איפה הבושה? במחנה החילוני זועמים על ניר ברקת
שבת של הפגנות חרדים הוציאה את ראש עיריית ירושלים מאיזון. אחרי שהבטיח לפתוח את חניון קרתא בשבת והתקפל הוא עושה זאת פעם נוספת וסוגר גם את חניון כיכר ספרא בשבת. החרדים חוגגים, המחנה החילוני נבוך. המהפיכה החילונית נראת עלובה מתמיד
ההפגנה החילונית בכיכר ספרא. הפכה להפגנת מחאה נגד ברקת. צילום: פלאש 90
מצעד הגאווה נערך כדרך קבע בעיר, על אפם ועל חמתם, והחרדים אף צמצמו משמעותית את ההפגנות נגדו; את ראשות העירייה הם הפסידו בכאב גדול ואגב כך התפנו למלחמת חצרות פנימית רווית יצרים מתמיד; כוחם במועצת העירייה קטן משמעותית;
ולפני כחודשיים הם נאלצו להשפיל מבטם כשרקדניות להקת "מחולה" הופיעו בלבוש חשוף מאי פעם בטקס שבו השתתף גם ראש העירייה, ניר ברקת. סגן ראש העירייה החרדי היחיד, יצחק פינדרוס (יהדות התורה), מיהר לנטוש את המקום.
ובכל זאת, דווקא בשבוע שבו זוכים החרדים לזריקת מרץ מברקת, שמתכנן לסגור את חניון כיכר ספרא בשבת בעקבות הפגנה מצומצמת, הם מאוכזבים. "זהו? אחרי הפגנה אחת?", תהה השבוע גורם בפלג החרדי הקיצוני "העדה החרדית".
"קשה אפילו להסביר כמה היינו צריכים את ההפגנה הזו כאירוע מלכד", אמר הגורם, "אבל יותר מכך, כמה היינו צריכים הפגנות נוספות. לא רק כדי ללכד את המחנה החרדי אלא בעיקר כדי לשוב להוביל את הנהגת המחנה החרדי ולהזכיר לכולם מהו כוחה של 'העדה החרדית'. חוץ מזה הילדים נהנים מזה, אז למה לא?".
עד שברקת הודיע על החלטתו לסגור את החניון, תכננו החרדים שבת מלאה באירועים. בימי הקיץ הלוהטים, כשהמוני צעירים חרדים מסתובבים ברחובות חסרי מעש, מה יכול להיות טוב יותר מאשר עימות בלתי פוסק עם חיילי היס"מ?
ביום שישי תוכננה תפילה המונית ברחוב בר אילן, שהייתה אמורה להוציא אל הרחוב עשרות אלפי חרדים. הפעם מכל פלגי המחנה החרדי ולא רק מ"העדה החרדית".
החרדים הסבירו למשטרה כי באירוע המדובר תתקיים תפילה המונית ותו לא, אך גם בהפגנת השבת לפני כשבועיים הסיפור שסיפרו החרדים למשטרה היה זהה ולבסוף היחידים שהתפללו היו השוטרים והעיתונאים, שקיוו שהאבן או הטיטול המטונף הבא לא יפגעו בראשיהם.
ניר ברקת צילום: אריק סולטן
הדבר הגדול באמת אמור היה להיערך ביום שבת האחרון. החרדים התכוננו לשבת המלכה כמו שצריך. הם הפיקו לקחים מההפגנה שנערכה לפני שבועיים והכינו לברקת יום תוסס במיוחד.
הפגנת ההמונים יועדה להיות מעין "אם ההפגנות", ולהזכיר לכולם את המחאה למען סגירת רחוב בר אילן. כל זה בוטל.
שיטוט בסמוך לחניון בשבת גילה חרדים סקרנים שהגיעו למקום בתקווה שאולי אולי מישהו שם ילחץ על השלטר שפותח את החניון ויציל את השבת המשעממת. הפגנת החילונים שהתקיימה בסמוך פחות עניינה אותם. הם כנראה הבינו שגם את ברקת זה פחות מעניין.
מצעד הגאווה - קלף המיקוח של החרדים
ההפגנות נפסקו והחרדים בהחלט יכולים להיות מרוצים. בסופו של יום הם מבינים כי החלטתו של ברקת עשתה למגזר את מה שמלחמת לבנון השנייה עשתה לחזבאללה: החזירה את כוח ההרתעה שאבד מאז הפסדו של מאיר פרוש בקרב על ראשות העירייה והמלחמות הפנימיות העוקבות.
הפגנת החרדים לפני שבועיים. היו צריכים את ההפגנה הזו צילום: רויטרס
החלטתו של ברקת להיכנע לחרדים ולהפיל את התיק על המשטרה (שם טוענים שלא לציטוט כי ברקת בעצם ביקש סולם כדי לרדת מהעץ) נתנה להם שוב את ההרגשה כי הם בעלי הבית. כשיתאים להם הם יבעירו את העיר וכשיהיו מרוצים מהתנהלותו של ברקת, כמו בימים אלה, יעניקו לו שבת רגועה.
אבל עם האוכל, קובע בצדק הפתגם, בא גם התיאבון. והחרדים פיתחו תיאבון, שיקמו את כושר ההרתעה ועשויים להתגייס בימים הקרובים למאבק הבא, הפעם נגד קיומו של מצעד הגאווה.
עילה כבר יש. החרדים נתלים בעובדה שהשנה, בניגוד לשנים קודמות, יעבור המצעד מגן הפעמון לכיוון גן העצמאות, הממוקם במרכזה של העיר, ולא להיפך. מסלול זה מסמן חזרה של המצעד אל טבורה של העיר, ועשוי לרמוז, כך טוענים החרדים, על העתיד לבוא בשנים הבאות.
אף שהחרדים מבקרים את ברקת סביב המצעד, אין לו באמת שליטה על ההחלטה לקיימו. הכוח האמיתי בעניין המצעד נמצא בידי המשטרה, שיכולה בנקל לבטל אותו בשל התרעות לפגיעה במשתתפים.
אבל גם המשטרה תתקשה לספק הסברים משכנעים מדוע לא תוכל לאבטח אירוע שהחידוש הגדול בו הוא צעדה בכיוון ההפוך. הבית הפתוח, שהתמלא בביטחון עצמי מהמצעדים הקודמים,
לא מתכוון לוותר. אבל מה לעשות, נראה שגם לחרדים כוונות דומות. בתחילת השבוע כבר נתלו ברחובות החרדיים פשקווילים שהודיעו כי "קדושת ירושלים בסכנה" בשל "מצעד התועבה" שיצעד בה ביום חמישי הבא.
בעולם החרדי הסבירו השבוע כי "ברקת ניתב את העניינים בצורה מושלמת מבחינתנו. עכשיו המצעד הוא קלף מיקוח".
לדבריהם, "ברקת ביקש שבועיים של חשיבה לגבי פתיחת חניון כיכר ספרא בשבת. כך יקרה, שבדיוק כשברקת יצטרך להודיע האם הוא פותח את החניון, או כל חניון אחר בשבתות, ייערך מצעד הגאווה בעיר. אם יודיע שיפתח אותו, ההפגנות יתחילו כבר לקראת המצעד, במהלכו וכמובן לאורך כל סוף השבוע. אבל אם יודיע שיותירו סגור, יזכה למצעד שככל הנראה יעבור בשלום, ושבת רגועה מאי פעם. הוא זה שצריך להחליט".
אם לשפוט על פי התנהלותו של ברקת, חדשות טובות לא ייצאו מכאן. מרבית הסיכויים, והלוואי שנתבדה, הם שברקת יותיר את חניון כיכר ספרא סגור בשבתות לעד, ובמקום זאת ינסה לקנות את הציבור החילוני עם ממתקים בדמות היתר לחנות על המדרכות בשבת ללא אימת הפקחים. או שיערוך עוד מסיבת עיתונאים שבה יודיע על הקמת ועדה לבחינת הסוגיה.
החילונים שומרים את התותחים הכבדים
אם בשבוע שעבר הסיפור היה המחאה החרדית והשאלה בדבר ההצטרפות של חסידי גור, נאמניו של הרב עובדיה יוסף וחייליו של פוסק הדור הליטאי, הרב שלום יוסף אלישיב, הפעם הסיפור האמיתית הוא דווקא הציבור החילוני.
ההפגנה החילונית. "הפכנו לבדיחה הכי חמה במגזר החרדי" צילום: פלאש 90
החילונים, שמסתובבים כבר חצי שנה בראש מורם, נאלצו השבוע להשפיל את מבטם. מרביתם מרגישים נבוכים. "אנחנו מבוישים ומושפלים", אמר גורם בפוליטיקה החילונית בעיר. "רימו אותנו. העמדנו את ברקת בראש, ביקשנו אותו לייצג אותנו ומה בסוף? הוא יורק לנו בפרצוף והופך אותנו לבדיחה הכי חמה במגזר החרדי. שתבין, גם בחירתו של ברקת לא באמת סימלה שההתחרדות פסקה או שמעכשיו שדרות של בתי קפה וחנויות ייפתחו בשבת, אבל קיווינו לשינוי כלשהו. התבדינו. זו פשוט בושה. באמת, אני לא מבין איפה הבושה שלו".
כזכור, ההפגנה החילונית בשבת האחרונה הפכה במהרה מעצרת תמיכה בברקת למול המחאה החרדית, להפגנה נגדו. אבל מובן שאי אפשר להשוות את אלפי החרדים שיצאו לרחובות, זעקו שבעס ועוררו מהומות, לכמה מאות חילונים (בין 700 ל-900), שפרט להחזקת שלטים, לא הפגינו נוכחות כלשהי.
"זה היה נראה יותר כמו עצרת זיכרון מאשר הפגנה", אמר בזלזול חרדי צעיר שעמד בצד ונהנה מהשואו. מי שבא אגב, כמשכין שלום ומתווך, הוא כמו תמיד נשיא זק"א יהודה משי זהב, שהפך לנציג החרדים באירוע.
ולמרות זאת, גם מאות בודדות של מפגינים בכיכר ספרא אינן דבר של מה בכך. באמצעות ההתארגנות החדשה "פורום הארגונים למען ירושלים חופשית", הצליחו גורמי המאבק החילונים להישאר פחות או יותר מאוחדים. רבים טענו לאחר ההפגנה כי אם ברקת לא היה נכנע, כמות האנשים בהפגנה הייתה חוצה בקלות את האלף.
"ברגע שאנשים הבינו שהוא נכנע", אומר אחד ממארגני האירוע, "אז אנשים נזכרו שוב שמדובר בירושלים אחרי הכל ונראה שצריכים להתרגל לעניין הזה".
אבל בכל זאת, מדובר בציבור החילוני, ואי אפשר להימנע לגמרי ממחלוקות. רבים בקהל ביקרו את החלטתו של חבר הכנסת התל אביבי ניצן הורוביץ (מרצ) לנאום באירוע. "הוא לא מייצג אותנו. הוא גם אמר דברים שלא מקובלים עלינו. זה היה נראה כמו ניסיון לגנוב עוד כמה דקות במה של פוליטיקאי מתחיל", אמרו שם.
מה שמעניין לעת עתה היא המעורבות של תנועת הצעירים רוח חדשה במחאות נגד סגירת החניון. כזכור, את רוח חדשה הקים ברקת בעצמו, רבים מפעיליה עבדו במטה שלו, ולא מעט מחבריה קיבלו תפקידים בעירייה. כראש עירייה ברקת גם שיתף את התנועה בשורה של פעילויות מטעם העירייה.
כעת התנועה מפגינה שרירים מול ברקת ומראה שיש לה אולי גם קורט עצמאות. היה מפתיע לקרוא הודעות לעיתונות מטעם אגודת הסטודנטים, שנשלטה על ידי רוח חדשה, המביעות מחאה על המהלכים שברקת מוביל. אחרית הימים. עם זאת, ההערכות הן שהפגנת שרירים זו תסתיים בקרוב וברקת יעמיד את חברי התנועה במקומם.
כך או כך, השבת הקרובה צפויה להיות רגועה מצידם של החילונים, שמבטיחים לשמור את התותחים הכבדים להפגנת המונים שמתוכננת לשבוע הבא, כאשר יסתיים פסק הזמן שקצב לעצמו ברקת למצוא פתרון שימנע את פתיחת החניון מחדש.
המארגנים מתכננים שיטות מחאה יצירתיות. ביום חמישי שעבר הם כבר הגיעו לביתו של ראש העירייה ומסרו חבילת טיטולים לשומר, שהחזיר להם אותה בשל הוראה מלמעלה. בנוסף על כך, בימים הקרובים יוצב בכיכר ספרא שעון ענק שיספור את השעות לאחור עד יום שבת הבא.
במקביל, בתנועת המחאה תכננו השבוע להשחיל את תוך ישיבת המועצה שנערכה אתמול מפגינים שירימו שלטים בגנותו של ברקת ויפריעו לדבריו. ראש העירייה הקודם, אורי לופוליאנסקי, כבר הורגל למצבים הללו. נראה שמעתה גם ברקת יזכה לכבוד המפוקפק.
אז הוא הבטיח
מאז החתימה של החרדים על ההבנות עם ברקת, שלא היו שוות את הנייר שעליו נכתבו, גזרו על עצמם כמעט כל חברי המועצה שתיקה. יוצאי הדופן הם חברי הסיעות מרצ והתעוררות-ירושלמים.
מצעד הגאווה בירושלים. סגירת החניונים תעביר אותו בשקט צילום: פלאש 90
את המפד"ל מעניינת כנראה יותר הבנייה במזרח העיר מאשר החופש לנוע ברחובותינו. ובש"ס? כשיפגעו במזרחים דברו איתם. מובן שחברי סיעתו של ברקת, ירושלים תצליח, לא יודעים איפה לשים את עצמם, ורובם הולכים במסדרונות עם פנים אדומות.
במרצ, כמו במרצ, לא ממש סגורים על מה טוב באמת. בשעה שחבר המועצה מאיר מרגלית טוען כי לא צריך לעשות עניין מסגירת החניון, סגן ראש העירייה פפה אללו יוצא מכליו, אך מנסה להגן על ברקת - עד ליום שבת הבא. החוליה השלישית בסיעה, חברת המועצה לורה ורטון, מעורבת לגמרי בכל היבטי המחאה נגד סגירת החניון וזוכה לשבחים, בעיקר בקרב חברי התעוררות.
את ברקת, אגב, כמעט לא ניתן היה להשיג השבוע. לא מדובר רק בעיתונאים, אלא גם בחברי מועצה שנאלצים לדבר עם ראש הסגל, מיכל שלם. "הכול עם מיכל, כל דבר. עוד מעט אצטרך לבקש ממנה רשות לצאת לשירותים בזמן ישיבה", אמר אחד מחברי המועצה השבוע.
חשוב לשים לב לאולטימטום של חברי התעוררות, ובמיוחד חבר המועצה עופר ברקוביץ', שמודיעים שלא יוכלו להשלים עם סגירת החניון גם לאחר השבוע הבא. זמן ירושלים מתחייב לעקוב אחר מהלכיהם בעניין זה.
בחצי השנה מאז שעלה ברקת לכס השלטון העירוני הוא זכה לביקורת ציבורית מועטה, שהתמקדה בעיקר באופן שבו בחר את יועציו ("החבר'ה הטובים", 13.3.09). עם זאת, אחרי שבאמת ובתמים הצליח להחדיר אווירה טובה יותר למערכת העירונית ולעיר בכל הקשור לאירועי התרבות ולהתנהלות שקופה, המציאות מתרסקת לברקת ולנו בפרצוף.
במבחן המציאות - החרדים נתנו את הטון והשפיעו, גם הפעם, על אורח החיים של כולנו. וכל זה כשבראש לא עומד לופוליאנסקי, אלא ניר ברקת, שהבטיח ירושלים אחרת. אז הבטיח.
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי :"ראש העירייה, ניר ברקת, חוזר ומדגיש כי הוא עומד מאחורי החלטתו ונחוש ומחויב להביא פיתרון לבעיית הסדרי החנייה בשבת באמצעות פתיחת חניון. סגירת החניון לשבועיים לבקשת המשטרה היא זמנית בלבד וזאת כדי למצוא פתרון טוב ונכון יותר תוך בחינת חלופות עם כלל הגורמים, אשר בסופו של יום יאפשרו הסדרי חנייה ויביאו להרגעת הרוחות".
נא להמתין לטעינת התגובות
