פצצה מתקתקת ליד הבית: חוות גז חדשה מוקמת בלב ראשון לציון
אחרי המאבק הממושך שניהלו תושבי ראשון לציון להעברת חוות הגז פי גלילות לחולות ראשון, מתברר שבשקט קם בלב העיר מרכז גז חדש המגיע למאות טונות. זמן ראשון חושף: בימים האחרונים הוגשה בקשה להקמת חוות גז נוספת במקום. פצצה מתקתקת ליד הבית
את כל אלה מקיפות ארבע תחנות דלק. השבוע הועברה בקשה להקמת חברת גז נוספת במקום. פצצה מתקתקת במרכז העיר? כנראה שכן.
ולפי בדיקת זמן מקומי תושבי ראשון לציון כלל לא מודעים למתרחש. תושבי ראשון שסברו שסיפור הגז הסתיים במאבק פי גלילות לא יודעים שבמאבק הזה, למעשה מישהו אחר ניצח.
בתום מאבק ממושך של תושבי ראשון לציון, בתוכנית להקמת אתר אחסנת גז בחולות שבמערב העיר, רשמו התושבים ניצחון, כששר הפנים דאז אופיר פינס הודיע בשנת 2005 כי על פי חברות הגז, אין צורך בהקמת אתר חלופי לחוות פי גלילות הסגורה. תושבי ראשון לציון המשיכו את חייהם כשהם בטוחים שבאיכות החיים בעיר תשמר וגז זו מילה השמורה לאתרים אחרים בארץ.
תושבי ראשון לציון לא יודעים שלאט לאט, בדלת האחורית, נכנסה לעיר מיני חוות גז שפועלת בסמוך למיני חווה נוספת, ובימים אלו חושף זמן מקומי, כי נעשים ניסיונות להקים חווה שלישית. פצצת הזמן המתקתקת הזו נכנסה בסופו של דבר לעיר למקום בטוח הרבה פחות מחולות המערב.
כשנה אחרי המאבק שניהלו תושבי ראשון לציון כנגד העברת חלקים מפי גלילות לשטחים בסמוך לעיר, קיבלה חברת "פז גז" אישור להקים "מרכז לוגיסטי" באזור התעשייה הישן בעיר, "עקב ההחלטה על פינויה של חוות פי גלילות מדלק וגז, נאלצה חברת "פזגז" לפנות את חוות הגז שפעלה במקום. כתוצאה מכך, החליטה חברת "פזגז" להקים מרכז לוגיסטי שייתן מענה לחלק מהפעילויות שעבורן שימש המתקן בגלילות.
המרכז החדש נבנה על חורבותיו של מתקן פטרולגז הישן באזור
בשטח המרכז הלוגיסטי הוקמו גם בית המלאכה של החברה, מחסן יעודי והמכללה לאנרגיה ובטיחות, המשמשים את כל העוסקים במלאכה מתוך מטרה להעלות את הרמה המקצועית ואת רמת הבטיחות של עובדיה, סוכניה, צרכניה והציבור הרחב בכלל", כך נכתב באתר האינטרנט של החברה.
אך למרות הניסוח המצוחצח, מדובר במרכז שיכול להכיל עד 150 טון גז בעיקר במיכלים מיטלטלים, מיכלים ביתיים-בלונים בקיבולת 12 ו- 48 ק"ג גז. אישור להקמת המרכז התקבל בשנת 2006 והמקום הוקם כאשר בסמוך אליו נמצאת חברה קטנה, לא בהרבה, המספקת את כל סוגי הגז והחמצן. למעשה, יחד באזור אחד, מרוכזים מאות טון של גז.
שני המרכזים הללו נמצאים בתוך איזור תעשייה הישן בעיר, אשר בשונה ממקומות אחרים, מהווה מוקד לבתי עסק ואף בילוי המרכז אנשים רבים בסביבתו. בסמוך לשני אלו נמצאים בין היתר אולם אירועים, בניין של חברת תקשורת גדולה וחנויות שונות.
לפני כחמש שנים כנשמע באוויר הרצון להקים את חוות אלו באזור התעשייה העלה דב צור, חבר האופוזיציה דאז וראש העיר היום, כמה סימני שאלה ותמיהות לגבי אישור קיומם של רכוזי הגז האלו באזור התעשייה הצפוף:
"מהחלטות הועדה המקומית לתכנון ובנייה ומפרסום בתקשורת עולה כי מתחת לאפם של תושבי ראשון לציוןמוקמת היום באזור התעשייה המזרחי של ראשון לציון חוות גז 'מוקטנת', אשר נמצאת בקרבה מיידית למבני מגורים ולעסקים עם מבקרים רבים. לאור הרגישות הרבה בעיר לנושא מתקני הגז בעיר נראות על פניהן ההחלטות לאשר שני מתקני גז הן של 'פזגז' והן של אמישרא-גז תמוהות", ציין צור והמשיך:
"לפיכך אבקשך להעלות על סדר יום המועצה, בדחיפות לדיון, את ההחלטות הללו ואבקש שיוצגו בישיבה מכלול השיקולים שהביאו להקמה של מתקני גז במזרח העיר ולהקשר שיש לכך, אם בכלל, לחוות הגז במערב העיר", כך כתב דב צור, חבר המועצה דאז, בהצעה לסדר שהגיש.
למרות זאת כשנתיים מאוחר יותר קיבלה חברת פז גז אישור בנייה. חברת פז גז והחברה הסמוכה אליה נמצאות שם מתוקף החוק, שתי החברות קיבלו רישיון עסק לצמיתות ועומדות בקריטריונים שהוצבו להם.
למרות זאת תושבים רבים אינם יודעים כלל על הימצאות שני המרכזים הללו ולא על כמות הגז הנמצאת במקום והעובדה שבכל יום הם עוברים ליד כמות גדולה של חומר מסוכן.
אז מהו בכלל חומר מסוכן? דוח שהוציא משרד התשתיות מסביר: ""ועדת מומחים מטעם האו"ם חילקה את החומרים המסוכנים לקבוצות ולתת קבוצות לפי מצבם הטכני, מידת הסיכון הטמונה בהם ואופיים. על פי חלוקה זו יש תשע קטגוריות של חומרים מסוכנים: חומרי נפץ, גזים, חומר מתלקח נוזל, חומר מתלקח מוצק, חומרים מחמצנים, חומרים רעילים חומרים גורמי מחלו, חומרים רדיו אקטיביים וחומרים מאכלים".
דובר משרד התשתיות מסר השבוע כי: "ההקמה וההפעלה של המרכז הלוגיסטי של חברת 'פזגז' בראשון לציון, אושרו לאחר שהתקבלו ונבדקו כלל האישורים הבטיחותיים הנדרשים.
"המרכז נמצא עומד בתנאים המחמירים ביותר על ידי משטרת ישראל, מכבי האש, פיקוד העורף, הרשות המקומית ומשרד התשתיות הלאומיות. הקמת המרכז במיקום זה נבדק באופן פרטני על ידי מנהל אגף הפיקוח והבטיחות במשרד התשתיות ונמצא מתאים".
למרות כל זאת האם איזור התעשייה בראשון לציון הוא אכן המקום האידיאלי השומר על בטיחות הציבור?
גורם לשעבר במשרד התשתיות סיפר: "כשהחליטו לפנות את פי גלילות תושבי ראשון לציון נלחמו מלחמה רצינית מאוד. בסופו של דבר התקבלה החלטה שהגז לא יעבור לעיר. ככל הידוע לי אם עסק מקבל רישיון להיות מרכז לוגיסטי הוא לא אמור להחזיק גז במקום, אף לא לרגע אחד, השאלה איזה סוג רישיון יש להם. העובדה שמחזיקים גז במקום מרכזי ומשנעים אותו משם לתוך המרכז בעייתית ומסוכנת מאוד".
עובד ותיק באחת מחברות הגז באזור התעשייה בראשון הסביר: "בגלילות הכל היה מבודד ומרוכז והייתה משמעת בטיחותית מהכבדות שיש. כאן יש חניון משאיות שממש לא ברור אם מישהו באמת בודק אם הן חונות בו ריקות ממטען גז, או לא.
חוץ מזה, במקום מחזיקים כמות גז לא קטנה בכלל וגז הוא חומר מסוכן. המקום נמצא על הכביש, ליד חברה נוספת שלה מצבור גז ואנשים רבים לא יודעים מזה. אומנם אי אפשר להיכנס לשם, אבל הגישה אליו לא מסובכת. היה עדיף שיעבירו את הכל לחולות ראשון. שם לפחות היו מקימים שמירה כבדה והמקום היה מבודד, עכשיו יש חומר מסוכן במרכז העיר".
ברחוב אחד, כאמור, נמצאות בסמוך שתי חוות הגז הללו. במרחק לא רב משתי חוות הגז קיים חניון הלילה למשאיות המובילות גז, אך האם הוא עונה על הקריטריונים של רמת בטיחות גבוהה לציבור?
באותו הדוח שצוין קודם הסבירו במשרד התשתיות מהם הכללים לגבי שינוע החומרים והחנייה:
"ברשויות מקומיות רבות אין מגרשי חניה לכלי רכב כבדים בכלל, ולכלי רכב המובילים חומרים מסוכנים. מטעמי בטיחות וביטחון יש להסדיר מגרשי חנייה לרכב המוביל חומרים מסוכנים מחוץ לערים, לסמן את ייעודם, לגדר אותם, להציב עליהם שמירה ולציידם בציוד לכיבוי שריפות ובציוד מגן מתאים.
המגרש צריך להיות נגיש כדי שנהגים יוכלו לעזוב אותו בקלות לאחר החנייה בו". התקנות הקיימות עוסקות גם בחניה. תקנה 17 קובעת כי נהג רכב המוביל חומר מסוכן לא יחנהו במרחק קטן מ400 מטרים מבניין מגורים, או מבנה מגורים או מבנה ציבורי, אלא לצורך פריקה או טעינה של חומר מסוכן לבניין או למבנה".
חניון המשאיות באזור התעשייה של ראשון נמצא אומנם במרחק של מעל 400 מטרים ממקום מגורים או מבנה ציבורי, אבל במרחק של כ-400 מטרים נמצא מרכז גדול ובו טיב טעם וחניות נוספות. אבל הגדר המגדרת את החניון לא עולה על שני מטרים ובקלות ניתן לעוקפה, נהג שנמצא במקום העיד השבוע, כי המשאיות מחנות ריקות בחנייה.
השאלה הנשאלת היא האם המקום המוקף בגדר באורך כ- 1.70 מטר במקומות אחדים, עם חוטי תיל מעל, ובמקום אחד מגודר בגדר בלבד ולא בקיר בטון, הוא מקום מאובטח מספיק העונה על סידורי ה"בטיחות והביטחון".
ומה הסכנות? גז בכמויות קטנות יותר עלול לגרום, במקרים לא מעטים, לפיצוצים אדירים.
ואם זה לא די, השבוע הועלתה למליאה בעיריית ראשון בקשה למתן היתר לחוות גז מוקטנת נוספת. למליאה עצמה הגיעה הבקשה בעקבות התנגדות מצד גורם פרטי לקיום החווה. בין הדוחות שהוצגו, לדברי גורם בעירייה, הוצג סקר סביבתי המעיד על סיכון אש גבוה במקום, בעקבות קיום החוות האחרות.
אסף דעבול, מראשי המתנגדים לחוות, סיפר השבוע: "יש בקשה להקים חוות גז נוספת באזור התעשייה הישן. לישיבה הביאו סקר סביבתי של אחת החברות, שמציגות את הסכנות בהסעת שש משאיות שעל כל אחת 15 טון גז. הם הציגו סקר כזה, כשבפועל החברה ביקשה אישור לשינוע עשר משאיות, כך שמדובר בסקר מטעה.
"אבל בהתאם למה שהם הציגו אין שום ספק שאם ניקח את שלושת החברות יחד, שתיים שקיימות כבר במקום ואחת נוספת המתכוונת לקום, מדובר בסכנה ואם חס וחלילה יקרה פיגוע יהיה אסון לאומי. אנחנו נלחמנו כדי שלא יהיה גז במערב, ובינתיים הבאנו אותו למרכז העיר. אני ביקשתי שיבחנו את כל הנושא ויציגו את הסכנות בסביבה. אני ממליץ לראש העיר לקחת חברה חיצונית שתבחן את הסוגיה. בינתיים, הדיון נדחה עד להצגת הנתונים החדשים".
צבי מילשטיין, ראש אגף איכות הסביבה, מעיריית ראשון לציון הסביר השבוע: "מרכזים מסוג זה צריכים להיות קרובים לצרכנים. הכמויות הרבה יותר קטנות ממה שהיה אמור להגיע מפי גלילות, והן לא מהוות סכנה. מדובר בסוכנויות שיכולות לספק באופן מיידי את הגז שנמצא בקרבת מקום, וזה מוזיל בהרבה היבטים את הטיפול בצרכנים.
"שני העסקים עובדים עם היתר רעלים שניתן על ידי המשרד להגנת הסביבה. למרכז הלוגיסטי הזה מביאים בלונים קטנים וגדולים מבתי זיקוק והמשאיות מובילות אותם לצרכנים. בזמן נתון יכולים להיות שם בין 15-20 טון. בפועל הם מגיעים בשעות הבוקר ועד הערב יש שם כמות קטנה בהרבה. יש במקום כלים לכיבוי אש, תותחי מים ומגונים משוכללים, כך שגם במקרים חריגים המקום יוגן ודליפת גז תיעצר".
דובר שרות כבאות אש מסר: "שתי החברות שנמצאות במקום ערוכות בהתאם לתקנים שאנו דורשים. כמות הגז המאושרת במקום היא עד 150 טון באחסנה , לא בסוגר, אבל הגז שם בשינוע כך שאין במקום עצמו 150 טון. מבחינתנו הם עומדים בכל תקני הבטיחות הנדרשים. בהתאם לסקר סיכונים שנמצא בסביבה המיקום אינו בעייתי. הדרישות של שירותי הכבאות הן דרישות מסוימות והם עומדים בהם.
"בכל הנוגע לפיגוע או לרעידת אדמה, אלה דרישות של פיקוד העורף ואני מניח שיש להם אותם".
בניגוד לגורמים רשמיים אלו מסר יוסי כמיסה, מי שהיה מתאם השר ומנכ"ל במשרד התשתיות: "פעלנו נמרצות כדי למנוע את העברת פי גלילות לראשון לציון.
"תמוה בעיני שלאור זאת הוקמה חוות גז בעיר בניגוד להחלטות ב-2002. לא רק החווה היא סיכון, אלא שינוע המשאיות בתוך העיר ראשון לציון שבה איזור התעשייה לא מבודד,ה אלא נמצא בתוכה, הוא מסוכן ביותר. אין לי ספק שצריך לבדוק את ההיתרים מחדש ולמנות צוות שיבדוק את הנושא במיידית. המרכז נכנס בדלת האחורית לעיר".
ומה לגבי איכות הסביבה? יפעת מאירוביץ- יפת, חברת המועצה מטעם הירוקים ומחזיקת תיק איכות הסביבה, מסרה בתגובה: "מצבורי הגז באזור התעשייה הישן של ראשון הוקמו הרבה טרם כניסתנו למועצה. מבדיקתנו, הם באישור ותחת פיקוחו של אגף הפיקוח במינהל הגז במשרד התשתיות והמשרד להגנת הסביבה.
"מבדיקה שנערכה עם הגורמים המקצועיים בעירייה, במקום לא אירעו תקלות והמצבורים ממוגנים באמצעות מערכות כיבוי אש מתאימות ואמצעי שמירה נאותים. בעקבות הכתבה אנחה לבצע בדיקה נוספת במקום, ובמקביל לבדוק את העסקים שמסביב, כגון תחנות הדלק באזור ומידת הסיכון שהן מהוות, במקרה של אירוע פיצוץ או שריפה בסביבה, לטובת שמירת בטחון ובריאות הציבור".
חברת פז גז מסרה בתגובה: "למתקן היתרים מכל רשויות הרישוי הרלבנטיות: משטרה, כיבוי אש, משרד התשתיות, המשרד להגנת הסביבה וכן רישיון עסק מעיריית ראשון לציון. בהנחה שלגופים הנוספים שהזכרתם ישנם כל ההיתרים והרישיונות כנדרש, אזי גורמי הרישוי שהנפיקו את הרישיונות בוודאי לקחו בחשבון את הקרבה שבין המתקנים.
"במתקן קיימים אמצעי כיבוי, מיגון ואבטחה על פי הנדרש. המתקן מאויש ומאובטח במשך 24 שעות ביממה. המתקן נמצא בפיקוח ממונה בטיחות מוסמך ומנוסה. במתקן מתבצעים תרגילים תקופתיים המדמים מצבי חרום שונים. מאחר ומדובר בעיקר באחסנה של מיכלים מיטלטלים, דליפה ממיכל היא מקומית ואינה חורגת מתחומי המקום".
נא להמתין לטעינת התגובות
