עשה עלייה לספסל של מכבי חיפה: סיפורו של טוד גולדן
חמוש בהמלצה חמה מאנתוני פארקר, נחת טוד גולדן במכבי חיפה על תקן היהודי-אמריקאי שעושה עלייה. בינתיים הוא מתרגל לחיים רחוק מהבית ומקווה לשחק בנבחרת ישראל
הגל נמשך עם שימי ריגר, ווילי סימס ודיוויד בלאט, שהותירו חותם עצום גם על הכרמל והסתיים עם ג'ק צימרמן, אייץ' וולדמן ואחרים, שהיו כאן יותר על תקן תיירים, חלקם אף לא תרמו דבר, אבל לא יישכחו בקרב חובבי הספורט המקומיים.
אולי בהשראת הרשימה המכובדת הנ"ל ואולי מכיוון שמכבי חיפה היט נמצאת בבעלותו של היהודי-אמריקני ג'ף רוזן, צירפו הירוקים לשורותיהם את תמיר גודמן, פעם ג'ואיש ג'ורדן והיום קישוט, ואת טוד גולדן.
גולדן בן ה-23 גדל בפניקס, אריזונה, שיחק בתיכון סאניסלופ המקומי ולאחר מכן במכללת סיינט מרי, אותה סיים עם 7 נקודות, 2.6 אסיסטים ו-2 ריבאונדים.
"בשלוש השנים האחרונות שם הייתי שחקן חמישייה", מספר גולדן. "נכנסנו לטורניר המכללות של ה-NCAA , אליו מגיעות 64 מכללות מתוך 330. זה בהחלט היה כבוד גדול עבורי".
איפה הרמה גבוהה יותר, פה או במכללות?
"בישראל. יש כאן אנשים בוגרים, לא כמו בארצות הברית, שם משחקים בחורים בני 20-18 לכל היותר. השחקנים כאן חזקים, התפתחו במשחק שלהם, מנוסים ויודעים איך לשחק.
"כשאתה משחק בישראל אתה פוגש
איפה עמדה הקריירה המקצוענית שלך כשסיימת את המכללה?
"רציתי להיות מאמן, לא בעמדה של מאמן ראשי אלא ממקום שנוח למאמן צעיר להתפתח, משהו כמו סקאוטר או עוזר מאמן. להיות מאמן בקולג'ים זה עניין של הזדמנות. יש הרבה מאמנים טובים שאין להם את ההזדמנות להתקדם, כי הם אינם מכירים את האנשים הנכונים. זה לא מה שאתה יודע, אלא את מי שאתה מכיר. לי הייתה הזדמנות גדולה לעשות זאת, כי הייתי ביחסים טובים עם הצוות שם".
מה מנע בסופו של דבר את המהלך?
"דיברתי עם הרבה אנשים שאני מכבד את הדעה שלהם, כמו אריק מסלמן, שאימן באן.בי.איי, ועם עוד מאמני קולג'ים. הם אמרו לי שאם יש הזדמנות לשחק כדורסל מקצועני אז כדאי לי לנצל אותה. במידה ומוותרים לא ניתן להתחרט ולחזור לשחק כדורסל מקצועני".
ואז פנית לקריירת משחק באירופה?
"הסוכן שלי ואני שלחנו קלטות ממשחקיי במכללה לאנשים שונים בישראל, כי זה המקום היחיד שרציתי לשחק בו. לא חיפשתי מקומות אחרים לפני כן, מה גם שיכולתי לשחק כאן כישראלי ולקבל יותר דקות על המגרש".
בקיץ החולף הגיע גולדן למחנה האימונים שההיט קיימו במיאמי. מכאן הדרך הייתה קצרה עד להפיכתו לישראלי והצטרפותו למועדון הירוק שמנסה לחדש ימיו.
"כשפגשתי את ג'ף במיאמי הבנתי עד כמה הוא מחויב שהמערכת כאן תהיה מנצחת ושהוא מוודא שיש לנו את כל מה שצריך כדי להצליח", מספר גולדן. "באמת משמח לראות את האנשים שאתה עובד עבורם רציניים בנושא הזה. ידעתי שאם אגיע לכאן ג'ף ייתן לנו את כל ההזדמנות כדי להצליח, החל מהציוד ועד הכסף. אלה דברים ששמים אותנו במצב טוב כדי להצליח".
לפני שחתמת התייעצת אם כדאי להגיע לכאן?
"בהחלט. אחד האנשים בארצות הברית שמכירים את הכדורסל הישראלי, הוא אנתוני פארקר. פארקר משחק בטורונטו ראפטורס ביחד עם חברי הטוב ג'ייסון קאפונו, ולפני שהחלטתי להגיע לכאן ביקשתי מג'ייסון שישאל עבורי את פארקר לגבי הכדורסל בישראל.
"ג'ייסון חזר אליי ואמר שאנתוני ממש אהב את ישראל והוא מוכן לחזור אם תהיה לו ההזדמנות הנכונה עבורו. אמרתי לעצמי שאם ישראל טובה לפארקר, אז בטח ובטח שהיא תהיה טובה גם עבורי"
מהדקות המעטות אותן מקבל גולדן (6.6 דק' למשחק), אפשר בכל זאת ללמוד דבר אחד בולט. הבחור אוהב לזרוק מעבר לקשת. והרבה. בעונתו האחרונה במכללה, למשל, לקח גולדן 228 זריקות, כש-220 מתוכן הן משלוש, ודייק ב-49.5 אחוזים מדהימים, אגב בחירה לחמישיית היהודים הטובה בארצות הברית. למרות זאת, גולדן סבור כי יש לו עוד איכויות בקנה.
"אני יכול לשחק גם בעמדת הפוינט גארד וחוץ מהקליעה שלי אני מביא הרבה אנרגיה למשחק", הוא אומר.
"אני מרגיש שהכניסה שלי למשחק דוחפת את הקבוצה ומעירה אותה כשהיא קצת עייפה. אני אוהב לתת אנרגיה בהגנה וללחוץ את היריב כשהכדור אצלו. זה דבר שמאוד עוזר בדקות בהן אני משחק".
מה אתה צריך לשפר במשחק שלך?
"אני יכול להשתפר בכל היבט. בהגנה אני צריך להשתפר בשמירה על גארדים גדולים יותר, לעצור את מוליך הכדור של היריבה וכמובן לצבור ניסיון. המטרה שלי היא להשתפר בתפקיד שלי בקבוצה, להשיג יותר ויותר דקות ולנסות את מה שאני יכול. המשחק שלי לא חזק, אבל אני חושב שאוכל לעזור באחד הדברים שאני יודע לעשות הכי טוב, וזה להפוך את שאר השחקנים לטובים יותר".
אחרי ההיי בו היית במכללות, איך זה לבוא לפה ולחמם את הספסל?
"המעבר מהקולג' למשחק מקצועני לא היה קל עבורי, מה גם שעברתי למדינה חדשה, כך שאני רחוק מההורים, המשפחה והחברים. זה מאוד קשה להיות רחוק מהבית, לבד".
מי עזר לך להתאקלם?
"חבריי הישראלים לקבוצה מאוד עוזרים לי. עידו קוז'יקרו, למשל, הזמין אותי פעם לארוחה, עמית בן-דוד עזר לי בחוכמת המשחק ולימד אותי את הכדורסל הבינלאומי ותמיר גודמן הוא אישיות נהדרת שגם עזר לי בכמה דרכים.
"גם העובדה שיש עוד אמריקנים עוזרת לי, כי יש למשל את בן סטרונג, שנאלץ להתמודד עם מצב דומה ובפעם הראשונה גר רחוק מביתו. אנחנו מבלים ביחד וזה עוזר לנו. ויש כמובן את טל אזולאי ומשפחתו, שהם דבר לא ייאמן. בכל ארוחת ערב שבת אני מתארח אצלם ובין היתר הם אירחו לארוחה גם את הוריי, שביקרו לפני כחודש וחצי בארץ".
ההגעה שלך לכאן נבעה ממניעים ציוניים או מקצועיים?
"בכנות, הגעתי לכאן כי הייתה לי הזדמנות לשחק כדורסל מקצועני בישראל. זו הייתה ההזדמנות הכי טובה. העובדה שהייתי יכול לעשות זאת הייתה נהדרת. באמת רציתי להתקדם. עד שהגעתי לחיפה לא הייתי בישראל, אבל אפשר להגיד שתמיד רציתי להגיע לכאן ואני מאוד שמח שעליתי".
אם לא תצליח פה תחזור לארצות הברית או תישאר כאן?
"אי אפשר לדעת. מה שעושה את הכדורסל לגדול הוא שכל אחד מצליח או נכשל. כל עוד אני שמח בגלל הכדורסל, ארצה להיות כאן. אך החיים יכולים לקחת אותך לכל מיני כיוונים".
חשבת על שירות צבאי?
"נחכה לקיץ, נראה מה קורה ונתמודד עם זה אז. כרגע אני מתרכז בכדורסל ומנסה לעשות את הטוב ביותר עבור המועדון".
כבר מתחילת העונה הסתמנה מכבי חיפה כלהיט החדש של ליגת העל, והיכולת שלה, שהגיעה לשיא במשחקי חצי גמר וגמר גביע המדינה בנוקיה, הלכה עקב בצד אגודל עם ההישגים בליגה, שנדמה שיובילו את הירוקים לארץ המובטחת, הפיינל-פור בהיכל נוקיה בחודש מאי.
למרות זאת חיפה עדיין סובלת מחולשות מסוימות, ושני ההפסדים הרצופים בליגה רק הדגישו אותן, וזה בלי שדיברנו על החור הענק שנפער בעקבות הפציעה של דורון פרקינס.
"דורון שחקן גדול", מסכים גולדן, "אבל זה הכדורסל. כל קבוצה צריכה להתמודד עם הדברים האלה ולהפיק את המיטב מהסיטואציה בה היא נמצאת".
בגביע ובחולון הסתדרתם בלעדיו, אך מול גליל/גלבוע והפועל ירושלים ממש לא. תוכלו למלא את החסר במשחקים הבאים?
"ברור שהיינו מעדיפים את דורון על המגרש, אבל חוץ ממנו יש לנו שחקנים מאוד מוכשרים שיודעים להרים את הרמה של המשחק. פרקינס הוא המנהיג שלנו שמאוד חסר, ועכשיו זה הזמן של שחקנים אחרים לקחת את המושכות".
מה קורה עם משחק ההתקפה שלכם? פעם אחר פעם אתם מפסידים בגלל זה.
"ככל שהעונה מתקדמת אנחנו משתפרים. זה לא דבר שקורה בין לילה. צריך לזכור שקבוצות כדורסל משתנות בכל שנה. זה לא כמו בארצות הברית, כשסן אנטוניו ספרס משחקת ביחד חמש שנים.
"כרגע, בכל אופן, יש לנו את הכישרון כדי להתקדם ברמה. לכל אחד לוקח זמן, ובמיוחד חייבים להתייחס לעובדה שיש לנו בקבוצה שחקנים חדשים שאף פעם לא שיחקו ביחד. אני חושב שכשנתחבר יראו שיפור ביכולת ההתקפית".
ולמרות כל הבעיות אתם במקום השלישי.
"כן, אנחנו במצב נהדר. המנהיגים שלנו הם שחקנים מנוסים, כמו עידו קוז'יקרו, בי.ג'יי מקי וברוקס סיילס, שיודעים לקחת את העניינים לידיים. לכן לא הפסדנו לקבוצות שלא היינו צריכים להפסיד להן, כמו קבוצות התחתית. בנוסף יש לנו שחקנים שמבריאים, כמו מקי, כך שכשנהיה בסגל מלא ניראה הרבה יותר טוב".
אתה מאמין שתוכלו לקחת אליפות?
"בהחלט יכול להיות. אנחנו מכבדים את כל הקבוצות, הן באמת טובות, מוכשרות ומאומנות, אך גם אנחנו כאלה. אם נמשיך לשחק טוב תהיה לנו הזדמנות טובה להגיע לפיינל-פור ושם הכל יכול לקרות. הפועל חולון הוכיחו זאת אשתקד. בשיטה הזו הכול יכול לקרות".
מה השאיפות שלך? יום אחד תרצה לעבור למועדון גדול יותר בישראל או באירופה?
"לא. אני באמת נהנה ומרגיש נוח. להישאר כאן תהיה הבחירה הראשונה שלי. אחרי שהחוזה שלי יסתיים, זה יהיה הזמן להסתכל מה קורה.
"אשמח להמשיך עם הצוות הנוכחי כי פיתחתי איתו יחסים טובים, ואשמח גם להמשיך עם ג'ף רוזן וג'ו אלמודובר, שהם אנשים נהדרים שמחוייבים לניצחון. אם הצוות שכולל את ג'ף והמאמנים ימשיך, זו בהחלט תהיה ההזדמנות הכי טובה עבורי".
ולגבי נבחרת ישראל, שנבנה עליך?
"זה משהו שמאוד הייתי שמח לעשות. זה יהיה כבוד עבורי. אני צעיר, כך שיש לי את הזמן להגיע לרמה הזו. אני בהחלט מקווה להיות שם".
נא להמתין לטעינת התגובות
