חן חן: ביקורת בבית הקפה חנדל'ה
במרחק של חמש דקות מכל ערי השרון תמצאו את חנדל'ה, מקום שמגדיר איך צריך להראות בית קפה כפרי. שקט, נחמד, טובל בנוף כפרי ומשופע במלצרים חייכנים ואוכל כיפי. נקודת חן
חנדל'ה בגבעת ח''ן צילום: אלה פאוסט
כמו בכל טרנד, גם כאן מהר מאוד ניתן היה להפריד בין המקצוענים האמיתיים, אלה שבערה בהם תשוקה אמיתית להאכיל אנשים ולעשות זאת ביד רחבה, לבין סתם טרמפיסטים. אותם אנשים שמוציאים שם רע למקצוע (כל מקצוע) וקופצים לכל מיזם רק בגלל שהוא איני ומכניס. את אותם חבר'ה יכולתם למצוא שנתיים אחורה פותחים סטרט-אפ אינטרנטי בחצר האחורית של הבית, משקיעים בוכטות בבורסה שש שנים מאוחר יותר, או נכנסים למיזם בתחום הננו-טכנולוגיה אי שם באיזור 2008.
האנשים הנחמדים האלה הוציאו שם רע למיזמי האוכל בלולים, אבל מהר מאוד, כמו כל מי שלא באמת בעניין, התאדו ונעלמו. מי שנשאר בתחום הם (כמעט רק) אלה שבאמת אוהבים לעשות אוכל טוב.
איזור השרון בורך (או קולל, תלוי איך מסתכלים על זה) בעשרות מיזמים כאלה. אחד הראשונים שבהם, הוא חנדל'ה. בית הקפה (אפשר להגיד כבר המיתולוגי) שנמצא בגבעת ח"ן. אמנם ערכנו ביקורת בחנדל'ה בשבוע שעבר, לראות שהכל עדיין בסדר, אבל למען הגילוי הנאות חשוב להגיד שאת חנדל'ה אנחנו מכירים כבר שנים. הגענו לשם כמעט בטעות לפני למעלה מחמש שנים, ומאז אנחנו קובעים שם את שולחנינו כל חודש חודשיים.
את חנדל'ה, חשוב לומר, לא צריך לשפוט במונחים של אוכל. לא שהאוכל שם לא טוב, ותיכף נגיע אליו, אבל חנדל'ה מוכר הרבה יותר מרק אוכל.
המקום מעוצב בפשטות כמעט ספרטנית. רצפת בטון פשוטה, דק עץ לא מנקר עיניים בחוץ, ורחבת חצץ לפניה. בכניסה יש חנייה בשפע, אם כי המקום מצליח עד כדי כך שהרחבה תמיד מלאה. בכלל, אם לא אהבה אמיתית לאנשים ואוכל, אין הסבר להצלחה של חנדל'ה. מדובר, והעניין נבדק אמפירית, במקום שמלא יום ולילה במשך שבעה ימים בשבוע.
לא הזמנתם שתיה? תקבלו מים, כמו שצריך
עד אחר הצהריים המקום מפוצץ, ואני מתכוון מפוצץ, באמהות בחופשת לידה עם עולליהם. אם דיאדה, יאג'ז או מועדון יולדות אחר יפתח סניף במקום, לדעתי הם יעשו שם מחזור של מיליונים.
מנה בחנדל'ה צילום: אלה פאוסט
לקראת שעות הערב הוא מתמלא בזוגות ובמשפחות, ובערב תמצאו שם אנשים שיצאו לבילוי, כשמה שמפתיע הוא משרע הגילאים, שמתחיל מזוגות בגילי העשרים המוקדמים ונגמר בקשישים באים בימים שיושבים זה לצד זה ומנשנשים.
אפילו את המוזיקה במקום קשה לאפיין. היא פשוט נעימה, נעה בין עכשווית לישנה, ונמצאת בדיוק בווליום שמתאים לצעירים בכדי להנות ולא להגיד שהם ב"מקום של זקנים", ומתאים לזקנים בשביל להיות מסוגלים לשוחח זה עם זה מבלי לצעוק כל הזמן "מה?! בבקשה?! חזור שנית!". ועוד מילים שנכנסות ללקסיקון מגיל 53 ומעלה.
כמו האוכל, גם את השירות בחנדל'ה קשה למדוד בסטנדרטים מקצועיים נטו. השירות בחנדל'ה הוא פשוט חביב, מילולית. זאת אומרת שהמלצרים נחמדים וחביבים אל הסועדים, ולמעשה
אין דבר חשוב מזה. נכון, לא תמיד המזלג בצד שמאל והסכין בצד ימין, לא תמיד יגשו אליך בדיוק בשניה שהרמת יד. אבל... כשכבר יגשו אליך, ובאמת לא משנה מי, יעשו את זה בכזה חן ובכזו אהבה, שכל השאר באמת כבר לא משנה.
אם רוצים דוגמא ל"נחמדות" של המקום, אפשר להזכיר למשל את המים. בחנדל'ה, כפי שצריך להיות בכל מקום נורמלי, מגישים לך מים אם לא הזמנת שתייה. לא שואלים אותך מה תרצה לשתות, לא מעקמים את האף כשאתה אומר "בשבילי כלום תודה", אלא פשוט מביאים לך כוס מים בשמחה ובחיוך.
אגב, זה גם המקום היחיד שאני מכיר שמגיש את הקשים בתוך מפית, בלי שצריך לבקש. מדובר בעניינים קטנים, אבל בכאלה שהופכים מקום מעוד סטרט-אפ חסר נשמה, למוסד אמיתי שקורס מעומס המבקרים בו.
שיפוע נוח לעגלות לא יזיק
ויש גם אוכל בחנדל'ה, והוא בכלל לא רע. הפעם אכלנו שניצל שעלה 52 שקלים סבירים וחזה עוף מתובל שעבורו נפרדנו מעוד 58 שקלים. לא נורא, מה גם שיש כמה סוגי תוספות (צ'יפס, ירקות בתנור, אורז וסלט לכולם) הכלולות במחיר.
מנה בחנדל'ה צילום: אלה פאוסט
האוכל בחנדל'ה הוא אוכל של יום. לפעמים הוא מבריק יותר (תמיד תמצאו במקום מנות יום מתחלפות, ולעיתים מדובר בפנינים) ולפעמים הוא מבריק פחות, אבל תמיד חוזר לסטנדרט קשיח של אוכל טוב במחירים שפויים.
חנדל'ה הוא גם אחד המקומות היחידים שאני מכיר שמגישים ארוחת בוקר במשך כל היום, בוודאי בשרון. מי שייפרד מ-52-59 שקלים יזכה או בארוחת בוקר נדיבה ומצוינת, או באחת השקשוקות של חנדל'ה. שקשוקת עגבניות רגילה וטובה, ושקשוקת תרד אלוהית עם גבינת קשקבל. שקשוקה שבסיומה מגרדים את המחבת עם המזלג, בשביל לא לפספס חתיכת תרד מוקרם. מנה ששווה לקחת גם בערב וגם בצהריים, כיוון שכל קשר בינה לבין המילה בוקר הוא מקרה בהחלט.
יש גם נקודה שחורה, קטנה, אבל קיימת, והיא היעדר הארוחות העסקיות. חנדל'ה באמת כל כך הולכים לעבר הלקוח, שקשה להבין למה לא יעשו גם תפריט של ארוחות עסקיות משתלמות. עוד דבר קטן, על פי דרישת הקהל, עם כל כך הרבה עגלות ילדים שנמצאות שם, יהיה נחמד אם ידאגו בחנדל'ה לשיפוע סביר בין החנייה למתחם בית הקפה. הרבה אמהות, וגם כמה אבות, יברכו אותם על כך.
גם הקינוחים של חנדל'ה מתחלפים, ולפעמים הם מבריקים יותר (וניחשתם, לפעמים פחות) אבל תמיד תמצאו שם פאי פסיפלורה נהדר, ופבלובה שיותר משהיא טובה היא נדיבה ונוטפת קצפת ורוטב פירות יער. בחורף, כמה שזה לא רלוונטי בימים אלה, תמצאו בחנדל'ה גם סחלב מצויין.
בקיצור, קשה למדוד את חנדל'ה רק במונחים של אוכל, אבל ניתן להניח שכשהתחיל הטרנד של בתי הקפה הכפריים, בדיוק לזה התכוון המשורר. בית קפה כפרי, טובל בנוף נעים, משופע במלצרים חייכנים, ונהנה מאוכל שכיף לשבת לאכול אותו תוך כדי בהייה בנוף. ואם זה גם שלוש דקות מרעננה, שתי דקות מהוד השרון וחמש דקות מכפר סבא, אז באמת שאין על מה להתלונן.
חנדל'ה, מושב גבעת ח"ן, על הכביש העוקף
מנה בחנדל'ה צילום: אלה פאוסט
לשיפור:
הגיע הזמן לעשות גם בחנדל'ה תפריט ארוחות עסקיות.
לשימור:
היחס והגישה. אם שני אלה במקום, כל השאר כבר בא מעצמו.
בשורה התחתונה:
נקודת חן אמיתית בלב אזור השרון. לרוץ.
נא להמתין לטעינת התגובות
