פורצת דרך: אביגיל מיס מתמנה לחברה במועצה הדתית בבת ים
הרבנים יצאו נגד מינויה, עלוני הסתה הופצו נגדה בבתי הכנסת, אפילו הבן שלה ביקש שתחזור בה, אבל אביגיל מיס לא נכנעה והפכה לאישה הראשונה במועצה הדתית בבבת ים. סיפורה של הקיבוצניקית ממשמרות, שחזרה בתשובה ולא מפחדת מהרבנים
"למרות שאני מבית מסורתי, ואילו בעלי מבית שהוא ממש לא באווירה של דת, החזרה בתשובה באה דווקא ממנו", מספרת מיס. "חזרנו בתשובה לפני 22 שנים. את בעלי הכרתי בגרעין הנח"ל, אפילו בתי הבכורה נולדה בקיבוץ וחיה שם עד גיל שלוש.
"כיום, יש לנו חמישה ילדים ושלושה נכדים. יש לי שני בנים שהם לא דתיים. במשך השנים הם לקחו את הכיוון המנוגד לזה שעשיתי וחזרו בשאלה.
"זה בסדר, זה באסה מבחינתי, אבל אני מקבלת את זה לגמרי, משום שהם אחלה בני אדם וזה מה שחשוב לי לפני הכול. עם כל הקושי שבדבר, ויש קושי, אני מקבלת אותם".
כשנשאלה מה הניע את מיס להיכנס למועצה הדתית היא משיבה כי "ברמה העקרונית, הרבה מאוד שנים לא עבדתי מחוץ לבית, מה שדי סותר את מה שאני עושה עכשיו, משום שאני די מייצגת משהו שונה.
"זו הייתה החלטה מבחירה, מכיוון שהעיסוק של בעלי כרוך בהמון נסיעות לחו"ל ואי אפשר שגם האבא וגם האימא לא יגדלו את הילדים. אבל תמיד הייתי פעילה בוועד ההורים המרכזי של בית-הספר, ועד הבית וכולי. כשהילדים קצת גדלו, התחלתי להיות יותר פעילה. לקחתי המון קורסים כגון 'העצמה נשית' וקוצ'ינג, למדתי להיות קוצ'רית. אני דוסית ופמיניסטית, אבל היותי דוסית לא סותר את העשייה מחוץ לבית"
מה היית רוצה לשנות במועצה?
"אני לא יודעת ואני לא בטוחה שגם הם יודעים. זו הייתה החלטה עקרונית שתהייה שם אישה, ואני שמחה על כך. יש לי כמה רעיונות שאני רוצה לקדם ושחשובים לי. הראשון זה נושא הגיור. אני מאמצת בפעם השנייה עכשיו 'גיורת', זאת בחורה שעוברת תהליך של גיור ובאה מדי פעם לארוחות בחג, בשבת.
"אנחנו מתפללות יחד בבית הכנסת, אני לומדת איתה למבחנים כשיש לה ומסבירה לה מה הסידור וכולי. משיחות שקיימתי איתה הבנתי ששמונים אחוז מהבחורות והבחורים שלומדים איתה אין להם משפחה מאמצת. זה נורא מקשה על התהליך, כשאתה לא חווה את זה פראקטית".
את חושבת שזה יעבור בקלות?
"לגבי הגיור אין לי בכלל ספק שזה הולך להיות בסדר. כשדיברתי עם בני אלחרר (חבר סיעת ש"ס וסגן ראש העיר) ואמרתי לו שזה אחד הדברים הראשונים שאני רוצה לטפל בהם, אז הוא התלהב. להגיד לך שאולי יש להם תפקידים אחרים שהם מייעדים לי, אני לא יודעת. אני לא בטוחה שגם הם יודעים, כי זו הפעם הראשונה שיש שם אישה".
זה דבר לא שכיח בכל המועצות הדתיות בארץ
"בארץ יש מעט מאוד. הייתה ברעננה אחת, שהייתה יושבת ראש המועצה הדתית והיא החזיקה מעמד כתשעה חודשים, היא לא הסתדרה שם והיא עזבה. היא עורכת דין ואישה באמת ברמה ואפילו היא לא החזיקה.
"אני חושבת שכיום עם כל הכבוד, בן תורה, אברך, שלומד כל היום ב'כולל', מי שמפרנס אותו וילדיו, זאת אשתו. אז אם אישה מספיק טובה לפרנס משפחה שלמה, אז היא ראויה לצאת ולשמש בתפקידים אחרים והיא יכולה לצאת מהבית למטרות אחרות. האישה לא נמצאת היום באותה נקודה שהיא הייתה בה לפני שלושים שנה, בקטע של הדת. אז אין שום סיבה שאני אשב מחוץ למועצה הדתית.
אבל הייתה התנגדות של כמה רבנים למינוי שלך
"באיזשהו מקום נפגעתי מזה, מפני שעל פניו זה נראה לי לא ענייני"
מה היו הטיעונים שלהם?
"אם היו אומרים לי: 'את לא ראויה כי את לא מספיק דתייה', אז הייתי מקבלת. אבל לומר לי: 'את לא מתאימה כי את אישה', זה תירוץ דרדל'ה. אני לא באה לעשות מהפכות. יכולתי לבוא ולעשות רעש גם מהכיוון של מועצת הנשים. באו אליי נשים כגון יו"ר נעמ"ת לשעבר, ורצו שאלך להתלונן לשדולת הנשים. אבל רציתי שזה יעבור בשקט. אני לא רוצה
"אני אישה דתייה, אני יודעת את המקום שלי. למרות הכול אני חושבת שמגיע לאישה להיות שם, וזה לא משנה אם זו אני או אישה אחרת. גם נשים משתמשות בשירותי דת. יש את הנושא של מקוואות וכל כך הרבה דברים שאישה יכולה לטפל בהם מהאספקט הנשי, וגבר לא יכול לעשות את זה. זה לא מנקודת זלזול".
מיס מאוד נחושה בטיעונים שלה. "יש לי חברה, שגם הייתה במועצת נשים, שהיא יו"ר ועד העובדים של המועצה הדתית. היא נאבקה מול יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, כשחברי המועצות הדתיות לא קיבלו משכורות כשנתיים. היא הצליחה במאבק לבסוף.
"אז כשהיא עלתה להיאבק עבורם, זה היה לגמרי בסדר מבחינת הרבנים. זה נראה לי לא רציני שאישה מספיק טובה כדי להיאבק עבורם ולהביא להם את הכסף, אבל לא מספיק טובה בשביל לשבת פיזית בתוך המועצה. בגלל זה חשוב לי להיות, למרות שזו הייתה דרך חתחתים".
מה קרה במהלך הקמפיין למנות אותך למועצה הדתית?
"מי שהלך לבית הכנסת באותה תקופה ראה עלונים שמחלקים. היו שם כתבות עליי ודברים שנורא פגעו. לדוגמא הייתה כתבה בה השתמשו בי, כדי לנגח את אורי בוסקילה ובני אלחרר. נכתב שם: 'איך הם הרימו יד לתת לאישה להגיע למועצה הדתית?'. הכותרת הייתה משהו בסגנון: 'בזיון וחילול השם'".
ואיך המשפחה שלך קיבלה את זה?
"יש לי בן נורא דוס בבית, שעולה לישיבה גבוהה יותר, הוא קצת 'ברסלב' אבל הוא בקטע של ארץ ישראל וצבא. הוא היה מזועזע. הוא אמר לי: 'אימא תוותרי על הכל. איך את יוצאת נגד רבנים? תראי מה כותבים עלייך, מה את צריכה את זה?'
"הוא היה ממש על סף בכי. מבחינתו היה קונפליקט בכך שיש רבנים שיוצאים נגד מינויי ובין הרצון שלי, זה ממש ציער אותי. הוא מכיר אותי וזו אני. מבחינתו זה היה בסדר, עד שרבנים יצאו נגדי עם כתבות ומסע פרסום שלילי. הוא אמר לי: 'אימא, תצאי מזה, את נורמאלית?'. יש מושג ביהדות שנקרא 'קפדה', אז הוא אמר לי: 'מה את צריכה שרבנים 'יקפידו' עלייך'.
אמרתי לו: 'אוהד, אני לא באה נגד. אני מאוד איתם'. אני כל כך רוצה לעזור מהמקום הזה ואני חושבת שיש לי את היכולת והכלים אז למה לא לנסות? קשה להם לבלוע שאישה תהיה שם? בכלל, תהליך הבחירה שלי היה שונה מהשאר, וזה דבר שגיליתי מאוחר יותר: קיבלתי טלפון שצריכה להיות הצבעה לגביי. בערב קיבלתי שיחת מזל טוב: 'עברת את ההצבעה'.
"בדרך כלל מביאים לרבנים הראשיים את רשימת המועמדים למועצה הדתית, מקבלים את הסכמתם ורק אחרי זה מצביעים. הזעזוע מבחינתם היה כפול, כי לא הביאו בפניהם מראש את הרשימה, בה הופיע שמי וגם הם גילו שנבחרה אישה למועצה. זו הייתה מכה כפולה לרבנים".
את חושבת שזה היה מחטף?
"אני לא ידעתי מזה, אני ידעתי רק אחרי. אבל אני לא חושבת שזה היה מחטף. בקדנציה הקודמת של המועצה הדתית הייתה החלטה עקרונית שתהייה אישה במועצה, בכל מקרה. אני 'הרע במיעוטו', כמו שנקרא. אני 'דוסית', תאר לך שהיו מביאים מישהי לא דתייה. מבחינה חוקית היא הייתה הולכת איתם עד לבג"ץ וזוכה, כי היו לזה תקדימים. אני לא רציתי לעשות פרובוקציות.
"אמרתי אם זה יעבור אני אתפוס את המקום שלי, ואם לא, אז לא. לצורך העניין אני דתייה ומוכרת בעיר. באו אלי רבנים ואמרו לי: 'תוותרי, תחזרי בך, זה לא מתאים, לרב הראשי יהיה לא נעים לשבת בישיבה'.
"זה הצחיק אותי שאמרו את זה, כי הרב הראשי לא יושב שם. זה תכל'ס פורום אדמיניסטרטיבי. יש שם פגישות ענייניות, תקציבים וכאלה. מה אתם מנסים למכור לי שזה גוף שקובע פסקי הלכה ושלאישה אין מקום לשבת שם? זה לא היה במקום, הרגשתי שמבזים אותי ושמזלזלים באינטליגנציה שלי".
מבחינת מיס זו לא הפעם הראשונה בה היא עמדה כאישה יחידה מול קולגות גברים בלבד. "בבחירות האחרונות עזרתי לבני אלחרר, שנים הייתי ש"סניקית אבל הפעם עזרתי לו ממקום של חברות אישית. אחרי זה הוא בא אליי וביקש ממני להיות ראש אשכול בבית ספר 'בן גוריון', שנמצא מתחת לבית שלי.
אחרי שהסכמתי, הוא אמר לי שאני צריכה לבוא למפגש ראשי אשכולות בבית-הכנסת 'רבי מאיר בעל הנס' בעמידר. כשהגעתי, נעמדתי וראיתי משהו בסביבות 40 דוסים שחורים חרדים ואני שם אישה לבד. תפסתי מישהו שאני מכירה ושאלתי אותו: 'איפה הנשים?', אז הוא עונה לי: 'השם ישמור, את האישה היחידה פה.
"זה תפקיד שאף פעם לא נתנו לאישה בש"ס לעשות, ובגלל שאנחנו מכירים אותך ואת הכישורים שלך אז נתנו לך אותו'. אז תפסתי פינה והתחלתי לרשום, כי זה תפקיד חשוב יחסית. אז אתה רואה, נכנסתי למקום עם 40 גברים דתיים ולא קרה לי דבר. במועצה הדתית יש רק עשרה וחצי מהם אני מכירה, אז יהיה בסדר", צוחקת מיס.
את חושבת שהבעיה מבחינתם בעצם היא שנפרץ עוד סכר?
"אני מקווה לפחות שיישאר תקן אחד לאישה, בשלב הזה. שלומי לחיאני, ראש עיריית בת-ים, בא בראש פתוח וגם אורי בוסקילה. תאר לך שהיו ראש עיר אחר וממלא מקום אחר, שלא היו מוכנים להסתכן ולהתעמת עם רבנים ולהשאיר את זה כמו שזה היה.
"הם בחרו לגעת במקום הזה של המועצה הדתית, ואני נותנת להם קרדיט לגמרי ומעריכה אותם, כי צריך אומץ. היחיד שבאמת נפגע מזה, וצר לי על זה, היה בני אלחרר, הוא קיבל ריקושטים וירידות על המינוי שלי. ממש עשו לו את המוות".
מה היעד הבא שלך?
"אני לא יודעת. קודם אני רוצה להיכנס לכאן ולראות מה קורה. אני אשמח להיות במועצת העיר, אבל אם אני לא אוכל לייצג מפלגה דתית, אני לא חושבת שאני אוכל לעשות משהו שנוגד את העקרונות שלי. בגלל שאני פה מבחירה ואני מכירה את שני הצדדים, אז אני מעדיפה להיות במקום שמתאים לערכים שלי ולעקרונות שלי. זה נורא שלם לי, כי זה בא מבחירה ואהבה".
נא להמתין לטעינת התגובות
