רעייתו שרה (52) ובתם הילה (24), ישבו על ספסל בטיילת על חוף הים, כאשר לפתע הקיפו אותם בני החבורה והחלו להקניט את בני המשפחה.
חלק מהחשודים החלו לתקוף את האם שרה ואת הבת הילה והמנוח נחלץ לעזרתן. אז, חושדת המשטרה, החלה החבורה להכות את השלושה מכות קשות, שברו את ידה של שרה, ניפצו את המשקפיים של הילה וחבטו באכזריות בליאונרד עד שהתמוטט.
בבית העלמין סגולה בפתח תקווה, מעל הקבר הטרי, ספד קרפ לאחיו ואמר: "היו לי שני אחים, נותרתי לבד. היית לי אח אוהב, ואחרי פטירת הורינו היית לי לאב. אהבת את בנותיך אהבת נפש ודאגת להן מכל. התנהגת בדרך ארץ, תמיד הקרנת שמחת חיים. באירועים משפחתיים נתת את הטון. הגורל אכזר. סלח לי שלא יכולתי לגונן עליך מפני בני הבליעל. לנצח אזכור את שמחת החיים שלך".
בביתו שבקרית מוצקין, שם
"אני מתאר לעצמי שאם אמרו איזו מילה כזאת או אחרת לבת שלו, אז הוא רצה רק להגיד שזה לא ראוי, שזה לא יפה. הוא מעולם לא הרים את הקול ולא רב עם אף אחד. הוא דיבר בדרך ארץ, בתרבות, אבל לבני שטן, לצערי הרב, לא עוזרת שום תרבות".
אתה חושב שהמקרה הזה יכול היה להימנע לו היתה לנו מערכת אכיפה נוקשה יותר?
"אני חושב שיש לנו משטרה חלשה, שאין לנו אכיפה והרתעה ושיש לנו חברה אגרסיבית. אח שלי היה אדם זהב, טוב לבריות, נוח לבריות, שמח, אוהב לעזור לזולת, הוא מעולם לא התקוטט עם אף אדם.
"אני לא מצליח לעכל את זה שאחי האהוב והיקר באדם, אדם זהב עם לב טוב, נרצח על לא עוול בכפו בידי בני עוולה. במשטרה אומרים הרבה פעמים שלא יכולה להיות להם שליטה על כל הטירוף של האנשים, שברגע אחד נותנים דרור ליצרים שלהם. אבל לצערי הרב הסיפור אינו כה פשוט כמו שלמערכת קל להציג אותו".
מדוע?
"כי הפשיעה הגואה במדינה לא זוכה למענה מכל הרשויות, ומישהו צריך להרים את הכפפה. אני בטוח שהמשטרה לא עושה מספיק, אבל לצערי הרב המשטרה גם לא מקבלת רוח גבית מבתי המשפט שמשחררים את הפושעים במקום להכניס אותם לבית סוהר. בסופו של דבר אנחנו מוצאים את עצמנו נפגעים".
אתה עצמך היית קורבן לאלימות של אחד ממטופליך, אולם משטרת ישראל החליטה לסגור את התיק מחוסר עניין לציבור. יצא לך לחשוב על זה מאז הטרגדיה?
"בוודאי. ואני יכול לומר שאת הרצח בעיניים רואים בשני המקרים. לשמחתי אני לא נרצחתי, אבל את הרצח בעיניים ואת האלימות הפיזית אני ראיתי וחשתי. התלוננתי במשטרה אבל לצערי הרב התיק נסגר. לדעתי המשטרה כשלה פה. מה שמתסכל כל כך זה שבתי המשפט לא מגבים את המשטרה, ולכן הרבה פעמים תיקים נסגרים כפי שהם.
"בבתי המשפט חושבים הרבה פעמים במושגים של 'מסכן, נשחרר אותו', 'הוא לא ידע', 'הוא לא עשה בכוונה', או 'אולי הוא היה שיכור', אבל חייבים לחשוב על האדם שנרצח ועל המשפחה שנרצחה ביחד איתו לעולמים. אמרתי ואני אומר שוב, אין סלחנות לבריונות.
"לבריונים יש מקום אחד, או בכלא או מתחת לגרדום. חייב להיות מסר תקיף, רק ככה ניתן יהיה להתמודד עם חברה אגרסיבית כזו".
נא להמתין לטעינת התגובות
