תיק שקנאי: כך מתכננים מגדלי הדגים להילחם במכת השקנאים
עשרות אלפי שקנאים גורמים מדי שנה נזקים של מיליוני שקלים למגדלי הדגים. הסכם חדש בין משרד החקלאות, ארגון המגדלים ורשות הטבע והגנים, ינסה להגביל את איזור ההאכלה לעמק החולה
שקנאי אוכל דגים. נזק של שני מיליון שקלים צילום: אי-פי-איי
לבעלי הכנף טכניקת ציד משוכללת: הלהקה עומדת בשורה, ודוחקת את דגי הבריכה לפינה. כאשר אלה דחוקים וצפופים, יכולים השקנאים לסעוד את לבם בקלות. כל עוף יכול לאכול שלושה עד חמישה קילו דגים ביום. תבונתם הרבה של השקנאים גורמת נזק כבד למגדלי הדגים, שמגיע מדי שנה לכ-100 טון דגים, בשווי של שני מיליון שקל.
בניסיון למזער את הנזק, סיכמו משרד החקלאות, ארגון המגדלים ורשות הטבע והגנים על האכלה רק בעמק החולה, שם כמעט שלא נותרו מגדלי דגים. לפי ההסכם, ישלמו משרד החקלאות ורשות הטבע כ-300,000 שקל כל אחד לרכישת מזון להאכלת השקנאים, בניסיון להרחיקם מבריכות החקלאים.
התנגדות לשיטה החדשה
בנוסף, יפעלו החקלאים לסילוק השקנאים מבריכות הדגים בשאר האיזורים, בעיקר בחוף הכרמל ובעמק זבולון, שהיו הנפגעים העיקריים בשנה שעברה.
אולם שלו אריאלי מקיבוץ מעוז חיים, 17 שנה בענף המדגה, מטיל ספק בשיטה. לדבריו, בשל חכמתו, חוזר השקנאי מדי שנה למקומות שבהם אכל, ולכן אסור להאכיל אותו בתחומי מדינת ישראל. לדבריו, בשנת 1999 התארגנו מגדלי עמק בית שאן לסילוק השקנאים בתוך המשקים וברמה איזורית, ולאחר כחמש שנים הפסיקו השקנאים להגיע לאיזור כמעט לחלוטין.
אמיתי גבע, מדריך המדגה של משרד החקלאות, מסביר כי הטענה מוכרת לו, אך מדגיש כי החשיבות הגדולה של ההסכם היא
בשיתוף הפעולה של הגורמים הפועלים בשטח, הן בסידורי ההאכלה של רשות הטבע והגנים, והן בפעילות הגירוש של השקנאים מהבריכות של החקלאים בצורה חוקית ומסודרת.
לדבריו, האתגר הוא להצליח להאכיל את השקנאים, כך שהדבר יעודד את החלשים להמשיך במסע ולא את החזקים להישאר בארץ. יש לציין, כי שיתוף הפעולה בין החקלאים ובין הירוקים הוא מגמה המתפשטת בכל העולם, ואיזור החולה, שהפך לאחד מאזורי הציפורים הצפופים בעולם, הוא אחד הביטויים המוצלחים לשיתוף הזה.
יש לציין שמלבד השקנאים גורמים לבריכות הדגים נזק רב גם הקורמורנים והאנפות, שבהם מנסים החקלאים לטפל בשיטות אחרות.
נא להמתין לטעינת התגובות
