אוניברסיטה שבורה ומפולגת: מרצים באוניברסיטת חיפה נגד ההנהלה
סקר שבוצע בקרב חברי הסגל האקדמי באוניברסיטת חיפה חושף שבר עמוק בין המרצים להנהלה: אווירה של טרור מחשבתי, היעדר מנהיגות, מנגנון מנופח ובזבוז כספים משווע. הנהלת האוניברסיטה: "הסקר מגמתי וחד צדדי"
מהסקר, שנערך על ידי ארגון הסגל האקדמי הבכיר, עולה תמונה קשה של מרצים מתוסכלים, כואבים ובעיקר מיואשים.
הסגל האקדמי איבד, על פי הסקר, אמון במערכת, התנאים הפיזיים בעבודתם אינם טובים, פוליטיקה חדרה למסדרונות וגרמה לכך ש"מדובר באוניברסיטה המפולגת לשני מחנות: מנהלים ומרצים", כהגדרת אחד מהאנשים שענו על השאלון.
הנהלת האוניברסיטה ספגה אף היא חיצי ביקורת, עם שביעות הרצון שציונה הממוצע עמד על 2.29 נקודות. "אין חזון אקדמי, הם מתנהגים כמו מנהלים חנות מכולת, חסרי כישורי ניהול, גיוס ומנהיגות, אינם דוברי אמת ובעלי משכורות מנופחות", היו התגובות בסקר.
"הם שילשו את הגרעון ודרדרו את האוניברסיטה למערכת של מכללה אזורית. למרות שההנהלה לא אחראית לקיצוצי התקציב נראה שחסרה הנהגה, נחישות ומחויבות לעקרונות בהתמודדות עם הקשיים הנוכחיים".
הנהלת האוניברסיטה, שסירבה לשתף פעולה עם היוזמה של ארגון הסגל האקדמי לביצוע הסקר, תהיה בוודאי מופתעת מעוצמת התסכול והכעס שאוצרים בתוכם עובדיה הבכירים.
במכתב נלווה שצורף לממצאי הסקר, שאמור להיות מחולק בימים אלה בין חברי הסגל האקדמי, מציין ועד ארגון הסגל כי זהו שאלון ייחודי בהיקפו במערכת האקדמית, שמטרתו הייתה לקבל תמונת מצב לגבי תחושות הסגל באוניברסיטה ולזהות מוקדי מצוינות הראויים לשימור ומוקדים אחרים הדורשים שיפור.
בוועד ארגון הסגל מקווים להפוך את הסקר לקבוע, כשעדיין לא הוחלט אם זה יהיה על בסיס שנתי או דו שנתי, עם תקווה שהסקר הבא יערך בשיתוף ההנהלה.
ההיענות לשאלון הייתה גדולה והשתתפו בה 457 חברי סגל אשר השיבו על הסקר במלואו. מדובר בשיעור היענות של מעל ל-70 אחוזים בקרב הסגל הסדיר, כשאחוז היענות מצומצם יותר נרשם בקרב
העובדה הזו הופכת בעצם את דבריהם של אנשי הסגל האקדמי הפעיל למרכזיים והמשמעותיים ביותר ומעבירה את הכדור להנהלת האוניברסיטה, בראשה עומדים הפרופסורים אהרון בן זאב ויוסי בן ארצי.
בבחינת התפלגות התשובות לגבי הנושאים הספציפיים, נמצאו תחומים מסוימים אשר לגביהם נרשמה שביעות רצון גבוהה ואחרים אשר לגביהם קיימת שביעות רצון נמוכה במיוחד.
כך, למשל, דורגו שירותי המחקר בציון של 3.36 מתוך 5 ,שירותי ההסעדה זכו לציון נמוך של 2.8 מתוך 5, הליכי מינוי העובדים זכו בציון הנמוך של 2.8 מתוך 5 ואת השיא שברה ההנהלה, שקיבלה ציון של 2.2 מתוך 5. ציון נמוך במיוחד ניתן לשקיפות הליכי המינוי (2.25), אם כי היו מספר עונים שציינו כי הליכי המינוי ממילא לא צריכים, לדעתם, להיות שקופים.
"אני חי בתחושה שאין מבוגר אחראי בעל מנהיגות חינוכית וניהולית שיוביל את האוניברסיטה לשינויים הנחוצים היום", טען אחד מאנשי הסגל הבכירים. "אני לא מרוצה מעודף המשרות המנופחות של האדמיניסטרציה, שגוזלת כספים רבים אותם אפשר היה להקדיש להעשרת הספרייה, למשל".
חבר אחר אמר: "ישנו חשש אמיתי להביע עמדות חברתיות ופוליטיות פן יבולע לי. הסגל מדוכא, אין לו אמון במערכת ואין לו יכולת השפעה על מה שנעשה באוניברסיטה. יש תחושה של ציניות וחוסר אונים. יש יותר מדי ביורוקרטיה שעוצרת ופוגעת בתהליכי המחקר וההתפתחות".
אנשי הסגל הבכיר נתבקשו לחוות דעתם גם על התנאים הפיזיים בהם הם נדרשים לעבוד וגם בסוגיה הזו התמונה אינה מלבבת. "אנחנו כאילו תקועים במערה ולא על ראש הכרמל", אמר אחד החברים. "הכיתות איומות ואינן נוחות למרצה או לתלמידים. יש מחסור בחדרי סמינרים ותמיד קיימת בעיה להשיג עזרי הוראה שיהיו קבועים בכיתות".
המרצים טוענים עוד, כי אין להם טיפת פרטיות מאחר ולרוב הם חולקים חדר עם עוד עמיתים, מה שיוצר צפיפות שאינה מאפשרת להם אפילו להיפגש עם תלמידים, לדבר בטלפון או להתרכז. עוד קובלים אנשי הסגל כי אין שטח מעבדה מספיק.
ברמת המרחב הציבורי והשהות היומיומית ציינו המרצים לטובה, כי באוניברסיטה ניתן ליהנות מאווירה נעימה בהחלט, אך גם המחמאה הזו מסויגת מאוד. "קיימת אווירה אנטי אינטלקטואלית קשה", אמרו.
"הסיבה לכך היא 'מדד איכות' שיוצר ניכור וציניות גבוהים, שם למעשה ללעג את התוצר האקדמי ובולם מחקר ביקורתי. גם הלחץ לגייס כסף תורם לכך. הצורך אמנם מובן ומקובל אך הלחץ לגייס כסף הוא מוגזם ומעבר לכל פרופורציה. לא לכל תחום קרנות גדולות הן רלוונטיות באותה מידה.
"כך קורה שתחומים רבים נפגעים מאוד ונוצרת העדפה סיסטמתית של מחקר אובייקטיבי ללא קשר לרלוונטיות שלו לתחום ולנושא. בנוסף הולכת ופוחתת הרמה האקדמית אפילו בקרב המרצים, שלא לדבר על 'עדרי' הסטודנטים".
ההיענות הגדולה לשאלון, שהופץ לראשונה, לא הפתיעה מרצים בכירים באוניברסיטה. "יתכן שהסיבה לכך היא שמזה זמן רב אנו מסתובבים עם בטן מלאה בעקבות מה שקורה במסדרונות האוניברסיטה ולא מעזים לדבר", אמר השבוע אחד מהם.
"הסקר הזה מהווה עבורנו הזדמנות טובה להציף את הבעיות שכמעט כולנו נתקלים בהן בשלב כזה או אחר. אם זה מדיניות פזרנית, אווירה של השתקה ופחד מהבעת דעה בפומבי".
מרצה בכיר נוסף אמר כי האווירה באוניברסיטה היא במגמת התדרדרות וקיימת תחושה של אבדון. "יש כאוס מוחלט", אמר. "למרצים אין אמון בהנהלה והם רואים בה אויב ומי שאחראי להשחתת הגוף הזה שנחשב למאוד מכובד עד לפני פחות מעשור. ההרגשה היא של חוסר אונים מוחלט, אין כתובת והכאב הוא עצום".
אתה יכול לתת דוגמא?
"בהנהלות הקודמות של האוניברסיטה לא זכור לי מנגנון מנהלתי כזה מנופח. מדי שבוע ממנים סגנים ומנהלים חדשים ואני כבר מתקשה לעקוב אחר כל המינויים החדשים.
"אם לא די בכך, הרי שבמקום שההנהלה תדאג לתרומות ולשיפור המצב הכספי של האוניברסיטה, הנמצאת בבעיה תקציבית כמו כל המוסדות להשכלה גבוהה בארץ ואף יותר, היא ממשיכה להתנהג כאילו המצב הקשה הוא זמני, מתייחסת למשאבים בזלזול ונוהגת בפזרנות".
הערה המרכזית ובעייתית שהועלתה בעניין הסטודנטים הייתה שקיים לחץ לקבל כאלו ברמה נמוכה משיקולים כלכליים.
"ברמת ה-M.A יש לנו סטודנטים שמקומם לא פה אך הלחץ לקבלם כדי להרוויח את שכר הלימוד שלהם לא מאפשר לדחותם", אמרו אנשי סגל. למרות שמרבית ההערות היו ביקורתיות, נרשמו גם מספר תגובות חיוביות בשבחי הסטודנטים. "בגללם אני עדיין כאן", אמר אחד המרצים.
בין הנשאלים בסקר היו פרופסורים מן המניין, פרופסור חבר, מרצה בכיר ומרצים מהפקולטות למדעי הרוח, החברה, רווחה ובריאות, חינוך, משפטים, ומדעים והוראתם. הסקר כיסה מיגוון רחב מאוד של תחומים כמו ההנהלה, ארגון הסגל, הספרייה, הרמה אקדמית, הליך מינויים, הספרייה, אווירה כללית ושירותי תחבורה ומזון.
לגבי מרבית הנושאים נשאלה יותר משאלה אחת. וכדי לקבל אומדן כללי לתחושות הסגל חושב ממוצע התשובות בכל נושא.
שאלות נוספות נגעו לתחושה הכללית של הסגל באוניברסיטה, כמו למשל, "שביעות רצון מן האווירה הכללית באוניברסיטה" ו"תחושת שייכות לאוניברסיטה". מתוך שאלות אלו נבנה מדד של "שביעות רצון כללית".
שתי הקטגוריות שזכו לרמת שביעות רצון גבוהה הם הספרייה וארגון הסגל, שקיבלו דירוג של 4 נקודות ויותר. שביעות הרצון כלפי הספרייה הובעה גם במרבית התגובות לשאלות הפתוחות, כשלמשל צוין ש"הספרייה היא היהלום שבכתר", במקביל להצעות לשיפור.
אחת מהן, שהופיעה מספר פעמים, הייתה להגביר את השימוש בכתבי עת אלקטרוניים על חשבון כתבי העת הכתובים. "הספרייה צריכה לעבור יותר למערך דיגיטלי ואינטרנטי במקום להגדיל אותה פיזית".
ארגון הסגל זכה מצד לשבחים, עם תיאורים כמו "תפקוד למופת, דאגה לפרט ולכלל, מסירות ועבודה קשה", ומצד שני הופנתה גם ביקורת שחזרה על עצמה וטענה שהארגון אינו תקיף מספיק באופן ניהול המשא ומתן עם ההנהלה "בנוגע לעתיד האוניברסיטה, עתיד הפנסיה שלנו והתנאים לסגל החדש. השביתות לא הועילו לסגל אלא הזיקו ולא השיגו דבר ענייני".
בנוגע לשירותי המחשוב באוניברסיטה חזרו על עצמן הערות לגבי תקלות תכופות בשרתי הדואר האלקטרוני, ועל שתיקונן נמשך זמן רב, בין היתר חוסר נגישות צוות התמיכה בסופי שבוע.
שביעות הרצון הנמוכה ביותר של חברי הסגל הייתה ממחלקת הרכש ושירותי ההסעדה, לגביהם הועלתה ביקורת נוקבת בנוגע לאיכות המזון ותנאי ההיגיינה במסעדות.
הביקורת השכיחה בנוגע לתחבורה הציבורית הייתה לגבי תדירות נמוכה של הקווים, אם כי חלק גדול מן העונים לסקר סִימנו את השאלות הקשורות בתחבורה הציבורית ככאלו שאינן רלוונטיות לגביהם.
כל 54 התגובות שעוסקות במחלקת הרכש היו שליליות ומרביתן הגדול נגע לחוסר היעילות והאיטיות הניכרת בפעילות המחלקה. כך, למשל, נכתב כי "הזמנות של ציוד חיוני למחקר מתעכבות במשך חודשים ארוכים מסיבות לא ברורות. אין אפשרות לבצע שום הזמנה לבד, גם כשמדובר בדברים דחופים".
יושב ראש ארגון הסגל האקדמי באוניברסיטה, פרופ' אודי מקוב, מסר בתגובה: "מדובר בסקר פנימי, שמטרתו לטפח מצוינות. אני מקווה שמסקנות הסקר תלמדנה, ובשלב זה אבקש שלא לקיים את הדיון מעל דפי העיתונות".
דובר אוניברסיטת חיפה, ד"ר אמיר גילת, מסר בתגובה: "הנהלת האוניברסיטה מקבלת כל ביקורת עניינית וקשובה לרחשי הלב של הסגל והסטודנטים. ההנהלה לא הייתה זקוקה לסקר של ארגון הסגל כדי לנקוט בפעולות שונות של התמודדות עם המשבר הכלכלי והשלכותיו, ולמצוא דרכים לשיפור התקשורת הפנים ארגונית בכלל ובתקופה זו בפרט.
"עם זאת ראוי לציין, שהסקר נערך למטרות מגמתיות ובאופן חד צדדי בעיצומם של חילוקי דעות כספיים בין ההנהלה לארגון הסגל, שיש בהם מטבע הדברים כדי להטות את התוצאות. העובדה שהסקר הועבר לתקשורת בטרם נדון במוסדות האוניברסיטה מחזקת את התחושה של המגמה העומדת מאחוריו".
נא להמתין לטעינת התגובות
