הקשר ההדוק בין עולם הפשע לחיי הלילה בתל אביב
חמישים אלף בליינים פושטים בכל לילה בסוף השבוע על המועדנים בתל אביב ומיליוני שקלים שמחליפים ידיים. אין פלא שהנושא מסעיר גם את דמיונם של הגורמים העבריינים. תמונת מצב
בירושלים לדוגמה המספר מדגדג בקושי את ה-5,000. העיר ללא הפסקה היא גן עדן למבלים, אבל לא פחות פיתויים מצפים בה לגורמים מפוקפקים יותר. אלו המעורים בחיי הלילה לא מתפלאים מגל הפשיעה האחרון
.
לפני כשלושה חודשים, ב-23 בינואר , פרסם זמן תל אביב כי עשרות כספות ביותר מ-14 ברים בעיר נפרצו ונגנבו מהן יותר ממיליון שקלים. השיטה הייתה דומה בכל המקומות. לא נוגעים בשום דבר פרט לכספת.
כל הכספות נפרצו בימי שבת בבוקר, בעזרת מידע מדויק בשעות שאיש מצוות העובדים אינו במקום. כמה ימים לאחר פרסום הכתבה עצרה המשטרה שני צעירים מבת ים בחשד לפריצות, אך הנושא עדיין נחקר.
האירועים האחרונים בעיר העלו את נושא פשיעת הלילה בעיר לשיאים חדשים. רבים דיברו על גביית דמי חסות, פרוטקשן, הלוואות בשוק האפור, ולחלופין בעיות של קשרים רומנטיים של בעלי מועדונים עם בנות זוג של עבריינים.
בדבר אחד יש הסכמה בין כל בעלי המועדונים כמעט. הם מכחישים כל קשר לפרוטקשן. מנגד, הם מוטרדים מאוד מאבדן הביטחון האישי של המבלים והבעלים. לאחר הרציחות והקטטות בכניסה ומחו(למועדונים נרשם שיא חדש כשחייו של זיו שעיה, הבעלים של ה"קלרה" וה"ליהמן ברדררס", ניצלו בנס ממטען חבלה שהונח מתחת למכוניתו.
המקור היחיד שנראה רגוע לנוכח האירועים האלו הוא כנראה משטרת ישראל. "לא מדובר בתופעה", נמסר לנו ממשטרת מחוז תל אביב. "במקרים שמוגשת תלונה היא מטופלת כנדרש. יש לציין כי בעבר נחקרו כמה מקרים והוגשו בהם כתבי אישום, כמו במקרה של דרור אלפרון, שהואשם בסחיטה באיומים על יחצן מסיבות".
העיר תל אביב מתחלקת לכמה אזורי בילוי, הבולטים בהם הם מתחם צפון הנמל, ובו המועדונים הבולטים ה"ליהמן ברדרס", ה"קלרה", ה"אולד סקול", ה"שלוותא" וה"ויסקי גוגו" עם יותר מעשרים אלף מבלים בכל לילה בסוף השבוע.
אזור המרכז, בסביבות קרליבך והחשמונאים, שנכללים בו המועדונים "החתול והכלב", "החלונות הגבוהים", "בר הארבעה", ה"זיזי טריפו", ה"דאדא" וה"פינגווין". ובו מבלים כעשרת אלפים צעירים מדי לילה בסוף השבוע. ומתחם יד חרוצים עם המועדונים ה"נייט", ה"גולדה", ה"זטה", ה "ג'וני קיי", וה"קזינסקי", בסביבות 14 אלף לערב.
אפשר להוסיף גם את הברים המובילים כמו ה"בנון" הנמצא ברחוב סלמה, עם הכנסות של יותר מחמישים אלף שקלים בערב, ה"קויה" הנמצא ביד חרוצים, שבעים אלף שקלים וה"קלרה" בנמל תל אביב - יותר מ-120 אלף שקלים ו"שלוותא" בנמל - מאה אלף שקלים.
לכל מתחם לכל אזור ולכל בר ישנו הקהל שלו, אבל בכל מקרה, בילוי לילה תל אביבי אינו משהו זול במיוחד. חניה בחניון עולה במקרה הטוב שלושים שקלים. לא כדאי להחנות באדום-לבן
בברים הנחשבים, ה"קלרה", ה "חלונות הגבוהים", ה"וילה סוקולוב" או ה"בנון", עולה כוס שתייה של וודקה אבסולוט והמשקה הלאומי רדבול 48 שקלים. טיפ לברמנית שלא מתביישת לבקש, עוד עשרים שקלים. כדי להרים איזה צ'ייסר עם בחורה יצטרך הבליין להוסיף 24 שקלים. המבלים המבוססים יותר קונים במקום גם בקבוק וודקה אבסולוט. המחיר: בסביבות 600 שקלים. אגב, לבעל הבר מחיר הבקבוק הוא שלושים שקלים.
חוק עישון או לא חוק עישון, מרבית הבליינים אוהבים לעשות את זה עם עשן כבד בסביבה. יש גם מקומות כמו "החתול והכלב", ה"דאדא" או ה"פינגווין", שיש בהם גם הופעה מיוחדת, וזו תעלה לבליין עוד חמישים שקלים בערך.
זה המינימום. מובן שמי שמגיע עם בן זוג או עם בת זוג צריך להכפיל את הסכומים. בקיצור, כל בליין שמכבד את עצמו מוציא בערב כזה מאות שקלים. את המכפלות לבעלי המועדונים והברים אתם יכולים לעשות בעצמכם.
כל בעלי המועדונים והברים אשר התראיינו לכתבה מכחישים בתוקף את קיום דמי החסות. לטענתם, ישנם בעלי ברים שעושים טעויות, ולכן נוצר החיכוך עם העולם העברייני. בבר ה"ליהמן ברדרס" ובמועדון ה"קלרה" בנמל אפשר לראות את רמי אמירא, אמיר מולנר ואנשים נוספים ממה שמוגדר על ידי המשטרה כ"משפחות פשע" המסתובבים במקום.
אחד מבעלי ה"קלרה": "זה היגיון פשוט, לא צריך הרבה. בוא נדבר במספרים. ה"קלרה", בקיץ מסוגל לעשות יותר ממאה אלף שקלים בערב, אתה יודע מה זה, ברים מצליחים אחרים בעיר עושים ארבעים אלף.
זה מושך אש. חוץ מזה, זה מקום יוקרתי עם הבחורות הכי יפות ואנשים שהם אליטות, מפורסמים. אז כולם רוצים להיות חלק מהעוגה. ככה זה כשאתה המקום הכי חזק שיש".
מה בעניין ה"ליהמן ברדרס" ?
"ה'ליהמן' הוא כמו מקום החורף של ה"קלרה". זה מקום חזק עם הברנז)ה הכי חזקה בתל אביב. מה אתה רוצה, שעבריינים לא יבואו? כל אחד רוצה להיות תמיד עם הכי טובים, האלכוהול הכי טוב, המוזיקה הכי טובה, עשרות בחורות. כולם רוצים ללקק את השמנת, צריך לדעת להתמודד".
זה אומר גם להכניס עבריינים?
"מי שלא מכיר את העולם הזה לא יודע. לפעמים אין בררה, אנחנו לא נעשה מהומה על כלום. יש אנשים שנכנסים גם אם הם עבריינים, אנחנו משתדלים לא ליצור חיכוכים בכניסות וגם לא בתוך המקום.
"תאר לך שכל עבריין שהיה רוצה להיכנס למקום היית שולח עליו את השומרים, בום יש קטטה. בום, יש פצועים, יש משטרה המקום נסגר, ובסופו של דבר, אנחנו בעלי הברים והמועדונים, אוכלים אותה. אנחנו חיים בכלוב זהב, וקשה להתמודד עם זה".
בן כהן, הנחשב יד ימינו של מולנר, מבלה במקומות כמו ה"קלרה", ה "ויסקי גוגו", ה "זיזי טריפו", " וילה סוקלוב". מולנר עצמו ידוע כאחד הבליינים הקבועים ב"קלרה".
אורי לוזון, מאנשי מולנר, נמצא ב"ליהמן", ב "ויסקי גוגו" וב"וילה סוקולוב", בעיקר במקומות הצפוניים של העיר. ריקו שירזי מעדיף את הקולוסאום היוקרתי בכיכר אתרים.
במשפחת אלפרון, שלא נחשבים בליינים, היה אפשר לראות את דרור ואלעד אלפרון בבר "לופט", שנחשב גם הוא אחד ממקומות הבילוי היוקרתיים.
אחד מבעלי המקומות המוכרים: "חשוב להבין, ראשי המשפחות והעבריינים הכבדים בשבילם הכבוד זה הכול במקומות האלה. הם יחצנים של עצמם. הם לא מתערבבים. הם מכבדים את בעלי המקום, הם משלמים כסף, טיפים, שותים ברמה, מכבדים את המלצריות.
"מי שיושב בשולחן עם מולנר ובן כהן לא מאמין למה ששומעים מהם. הכול בנועם, בכבוד. הם גם לא נכנסים עם המאבטחים למקומות האלו. הם משאירים אותם בחו(. רק אולי מאבטח אחד שומר עליהם, וגם הוא מצניע את עצמו".
אחד הבליינים הקבועים ב"ריו" וב"אומן 17" היה מאיר אברג)ל. מוטי חסין הגיע עשרות פעמים ל"ראסטי ג)יימס" בכיכר אתרים. ושלום ימיניבאותו ערב שהוא נחשד בדריסה - היה ב"אולד סקול".
חוץ מהברים הגדולים בנמל תל אביב, כמו ה"ליהמן" ה"אולד סקול", ה"טי-אל-וי" וה"ויסקי גוגו", ישנם בתל אביב עשרות ברים שכונתיים, שגם הם מגלגלים סכומים לא קטנים.
אחד מבעלי הברים: "הייתה תקופה שהיו מתיישבים אצלי שני חבר'ה צעירים על הבר. הם נראו ילדים טובים. במשך כל יום שהבר פתוח פשוט מגיעים מוקדם ומתיישבים על הבר. הם גם לא שתו הרבה, אבל הם התיישבו תמיד על הבר.
"בשלב מסוים אחד הברמנים אמר לי שבכל ערב הם שואלים אותו כמה אנשים היו, כמה אפשר להכניס, ואם הערב עבד חזק.
"במילים אחרות, אם הייתה קופה גבוהה. אחרי חודשיים הם התחילו להביא אתם עוד בחור יותר מבוגר, ביקשתי מהם שיעזבו את המקום ושלא יחזרו לכאן יותר.
"פתאום משום מקום הבחור המבוגר יותר הושיט את היד הציג את עצמו בשם של משפחת פשע, ואמר שהם חושבים להיכנס שותפים למקום. אני לא פראייר, ישר הרמתי טלפון למישהו שאני מכיר במשפחת פשע אחרת, והוא סגר לי את הבעיה. במזל אני לא צריך לשלם".
למה לא התלוננת במשטרה?
"למה? אתה מצחיק אותי, ברגע שאני אגיש תלונה ישרפו לי את המקום".
כאמור , רוב בעלי המועדונים והברים הגדולים מכחישים בתוקף את נושא הפרוטקשן. הם אומרים שחייבים לעשות הפרדה ברורה בין העבריינים שמבלים במקום כי הם אוהבים לבלות ולהיראות בו ובין זה שהם כאילו נכנסים כשותפים. הבעיה האמיתית לטענתם היא אלו הנקלעים לקשיים ומבקשים הלוואות מהשוק האפור.
היחיד שהסכים להתראיין לכתבה בשמו הוא בעל כמה מועדונים בעיר דוד טור. הוא נחשב כרגע אחד הבולטים ביותר בחיי הלילה של תל אביב. טור, מבעלי ה"ברקפסט" לשעבר, וכיום הבעלים של "החתול והכלב", מסביר שחלק גדול מהעבריינות בלילה לא קיימת אלא אנחנו, התקשורת, יוצרים אותה.
טור: "עבריינים אוהבים לבלות בכל מקום שיש בחורות יפות ובכל מקום שיש רעש. עבריינים אוהבים שרואים אותם. יש הרבה פוזה וזוהר, אז גם הם רוצים חלק מזה".
מה בעניין הטענה שהשוק האפור הוא הבעיה האמיתית בחיי הלילה?
"מי שהלווה שידע שהוא צריך להחזיר. אף אחד לא הכריח אותך לקחת. הנה, קח דוגמה את אלי רייפמן או אנשים אחרים שמלווים סכום מסוים אבל חוטפים ריבית שהם בחיים לא יעמדו בה. זאת בעיה שלהם, אז אתה צריך להחזיר. אם לווית מטיפוסים מסוימים, תדע במה הסתבכת".
הלילה מעלה את רמת הפשע?
"הלילה גורר אחריו את כל הדברים שכרוכים בכך, אם זה אלכוהול, אם זה ריבים, אם זה אנשים עצבנים, הכול. יש מוזיקה גבוהה. המון אלכוהול אנשים עצבנים, אז בטח שזה יעלה את רמת החיכוכים בין האנשים.
"יש עלייה בכמות האנשים המשוגעים שמסתובבים מתוסכלים, אם זה בגלל שהם לא נכנסו או אפילו כי בחורה לא הסכימה לזרום אתם. הם הכי מסוכנים, ואת זה המשטרה צריכה למנוע. בלילה אנשים אוהבים להתפרע, להשתחרר".
מה עם עבריינים שמאיימים על בתי עסק שהם רוצים להיות חלק ממנו?
"לא שמעתי על השטות הזאת. מישהו שבא ואומר'קח כסף ואני אהיה שותף'. זה לא קיים, מי ממציא את השטויות האלה?"
מי שפותח בר או מועדון צריך לחשוב פעמיים ולפחד?
"אתה לא צריך לפחד משום דבר בחיים, אבל אם אתה בוחר סגנון של מקום או דרך מסוימת, אז יש לזה השלכות. יש כל מיני סוגים של קהלים וכל מיני צורות. אתה לא יכול לפתוח בר רגוע ולהזרים כסף, ששמפניה תישפך על הבר ושהאלכוהול ירוץ בצורה מטורפת.
"בשביל זה אתה פותח את הברים הגדולים, אבל אז ככל שיותר אנשים מגיעים, באים יותר טיפוסים בעייתיים. סלבים, עבריינים, משוגעים, בחורות, זה ערבוב יצרים אדיר. אתה יוצר אש מהאש, זה כוח טבעי שנמשך אחד לשני. זה מה שפתחת, וזה מה שתקבל. אתה חייב להיות מוכן לכל התפתחות. אתה יכול לפתוח מקום שקט ויבוא אליך מחבל מתאבד. אין ביטחון בשום דבר".
אם אני בעל בר, ואני לא מכניס עבריין?
"אני לא יודע מה ההשלכות. אז בוא נגיד שיכול להיות שתלך ברחוב ותיתקע במישהו עצבני בדיוק באמצע היום בחום. הוא מסוגל לדקור אותך. כבר קרו מקרים, על ריבים של בעלי כלבים אפילו. במדינה הזו אתה נמצא על חבית חומר נפץ, האלימות בשמים והמשטרה על הפנים. קשה להגיד שאנחנו במדינה שומרת חוק".
מה בעניין השיטה של זריקת רימונים והמטענים?
"זה נהיה אופנה. פעם היו דוקרים, היום זורקים רימונים כי המשטרה לא יכולה לעשות כלום נגד זה. פעם היו מפנצ'רים את המכוניות. היו מחכים בסמטה. היום מפוצצים מכונית".
טור מפנה אצבע מאשימה לתקשורת, שיוצרת לטענתו את הקשר בין הבועה הזוהרת של פשע לחיי לילה. "זה נעשה באופנה להיות עבריין. זה דבר שאנשים רוצים להיות.
"מה זה משפחות פשע? אין דבר כזה. משפחות פשע נוצרות בזכות עיתונים שמגדירים אותן ככה, יוצרים אגדות. כל אחד רוצה להיות בכותרות, אנשים מעריצים אותם, אז אין מה לעשות. כותבים עליהם ומעריצים אותם ומנגד שוללים אותם. הרבה בזכותכם העיתונאים".
חיי הלילה קשורים לפשע?
"זה עוד מימי אל קפונה שגנגסטרים ועבריינים הולכים לבלות בלילות. זה לא סוד שהמצאנו עכשיו. מי שמעניין אותו קצת היסטוריה, זה עוד מתקופת היובש של אל קפונה. הקשר נוצר אז ונשאר עד היום. תראו מה קורה בסדרה'הסופרנוס'".
מה עם עבריינים שהופכים ללקוחות קבועים ואז לשותפים?
"כל אחד שהוא לקוח קבוע רוצה להיות שותף? זה שטויות. מה, בכל פעם שאני הולך לבנק אני אהיה שותף של שרי אריסון? בכל פעם שאני הולך למכולת אני אהיה שותף במכולת? איזה שטויות.
"הם אוהבים עיתונות. זה סלבריטיות אוונטה. הכול בולשיט אחד גדול. מוכרים אוויר לאנשים שלא יודעים לשתות יין. הכול מסתכם בדיבורי סרק והרבה רוח וצלצולים. כל אחד רוצה כבוד ורוצה לגעת במשהו שהוא לא יודע מה יש שם".
אחד מבעלי הברים בעיר מצטרף לדעתו של טור: "אנחנו לא מכירים את הנושא הזה של הפרוטקשן", הוא אומר. "מה שכן, יש סוג של עבריין שהוא יבוא וישב אצלך וירגיש חופשי.
"אתה לא משלם לו, אבל הוא יושב אצלך מרגיש כמו מלך, אם יש בלגן במקום, אז הוא מרגיע את העניינים וצובר כוח". והוא לא לוקח על זה כסף? "לא, אבל יש לו מקום שהוא מרגיש כמו מלך, אז הוא מביא אתו חברים ואנשים שהוא רוצה, אז כבר מתחיל להיות לך קשה להגיד לו לא". והוא שותה חינם? "לא, הם לא רואים את זה כך.
"הם מבזבזים בערב 500 שקלים על הבר וזה לא מפריע להם, אבל יש לו מקום שהוא עושה בו מה שהוא רוצה, כולל עסקים. אם אתה כבר מנסה להוציא אותו או לא להכניס אותו בפעם הבאה אז יכול להיות שהוא יתחיל לעשות בעיות".
אז מתחילים האיומים בטלפון?
"האיומים הטלפוניים לא שורדים יותר מדי, אם הוא רוצה לעשות משהו הוא עושה".
אחד מבעלי ה"ליהמן ברדרס" בתגובה: "הכול זה שטויות. אין שום קשר בין המקרים של פרוטקשן למה שקרה לשעיה, אין לנו קשר למקרה הזה. מעולם לא באו לבקש מאתנו כסף, ואנחנו מופתעים שקרה".
אתם מפחדים אחרי המקרה?
"לא, כי זה לא קשור לעסק, וזה כנראה משהו יותר אישי".
רבים טוענים כי הפתרון הנחוץ לפשיעה בתל אביב בכלל ובחיי הלילה בפרט היא בנוסח רודי ג'וליאני בניו יורק. הקמת משטרה עירונית חזקה בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל.
אסף חפץ, המפכ"ל לשעבר, אפילו הכין תכנית מפורטת כזו, למשטרה עירונית, לקראת הבחירות האחרונות.
חפץ: "זה תהליך מורכב מאוד. אין פה פתרונות קסם. יש פה הליך שנובע מחוסר חיבור של המשטרה לשטח. אני יותר קורא לזה חוסר מעורבות של רשות מקומית בסדר יומה של משטרת ישראל".
אין חפיפה בין הרשויות?
"כדי להשיג יותר ביטחון צריך שיתוף פעולה הדוק מאוד ברמה המקומית. זו המגמה שאנחנו רוצים להוביל, זה לערב את הגורם האזרחי עם העשייה בתחום ברמה המקומית. אני סבור שלאורך זמן שיתוף פעולה הדוק וטוב יביא לתוצאות בשטח. ראש העירייה יכול להביא למודלים כמו שאנו רואים בניו יורק. צריך סמכות משותפת, מה שכרגע אין".
איך מטפלים בבעיה כיום?
"אין פתרון מדויק נקודתי. קודם כול צריך להציף את השטח בגורמי ביטחון, אם זה מצלמות, אם זה ניידות ושוטרים. כל דבר שייתן מענה. צריך להבין שאי-אפשר להטיל את כל האחריות על המשטרה, ועם זאת ראש העירייה לא מעורב.
"יש חוסר אפקטיביות בכוחות הביטחון, וזה מה שמוביל לתוצאות של היום. התוצאה הרסנית ומחלחלת, אף אחד כבר לא מפחד מהמשטרה".
איך קרה שכל בליין מתוסכל או כל עבריין מסוגל להשיג רימון ולזרוק?
"זה עבריינים, זה לא אנשים נורמטיבים, הכול זה נושא של עניין מודיעיני. התגובה המידית לכאוס כזה היא המון ניידות שיציפו את האזור. יותר מזה אי-אפשר לעשות. המשטרה לא באמת נלחמת בפשיעה. היא לוקחת עבריינים ושמה אותם בכלא.
"מי שאחראי לפשיעה זו החברה, זה החינוך, זה האזרחים. כל הזמן מחפשים את המטבע מתחת לפנס המשטרתי, אבל לא תמיד זה התפקיד שלה. צריך לראות איך מובילים חברה שתייצר פחות עבריינים.
"לדוגמה, אם המשטרה תכניס כפול שניים עבריינים לבית סוהר, אתה חושב שתרד הפשיעה? זה לא כזה פשוט כי עבריינים צומחים מלמטה. הם יתפסו את המקומות של העבריינים שבכלא. אם היום נתחיל בפעולות מתאימות, רק אולי בעוד עשר שנים נראה תוצאות".
זה אומר שבמשך עשר השנים הבאות יזרקו רימונים בתל אביב?
"אם אתה מחפש תשובה פשטנית, אז הייתי אומר לשים יותר ניידות, אבל זה לא עובד ככה".
מה עם בעלי המקומות שמאוימים?
"לא ניתן להסתכל בצורה צרה, החברה חולה. זה מתבטא באלימות ובריונות. גם אם אלוהים יפקד על המשטרה, זה לא ייפתר. אם נתחיל לערב את האזרחים וכל ראשי הרשויות, רק אז אנחנו נקבל לחימה רצינית בפשיעה. אם נעקוב מגיל צעיר אחרי נוער בסיכון והוא יקבל טיפול, אז זה יעזור וגם יעלה פחות כסף. אבל זו עבודה ארוכת טווח".
כרגע יש בליינים שמפחדים ללכת למקומות הבילוי, יש סיכוי גבוה שהם ייפגעו.
"ברגע שראש עירייה אין לו הצהרות במצע בחירות להתחייב להילחם בפשיעה, אין סיכוי שהוא יהיה מעורב וזה יהיה על סדר היום. הכול מופקר, ולכן חלה הידרדרות.
"חולדאי החליט לא לעשות כלום בנושא, ופה מתחיל הסיפור. יש בתל אביב תקציבים ענקיים, אבל ראש העירייה לא משתמש בזה, אין לו סמכות להשתמש בזה. ברגע שראש העירייה יהיה מעורב בסמכויות האלה המצב יכול להשתנות, המפעל שצריך לייצר ביטחון לא עובד עכשיו".
מה בכל זאת אפשר לעשות?
"אם הייתי ראש העירייה, הייתי קורא למפקד המשטרה, מקציב מיליון שקלים לחודש, שזה בערך מאה שוטרים ו-15 כלי רכב ומטפל בעניין. היום לא עושים את זה, הוא לא יכול. אני מציע שיתחילו לעשות ניסויים. בסוף ימצאו את המודל".
האם זה יושב בראש סדר היום של המשטרה?
"זו תופעה חמורה מאוד, והמשטרה יודעת את זה".
במשטרת תל אביב אומרים כי הם מתמודדים היטב עם הנושא וכי כל תלונה מטופלת.
"חלק מזה זה הכחשה של משטרת תל אביב, הם אומרים לא נתמודד עם זה, בוא נכחיש. זה נהיה מכת מדינה. זו הסיבה שאני טוען שיש בעיה".
להבדיל מתגובת המשטרה, גם בלשכתו של השר לביטחון פנים מודעים לבעיה.
גם השר יצחק אהרונוביץ' מקדם את תכנית המשטרות העירוניות. מלשכתו נמסר לזמן תל אביב": "השר רואה את הנושא בדאגה. הוא מודע ושם בראש מעייניו את הטיפול בבעיה.
"בתקופה הקרובה מתכוון השר לגבש את מדיניותו, בין השאר בשאלה של הגברת הנוכחות המשטרתית בשטח ומתן פתרונות לתחושת הביטחון האישית של האזרחים".
נא להמתין לטעינת התגובות
