רעננה: לאחר 30 שנה בבריכת מכבי, פופאי מחוייב להתפנות
במשך 30 שנה מתגורר שלמה תעיזי (פופאי) בחדרון מעופש בבריכת מכבי ברעננה. אבל לאחר שהבריכה נמכרה, הוא ייאלץ בקרוב להתפנות מהמקום היחיד שהוא קורא לו בית. בבריכת מכבי טוענים שהם רק עשו לו טובה
עכשיו לאחר שלושים שנה של שיגרה, כשהוא בן 56, נדרש שלמה תעיזי הלוקה בשכלו להתפנות מהמקום היחיד שהוא קורא לו בית.
הבריכה העירונית ברחוב מכבי, גוף שורשי וותיק בעיר רעננה, נמכרה לקבלן חיצוני שהחליט לסגור אותה ולבנות נדל"ן על שטחה. העובדה ששלמה תעיזי מתגורר שם לא שינתה לאף אחד. כעת הוא נעזר בעורך הדין אלירם בקל כדי למצוא פתרון מגורים, אחרת ימצא את עצמו ברחוב.
בצעדה עם שלמה תעיזי בין שבילי הבריכה העירונית, ניתן להתרשם משני דברים: העובדה שהוא לוקה במוחו ומאותר כאדם בעל פיגור שכלי לא מונעת ממנו לדבר בלשון רהוטה ככל שביכולתו וכמו כן להתרגש מכך שכל פינה בבריכה הזאת מזכירה לו משהו.
דבריו מעלים תמונה עצובה: מדשאות שהיו לאדמות חרבות, בריכות הומות אדם שהתרוקנו, ומתקני שעשועים שכעת הפוכים והרוסים. "המקום הזה הפך להיות חלק ממני", מספר תעיזי, "כל כך עצוב לי להיפרד ממנו. אף אחד לא דיבר איתי על החיים שלי ועל איפה אני אגור אחרי הפינוי, הם פשוט הודיעו לי 'אתה חייב להתפנות וזהו'. בלי פיצויים, בלי שיחה מקדימה, אמרתי להם 'תנו לי חדר אחר, מקום לישון בו' והם אמרו לי 'זה לא מגיע לך'".
עכשיו מנסה תעיזי להילחם במערכת בדרך משפטית, ולשם כך התגייס לטובתו בהתנדבות עורך הדין אלירם בקל. "האגודה מכרה את המגרש עליו שוכנת הבריכה, האם מישהו חשב על מר תעיזי ועל פתרון חילופי עבורו? האם מישהו בא איתו בדברים?", שואל בקל רטורית.
"אגודת מכבי לא עשתה טובה למר תעיזי כאשר שכרה
סיפורו העצוב של פופאי נגע גם לליבם של תושבים נוספים ברעננה. "הוא דמות מוכרת בעיר. לכל עיר יש את הדמויות שלה ואת הסיפורים שלה ופופאי הוא הדמות המיתולוגית של רעננה", אומרת מיכל מרק תושבת העיר בת 22, "אני זוכרת מקרים בבריכה שאני ועוד כמה אנשים מהשכבה ישבנו והסתכלנו עליו מרחוק והוא הצחיק אותנו באישיות שלו, זה עצוב נורא שלא עוזרים לו".
"אני חושב שאם כל התושבים יתגייסו למאבק אז אולי נצליח לעזור לו", אומר תושב העיר איתי סמואלוב בן 34, "אבל מה שיותר מוזר בעיניי זה שמחלקת הרווחה לא עשתה שום דבר בנושא מציאת פתרון עבור פופאי. הרי זה עניין כל כך מהותי, בדיוק בשביל הדברים האלה יש מחלקת רווחה".
סמואלוב התייחס לנקודה חשובה במאבקו של פופאי למצוא מקום חלופי - סיוע מהעירייה. "ניסיתי לפנות לעירייה", מספר תעיזי, "אבל הם אמרו שאין להם איך לעזור לי כי מדובר באגודה פרטית".
מלבד העבודה בבריכת מכבי, תעיזי ידוע גם כמי שסייע גם לקבוצת הכדורסל בעיר. מי שהגיע למשחקי הקבוצה בעבר, לא יכול היה שלא להבחין בו, יושב במקום הקבוע שלו מתחת לסל היריבה, מעודד כמו משוגע, קם לנקות את הפרקט כשהוא נרטב, ועוזר ליצור את האווירה שלפעמים כל כך חסרה במטרו ווסט.
כולם, ממנהלי הקבוצה, מאמניה והשחקנים, חיבבו את פופאי שסייע לקבוצה בכל עבודות המשק. "הוא בן אדם מקסים, בחור זהב", אומר זאב ברעם מנהל בני השרון שמכיר היטב את פופאי, ומלווה אותו עוד מהימים שבני השרון נקראה מכבי רעננה.
"כולם אהבו אותו, הוא היה אוהד מסור והגיע לכל המשחקים. אני יודע שהוא עבד בבריכה ונתן את הנשמה שלו במקום הזה. לפי דעתי חייבים לעזור לו, אי אפשר לזרוק בן אדם כזה לרחוב אחרי כל כך הרבה זמן".
אנחנו נכנסים אל תוך הצריף של פופאי, החדרון שלו גדוש בעשרות חפצים שנאספו במשך שלושים שנה: תנורים, מקרר, ארונות בגדים, טלוויזיה ישנה, ארבעה מאווררים, קומקום חשמלי, מיטת עץ ועליה מזרון דק, שני שולחנות קטנים ועליהם עשרות עיתונים ישנים, צלחות, דברי מזון יבשים והכול ממוקם בחדרון קטן לא יותר מכמה מטרים ריבועים.
במקום שוררת הזנחה קשה: הסיד על הקירות מתקלף, רצפת הבטון מלאה בחול, ועל מיטתו של פופאי הפרעושים מהפגינים את נוכחותם. ריח ריקבון חמוץ עולה בנחיריים.
שלמה לא מרגיש את הריח, הוא כבר רגיל. גם לא אכפת לו מהאבק - מבחינתו זה הבית שלו והוא לא רוצה להיות בשום מקום אחר. זו כבשת הרש שלו, ועליה הוא מוכן לצאת לקרב. "עכשיו בבריכה החדשה שהקימו יש לאנשים המון תלונות, הם לא מרגישים בנוח עם הבריכה הזו, הם רוצים להישאר בבריכה שהכירו במכבי", אומר תעיזי, "אנשים באים אליי ואומרים לי 'הלוואי שאתה היית נמצא בבריכה החדשה. כשאתה אחראי על התחזוקה אין לאף אחד תלונות'".
בימים אלה הוא נמצא בצומת דרכים שבו ברור דבר אחד - ימיו במקום שהיה ביתו ספורים. למרות זאת תעיזי אופטימי: "אני לא חושש שאני אמצא את עצמי ברחוב", הוא אומר בגרון חנוק כשמדברים איתו על האפשרות הריאלית שייאלץ להתפנות מביתו, "אני בטוח שבסוף אני אמצא מקום לגור בו, גם אם זו לא תהיה האופציה הכי טובה מבחינתי. אולי אני אעבור לגור עם אימא שלי בבית שלה למרות שזה חדר מאוד קטן והעישון שלי יפריע לה".
מה אתה חושב על אגודת מכבי עכשיו?
"אני מרגיש שזה לא בסדר מה שהם עשו, ככה לזרוק בן אדם. הם היו הבית שלי ופתאום...", תעיזי לוקח הרבה אוויר, ואת המשפט הבא הוא כבר אומר תוך יבבות, "הם מתחילים להוציא אותי שקרן מול אנשים אחרים. להגיד שאני לא ישן פה אלא רק מתגנב בלילה, להגיד שהאחים שלי נותנים לי כסף ואני לא צריך בעצם כלום.
"רפי בן עזרא (מזכיר מכבי רעננה, א"ה) אמר שאני בכלל לא ישן פה, את הצלם של הערוץ המקומי הוא ויואב מזרחי (יושב ראש אגודת מכבי רעננה, א"ה) גירשו מפה בצעקות".
לרפי בן עזרא, מזכיר מכבי רעננה, וליואב מזרחי, יושב ראש האגודה, יש גירסה שונה מאוד לדברים. שניהם טוענים שעשו כל מה שניתן על מנת להקל על הפינוי הצפוי, ויש להם בטן מלאה על ההתנהלות של האנשים הסובבים את תעיזי.
"לא פיטרנו אותו מעולם", אומר יואב מזרחי ומראה לי את המכתב מעורך הדין שמאשר זאת, "עשו פה מהומה על לא מאומה. הוא עובד 12 שנה אצלנו במכבי, יש לנו אישורי תשלום עבורו משנת 1997 בלבד. הוא היה עובד שעתיים כל יום ולא כל היום כפי שהיה כתוב במקומות אחרים, והוא עבד במקביל גם אצל חברות שונות.
"הוא הגיע אלינו לפני 12 שנה כאשר הוא חיפש עבודה ואנחנו הסכמנו לקבל אותו בגלל התועלת האנושית שבעניין. העסקנו אותו בשליחויות שונות, בעבודות מזדמנות בבריכה. העסקנו קבלנים והם דאגו לכסף שלו ולתנאים שלו.
"יום אחד הוא בא ואמר שהוא רוצה מקום שיהיה לו לנוח, אז נתנו לו חדר קטן, פתאום הוא טוען שזה הבית היחיד שלו. אנחנו אנשים וולונטריים ויש לנו אהבה לספורט ולאדם, ולכן הסכמנו להעסיק אותו במשך 12 שנה.
"אנחנו רוצים להמשיך להעסיק אותו אבל הוא אמר לנו שהוא רוצה להפסיק לעבוד, אז אמרנו לו 'חבל, כי אנחנו רוצים אותך איתנו אבל אם תרצה לסיים את תפקידך נגיד לך תודה ונארגן לך את כל הזכויות הסוציאליות שמגיעות לך'. כך לדוגמא הוא לא עובד מאוגוסט ועדיין מקבל שכר מלא".
"לחלוטין אין פה את המקרה הקלאסי של הומלס שנזרק לרחוב", אומר מזכיר מכבי רעננה רפי בן עזרא, "אנחנו ממש לא איזו חברה שזורקת את העובדים שלה לחרפת רעב. יש לפופאי יחידת דיור של דונם וחצי ששייכת לו ונמצאת ברחוב שבזי. אנחנו היינו אלה שדאגו לו במשך כל השנים האלה, מעולם לא ראינו קרוב משפחה שלו או אפוטרופוס שבא לתבוע את זכויותיו.
"היינו לוקחים אותו ממקומות שאליהם הוא היה מגיע שיכור, לבית חולים ועוד כל מיני דברים. אם אנחנו לא היינו דואגים לו הוא היה מגיע למוסד סגור. פתאום שהחברה לה מכרנו את הזכויות הכריזה על פינוי, התחלנו לקבל טלפונים מהמשפחה שלו שלא ראינו מעולם, מעורכי דין שמנסים לנגוס בכספי הפיצויים שמגיעים לו. כאילו מישהו אמר לו 'בוא תתנהג כאילו שם זה הבית שלך וככה נצליח להוציא מהם עוד'.
"המשפחה שלו גרה ביחידת דיור שלו וטוב להם שהוא לא נמצא שם איתם. פתאום לפני שבוע גילינו שיש לו אפוטרופוס מאז 1998. איך זה שהיא מעולם לא הגיעה לדבר עם המעסיקים? הרי זה אל"ף בי"ת בהתנהלות של אפוטרופוס.
"אני הגעתי לצריף שלו לפני שבוע, פתאום ראיתי איך הוא עמוס בדברים. נדהמתי מכמות החפצים שהיו שם, לא ידעתי שהוא גר שם ולמען האמת אני ממש לא חושב שהוא גר שם, אם תשאל אותי אני חושב שהוא גר אצל אימא שלו ולפעמים מגיע לכאן כדי לנוח".
מזרחי גם טוען כי כל אלה שמנסים לסייע לפופאי, לא סייעו לו בעבר. "איפה היו האחים שלו עד לפני שבועיים, איפה היו כל עורכי הדין שמנסים לנגוס בתקציב?", הוא שואל. "כולם מריחים כסף אז הם יוצאים מהחורים שלהם. אני תוהה גם איפה כל העובדות הסוציאליות של עיריית רעננה. הדבר היחידי שההתערבות שלהם עושה זה לעכב את הפינוי בכמה ימים. אנחנו לא יודעים מתי יהיה הפינוי אבל הוא יכול להיות בכל יום".
אנחנו יוצאים החוצה, ושלמה תעיזי מבקש להצטלם ליד שורת צמחים שהוא עצמו שתל. "זה כדי שתהיה לי מזכרת", הוא אומר, "אני שתלתי את הצמחים האלה לפני כמה שנים ועכשיו הם כבר גדולים ויפים".
הוא מביט סביב בערגה ונזכר בימים שבהם הבריכה הייתה הומה בילדים ובמבוגרים. "יהיה בסדר", הוא אומר וחוזר אל תוך הצריף שלו. נכון לכתיבת שורות אלה, תעיזי עדיין לא יודע מתי יפונה מביתו בבריכה והיכן יתגורר לאחר יום הדין.
מעיריית רעננה נמסר בתגובה כי "תושב העיר שלמה תעיזי טופל בעבר על ידי האגף לשירותים חברתיים במשך מספר שנים, וזכה למענה ולסיוע מצד גורמי הרווחה המקצועיים בעירייה. בשנים האחרונות לא נעשתה פנייה מצדו או על ידי מי מטעמו אל האגף לשירותים חברתיים. עם זאת, במידה ותתקבל פנייה בנושא, נציגי העירייה יעניקו את הסיוע המיטבי והמקצועי על פי צרכיו של הפונה".
נא להמתין לטעינת התגובות
