ותיקי כרם התימנים: אנחנו היינו כאן קודם
תל אביב בת מאה? לא לפי ספירת התימנים. תושבי כרם התימנים מתלוננים שהעירייה מנסה לשכתב את ההסטוריה: "לולא תושבי השכונה שהגנו בגופם על השכונות האחרות, מתוך אידיאלים, לא הייתה תל אביב היום ולא היה מה לחגוג"

הוא בן 83, מגיל שנה הוא בשכונת כרם התימנים. אנחנו מייסדי תל אביב, הוא טוען. בשמו ובשם כל בני עדתו, הוא תובע את עלבונם. "אנחנו השכונה הראשונה שהוקמה בתל אביב. אנחנו שמרנו עליה מהערבים ביפו. היינו מלאך המוות שלהם. הם פחדו מאיתנו. אם לא היה כרם, לא הייתה תל אביב בכלל קיימת. שמרנו על העיר. הזמינו אותנו בכלל? אף אחד לא הזמין. הזכירו אותנו בחגיגות? זה עולה כסף להזכיר? בנים חורגים עשו מאיתנו".
אל טענותיו של גבריאל, מצטרף רוני לוי, בן 58, יליד הכרם וראש ועד השכונה כבר 20 שנה. "כרם התימנים הייתה ונשארה בשר תותחים. כאשר הוריי עלו לארץ מצנעא הם הגנו בגופם על תושבי השכונות האחרות, כאשר עמדו בחזית מול הערבים שישבו במתחם מנשייה ובמסגד חסן בק. היום השכונה היא בשר התותחים של העירייה שבחרה לחגוג את חגיגות המאה לעיר והתעלמה מהשכונה הראשונה שהוקמה כאן. לולא תושבי השכונה שהגנו בגופם על השכונות האחרות, מתוך אידיאלים, לא הייתה תל אביב היום ולא היה מה לחגוג".
תל אביב נקראת על שם השכונה אחוזת בית, שהוקמה ביוני 1909. את השכונה הקים עקיבא אריה וייס, יוזם העיר העברית הראשונה, יחד עם יזמים נוספים, בעלי הון, ביניהם מאיר דיזנגוף. כעבור שנה שונה שמה לתל אביב. אך עוד לפני אחוזת בית, היו עשר שכונות יהודיות באיזור. יהודי תימן הם הראשונים שייסדו את ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות יפו כבר בשנת 1881.
הבתים הספורים והפזורים היוו את היסוד להקמת שאר השכונות. בעוד תושבי השכונה מתייחסים אליה כאל ההתיישבות הראשונה של העיר העברית הראשונה, קבעה העירייה את חגיגותיה לפי שנת הקמתה של אחוזת בית. רוב השכונות מחוץ לאחוזת בית סופחו לתל אביב בשנת 1923. בכרם התימנים טוענים שהעירייה מנסה לשכתב את ההיסטוריה. לדבריהם, השכונות שהקימו יהודי תימן לפני יותר מ-120 שנה מהוות את התשתית של תל אביב כיום.
"איך אפשר לטעון שכרם התימנים היא השכונה הראשונה של תל אביב?", מזדעקת שולה וידריך, חוקרת תולדות תל אביב ומדריכת סיורים בעיר. "שום שכונה לפני הקמתה של שכונת אחוזת בית לא הייתה חלק של תל אביב. כרם התימנים היא יוזמה פרטית עם קומץ בתים שהיה חלק מיפו. היא הצטרפה לתל אביב לאחר הקמתה. אני
חזרה לחולדאי. את החגיגות הרשמיות הוא בחר לפתוח ברחוב ביאליק. שם ישב בית העירייה הראשון של תל אביב, שם גם יוקם המוזיאון של תולדות תל אביב. עוד נקודת ציון במאבק על הזיכרון.
"העדיפו את בית ביאליק ובית העירייה הישן שלא היו קיימים היום לולא כרם התימנים", אומר לוי. "הוריי, שעלו לארץ ב-1930, תמיד סיפרו לי כיצד נאלצו להילחם בערבים. הם היו החזית, למרות העוני, והגנו בגופם על יושבי השכונות האחרות. הוריי התגוררו אז בצריף. הצריף לא קיים יותר, אבל אני מתגורר בבניין מגורים שהוקם על חורבותיו. זו השכונה שלי ואני מכיר אותה מאז שהייתה ללא כבישים, מלאה בבורות ספיגה ומוצפת בכל גשם ראשון. פה הייתה ההיסטוריה הראשונה של תל אביב, ולא בבית ביאליק".







נא להמתין לטעינת התגובות






