רעננה: מי לא מרוצה מהשכנות הטובה עם הדתיים?
לפני שירוצו בפעם הבאה תושבי רעננה החילונים להאשים את שכניהם חובשי הכיפה בחוסר סובלנות, כדאי שיעצרו לרגע מול המראה. שנאה, מטבעה, לא צריכה הרבה כדי לפרוץ. כל מה שצריך זה קרקע פורייה של חוסר סובלנות ורתיעה מהשונה

בעיר שבה הפיכת כל אבן על מנת למצוא כפיה דתית הפכה לאופנה הכי חמה בקרב הציבור החילוני, פשוט לא הבינו מה הם עושים לא נכון. איך זה שבירושלים כל פיפס מוציא אלפי חרדים לרחובות, בעוד שאצלם, עם 30 אחוז חובשי כיפה, דממה קלינית ויחסי שכנות טובה.
בעוד שבירושלים שריפות פחים והשלכת טיטולים על כוחות הביטחון הן חזיון נפוץ, נאלצים ברעננה להסתפק באיזה פרחח בן 15 שצועק "שבעס" על מכונית תועה באמצע הלילה. ועכשיו לך תבנה עם החומרים המדולדלים האלה מלחמה בכפייה דתית.
בצר להם, לקו באחרונה כמה מתושבי העיר במחלה מדאיגה למדי, שאחד מתסמיניה הוא הזיית מלחמות חילונים-דתיים גם במקומות שאין כאלה. בימים האחרונים הגיעו הדברים לשיא, כאשר חנות בגדים חדשה בעיר ("Hope") נקטה אסטרטגיה חדשה ופיזרה שלטים בהם עורה החשוף של דוגמנית מוסתר בגרפיטי שחור המרוסס עליה, משל היה מדובר במעשה חבלה מצד גורמים דתיים חמי מזג. אלא שאף אחד כמובן לא חיבל במודעות, כך הן הודפסו.
ראשי הציבור הדתי בעיר, שחשו כי מדובר בעלילה נגדם, יצאו בחריפות נגד שלטי החוצות של החנות. במשרד הפרסום האחראי למודעות הסבירו כי אמנם לא הייתה כוונה לפגוע במגזר כלשהו, אבל אם הציבור הדתי מתעורר וכועס זה רק מוכיח שעל ראש הגנב בוער הכובע".
הבנתם? פרסומאי הרשת לא באמת חשבו שמודעותיהם ירוססו ולכן החליטו ללכת על בטוח, לרסס בעצמם, ובסוף בכל זאת להפיל, אפילו במרומז, את התיק על הדתיים.
המהלך הפרסומי הבזוי הזה הוא חלק מתופעה במסגרתה גורמים בציבור החילוני נוקטים מדיניות של התססה נגד הציבור הדתי, על מנת לקדם אינטרסים שונים. מה שמדאיג עוד יותר הוא העובדה שברעננה למדיניות הזו יש קונים בקרב הציבור החילוני, והרבה.
הקמפיין האנטי דתי האחרון שנוהל בעיר, שזכה להצלחה מרשימה, הוא זה שניהלה מרצ במהלך מסע הבחירות למועצת העיר בנובמבר. בקמפיין הפחדה שלא היה מבייש אף מפלגת ימין קיצוני מרכז אירופית, הזהירו פרסומאי מרצ מפני כוונת המפלגות הדתיות להביא לסגירת רחובות בשבת לאחר הבחירות, ושאר גזירות שיוטלו על הציבור החילוני בעיר.
האזהרה התבססה על מקרה בודד של חסימת כביש על ידי חבורת צעירים שאכן התרחש חודשים ספורים לפני הבחירות. עם זאת, לא היה לה כל קשר למצען הממשי של המפלגות הדתיות בעיר, או לדעותיו של הציבור הדתי ברעננה. אבל שנאה, מטבעה, לא צריכה הרבה כדי לפרוץ. כל מה שצריך זה קרקע פורייה של חוסר סובלנות ורתיעה מהשונה ממך.
התוצאות ידועות: מרצ הפכה ללהיט החם של הבחירות, וזינקה משני מנדטים לחמישה. רשימות אחרות אשר בתמימותן ניסו להעלות את הבעיות האמיתיות של העיר, כמו הפקקים המטריפים והמחסור בדיור לצעירים, ספגו מפלות צורבות.
האם
אם כך, מאין באה השנאה? את האינטרסים המסחריים-פוליטיים של המפרסמים השונים אפשר להבין, גם אם לא להצדיק, אך מדוע הציבור החילוני ברעננה הוא קהל יעד כל כך נוח לסחורה המאוסה הזו?
את השאלה הזו צריכים לשאול את עצמם בכנות תושביה החילוניים של העיר. ולפני שירוצו בפעם הבאה להאשים את שכניהם חובשי הכיפה בחוסר סובלנות, כדאי שיעצרו לרגע מול המראה. מהתמונה המצטיירת כרגע עולה שמתחת לציפוי דק של ליברליות מזויפת, מקנן ברבים מתושביה החילוניים של העיר חושך גדול.