אלוף בית הספר בריצה: תל אביב של שייע גלזר
זמן תל אביב נותן כבוד לספורטאים ילידי העיר, והפעם: יהושע גלזר, שנולד ב-1927 בתל אביב למד בבית הספר לבנים "מזרחי"
שייע גלזר צילום: עדי אבישי
גלזר שיחק רוב שנותיו במכבי, אליה עבר מקבוצת הילדים מכבי מיכאל תל אביב, וזכה עם קבוצתו באליפות הליגה הראשונה לאחר הקמת המדינה.
בנבחרת ישראל הוא הבקיע 18 שערים, והיה שותף למשחק הבלתי נשכח מול נבחרת ברית המועצות בשנת 1956. אמנם במשחק הפסידה הנבחרת 2:1 לרוסים , אולם הקהל הרב יצא מגדרו כשנחום סטלמך השווה את התוצאה ל-1:1 (השדר נחמיה בן אברהם: "אני מעביר את המיקרופון לרשות הקהל").
הצטיין בריצה
גלזר היה יכול לכבוש שוב לשערו של לב יאשין כמה דקות לפני הסיום, אבל הוא פספס. הוא נולד בשכונת בלפור וגדל באוסישקין - מרחק יריקה לדבריו ממה שהיה פעם הבית של הפועל תל אביב בכדורסל.
"אז קראו לרחוב בני דן", הוא מספר. בבית הספר העממי הוא למד בבית הספר לבנים "מזרחי". "אבא רצה שאני אתחנך בצורה טובה, ולכן שלח אותי לתיכון חצי דתי שהיה אז בבזל. אני זוכר שמעל התיכון הייתה מאפייה טובה, אבל היום הבניין הזה כבר לא ממש קיים".
עוד
בימיו בבית הספר העממי הבינו כולם שמדובר בספורטאי. "כבר בכיתה ד', כשהפכתי לאלוף בית הספר בריצה, כולם ראו שיש לי'סטארט' ואני טוב בריצה מהמקום. בסוף יצאתי כדורגלן".
בגיל 17 עזב את הלימודים והחל לעבוד, ובאותו זמן פיתח את קריירת הכדורגל שלו. במשך רוב הקריירה המשיך כמו רבים וטובים לעבוד ב(אגד(, וממנה אף זכה למניה בתמורה להישארות בקבוצה לאחר שקיבל פנייה מקבוצה טורקית. בסיום הקריירה, כשהיה בן 35, הפך לנהג קבוע בחברה.
נא להמתין לטעינת התגובות
