מה נחמד הוא: ההשראה מאחורי שיפוץ גן העצמאות
בשנת 1952 חנך האדריכל אייבי קרוון את גן העצמאות. בשבוע שעבר, 57 שנה לאחר מכן, חנך את הגן המשופץ תלמידו, האדריכל צבי דקל. וההומואים? הם יוכלו להמשיך ולהיפגש בגן המשוקם. "נציגי הקהילה ביקשו אז השארנו כמה אזורים פחות מוארים", אומר דקל בן ה-86
"אני ודני קרוון (הצייר והפסל חתן פרס ישראל, בנו של אברהם, מ"ב) גדלנו ביחד", מספר דקל על הקשר ההדוק שלו עם משפחת קרוון. "הבית של דני היה בית שני שלי, ואייבי קרוון נתן לי את ההשראה. בעידודו הלכתי ללמוד את המקצוע, ועד כמה שיכולתי ליוויתי את העבודות שלו. עד היום אני חושב שתרומתו לתל אביב מהותית".
הגן , המשתרע ממערב לרחוב הירקון, בין כיכר אתרים לשדרות נורדאו, הוא אחד הגנים הידועים בתל אביב. מדובר בריאה ירוקה חשובה בת כ-150 דונם במרכזו של איזור עירוני, אולם מאז הקמתה בשנת 1952 היא הוזנחה עד שהיה צורך לשקמה. "גן העצמאות לא קיבל את הטיפול הראוי, ובשנים האחרונות היה לא נעים להגיע אליו", אומר דקל, יליד העיר שתכנן בין היתר את פארק הירקון ואת שכונת פסגת זאב בירושלים.
בעבודות השיקום שהתבצעו בשנה האחרונה שופצו שבילי הגן, נעקרה צמחייה סבוכה והותקנו מתקני ספורט ופסלים. "מרחוב הירקון לא ראו את הגן בכלל כי צמחייה עבותה השתלטה על הצמחייה שנשתלה בזמנו", מסביר דקל. "הדבר הראשון שעשיתי היה לנקות את זה ולפתוח מבט לרחוב הירקון. הצמחייה גם כיסתה מסלעה יפהפייה. מלבד זה, שחזרנו את מדרגות הכניסה הראשית שנהרסו כמעט כולן, הסדרנו דרכי גישה לעגלות ולנכים, שיקמנו לפרטי פרטים את ברכת הנוי מפסיפס שהייתה שם, והתקנו כמה פסלים, ובהם האנדרטה לזכר טייסי חיל האוויר שנהרגו במלחמת העצמאות כשיצאו לפגוע בספינה מצרית שהפגיזה את תל אביב וכן 'פסל השלום' של הפסל האיטלקי פייטרו קטאללה".
למה בחרו דווקא אותך לעבודות השיקום, ועוד בגילך המתקדם?
"חשבו שאני אוכל לעשות את זה ברגישות ובכבוד הראוי, מתוך מאמץ לשמר את אופיו האמיתי של הגן הן בתפיסת השטח והן בחומרים המיוחדים שהוא בנוי מהם".
באופן אירוני, ההזנחה הרבה עד כה היא שהביאה לפרסומו של הגן, שכן "בזכותה" הפך המקום ברבות השנים למקום מפגש של הקהילה ההומוסקסואלית. "הצמחייה שבאה מבחוץ וזרעים שנבטו משום מקום הפכו את הגן למקום סבוך ומבודד - יעד מתאים למי שמחפש אנונימיות ופרטיות", מסביר דקל.
עם זאת, לקהילה הגאה אין מה לחשוש. בעת השיפוץ דאג האדריכל הקשיש לשמר מקומות מסתור לזוגות שיפקדו את המקום גם בעתיד. "כשעבדנו על התכנית המוקדמת של הגן הייתה אספת תושבים - נציגי המלונות באזור, התושבים ונציגי הקהילה הגאה. לכל אחד היו ציפיות ורצונות, וכמה מהם עמדו בסתירה זה לזה",
"נציגי הקהילה ביקשו לשמור על השבילים החבויים ועל הצמחייה הסבוכה", מפרט דקל, "ובהחלט השתדלנו למצוא פתרונות סבירים. האמת היא שאם הם היו מבקשים את זה לפני 15 שנה, הייתי מבין, אבל היום אני חושב שהם לא צריכים להיכנס שוב לגטו, זו לא סטייה ולא בושה. אפשר להתחבק ולהתנשק, אבל כמו שלי אסור לקיים יחסי מין בגן ציבורי, גם להם אסור. עם זאת, אני בכל זאת מבין אותם, והשארנו כמה אזורים מוארים פחות.
"הגן הוא פארק שמחבר בין הים לעיר ומשמש ריאה ירוקה חשובה מאוד, שצריכה להיות פתוחה לכל תושבי תל אביב, ולא לקבוצה מסוימת. עכשיו הוא מתאים למשפחות שרוצות לבוא לגן המשחקים שהצבנו שם, הוא יכול לשמש את אלו שרוצים לעשות ג'וגינג, יש מתקני כושר, פינות מדיטציה וכן, גם פינות רומנטיות".
נא להמתין לטעינת התגובות
