שוקי פורר בבית המשפט: "אני לא עומד בזה"
השבוע התייצב ראש עיריית רחובות המושעה, שוקי פורר, בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה, לדיון בערעורו על הקלון שהוטל עליו. גזר הדין יינתן במועד מאוחר יותר
ביום ראשון השבוע התקיים בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה הדיון בהליך הערעור של ראש עיריית רחובות המושעה, שוקי פורר, שהורשע לפני כשלושה חודשים בעבירות של הפרת אמונים, ואף נגזר עליו קלון, שמשמעותו כי פורר לא יוכל להמשיך לכהן כראש עיריית רחובות.
בכתב האישום שהוגש בחודש נובמבר האחרון נגד פורר, נטען כי עיריית רחובות העבירה עבודות לקבלן, דוד כדורי, בסך של 3.75 מיליון שקלים ללא מכרז וזאת לאחר שהקבלן כיסה עבור פורר חוב בסך של כ-93 אלף שקלים שנותר ממערכת הבחירות לראשות העירייה ב-1998.
במסגרת עסקת הטיעון שערך פורר עם הפרקליטות הוא נמצא אשם בסעיף הפרת האמונים, אולם הפרקליטות ביקשה וקיבלה הטלת קלון בפורר. פורר לא קיבל את הטלת הקלון, ובאמצעות עורכי דינו דן שינמן, נוית נגב וליזי שובל, ערער על כך.
השבוע התייצבו בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה פורר, כשלצידו רעייתו ובניו. אליהם הצטרפו העוזרים, היועצים, החברים, ממלא מקומו רחמים מלול, וכמובן אנשי תקשורת.
מחוץ לאולם, עוד בטרם נכנסו כל הנוכחים לדיון, הסתובב פורר עם פנים חתומות, מדי פעם מברך את אלו שבאו לתמוך ומסתודד עם מקורביו. פקיד המודיעין לא הבין את המהומה הרבה שהשתררה בקומה, ושאל: "מי זה בכלל?".
גם כשהוסבר לו במי המדובר תהה: "אז מה? כל כך הרבה אנשי תקשורת על אדם אחד? אפשר לחשוב שזה זאב רוזנשטיין".
אך את ההצגה גנבה פרח, אישה אשר עברה בין הקומות, חיטטה בפחים ואספה בקבוקים לצרכי מחזור. כששמעה מי האישיות שבגינה התמלאה הקומה החלה לצעוק: "כולם גנבים, כולם מושחתים!".
כשנרגעה והבינה את הפוטנציאל הגלום באישיות ופנתה לפורר. פורר הנבוך הושיט את היד לכיסו, ובעזרת אחד מעוזריו שהיה במקום הביא לפרח מספר שקלים, לשמחתה הרבה. אחד הנוכחים לא התאפק והחניק בשקט: "אני מקווה שהתביעה לא תוסיף את זה למשפט".
האולם הקטן
בנוסף, הזכירה נגב את פסק הדין שניתן כנגד ראש עיריית ראשון לציון לשעבר, מאיר ניצן, שבו הורשע בסעיפים חמורים בהרבה, ועדיין לא הוטל עליו קלון. והחשוב מכל – טענה שהעבירה, בה הודה והורשע פורר, נמצאת במקום הנמוך ביותר בסקאלה של עבירות, אשר בגינן ניתן להטיל קלון.
בנוסף, ציינה נגב, כי העובדה שפורר נבחר לקדנציה נוספת, זאת למרות שרגע לפני הבחירות התעקש פורר לפרסם את כל פרטי הפרשה, רק מראה עד כמה האמינו תושבי רחובות בפורר.
לאורך כל טיעוני ההגנה ישב פורר בשקט, מדי פעם הרכין את ראשו, לעתים שוחח עם בני משפחתו שישבו על הספסל לידו, אך נמנע מלהביט לצדדים.
כשעלתה ליאת גלבוע-אמיר, מטעם הפרקליטות, השתנו פני הדברים. גלבוע-אמיר כמובן טענה שהעבירה בה הורשע פורר נמצאת במקום גבוה על הסקאלה, וכי ההסכם אותו חתמה העירייה עם הקבלן כדורי, נשוא הפרשה, הוא הסכם פיקטיבי, וכי אין דרך אחרת לייפות זאת.
עוד הוסיפה גלבוע-אמיר, כי העובדה שפורר כשל, לא ברמה האישית, אלא בזאת הציבורית, מחייבת את השעייתו מהתפקיד. מכלול הדברים, כך טענה, גובר על רצונם של האזרחים שבחרו בו לכהונה נוספת. וזאת מכיוון שהאזרחים לטענתה אינם אובייקטיביים, ולכן הטלת הקלון עליו צריכה לעמוד בעינה. בין היתר הביא גם עורך הדין חגי הרוש, מהפרקליטות, מקרים בהם, רק על סמך הפרת אמונים בלבד, הוטל קלון במעשיו של מורשע.
במהלך דבריהם איבד פורר משלוות רוחו, וכשדיברה גלבוע-אמיר על חוסר היושר ועל העובדות שאינן משתמעות לשתי פנים, נזעק פורר, וקם לעזוב את האולם. השופט זכריה כספי קרא לו לחזור למקום, וכך גם בני משפחתו והנוכחים שניסו להרגיעו.
פורר טען: "אני לא עומד בזה", אך בסופו של דבר התרצה וחזר למקומו. בסוף המשפט אף העביר פתק כתוב לעורכת דינו, בו הוא מבקש את סליחת השופטים על ההתפרצות.
את הדיון סיימו שלושת השופטים זכריה כספי, רות לורך וליאורה ברודי, בכך שפסק הדין יינתן במועד שייוודע לצדדים. ביציאה מבית המשפט התלבטו הצדדים בשאלה מי ניצח. מקורביו של פורר עברו בין העיתונאים, שעברו בין המקורבים. כולם תהו, לאף אחד לא הייתה תשובה חותכת. כששאל פורר את עורכת דינו, מחוץ לכותלי בית המשפט, לגבי סיכוי הערעור, היא נשמעה בטוחה בעצמה. התשובה? במועד מאוחר יותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
