אם הרוצח עדן נתן זדה: כתבי האישום הם זלזול בבננו המנוח
בשבוע שעבר החליטה הפרקליטות להגיש כתבי אישום נגד 12 מהמעורבים במותו של הרוצח עדן נתן זדה, שפתח באש על נוסעי אוטובוס בשפרעם והרג ארבעה. אמו של זדה מספרת על השנים בלי בנה וטוענת כי אינה מבינה למה סעיף האישום הוא ניסיון לרצח בלבד
"בסביבות 17:50 עלה זדה לבוש מדים לאוטובוס בתחנה המרכזית, סמוך לקניון לב המפרץ בחיפה. כשהאוטובוס עשה את דרכו בתוך שפרעם הוא דרך את נשקו ופתח באש לכל עבר. הנהג ושלושה נוסעים נהרגו במקום, וארבעה אחרים נפצעו".
כך זעקו הכותרות בארבעה באוגוסט 2005, בתארם את מעשה הרצח שביצע עדן נתן זדה, חייל עריק מראשון לציון, בנוסעים חפים מפשע באוטובוס אגד בשפרעם.
במהלך מעשה הטבח, הצליחו בסופו של דבר כמה נוסעים להשתלט על זדה, והוא הועבר במצב קשה לידי כוחות המשטרה שהגיעו לזירה. אולם המון זועם שהתקבץ במקום הצליח לחדור לאוטובוס, להוציאו מידי השוטרים, ולעשות בו לינץ' שהביא למותו.
ארבע שנים אחרי המקרה, לאחר עשרות פניות מצד משפחת זדה, ולאחר שעתרו לבית המשפט, החליטה בשבוע שעבר משטרת ישראל להגיש כתב אישום בגין ניסיון לרצח נגד עושי הלינץ' בעדן נתן זדה.
כעת טוענת המשפחה בראיון בלעדי לזמן ראשון רחובות, כי מדובר בסך הכול באקט פוליטי, ולא בניסיון למצות את הדין עם מי שהרגו את בנם. עוד קובלת המשפחה על כך שלא קיבלה הודעה רשמית על ההחלטה, ועל כך שנגד הנאשמים לא הוצאו בקשות לאיסור יציאה מהארץ.
"האחריות למותו של בני עדיין מוטלת על כתפיהם של השוטרים, שהחליטו לנטוש אותו ברגעיו האחרונים" מכריזה דבי זדה, אימו של עדן, "ואנחנו לא נוותר עד שימוצה הדין עם הגורמים האשמים".
לפני כעשרה חודשים, ביום השנה השלישי למותו, ערך זמן ראשון רחובות ראיון עם דבי,
באותו ראיון סיפרה זדה על תחושת חוסר האונים כאשר צפתה באלימות כלפי בנה, הכעס כלפי הצבא ובמשטרה, והמאבק המתמשך להביא את אלו שהרגו את בנה לדין על רצח.
בשבוע שעבר, בתום ארבע שנות חקירה, הגישה פרקליטות מחוז חיפה, באמצעות עו"ד לילי בורישנסקי, כתבי אישום נגד 12 מעורבים אשר הביאו למותו של עדן נתן זדה, בגין ניסיון לרצח.
"הפרקליטות סבורה כי האירועים שהביאו למותו של זדה, פגעו קשות בשלטון החוק", כתבו אנשי הפרקליטות בהודעה שהוציאו לעיתונות. "במדינת חוק מי שנוטל את החוק לידיו, ופוגע במי שכבר נלכד, נכפת ונוטרל לחלוטין, גם אם ביצע את העבירות החמורות - יועמד לדין על ידי רשויות האכיפה".
בראיון שקיים זמן ראשון רחובות לאחר ההחלטה להגיש את כתבי האישום, מספרת דבי זדה על התחושות הקשות ועל הזכרונות שצפים.
לאחר הגשת כתב האישום, אתם חשים הקלה כלשהי?
"קשה להגדיר את התחושה כהקלה, מאחר והתחושות שלנו קשות, והזיכרונות עולים וצפים כל פעם מחדש. אנחנו גם לא ממש יודעים כיצד יסתיים ההליך המשפטי, והאם וכמה זמן ישבו בכלא רוצחיו של עדן".
המשפחה, כאמור, מתקשה להשלים עם העובדה שכתבי האישום יוגשו בגין ניסיון לרצח, ולא הריגה או רצח. "אם המשטרה החליטה להגיש כתב אישום על ניסיון לרצח, זה אומר למעשה שהאדם שניסו לרצוח אותו עדיין בין החיים", מקשה דבי זדה. "עכשיו אני שואלת, הבן שלי עוד חי? הבן שלי לא איתנו כבר ארבע שנים כי רצחו אותו.
"מה זו אמורה להיות ההחלטה להגיש נגד הרוצחים כתב אישום בגין ניסיון לרצח? זו בושה וחרפה, ואנחנו מרגישים שמדובר בזלזול בנו, ובמיוחד בבננו המנוח, שהיה חייל צה"ל בזמן שנרצח על ידי אותם אנשים".
לפני כשנה סיפרתם כי היה קשה להסתובב בארץ לאחר האירועים בשפרעם, מפני שאנשים כינו אתכם הורים למחבל. האם לאחר שהוגשו כתבי האישום, השתנה היחס אליכם?
"חברים, מכרים ואנשים שונים בסביבה לא התנכרו אלינו מעולם, גם כאשר המדינה יצאה נגדנו. אותם מכרים אף עודדו, ניחמו אותנו וניסו לסייע לנו, בתקופה הקשה אותה עברנו במהלך השנים האחרונות".
מייד כשנודע על הגשת כתב האישום, מיהרו כמה חברי כנסת ערבים להגיב, וטענו כי על המדינה לבטל את כתב האישום נגד עושי הלינץ', וכי יש להעניק להם פרס.
"מזעזע אותנו לחשוב שאותם חברי כנסת שהתבטאו בצורה כזו, מקבלים משכורת ומייצגים את המדינה. אנחנו לא ממש מבינים איזה פרס צריך לתת למי שרצח אדם שהיה באזיקים, חסר אונים מול המון זועם".
החלטתם בעבר לעתור נגד המדינה, בטענה שהפקירה את בנכם ללינץ' שנעשה בו, כאשר השוטרים עזבו אותו כשהוא כבול באזיקים. האם אתם עדיין עומדים מאחורי אותה עתירה, גם לאחר הגשת כתב האישום?
"כן, ודאי. ברור לנו שאם השוטרים היו עושים מה שהיו צריכים לעשות אחרי שעצרו את הבן שלי, הוא היה היום עוד בחיים, ואז גם היינו יודעים בדיוק מה קרה באותו אוטובוס.
"בגלל שהשוטרים הפקירו אותו למות על ידי ההמון, לעולם לא נוכל לדעת את השתלשלות האירועים, ומדוע עדן נמצא על אותו אוטובוס. ייתכן מאוד שהוא התבלבל ועלה על האוטובוס הלא נכון, ופשוט הרגיש שהוא נמצא תחת איום פיזי על חייו. היום כבר לעולם לא נדע את התשובה לשאלה הזאת".
בראיון הקודם סיפרה זדה על היום שבו נעצרו חייה, ועל כך שהיא לא מבינה את אלו שמבקשים מהמשפחה להמשיך בחייה, ולסגור מעגל. "להמשיך את החיים? אין לי מושג כבר מה זה חיים", טענה אז. "הכאב קשה מנשוא והחלל נשאר בתוכנו. אני לא ממשיכה שום חיים בלי בני עדן".
כמעט שנה עברה מהראיון הקודם, אך הכאב לדברי דבי זדה לא קהה ולו במעט: "החיים שלנו נהיו קשים ועצובים. אין דבר קשה יותר להורה מלאבד בן. אפשר לומר שהחגים בבית כבר לא ממש חגים. כל הזמן עולים לנו זכרונות מהעבר תוך תסכול רב, ועולה השאלה למה הדברים קרו כמו שקרו. לא ברור לנו עד עכשיו למה המשטרה לא פעלה כמו שצריך, על מנת להפסיק את האירועים האלימים שהתרחשו שם".
המדינה החליטה שלא להכיר בכם כהורים שכולים, ואף לא אישרו לכם לקבור אותו בחלקה צבאית. אתם עדיין נאבקים על כך שיכירו בכם כמשפחה שכולה?
"ודאי שאנחנו נלחמים ודורשים. הבן שלנו נרצח בזמן שלבש מדי צה"ל, ותוך שירותו הצבאי. זו הזכות והכבוד האחרון שנשאר לעדן לקבל לאחר מותו".
האם גורם רשמי כלשהו יצר עמכם קשר בשנה האחרונה, בניסיון להסביר איך קרה הלינץ' בבנכם?
"ממש לא. כל הגורמים הרשמיים התנתקו מאיתנו לחלוטין. מבחינתנו זה ממש לא מכובד ולא ראוי, כל הטיפול של הממסד במשפחה. העובדה הפשוטה היא כי לא עדכנו אותנו בשום פרט לגבי האירועים, או אפילו לגבי הגשת כתב האישום. ההתייחסות של הממסד אלינו היא פשוט מבישה".
אתם חוששים שמשפחות הנאשמים בניסיון לרצח ינסו לפגוע בכם כאשר יחל המשפט?
"יש חשש מסוים, ואני מקווה שהפעם, אם חלילה יקרה משהו והמשפחות ינסו לפגוע בנו - המשטרה תתפקד כמו שצריך ותשמור על ביטחוננו".
אתם חושבים שאם יורשעו הנאשמים בתקיפתו של עדן, תרגישו שנסגר מעגל?
"אף אחד לא יחזיר לי את הבן שלי. אף אחד לא מבטיח לי שהתיק הזה לא יהפוך לתיק פוליטי, כפי שזה כבר מתחיל להיראות. למרבה הצער אני לא מאמינה שאותם רוצחים יישבו הרבה זמן בכלא על מעשיהם".
את יתר ילדיכם תסכימו לשלוח לשירות צבאי?
"כן, ודאי".
עורך דינם של בני המשפחה, יעקב מנקין, המלווה אותם במהלך השנים האחרונות, חושב אף הוא שההחלטה להגיש את כתבי האישום לא מעודדת. מנקין מתייחס באריכות לטענת המשפחה לפיה המדינה והמשטרה פעלו כלפיה בחוסר אחריות ובחוסר רגישות.
"על פי ראייתנו, המדינה והמשטרה כשלו פעם אחר פעם בטיפול בפרשה, שהתרחשה כזכור עוד בשנת 2005", מסביר עו"ד מנקין.
"הכשל הראשון והבולט ביותר הוא בכך שכתב אישום הוגש רק ארבע שנים אחרי האירוע, בו נרצח חייל צה"ל בשעה שהיה נתון במשמורת חוקית, ואמור היה להיות מוגן על ידי השוטרים שעצרו ואזקו אותו. השוטרים עזבו את החייל לבדו, כאשר אין ביכולתו להתגונן, ובכך אפשרו להמון זועם לפגוע בו ולהביא למותו.
"הרצח תועד במצלמות הטלוויזיה ושודר בשידור ישיר לכל בית בישראל. לא היה כל קושי לאתר את הרוצחים של החייל, ולהגיש נגדם כתב אישום באופן מיידי, ולא לחכות ארבע שנים.
"גם כתב האישום הוא מינורי. הסעיף החמור ביותר המופיע בו, הינו ניסיון לרצח. כיצד ניתן לטעון כי היה כאן ניסיון לרצח, שעה שהרצח עצמו אינו מוטל בספק, והוא אף תועד באמצעי התקשורת השונים?
"כשל נוסף מבחינתנו, אותו אנחנו דורשים לבדוק, הוא מדוע לא הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הנאשמים? מדוע לא הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים? האם מי שנאשם, תוך תיעוד מצולם, בניסיון לרצח, אינו מסוכן לציבור? האם דודו טופז, שמעצרו מוארך על ידי בית המשפט בקלות רבה, מסוכן יותר מהנאשמים בנסיון לרצח עדן ז"ל?
"דרשנו פעמים רבות שיבוצע תחקיר מקיף בפרשה, תוך דגש על תפקוד השוטרים שהותירו את עדן ז"ל לגורלו המר - עד היום לא ברור מה הממצאים, והאם בוצע תחקיר מקיף בנוגע לאותם שוטרים.
"גם התנהלות הפרקליטות ברמה האנושית לוקה בחסר. את ההודעה על הגשת כתב האישום, קיבלתי ביום ראשון האחרון בבוקר, כשעה לפני כלי התקשורת השונים. רגישות ראויה הייתה להודיע למשפחה יום-יומיים לפני, ולא במקביל לכלי התקשורת. המשפחה מרגישה שקיבלה יחס מזלזל מהמדינה לאורך כל השנים. אף גורם לא יצר איתה קשר, או עדכן אותה במהלך העניינים. את כל המידע על התנהלות המשטרה והמדינה המשפחה נאלצה לקבל על ידי דרישה מעורך דין".
נא להמתין לטעינת התגובות
