יעלה ויבוא: הפזמונאי יורם טהרלב בראיון נוקב עם עצמו
לכבוד שבוע הספר, הפזמונאי ההרצליני הוותיק יורם טהרלב מציג לעצמו שאלות מפתיעות, ועונה עליהן תשובות מפתיעות לא פחות
"שאלה יפה ואינטליגנטית. בדרך כלל שואלים אותי אם אני כותב בעט או במחשב.
"אכן, נראה לי שהשירים העבריים, בעומק חדירתם אל הלבבות, הם התיעוד האמין ביותר להיסטוריה, לחוויה ולתחושת השייכות הישראלית. הם גם המטען היקר ביותר שהישראלי נושא איתו בכל דרכיו, הן בארץ והן בעולם".
איך אתה מעריך את תרומתך לזמר העברי?
"מה היא תרומתי - שההיסטוריה תשפוט. מה שאני יכול לומר, זה שאני מתרגש היום כשאני שומע שיר שלי ברדיו או קהל שר מילים שכתבתי, ממש כמו שהתרגשתי משירי הראשונים.
"לפני שנה הוציאה חברת הד ארצי אוסף של 92 שירים שלי. כשהחזקתי אותו ביד, היתה לי הרגשה של אבא חרד, המחזיק תינוק בן 45".
ספר, איך בנאדם נהיה פזמונאי?
"אצלי זה התחיל בשנת 1964. כתבתי את שירי הראשון בעת נסיעה באוטובוס והטמנתי אותו בכיס החולצה. אשתי מצאה אותו ושכנעה אותי לשלוח אותו להלחנה. המלחין היחיד שידעתי את כתובתו היה נחום היימן שגר בבית אלפא. נחצ'ה אהב את השיר, הלחין אותו והציע אותו לפרברים. לא אשכח כמה התרגשתי כששמעתי את השיר ברדיו. מאותו רגע הפכתי לפזמונאי".
מה קרה בהמשך?
"ב-1966 הוזמנתי להצטרף לצוות הכותבים של להקת הנח"ל. אני חייב על כך תודה לשאול ביבר, שהיה ראש ענף הווי ובידור בצה"ל ולאיצ'ה גולן ז"ל, קצין החינוך של הנח"ל".
זה היה דבר חשוב?
"מאוד. בשנות השישים נחשבו הלהקות הצבאיות לצמרת הבידור הישראלי וההתקבלות שלי לצוות הכותבים הייתה חלום. זו היתה קפיצת מדרגה".
שהציבה אותך על המפה, כמו שאומרים.
"בהחלט. אחרי להקת הנח"ל עבדתי כמעט עם כל הלהקות הצבאיות, תחת ידם של הבמאי דני ליטאי והמוזיקאי יאיר רוזנבלום (שאיתו כתבתי יותר מ-50 שירים). בסך הכל כתבתי ללהקות הצבאיות 132 שירים".
ומחוץ ללהקות?
"לאורך הדרך עבדתי כמעט עם כל הזמרים, היוצרים, המפיקים והאמרגנים של ישראל. מלבד ההפקות המסחריות, שבהן הייתי מעורב, המשכתי לשלוח שירים כמעט לכל פסטיבלי הזמר, פסטיבלי הילדים, פסטיבלי דרור, ועוד ועוד.
"בניגוד לשוק הבידור, אפשרו הפסטיבלים ליצור שירים בעלי אופי פחות מסחרי ויותר עממי, ואכן, בזכות הפסטיבלים נשארו לי כמה שירים שליחם לא נס. "על כפיו יביא" עם רבקה זוהר, "יעלה ויבוא" עם גידי גוב, "נוח" עם מתי כספי ועוד".
מרשים. אבל מה קורה היום? קראתי באתר האינטרנט שלך שאתה מופיע היום כסטנדאפיסט. הייתכן?
"לאורך השנים כתבתי כ-1000 שירים. כתבתי לכולם. אך לפני לא מעט שנים – אני לא זוכר כמה – הרגשתי דחף לפגוש את הקהל בעצמי, בלי תיווך של הזמרים. ידעתי שאני לא יכול לשיר, אך יכול לנסות לספר סיפורים.
"אזרתי אומץ, כתבתי תוכנית
על מה אתה מדבר בהופעות האלה?
"אני משתדל להביא לקהל מופע מצחיק, חכם, מטלטל ומרענן. בקטעים שלי יש קצת געגועים למה שהיה פעם, קצת הלם ממה שקורה היום והרבה ציפייה למה שיהיה מחר. אני מכניס קצת יהדות, קצת ארץ ישראל, עברית מלאת הפתעות והרבה צחוק.
"אני בעצם מתאר את דמותו של הישראלי החדש: קצר רוח, בוטה, חומרני, ועם זאת מלא חיוניות, יצירתי ואופטימי ללא תקנה. בינתיים - בערך 20 שנה - זה עובד".
אתה גם שר?
"חלילה. יחד איתי מופיעים הזמרת דלית כהנא והמוסיקאי עופר כץ. הם שרים יחד עם הקהל".
איפה אתה מופיע?
"באולמות בכל הארץ, בצבא, בקיבוצים ומושבים, בערבי זמר, במסיבות פרטיות, באירועים של חברות הייטק וחברות ביטוח, חברות תרופות וחברות פיתוח, בכנסים של רופאים, עורכי דין, מהנדסים ואדריכלים, מורים, ספרנים, בלשנים, קצינים, מנהלים, שופטים, מרצים וכלכלנים, ובוועידות שנתיות של אקולוגים, גיאולוגים, גניקולוגים ופרוקטולוגים".
נא להמתין לטעינת התגובות
