מגדל בבל: מי צריך את המגדלים בתל אביב?
מי צריך את כל המגדלים שבונים היום בכל פינה בעיר. דורון ברוש חושב שיהיה גיהינום כשיבנו אותם. יהיה גיהינום אחרי שיסיימו את הבנייה. תל אביב צריכה להפסיק לגדול. תל אביב צריכה וליום, לא אקסטזי
למה? מה יוצא לנו מזה? כאילו שהאושר הכללי גדול יותר אם בונים מגדלים בעיר. כאילו שאדון משה בא הביתה ואומר, משפחתי, היום בנו עוד מגדל, וכולם מתחבקים ומתחילים לרקוד הורה מסביב לשולחן.
מכל המגדלים שבנו עד היום בעיר, יו, מו, שמו, לא יצא לנו כלום. עזריאלי נתן לנו קניון וסימן לנו את קו השמים, אקירוב נתן לנו מגדל ללעוג לאהוד ברק, וכל השאר נתנו ב-מ-וו ולקסוס חדשות לכמה קבלנים, והקפיצו את מחירי הדירות המשומשות באופן זוועתי עד השמים. אז מי צריך עוד מגדלים בתל אביב? למה העירייה מאשרת אותם באופן סיטוני כל כך?
הנה מה שיעשו לנו המגדלים שבדרך: שבע שנים של גיהינום במהלך הבנייה. טינופת ואבק שירחפו באוויר דרך קבע, יסתננו דרך התריסים שלא יפתחו שנים ישר לריאות ולאסטמה. אימהות עם עגלות ילדים ינתרו על מדרכות מנופצות, ונהגים יישלחו מרחובות סגורים לגלות עם מכוניותיהם למרחק מאות מטרים.
ואחר כך, בתום הבנייה, תשתית תעבורתית שתוכננה במקרה הטוב לפני חמישים שנה, תקרוס בפני השיטפון והעומס החדשים, ואזור שלפני כן חי בתחום הנסבל לתושבים יהפוך לגיהינום בלתי נסבל, כמו כל העיר, העיקר שיש מגדל חדש, כיפק היי, כיפק היי.
ואת כל האושר הזה יוצר בחזונו ראש העירייה שלנו, איש עם הזיה מנהטנית בראש, עם חלום של הרבה-הרבה מגדלים עד השמים, ורק שאצלנו פה זה לא מנהטן. אצלנו זה יותר בבל, והוא לא תופס את זה. הוא לא מבין את העיר, הוא לא מרגיש אותה, הוא לא יודע מה היא רוצה או צריכה, וזה לא פלא. מי שלא נולד בתל אביב, לא גדל בה, מי שלא שורץ בה בלילות, מי שבא בבוקר באוטו הממוזג מהבית בתל ברוך ישר למשרד הממוזג בקומה ה-13, רק הוא יכול להמציא לנו גיהינום אורבני שנשלם עליו עוד הרבה-הרבה שנים אחרי שהוא כבר יפרח מהתפקיד.
תל אביב צפופה, דחוסה, רותחת, היא כמו מרק מבעבע גולש מהסיר. אין אוויר בעיר, ומה שיש לא שווה נשימה. ביום היא מוקד עסקים מרכזי לכל גוש דן שעושה את הכבישים והמדרכות לגוש פיח גועלי ולוהט. בלילה העיר היא מגנט בילויים עצום לעשר ערי לוויין. כל מועדון ובית קפה וטיילת ושדרה משופצת מושכים אליהם רבבות מבת ים, פתח תקווה, חולון, רמת גן, וכמו שלמדנו על בשרו של ליאוניד קרפ המנוח מג'לג'וליה גם. תל-אביבי, סתם תל-אביבי מהשורה כבר לא יכול סתם ככה לצאת מהבית לפוש בשדרה בלי להסתכן בפציעה בשיטפון המטורלל ששוצף כבר בצעד הראשון מעבר לחדר המדרגות.
מי צריך להוסיף לתוך הסלט הזה עוד ועוד מגדלים, עוד ועוד תושבים ומכוניות ומרכזי קניות. תל אביב - זאת של היום ושל הלילה - לא צריכה עוד שיפוץ ופיתוח ובנייה ואטרקציות. נגמרו לתל אביב המרחב והאוויר
ישבתי עם חברים בארוחת ערב והשמעתי את הקינה הקבועה שלי בעניין הזה של תל אביב שהולכת לעזאזל, ואיזה חכם בלילה עם איזה תואר בכלכלה אמר לי, בבקשה, יפסיקו לפתח, יפסיקו לשפץ, יפסיקו לבנות מגדלים, ולעומת זאת ברמת גן לא יעצרו את הקידמה וימשיכו לבנות מגדלי משרדים ליד השרתון סיטי טאואר, ליד הבורסה, ותל אביב תאבד את הבכורה. רציתי לחבק אותו.
אמרתי לו, בן אדם, אתה גאון. נהדר. איזה יופי. תן לרמת גן לנצח. עם קידמה כזאת שאי אפשר לחיות אתה כמו בן אדם אני מת להפסיד. תעצור לי בבקשה את הפיתוח, אני רוצה לרדת ולחיות קצת בשקט, לשבת בצד ולמחוא כפיים לרמת גן, איך היא לוקחת את ההובלה.
דמיינו לעצמכם את הימים הנהדרים האלה בהם רמת גן לוקחת את ההובלה ותל אביב מתדרדרת אחורה. תראו כמה נפלא יהיה בתל אביב. זה ילך ככה: בעוד תל אביב מתבטלת, תנופת בנייה עצומה מתרחשת ברמת גן. עשרות מגדלים נבנים בכל פינה. אלפי משרדים ורבבות עובדים - על מכוניותיהם - עוברים לעבוד בה.
בעקבותיהם נוהרים אלפי עסקים קטנים הרוצים לעצמם מה שנקרא פיס אוף די אקשן. באופן טבעי נפתחים ברמת גן עשרות ומאות פאבים ומועדונים. מוזאונים וגלריות נודדים לעיר. לונה פארק נפתח ברחוב הרא"ה.
רמת גן - הזוכה לכינוי עיר ללא הפסקה הופכת למגנט בילויים לעשר ערי לוויין סביבה: חולון, בת ים, רמת גן, תל אביב וג'לג'וליה. רבבות מציפים מדי לילה את רחוב ביאליק. כיכר אורדע מוכרזת שכיית חמדה עולמית. רחוב אבא הלל זוכה לחסות האו"ם. נחתמת ברית ערים תאומות עם בגדאד.
ובינתיים בתל אביב המתדרדרת אחורה יתרוקנו מעט הרחובות. על מאות חנויות, בעיקר במרכז העסקים, יופיעו שלטים "להשכרה". תהיה חניה באמצע היום. תעריפי החניונים ירדו לשני ש"ח לשעה. העיר תזדקן תזדקן.
בעקבות עזיבת האוכלוסייה החזקה לרמת גן ירדו מחירי הדירות להשכרה. דירה מרוהטת בת שלושה חדרים בשדרות רוטשילד + מקרר, דוד"ש ומזגן תועמד להשכרה ב-450 דולר לחודש ולא תמצא שוכר כארבעה חודשים. בסופו של דבר תושכר לשב"ח.
בערבים יהיה אפשר לרדת לפוש בשדרה הריקה שרוב משוטטיה הישנים נדדו מזמן ל"ביאליק", המועדון ההיסטרי החדש של שטרק ברחוב ביאליק פינת כיכר כופר היישוב ברמת גן, שלמרות הקטטות התדירות בין כתליו בין תושבי חולון בת ים לתושבי דיר אל איכסל, אלפי החוגגים אינם מוכנים לוותר על הסביח שיחלק שטרק חינם בשעת ההפי האואר.
ואז כתוצר לוואי בלתי צפוי יקרה הדבר הבא: מחוסר ביקוש, תיעצר כל בנייה בתל אביב. תחול ירידה עצומה בגביית היטלי השבחה וארנונה. בעקבות התפנות מקומות החניה תחול ירידה עצומה בגרירת מכוניות. תחול ירידה עצומה בהכנסות העירייה מקנסות חניה. לראש העירייה לא יהיה כסף לשיפוצים.
הלמות פטישי האוויר תיעצר. הזחלים ידוממו מנועים. את הדממה הפתאומית שתשתרר יפרו צרחותיו של אדם אחד - ראש העירייה - שלא יוכל לחיות בלי שיפוצים - אבל הוא יתאושש במהירות, יתפטר מתפקידו, וירוץ להתמודד על משרת ראש עיריית רמת גן, ואם יזכה במשרה, יתחיל מיד לחפור תעלת בלאומילך שתזרים מים מחוף הים התיכון לפארק הלאומי ברמת גן כדי ליצור שם חוף מלאכותי, ומיד יחלק זיכיונות לכיסאות חוף, סוכות מציל, פינות מנגל, יקים ברכת גורדון מקומית ויצווה להרוס אותה, יבנה טיילת חדשה, ובינתיים בתל אביב יקרה דבר מופלא: יהיה שקט. סוף-סוף יהיה שקט. סוף כל סוף יהיה אפשר לחזור לחיות בעיר הזאת.
נא להמתין לטעינת התגובות
