משה פיזנטי: "לא מתחרט על שום דבר שעשיתי במכבי בת ים"
משה פיזנטי, שהוביל מכבי בת ים לעלייה לליגת הלאומית, וגורש ממנה זמן קצר לאחר מכן, פותח את הפה. על היחסים עם היו"ר עמי בלולו, ועל המשבר עם ההנהלה: לסיבה היחידה שבגללה אני לא ממשיך קוראים דוד זיגדון
הוא לא ממש מבין, ואולי בעצם מבין טוב מאוד, למה לאחר ההישג הגדול העדיפו בבת ים להיפרד ממנו, ולמה, למרות העלייה, מעבר להישגים הספורטיביים יזכרו לא פחות את העימותים המתוקשרים עם היו"ר, עמי בלולו.
למי שלא בקיא באירועי סיום העונה במכבי בת ים, נציין כי בין בלולו למאמן שרר נתק מוחלט, והשניים התעמתו לא אחת, בעיקר בנושא שיתופו, או יותר נכון אי שיתופו של הצעיר, גיא זיגדון, בשורות הקבוצה. היו גם עימותים בנושאים אחרים, והם הסתיימו פעם אחת בפיטורים שבוטלו, ופעם נוספת בכמעט פיטורים, שבסופו של דבר נמנעו.
פיזנטי אמר השבוע: "אני מצדיע לאריק גילרוביץ', על שהצליח לשרוד עם עמי בלולו כמעט שתי עונות מלאות. אני מתקשה להבין איך דבר כזה בכלל אפשרי. אני חושב שההישג המקצועי שלי עם מכבי בת ים היה גדול מאוד, גם מבחינה סטטיסטית, וגם בגלל המצב הקשה מאוד בו קיבלתי את הקבוצה.
"לסיבה היחידה שבגללה אני לא ממשיך קוראים דוד זיגדון, או יותר נכון השאיפה של עמי בלולו לאפשר לזיגדון ג'וניור דקות משחק. לפי מה שאני יודע, זיגדון הלווה להנהלה כסף לתשלום משכורת אחת של כל שחקני הקבוצה, וגם מימן את בית המלון לפני משחק החוץ מול בני ג'דידה. בנוסף דובר עליו כמי שעשוי להצטרף להנהלה.
"הבעיה היחידה שלי עם בלולו הייתה קשורה לזיגדון. לפני שהכל החל בלולו מאוד העריך את עבודתי מבחינה מקצועית. הוא אהב לראות איך שחקנים נלחמו ונתנו את הנשמה".
ואז מה קרה?
"הכל החל במשחק בטירת הכרמל בתחילת הסיבוב השלישי. עמי בלולו ביקש ממני לשתף את גיא זיגדון, בין 19 השחקנים שאני מלביש לכל משחק (רק 16 נרשמים בטופס בסופו של דבר, א"ג). זאת הייתה הטעות הכי גדולה שעשיתי כאשר הסכמתי, מכיוון שמאז בכל שבוע היה לי ריב עם בלולו בנושא".
בוא נשים לרגע אחד בצד את הפגיעה בגאווה המקצועית שלך, ונסה להסביר איזה אסון היה קורה, אם זיגדון ג'וניור היה משולב כמה דקות בכל משחק, ואולי זה היה עוזר להנהלה לשפר את מצבה הכלכלי, כתוצאה מכך שאביו יהיה מרוצה ויקבל מוטיבציה לתרום?
"כל המשחקים היו צמודים, ולא הייתה לי אפשרות לשלב אותו. לא יכולתי לעשות את זה לשחקנים, שנלחמו למעני ונתנו את הנשמה. תבין שיש שחקני נוער בקבוצה, שהם טובים יותר ממנו. זה הגיע לשיא פעם אחת, כאשר לפני משחק עמי היה מאושפז בבית חולים, זומנתי לחדרו, ושם הודיע לי מפורש 'מחר גיא זיגדון משחק לפחות רבע שעה'.
"אם הייתי
ומה עבר עליך מאז?
"הרגשתי שאם אני לא משתף אותו בכל שבוע, או שאני לא עושה תוצאות טובות – אני הולך הביתה. גם כשניצחתי משחק גורלי בנצרת עלית, עמי אמר ליד כולם שאני לא ממשיך. עשר דקות לפני המשחק הוא צעק עליי לפני כל השחקנים".
זה לא ממש קשור לזיגדון, זה היה בגלל שסירבת לבקשתו להלביש למשחק את יוני יוסיפוביץ', שאיחר לאסיפת הקבוצה.
"זה לא קשור ליוסיפוביץ', זה היה רק התירוץ. הוא היה טעון מספיק גם בלי הסיפור הזה".
ובנושא יוסיפוביץ', לא היה מקום להתגמש, להלביש אותו למשחק ולהשאיר את הטיפול המשמעתי לבלולו במועד מאוחר יותר?
"ממש לא. כבר אמרתי לכל השחקנים שהוא לא מתלבש, ואחרי זה אני לא יכול לחזור בי. אם הייתי חוזר בי, הייתי יוצא סמרטוט. בסוף המשחק אסי ברזילי ודודי ליברמן, שכבר עברו כמה דברים בכדורגל, תפסו אותי בחדר ההלבשה ואמרו לי: 'אתה גבר, אתה אח שלנו, אתה מאמן תותח'".
כאשר פיזנטי מדבר על העבודה לצד בלולו, קשה לעצור את שטף דיבורו. ניכר בו שהוא פגוע עד עמקי נשמתו מהצורה בה סיים את דרכו: "הגעתי למצב שבה שחקנים חשבו שבכל החלטה מקצועית – עמי בלולו מתערב לי.
"זה קרה לי עם לירן אלמלם ועם יניב עמיאל, שהיו משוכנעים שאיבדו את המקום בהרכב בגלל בלולו. היו לי שיחות אישיות עימם, אבל עד סוף העונה הם לא הבינו את זה. רק הותיקים דודי ביטרן, דודי ליברמן, מוסא בן חיים ואסי ברזילי הבינו באמת את הדרך שלי. דרכם העברתי מסר לשאר השחקנים, שרק מי שיילחם וישקיע - ישחק".
היו עוד נושאים בהם התערבו בעבודתך?
"כן, בנושא מתי אברהם. היה לחץ לא לשתף אותו, שהיה בתקופה חלשה. צריך להבין שמתי היה החלוץ האמיתי היחיד שלנו. כל שאר שחקני ההתקפה הם לא ממש חלוצים, ויותר שחקני כנף. במערך של 4-4-2 חובה לשחק, לפחות עם שחקן אחד בתפקיד של מתי.
"ניסיתי להסביר את זה לבלולו, אבל הוא לא רצה לשמוע. עשיתי תוצאות טובות, ולא הייתה שום סיבה להתערב לי. אחרי המשחק, בו הפסדנו לראשון לציון, ובו שיתפתי את אברהם למרות בקשה של בלולו שלא לשתפו, הוא אמר לשחקנים באסיפת הקבוצה:
'לא אתם הפסדתם את המשחק'. אני רוצה להוסיף שזה קצת גרם לי לאבד את הביטחון, חשבתי לעצמי שאולי אני טועה. מי שחיזק אותי היה משה טליאס, איש מקצוע מהשורה הראשונה שעל דעתו אני סומך, שעזר לי להיות בטוח שהבעיה היא לא אצלי".
למה בשלב מסויים לא עשית מעשה והלכת, והעדפת להמשיך ולספוג?
"רציתי להשלים את העלייה. אני חושב שעשיתי המון בכדי להשיג את העלייה הזאת. החלק שלי גדול מאוד בהישג הזה, ולא ראיתי שום סיבה לכך שהעלייה לא תירשם על שמי.
"לא הייתי מוכן לתת לאף אחד אחר את התענוג הזה. ספגתי בשקט, כולם ידעו את זה ואני יכול לספר שאחרי הניצחון הגדול בנצרת עלית, כל השחקנים שראו מה קרה לפני המשחק (פרשת יוסיפוביץ', א"ג) אמרו לי: 'ניצחנו בשבילך'".
הסברה הרווחת לגבי העונה הזאת, היא שעם 7 עולות זאת לא הייתה משימה כל כך קשה.
"תיאורטית זה נכון, אבל זה ממש לא נכון לגבי המצב שבו קיבלתי את הקבוצה. צריך להבין שקיבלתי קבוצה במצב כושר גופני ירוד מאוד. במקביל אימנתי גם את קבוצת הנוער של בת-ים. עשיתי את אותם אימונים לנוער ולבוגרים, ובנוער היו מבקשים ממני לא להפסיק את האימון, לעומתם בבוגרים פרשו הרבה לפני סיום האימון, מכיוון שלא עמדו בעומס.
"עד שהגעתי הם התאמנו רק 4 אימונים בשבוע. אני יודע שזה עבד אצל אריק גילרוביץ', ואי אפשר להתווכח עם הקבלות שלו, אבל לדעתי 4 אימונים בשבוע זה צחוק. עברתי לחמישה אימונים בשבוע, והיו שחקנים שלא הצליחו לשרוד את זה".
פיזנטי ממשיך ומרחיב בנוגע למצב בו קיבל את הקבוצה מהמאמן הקודם, ויקטור גניש. "זה לא רק המצב הגופני של השחקנים. הבעיות החברתיות היו גדולות יותר. היו מריבות בלתי פוסקות בין השחקנים.
"לפני שהגעתי עבדו שבועיים שני מאמנים במגרש. ויקטור גניש וליאון קונסטנטינובסקי, כאשר אף אחד מהשחקנים לא הבין בדיוק מי קובע. בנוסף לכך היה עוד מאמן בפוטנציה ביציע, שרון אביטן. המצב היה ששחקנים בכלל לא רצו להיות בקבוצה".
ומה השינוי שאתה עשית?
"בעיקר באווירה הקבוצתית. לא היה שום דיבור באימון, הייתה רצינות והיה משחק טקטי. הקצב של האימון היה הרבה יותר מהיר. המזל שלי היה שלאחר שקיבלתי את הקבוצה היו שבועיים של פגרה, ועוד מזל היה לי בדמות צוות טוב כמו משה טליאס, יד ימיני. שמעון ישראל, מאמן השוערים, וקובי פיק, מאמן הכושר. לא הייתי עושה את זה בלעדי העזרה שלהם".
היו טענות כלפיך שהמשחק שלך היה, לפחות בתחילת הדרך, הגנתי. שלא לומר בונקר מול בני ג'דידה ואום אל פאחם.
"זה ממש לא נכון. שוב אסור לשכוח באיזה מצב קיבלתי את הקבוצה, ואני חושב שהשתפרנו בנושא הזה בהמשך. היה משחק אחד מול בני ג'דידה, שבו שום דבר לא הלך. כל 11 השחקנים לא פגעו. כל חילוף שהייתי עושה לא היה עוזר. במשחק הזה ספציפית החלטתי שאין ברירה, ושצריך לשמור על הניצחון בכל מחיר, יש ימים כאלה בכדורגל".
עוד טענה כלפיך הייתה לגבי ספסולו של דודי ביטרן, בתחילת דרכך בקבוצה, שהפך למחליף ולמוחלף הראשון בכל משחק.
"לא הייתה שום התעקשות שלי בנושא. דודי ביטרן הגיע מקטמון בכושר גופני לקוי. הוא התאמן שם רק פעמיים בשבוע, וגם ככה נסע בכוח לאימונים מכיוון שרצו להיפטר מהחוזה שלו. הוא קיבל את הספסול שלו כמקצוען, לא פתח את הפה ומהר מאוד הוכיח את עצמו בגדול".
אתה חושב שאתה ראוי לאמן בליגה הלאומית?
"בוודאות. עשיתי הישג גדול מאוד מבחינת תוצאות והאווירה בקבוצה. יש לי ניסיון של 20 שנה באימון, ועוד ניסיון כשחקן בכיר בליגה הלאומית (אז הליגה הראשונה, א"ג) בהפועל ובבית"ר תל אביב".
ואיך אתה מסביר את העובדה שחודשיים אחרי ההישג הגדול שלך אתה עדיין יושב בבית?
"כנראה מכיוון שאני מוכר באזור של חולון ובת-ים, ופחות מוכר בשאר הארץ. היו לי הצעות מליגה א', וגם הצעות להמשיך לאמן נוער גם בבת-ים, וגם בגדנ"ע יהודה. בשלב זה אני מעדיף להמתין לדברים יותר אטרקטיביים. אני לא מתחרט על שום דבר שעשיתי בבת-ים.
"נהניתי מכל רגע, העלייה הייתה הרגע הכי שמח בקריירה שלי כמאמן, אני מאושר בהצלחתם ומאחל להם רק טוב והצלחה בהמשך. אני לא פוסל אפשרות שאחזור לשם, מכיוון שבכדורגל לעולם אין לדעת מה יילד יום".
עמי בלולו מסר בתגובה: "זה נכון שביקשתי מפיזנטי להשתדל לשלב את גיא זיגדון במשחקים. מדובר בשחקן צעיר ומוכשר, שמקצועית אנחנו רוצים לקדם אותו וחושבים שיהיה לו מה לתרום למועדון שלנו בעתיד.
"הדרך היחידה לקדם שחקנים צעירים, היא שילוב הדרגתי שלהם במשחקים. אני לא רואה בכך כל פסול. אין לכך שום קשר לאבא שלו, ואנחנו שמחים מאוד שאדם כמו דוד זיגדון מסייע למכבי בת-ים. הניסיון של פיזנטי לקשור בין הבן לתרומה של האב הוא בגדר דיבה".
נא להמתין לטעינת התגובות
