כדורגלן מאמין: הנס של אלרן בן ברק
חייו של אלרן בן ברק, שחקן כדורגל מיבנה, ניצלו בנס לפני שנתיים, כשנפל קורבן לשוד מזוין בתחנת דלק. השודד הצמיד אקדח לראשו, לחץ על ההדק, אך נתקל במעצור מאז הוא החל להתחזק בדת ומוכן אפילו להקריב את קריירת הכדורגל שלו עבור האמונה

הסוכן, שעמל כל הקיץ כדי למצוא עבור בן ברק קבוצה ברמה יותר גבוהה, התקשר נרגש אל השחקן כדי לספר לו על ההצעה. אבל בן ברק אפילו לא מצמץ כאשר הורה לו לדחות את ההצעה על הסף.
הסוכן חשב שהוא לא שומע טוב. "מה?! אתה מסרב להצעה מליגת העל?", שאל בתדהמה. בן ברק שנשאר רגוע אמר בפשטות: "כן, אני מוותר".
עבור בן ברק יש דבר יותר חשוב מלשחק בקבוצה בליגת העל ואפילו משדרוג משמעותי בשכר ובמעמד – קדושת השבת. כמה שנים חלפו מאז שחזר בתשובה והוא רואה את ההצעה שקיבל מפתח תקווה בתור מבחן שהקב"ה העמיד בפניו.
"הרי החלטתי לעזוב את הפועל מרמורק רק בגלל שמשחקי החוץ שלה כרוכים לעתים בחילול שבת", הוא מסביר השבוע, "אני רוצה לשחק בקבוצה שמשחקת רק בימי חול. לשם כך הייתי מוכן לרדת ליגה ואפילו שתיים. גם לאחר שקיבלתי הצעה שלכאורה אני לא יכול לסרב לה, קבוצה מליגת העל עם כל המשתמע מכך, ויתרתי.
"זה היה נותן לי פרנסה מכובדת, כבוד, שדרוג מקצועי ומה לא? הרי על זה חלמתי מהיום שהתחלתי לשחק כדורגל בגיל מאוד קטן. והנה, ברגע שזה התחיל להתגשם, זה בדיוק הניסיון שלי. אז החלטתי לסרב ואני לחלוטין לא מתחרט. גם אם הייתי מקבל הצעה טובה הרבה יותר, לא הייתי מהסס ודוחה אותה על הסף".
בן
עד כה, פעם אחת בלבד העונה נזקק בן ברק להתערבותו של יעקב כדי לקבל פטור ממשחק בשבת. במהלך המשחק נגד הפועל משוש, בן ברק הבין שאם ישלים את המשחק עד תומו, הוא עלול להגיע לביתו עמוק בתוך השבת. המאמן החליט לעזור לו, החליף אותו כבר במחצית ואף דאג לו לרכב שיסיע אותו הביתה.
אז מה גורם לכדורגלן צעיר, כזה שכל הקריירה נמצאת לפניו, לחזור בתשובה ולוותר על הסיכוי להפוך למקצוען? הכל בגלל לילה אחד מאוד מפחיד ומאוד משמעותי בחייו.
זה קרה לפני כשנתיים, מיד לאחר שהשתחרר מצה"ל. בתקופה ההיא הוא לא היה דתי. אם יצא לו הוא הלך לשיעור תורה, מדי פעם הניח תפילין, אבל זהו. שום דבר שיגרום לו לחשוב לוותר על הכדורגל. מגרש הכדורגל היה בית המקדש שלו.
עם השחרור מהצבא, הוא התחיל לעבוד בעבודה מועדפת כמתדלק בתחנת דלק. באחד הימים, רגע לפני שיצא למשמרת לילה, קיבל בן ברק טלפון מפתיע מרב שאותו הכיר. "אולי תתחיל להגיע לשיעורי תורה?", הציע הרב. בן ברק לא היה בעניין, אבל גם לא הרגיש בנוח לסרב לרב, שסייע לו להתגבר על תקופה קשה שעברה עליו קודם לכן. הוא היסס, אבל הסכים והגיע לרב באותו יום. אחרי שקיבל ברכה מהרב, פנה בן ברק לעבודתו.

בשעת לילה מאוחרת, בשיאה של המשמרת בתחנת הדלק, הרגיש בן ברק עייפות גדולה ובקושי הצליח להשאיר את עיניו פקוחות.
הוא סגר את העיניים והתעורר כאשר שמע קול מוזר מאחוריו. הוא הסתובב כדי לראות מאיפה הקול מגיע ונדהם לראות אדם חסון ורעול פנים עומד מולו.
בן ברק עוד לא הספיק לעכל את הסיטואציה וכבר חש במתכת קרה המתחככת בראשו. השודד הצמיד אקדח לרקתו של בן ברק. "תן לי מהר את כל הכסף שיש לך", דרש השודד תוך איום מפורש שיירה בראשו אם לא ייענה לדרישה.
בן ברק מספר שבאמת התכוון לתת לו את כל הכסף שהיה עליו, אבל הפדיון באותו לילה היה דל במיוחד. רק 300 שקלים הצליח לשלוף מהנרתיק והגיש לו את השטרות בידיים רועדות. השודד, שראה את הסכום הקטן, חשד שמדובר בסוג של התחכמות מצדו של בן ברק. הוא הגביר את לחצו, אך בן ברק חזר שוב ושוב על טענתו, שזהו כל הפדיון היומי.
השודד הכועס החליט לממש את איומו. הוא לחץ על ההדק של האקדח, ואז, מעשה שמים לדעתו של בן ברק, הנשק נתקל במעצור והכדור לא נפלט. השודד איבד את עשתונותיו, מיהר לקחת את 300 השקלים ונמלט מהמקום.
לבן ברק אין ספק שהייתה כאן התערבות אלוהית. "זה היה לא פחות מנס", הוא אומר השבוע, בעודו משחזר את המקרה, "כבר ראיתי את כל חיי חולפים מול העיניים שלי.
חשבתי שהנה, עכשיו אני נפרד מהעולם הזה. ולפתע מעצור. מיד עשיתי את הקשר עם השיחה המוקדמת שהייתה לי עם הרב ועם הברכה שקיבלתי ממנו. בדיוק באותו היום לקחתי על עצמי ללמוד שיעורי תורה. זה לא יכול להיות מקרה".
אני מבין שהאירוע שינה את כל החיים שלך.
"אין ספק שהאירוע הזה נתן לי דחיפה חזקה נוספת להתחזק בדת. האמת היא שבשלב מסוים, על אף שהאקדח היה עדיין צמוד לרקתי, הרגשתי באופן מוזר שאני בטוח, כי הייתי עם הציצית עליי. לפני כן גם בירכתי על המזון ובאותו ערב לקחתי על עצמי גם ללמוד שיעורי תורה. הרגשתי שיש סביבי סוג של הגנה, שלא יכול להיות שדווקא עכשיו יקרה לי משהו רע".
אז איך הרגשת באותם רגעים?
"מצד אחד, זאת סיטואציה מפחידה מאוד, אבל מאידך, אתה מרגיש בטוח. כמובן שזה חיזק אותי מאוד ללכת בדרך התורה. לאחר הערב הזה, החלטתי באופן סופי שבמאבק בין כדורגל לבין השבת, אין לי ספק שהשבת היא המנצחת.
"זה לא היה לי קל, כי הכדורגל היה כמעט כל עולמי. הכדורגל הוא משהו שמלווה אותי מגיל צעיר מאוד. באמת ובתמים חשבתי שבזה אני רוצה להתפתח ושמזה אני רוצה להתפרנס. פתאום החלטתי שהכדורגל מפנה את מקומו בחשיבות לטובת הדת".
ואז הגיעה ההצעה מהפועל פתח תקווה.
"כן. עד אז הייתי שחקן של הפועל מרמורק. לפני שהסוכן שלי סיפר לי על ההצעה מהפועל פתח תקווה, החלטתי שאני עובר לשחק בקבוצה דתית.
"התקשרתי לאימא שלי כדי לבשר לה שאני עוזב את מרמורק, כדי לא לשחק בשבת. ידעתי שיש קבוצות בליגה א' שמשחקות רק בימי שישי וחשבתי לחתום באחת הקבוצות האלה. פתאום מגיע הטלפון הזה מהסוכן שלי. הוא אמר לי שהפועל פתח תקווה רוצה אותי. אין לי ספק שהקב"ה רצה להעמיד אותי בניסיון".
שקלת בכל זאת ללכת על זה?
"בשום פנים ואופן לא. מי לא לחץ עליי לחתום בפתח תקווה? חברים, בני משפחה, כל מי שאני מכיר. אבל אני נשארתי בשלי. לא הסכמתי כי זה כרוך בחילול שבת, אני לא מוכן לעשות את זה בעד כל הון שבעולם. ברוך השם, גם אם תיתן לי את הבחירה הזו עוד מאה פעמים, אני לא אהסס להחליט את אותה ההחלטה שוב ושוב".
בני המשפחה לא אמרו לך שאולי אתה עושה טעות?
"בוודאי שהם אמרו לי את זה. אבל אני לא הסכמתי לשמוע. כשאדם מתחזק בדת, הוא מגלה המון דברים נפלאים. הפרנסה היא מהקב"ה, אז אין סיבה לצאת נגד המצוות שהקב"ה נותן, רק כדי להתפרנס. זה הרי פרדוקסאלי לא לקיים את המצוות של מי שנותן לך פרנסה, בשביל להשיג פרנסה".
כעת מרוכז בן ברק בניסיון של קבוצתו להעפיל לליגה הלאומית. אבל אם יבנה תצליח בכך תהייה לבן ברק בעיה. בליגה השנייה יבנה תאלץ, ככל הנראה, לשחק גם לאחר כניסת השבת.
האם זה אומר שעכשיו בן ברק צריך להתפלל שיבנה לא תעלה ליגה? "חס וחלילה!", הוא עונה בהחלטיות, "אני אשמח מאוד אם מכבי יבנה תעלה ליגה. אבל ברור שאני לא אשאר בקבוצה אם זה יקרה, באותה מידה שלא נשארתי בהפועל מרמורק. יש לנו ביבנה קבוצה מצוינת מכל הבחינות.

"גם מקצועית, גם אנושית. אני מרגיש ביבנה כמו בן בית לכל דבר. אבל מכיוון שיש לי דברים חשובים יותר מכדורגל ואולי עלולים להתנגש עם הרצונות של הקבוצה, זה לגיטימי שזה יוביל לפרידה".
יש כאלה בקבוצה שלא רואים בצורה חיובית את הזיקה שלך לדת?
"ממש לא. גם כך זו קבוצה דתית. זאת קבוצה שלא משחקת בשבת. יותר מזה, הם הולכים לקראתי בהרבה דברים, קטנים וגדולים.
"למשל, אין דבר כזה שאוכלים במסעדות לא כשרות. כאשר אנחנו יוצאים למשחקי חוץ, בדרך כלל יוצא רכב עוד לפני שהאוטובוס של השחקנים יוצא. ברכב נוסעים אני, הקפטן יוסי זוזוט והאפסנאי של הקבוצה, כדי שנגיע לפני כניסת השבת".
יש סיכוי שנראה אותך משחק כאשר הציציות שלך מתבדרות ברוח?
"חשבתי על זה. אני לא עולה עם הציצית למגרש רק משום שאני חושש שתוך כדי משחק היא תיקרע או תתלכלך, משום בל תשחית. במהלך המשחק יש לא מעט מגעים פיזיים, שכרוכים בהחזקת חולצה, לעתים אפילו בקריעת חולצה. לא הייתי רוצה שהציצית תיקרע. אבל אני בהחלט שוקל לעלות עם ציצית".
הרב שלך לא מנסה לשכנע אותך למצוא מקור תעסוקה פחות בעייתי?
"לא. כל עוד זה לא מתנגש עם השבת ועם קיום המצוות, אז אין בעיה. הרב מבין שמדובר בפרנסה והוא מכבד את זה".
אנשים עדיין מציקים לך בעניין של מה יקרה עם הקריירה שלך?
"הציקו לי בעבר, עכשיו כבר פחות. ישנה השלמה אצל הסובבים אותי. בתחילה באמת היה קשה להם עם זה, במיוחד כאשר קיבלתי את ההצעה מפתח תקווה. הם הרי ליוו אותי בהשקעה האינסופית שלי בכדורגל.
"הם גם ראו את האור בקצה המנהרה עם ההצעה מפתח תקווה, ופתאום אני מנפץ את זה במו ידיי. אני מניח שכל משפחה חילונית מתקשה לראות בן משפחה עושה שינוי כל כך קיצוני בחייו. אבל לאט לאט הבינו שאני שלם עם זה ובעיקר מאושר מזה. גם אחי התחיל להתקרב לדת בעקבותיי".
המאמן שלך חושב שהליגה הזאת קטנה עליך. אולי באיזה מובן החזרה בתשובה דווקא עזרה לך מבחינה מקצועית?
"ייתכן שזה עזר לי עם השקט הנפשי שיש לי היום. אני שחקן די אחראי. חשובה לי טובת הקבוצה יותר מהצלחתי האישית, לכן למשל, כאשר אני מתלבט אם לעלות להתקפה ואולי להפקיר את ההגנה, אני מעדיף לסייע בהגנה, למרות הפיתוי הגדול לעלות להתקפה".
מה תעריך יותר, הצלחה ספורטיבית או הצלחה תורנית?
"אם נגיע לשלבים גבוהים של גביע המדינה, שזה לא כרוך בחילול שבת, ואולי נזכה בגביע המדינה, זה ישמח אותי ללא ספק.
"אבל אם הצלחה בכדורגל תתנגש עם הדת, בוודאי שלזה לא אסכים. אני משחק כדורגל ולכן חשובה לי הצלחה ספורטיבית. אבל הסדר הוא ללא ספק, קודם כל הדת ורק לאחר מכן הספורט".








נא להמתין לטעינת התגובות






