מה יקרה בתל אביב של עוד 100 שנה?
איך יחגגו צאצאינו יום הולדת 200 לעיר? יהיה צפוף. אז נבנה גבוה יותר. עד השמים נבנה. אולי נקים איים בים, ועליהם נקים בניינים. חלק מהאיים ישקעו. יהיו ועדות חקירה. נבנה מחדש, קבלנים מקושרים יעשו הון
ספק אם היו מדמיינים שלא רק שהעסק צמח יפה כל כך מתוך אותה שכונת 66 בתים ראשונה, אלא גם הצליח.
כמונו בתל אביב בת מאה, כמוהם בדיוק באותה הגרלה - שמחים להיות כאן היום, קצת נרגשים, וכמוהם קשה לדמיין לאן העסק הזה הולך בעוד מאה שנה. קשה, אבל לא בלתי אפשרי לגמרי. אמנם ביום ההולדת המאתיים של תל אביב כבר מזמן נהיה בונזו לתולעים, אבל מספר דברים אפשר להניח כבר עכשיו בלי להסתכן בהימורים פרועים מדי.
אלא שראשית, והנקודה שעלולה להפוך את האקרובטיקה המחשבתית הזו לחסרת משמעות, היא השאלה הגדולה אם תהיה פה איזה תל אביב בעוד מאה שנים. אין מי שיתקע לכפם של צאצאינו שיגיעו כלל לאותה תל אביב.
נאמר שצאצאינו יהיו חכמים דיים להתגבר על פגעי הפלנטה המתקמטת שלנו, שיפתרו את בעיית התחממות האקלים, שהים העולה לא יהפוך את רחובות העיר לתעלות בלאומילך, או שכן יהפכו הרחובות לתעלות בלאומילך ויוצאי חלצינו יפתחו גונדולות היברידיות שאינן מזהמות את הסביבה - גם אז מצפות לצאצאינו מכשלות גבוהות מאוד בדרכם להמשיך את הסצנה בעיר.
מעצם היות צאצאינו בנים ובנות לעם היהודי, ניתן לקבוע במידה גבוהה ביותר של ודאות - בהתבסס על העבר - שמעבר לפינה ימתין להם פרעה חדש או המן או היטלר או אחמדינג'אד או בבוא הזמן איזה משוגע פקיסטני או סיני או אי. טי. מכוכב אנדרומידה שגם הוא יהיה משוכנע שהיהודים הרגו את האלוהים הירוק שלו, וכמו כל קודמיו ביקום, ינסה גם הוא לבער אותנו מעל פני הצפון השקט והשדרות היפות ואזור התחנה המרכזית.
זאת לא פרנויה, זה עניין של היסטוריה. בכל כמה דורות, למרבה הצער, קופץ עלינו מישהו לכלותנו. בינתיים איכשהו חלק מאתנו הצליחו לחמוק, אבל התשלום היה כבד. אין לצאצאנו כאמור מי שיתקע לכפם שבדרך ליערצהייט ה-200 לא יוריד עלינו איזה המן פצצה בת עשרים קילוטון, אבל לטובת הדיון נניח שצאצאינו יחכו עשרים-שלושים שנה עד שתתפזר הנשורת הרדיואקטיבית, יבנו מחדש את הבתים והגנים ואת כיכר אתרים ואת הטיילת של חולדאי, והסצנה תחזור תוססת ושמחה כמו חדשה.
יהיה צפוף. אפילו שהאוכלוסייה החלשה תידחק לפרוורים במצפה רמון ומטולה, ואת הערבים ימשיך הממסד להחזיק עם הראש למטה ויעודד אותם להגירה, יהיה צפוף. אז נבנה גבוה יותר. עד השמים נבנה. אולי נקים איים בים מול פרישמן וגורדון, ועליהם נקים בניינים. חלק מהאיים ישקעו. יהיו ועדות חקירה. נבנה מחדש, קבלנים מקושרים יעשו הון.
יהיו זונות. בטח כבר יהיו זונות הולוגרמיות שקופצות בלחיצת כפתור ממחשב ועושות בך מין אוראלי בלי להסיר מכנסיים כלל, או - לשם השוויון - זונים הולוגרמים שעושים כנ"ל לנשים. אבל זונות בשר ודם יהיו גם יהיו. מקצועות רבים ייכחדו בוודאי מהתיישנות ומחוסר ביקוש, אבל זונות בשר ודם ימשיכו לעבוד פול טיים.
עוד לא נולדה קידמה טכנולוגית שתביא לביטול עסק כל כך מוצלח שרץ כל כך הרבה שנים. כל השאר יהיה טכנולוגי וצפוי ולא מעניין במיוחד.
יהיה רעש - וזו הולכת להיות הבעיה הגדולה ביותר בתל אביב בימי חייהם של צאצאינו. לא רעש כזה של רחוב שמנסה לחדור מבעד לזגוגיות כפולות אטומות, אלא רעש עצום על תודעה. ערוצי טלוויזיה ואינטרנט ועיתונות מודפסת על גיליונות אלקטרוניים יילחמו זה בזה עד שפך דם כדי לשרוד.
נקבל קרבות לודרים בראליטי, נולד לרצוח, פדופיל נולד, חולה איידס נולד. מצלמות וידאו ננוטכנולוגיות יעבירו בשידור ישיר מתוך הגוף את מראה איבריהם המתפרקים של חולים סופניים. חילופי אש בתכניות אירוח, בישיבות מועצת העירייה ובישיבות מליאת הכנסת יהפכו לעניין כמעט יום-יומי.
הרעש יהפוך את החיים קשים יותר ויותר. נצטרך מנהיגים טובים ולא יהיו כאלה. כבר עכשיו אנחנו מקבלים אותם שאפתנים, מחורבנים, ציניים שכבר מזמן שכחו איפה ואם בכלל נמצא הלב בגופם. הנדירים שעוד נותרה בהם איזו אהבה לא יוכלו להשתלט על העסק המסובך כל כך.
ואז, בסביבות שנת ה-200 לתל אביב, יקרה הדבר הבא: קבוצה לא גדולה של נכדים ונינים שלנו שלא תוכל לסבול יותר, תארוז מזוודות ותקום ותלך. אם ייוותר מקום בערבה, ילכו לשם. אם לא, ילכו לאיזה אוגנדה רחוקה, יקנו פיסת אדמה מהמקומיים, יערכו הגרלת מגרשים ויתחילו את כל העסק מההתחלה.
הכותב הוא סופר ועיתונאי
נא להמתין לטעינת התגובות
