כתום בנשמה: רמי לוי חוזר לשכונת התקווה
פעם אחר פעם נפרדה בני יהודה מהמאמן רמי לוי, שחתום על האליפות ההיסטורית של המועדון. זה לא מפריע לו לחזור הקיץ לקבוצת הנוער חדור מוטיבציה
אולי בגלל זה, שבע שנים לאחר שעזב לוי את בני יהודה, הסכים לקבל עליו את מה שנקרא "פרויקט שיקום קבוצת הנוער של בני יהודה", שירדה לפני כמה שבועות לליגה הארצית.
לוי הוא אחד המאמנים המזוהים ביותר עם בני יהודה, אם לא המזוהה שבהם. הוא גדל במחלקת הנוער של האגודה, ושיחק בקבוצה מגיל תשע. לאחר שזכה עם בני יהודה בגביע המדינה כשחקן בשנת 1981 ולאחר שאת רוב שנותיו כשחקן העביר במדים הכתומים, פרש ממשחק פעיל בסוף עונת 1989-1988, ועונה לאחר מכן מונה למאמן הקבוצה.
עם המנג'ר אז גיורא שפיגל הוביל את בני יהודה לאליפות ההיסטורית והיחידה של הקבוצה עד היום, ולוי - שנחשב בן בית בשכונה - המשיך לאמן את הקבוצה עם שפיגל, ולאחר מכן גם עם אמציה לבקוביץ', עד שבסופו של דבר הפך להיות מאמן ראשי ויחיד בשנת 1994-1993, שבסופה עזב.
לאחר שנה של הפסקה חזר לוי שוב לאמן בשכונה, הפעם בצוותא עם יענקל'ה גרונדמן המנוח בעונה שהייתה בינונית עד חלשה. עברה עוד שנה, ושוב עזב לוי את השכונה, ועבר לאמן את עירוני אשדוד.
אשדוד , ששיחקה אז בליגה הארצית (לאומית של היום), עלתה עם לוי ליגה, ושנה לאחר מכן הגיעה עד חצי גמר גביע המדינה, עונה שהוגדרה כאחת הטובות של המועדון.
לאחר הקדנציה באשדוד חזר לוי בעונת 1999-1998 לשכונה לעונה שנחשבה אחת הקשות של המועדון. אלו היו ימיו האחרונים של גד סולמי בתפקיד יושב ראש הקבוצה, כסף היה מצרך נדיר מאוד, ובסיבוב הראשון והנורא של בני יהודה שיחקה הקבוצה דרך קבע עם שני שחקני נוער בהרכב.
בעיות המשמעת חגגו אז, והכרטיסים האדומים נשלפו כמעט בכל משחק לשחקני הקבוצה. באותם ימים הימרו רבים שבני יהודה תהיה היורדת הבטוחה לליגה השנייה, אך כנגד כל הסיכויים ועם רכש מינימלי הצליח רמי לוי להשאיר את הקבוצה בליגה.
ושוב - להנהלת הקבוצה זה לא הספיק, וכמה ימים לאחר סיום אותה עונה החתימה בני יהודה את גיורא שפיגל. לוי הפגוע צוטט אז באמרו: "אחרי מה שעשיתי היו צריכים להביא לי ביד אחת זר פרחים וביד השנייה חוזה לשלוש שנים".
בינתיים הוא הלך לרעות בשדות זרים, אך לאחר שנתיים בגלות הוא שוב קיבל קריאה להצלת הבית המתפורר, עונה ששיחקה בה הקבוצה בליגה הלאומית. לאחר
מבחינת לוי, לא מדובר בירידת מדרגה ברגע שהוא עוזב את הבוגרים ויורד לאמן בנוער. "צריך להסתכל על המהות ולא על האגומניה", הוא מבהיר. "אני חושב שההתמקדות בנוער היא אתגר גדול מאוד, בייחוד כשמדובר בקבוצה שגדלתי בה ונתתי את מיטב שנותיי. לא יודע אם יודעים זאת, אבל גם לפני 15 שנה, כשאימנתי בבני יהודה, הייתי גם מנהל מקצועי של כל מחלקות הנוער באותו זמן, אז יש לי גם ניסיון בעבודה עם הגיל הזה".
קבוצת הנוער של בני יהודה הייתה מרוסקת בעונה החולפת וחטפה לא מעט השפלות. יש לך תכנית הבראה?
"אין תכנית הבראה. בוא לא נתעלם מהעובדה שכל קבוצת נערים א' עולה כרגע לקבוצת הנוער יש גם כמה מקבוצת הנוער שממשיכים, וצפויה להיות כמות גדולה של שחקנים. נעשה מבחנים לשחקנים ואחרי מיון נתחיל לעבוד, ולאט-לאט ניצור תלכיד של סגל שחקנים שנוכל לבנות לגבש וללכד אותו. קיבלתי הבטחה מההנהלה שקבוצת הנוער תקבל את אותם תנאים של הקבוצה הבוגרת".
אם אתה לא מעלה את הקבוצה ליגה, אתה רואה בזה כישלון או שאתה מעדיף להישאר בליגה השנייה ולייצא עוד שחקן או שניים לקבוצה הבוגרת?
"המטרה של קבוצת נוער היא בראש ובראשונה לייצר שחקנים לקבוצה הבוגרת. אני מקבל חומר גלם, ואני צריך ללטש אותו.
ברור שישנה גם המטרה להחזיר את הקבוצה לליגה הראשונה ולמקום שהיא ראויה להיות בו, אבל בליגות לנוער כולם מחפשים הישגים ותוצאות ולא דרך, ופה הם טועים".
מה הדרך שלך?
"לעבוד עם נוער זה דבר שהוא לא קל. תחשוב, גיל הנעורים הוא גיל של בילויים, דיסקוטקים, צבא וגיל ההתבגרות עצמו, ילד פתאום משתנה והופך להיות גבר.
"אז אני צריך לקחת את הנער עם כל החבילה של גיל ההתבגרות ולהכין אותו להיות שחקן מן המניין, שזה אומר לעבוד אתו מהבחינה הפיזית, המנטלית והנפשית.
"חוץ מזה, במחלקת הנוער יש כיתות מחשבים ושיעורי עזר, שזה אומר שגם אם הנער לא יצא שחקן גדול, לפחות הוא ירכוש פה חינוך ויהיה בן אדם".
יכול להיות שאחרי עשרים שנות אימון הגעת למנוחה ולנחלה? אתה נמצא בבית שלך, בקבוצת הנוער, רחוק מתקשורת וקהל.
"זה לא נכון. דווקא כשאני במצבי לחץ אני מתפקד עוד יותר טוב. התמודדתי בעבר עם לחץ, ומי שלא יכול להתמודד עם לחץ במקצוע הזה שיחפש מקצוע אחר.
"אני שוב חוזר ואומר באתי לפה כי אני רוצה להיות פה, אני מאמין מאוד ביכולות שלי לתרום למערכת ולהפך, וכמו שאתה אמרת, אני נמצא במקום הטבעי שלי. יותר מזה, אריאל שיימן הציע לי להמשיך במכבי הרצליה, אבל אמרתי לו שאני מצטער, פשוט ההצעה של בני יהודה מאתגרת אותי יותר וקוסמת לי יותר".
חמישה חודשים עבר רמי לוי אצל אריאל שיימן. מצד אחד, שיימן, טיפוס צבעוני בעל פה לא קטן, אחד שמתקשה לשלוט על עצמו בדרך כלל, ולצדו רמי לוי, מאמן שקט, ישר מאוד, בעל עקרונות שלא מחפש כמעט כותרות.
את השילוב המוצלח ביניהם, שעזר להרצליה להישאר בליגה (יודגש ששיימן העביר פעמים רבות את האימונים בעצמו ולוי למעשה שימש עוזרו), לוי מסביר בכך שאת שיימן הוא מכיר לא מעט שנים, עוד מהתקופה שהיה מאמן בתחילת דרכו בבני יהודה ושיימן היה מאמן השוערים של הקבוצה.
בכלל, לא מעט אנשים מעידים על לוי כי הוא טיפוס שקט, רציני ואדם שנוח מאוד לעבוד אתו. גם המאמן עצמו בטוח שעד היום כל מי שהעסיק אותו במשרת המאמן לא הצטער על כך, ובתוך כך הוא דואג לציין כי רוב המטרות שלו בקבוצות שאימן בהן הושגו בסופו של דבר.
אז למה בשנים האחרונות לא רואים אותו בליגת-העל? מדוע בשנה שעולות בה קבוצות כמו הפועל רעננה או הפועל רמת גן שצריכות מאמן מנוסה, רמי לוי לא קיבל פנייה? "אני מתעסק יותר בעשייה ולא במה שמסביב", הוא מבהיר. "אף פעם לא תמצא אותי במדורי הרכילות או בבילויים.
"אני אדם קורקטי, ענייני והחלטי מאוד. מה שמעניין אותי זה הקידום המקצועי, לעשות את מה שאני מאמין בו ולאהוב את מה שאני עושה. היו בעבר כמה הצעות שלא התאימו לי ולא רציתי להיכנס אליהן.
"אז נכון שאני בלי מרפקים ונכון שאני לא מפעיל סוכנים, אבל רוב הקבוצות שאימנתי הן אלו שפנו אליי, ולא אני פניתי אליהן, ואני חושב שזה מתוך הערכה מקצועית כלפיי. פעם לופא קדוש אמר:'מאמן לא צריך כישורים הוא צריך קשרים'. אולי קשרים הם החוליה החלשה שלי, אבל אני שלם עם מה שעשיתי עד היום".
גם בבני יהודה לא העריכו אותך במקרים מסוימים. לפני עשור השארת את הקבוצה ליגה כנגד כל הסיכויים, ובכל זאת פנו למאמן אחר, ובקדנציה האחרונה שלך בשכונה בקושי החזקת שליש עונה.
"קודם כל בנוגע לקדנציה האחרונה החלטתי להתפטר כי היושב ראש אז רוני שאטן ערך יום לפני המשחק אספה עם כל השחקנים בלי שאהיה נוכח וללא ידיעתי. לאחר המשחק של הקבוצה עודכנתי בזה, והחלטתי ללכת הביתה כי זה לא היה לרוחי.
"במקרה שהיה לפני עשור, אז הבלגן בבני יהודה חגג, לא הייתה הנהלה מסודרת ולא היה עם מי לשבת או לדבר. חוץ מזה אין מה לעשות כי כשמדובר בבית שלך יש מידה של דחיית כעסים, וצרי ך לזכור לא רק את הדברים הרעים אלא גם את הטובים, ויש לי לא מעט כאלה פה. אחרי הכול גדלתי פה, האגודה היא זאת שטיפחה אותי, והיא תרמה לי באותה מידה שאני תרמתי לה".
בגלל זה, אשתקד, אחרי שניצן שירזי התפטר ולקח לקבוצה זמן למצוא מאמן, אתה הצעת את עצמך למשרת המאמן בהתנדבות וללא כל שכר?
"אמת. כשמדובר בבני יהודה אין בשבילי דבר כזה שנקרא שכר ותנאים. לפני כשנה כשראיתי את מצב הקבוצה בתור צופה מהצד וכמישהו שמחובר מאוד לקבוצה, ראיתי מאמנים שלא נזכיר את שמם, אבל אני מדבר על כאלה שמחזיקים מעצמם, אפילו שהם לא נחשבים לטופ, וכאב לי שהם לא רצו לבוא ולאמן.
"הרגשתי פגוע מאוד בשביל הקבוצה, כאילו פוגעים במשפחה שלי. מה אנחנו לא סחורה? אנחנו לא שווים כלום? הלוא פעם מאמנים כמו שלמה שרף, דוביד שוויצר ז"ל, שפיגל, אמציה ועוד רבים וטובים היו מפעילים את כל הקשרים שלהם כדי לבוא ולאמן בשכונה, ופתאום באו מאמנים שלא עשו הרבה בכדורגל ועשו פוזות ומשחקים.
"באתי לדמאיו ומגן ואמרתי להם:'אני מוכן לקחת את הקבוצה עד שתמצאו מאמן, רק אל תפעלו בלחץ'. הם הודו לי ואמרו לי שלא צריך, לא בקטע רע חלילה, הם פשוט כבר עמדו לסגור עם אלי כהן".
אולי דרך קבוצת הנוער תחזור למשרת המאמן הראשי של הקבוצה הבוגרת?
"קודם כול כבר הייתי שם כמה וכמה פעמים. בני יהודה היא לא עוד קבוצה בשבילי, אם לא הנוער של הקבוצה אני לא חושב שהייתי מאמן היום בשום קבוצה אחרת כי ברוך השם אני לא רעב ללחם. אני חוזר למשפחה שלי, למקום שאני מחובר בו למוח, ללב ולכליות ומה שעוטף את כל האיברים הללו הוא דם כתום".
נא להמתין לטעינת התגובות
