בת ים: הסיכויים להציל את הבן אבדו, ההורים תרמו את איבריו
כשהבינו הוריו של שמעון וליקובסקי, כי בנם, שנפצע באורח אנוש בתאונת דרכים, נמצא במצב של מוות קליני, הם החליטו לתרום את איבריו. האיברים הושתלו ב-9 חולים שהמתינו לטיפול במשך תקופה ארוכה
(אביו של שמעון וליקובסקי, בן ה-35 מספר על רגעיו האחרונים של בנו שנפצע באורח אנוש בתאונת דרכים. איבריו של הבן המנוח הושתלו ב-9 חולים החיים היום בזכותו).
ב-22 ביולי, יום רביעי לפני כשבועיים, נפצע וליקובסקי אנושות בתאונת דרכים. הוא אושפז ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים וולפסון בחולון, כשהוא סובל מפגיעה קשה בראשו. רופאי בית החולים לא הצליחו להצילו וביום שישי שעבר קבעו, כי הוא נמצא במצב של מוות מוחי.
"שמעון היה בדרכו לחברים בראשון לציון", מספר אביו. "הוא היה אמור לעזור להם ולסדר להם את המחשב, כזה היה שמעון, כל מי שהיה צריך עזרה, ידע שמשמעון תצמח העזרה. לפי מה שסיפרו לנו בדיעבד, שמעון רכב על אופניו, כאשר הגיח רכב משום מקום והעיף אותו.
"שמעון קיבל מכה בראש שבר ברגל ובצלעות, היה במצב אנוש ובמשך שבוע נמצא במוות קליני. כל הניסיונות של הרופאים להחיות את שמעון, ולייצב את מצבו עלו בתוהו". לאחר שבוע, בו שכב וליקובסקי במצב קשה בטיפול נמרץ, הסבירו הרופאים לבני המשפחה, כי לא ניתן לעשות דבר על מנת לייצב את מצבו של בנם, והמשפחה החליטה כי תתרום את איבריו למען אנשים חולים.
"שמעון עלה לישראל לפני 10 שנים", ממשיך האב. "למרות שהיה לו רישיון מעיר הולדתו, הוא התבקש לקחת שיעורים נוספים בכדי שיוכל לקבל רישיון, אך היה אפילו כסף לממן את השיעורים לא היה בידו. לכן היה נוסע לכול מקום עם אופניים. לשמעון היה אופי חזק, ולמרות שלא היה לו קל בחיי היום-יום, הוא עבד מאוד קשה על מנת להחזיק את עצמו.
"שמעון תמיד רצה להיות עצמאי ולדאוג לעצמו. אני יודע שהיו ימים ששמעון היה רעב ולא היה לו מספיק כסף לקנות אוכל, וכאשר הוא היה מגיע אלינו הייתי מציע לו לשבת לאכול, אך הוא תמיד סירב ואמר שהכול טוב אצלו. אף פעם הוא לא סיפר לנו דברים לא טובים כדי שלא נדאג לו".
איך שמעתם על התאונה?
"ביום של התאונה הרגשתי רע מאוד, אבל לא ידעתי להסביר את הרגשתי הרעה. ניסיתי להשיג את שמעון בטלפון, הוא לא ענה והחששות שלי גברו עם הזמן שחלף. בינתיים חברים של החתן שלי התחילו לדבר, על כך שהייתה תאונה בין רכב וזוג אופניים, ושרוכב האופניים דומה לשמעון.
"לא האמנתי
איך קיבלתם את ההחלטה לתרום את איבריו?
"ההחלטה הייתה מאוד קשה עבורנו. אני עדיין לא מאמין ששמעון נהרג, הוא נמצא מולי כל הזמן. וגם עכשיו אני מחכה שהדלת תיפתח והוא ייכנס. החלטנו לתרום את אבריו, על מנת שחולים אחרים יבריאו ויוכלו לחיות טוב".
אתם יודעים למי נתרמו האיברים?
"אין לי מושג, ואני לא מחפש להיות בקשר עם אלה שקיבלו אותם. אני רק רוצה שיהיה להם טוב ויהיו בריאים. מאוד קשה לי לדבר על שמעון בזמן עבר, מכיוון שאני לא מאמין עדיין שהוא לא איתי.
"חשוב לי לציין ששמעון לא היה חתום על כרטיס 'אדי' (כרטיס של המרכז הלאומי להשתלות איברים, ב"פ). ידעתי שהוא אוהב לעזור לאחרים, והדבר הכי טוב שהוא יכול לעזור לאחרים, הוא לגרום להם להמשיך לחיות. אני לא רוצה לשמוע תודה רבה מאף אחד, שיהיה להם רק בריאות".
הנהג שפגע בו הגיע לנחם אותכם?
"לא שמענו מהנהג כלום, הוא לא בקשר איתנו בכלל. אני לא מבין מה ההתנהגות הזו. לפחות שיבוא שישאל מה קרה, אדם צריך להיות אנושי. למרות שעכשיו יש לאותו נהג אבן כבדה שתלך איתו כל החיים, הרי הוא הרג אדם ואת זה אי אפשר לשכוח. זה העונש הכי קשה שהוא קיבל בחיים".
איבריו של וליקובסקי הושתלו ב-9 חולים. בבית החולים בילינסון בפתח תקווה הושתלו שתי ריאותיו בשני גברים שונים. בנוסף הושתלו גם כליה ולבלב מגופו של וליקובסקי, בגופו של צעיר חולה סוכרת נעורים.
בבית החולים "רמב"ם" בחיפה הושתלה כליה נוספת מגופו של וליקובסקי בגבר הסובל מאי ספיקת כליות. בבית החולים "הדסה" בירושלים הושתל ליבו בגבר שסבל מנזק באוטם שריר הלב. בנוסף בוצעה ב"הדסה" השתלת הכבד של וליקובסקי, באישה שהמתינה להשתלה למעלה משלוש שנים.
ובבית החולים "וולפסון", שם החליטו הוריו על תרומת איבריו, הושתלה קרנית מעינו של וליקובסקי, בעינו של עולה חדש, שחודשים, עקב הפגיעה בקרנית ממנה סבל, לא הצליח לראות.
בנוסף, הושתלה בבית החולים שניידר אונת כבד בפעוט בן שנתיים שסבל ממום מולד והמתין להשתלה כשבעה חודשים.
נא להמתין לטעינת התגובות
