התסבוכת המשפטית של תושבי ואדי חומוס
בית משפט אחד, יום אחד, נושא אחד - שתי הכרעות הפוכות. איזה זכויות מגיעות לתושבי ואדי חומוס? משרד הפנים: כל מקרה לגופו

גדר ההפרדה דו''צ
שתי עתירות של תושבי ואדי חומוס הוגשו לבית המשפט המחוזי בירושלים באותו נושא-זכויותיהם של תושבי הוואדי, שמעולם לא סופח לישראל אך חלק מתושביו הם בעלי מעמד של תושבי קבע.
שופטת אחת הכריעה לטובת התושבים, בעוד שופט שני קבע כי לתושבים לא מגיעות זכויות של תושבי ישראל. לאחר מלחמת ששת הימים סיפחה ישראל את הכפר צור באהר לשטחה המוניציפלי של ירושלים, פרט לרצועה ממנו, הקרויה ואדי חומוס, שלא סופחה.
במהלך השנים בנו חלק מתושבי צור באהר את בתיהם בוואדי חומוס, בשל מצוקת הדיור בכפר. אך המצב של תושבי ואדי חומוס נותר לא ברור. גדר ההפרדה כוללת את ואדי חומוס בשטח הישראלי, ובית המשפט קבע כי שירותי הביטוח הלאומי והבריאות יינתנו לתושבי ואדי חומוס שיש להם מעמד של תושבי קבע.
איחוד משפחות
אך השאלה אם לתושבי ואדי חומוס מגיעות זכויות עדיין איננה ברורה. בשנים האחרונות הוגשו נגד משרד הפנים שתי עתירות בשאלה זו, ובכל אחת מהן ניתנה החלטה שונה. העתירה הראשונה הוגשה על ידי אחמד עטון, תושב קבע בישראל.
עטון ביקש לחייב את משרד הפנים להעניק מעמד של תושבי קבע לילדיה של אשתו השנייה, שאינה בעלת תושבות קבע. השופט נעם סולברג סירב לבקשה. באותו יום ממש, באותו בית משפט, נידונה עתירה דומה. ריאד חמאדה, תושב ואדי חומוס בעל תושבות קבע, הגיש בקשה לאיחוד משפחות עם אשתו, תושבת ירדן.
משרד הפנים סירב לאשר את
איחוד המשפחות, מאחר שהעותר מתגורר מחוץ לשטחי ישראל, והשופטת יהודית צור הכריעה כי היא מקבלת את עתירתו. צור טענה כי "מקום המגורים של העותרים אכן נמצא פורמלית מחוץ לתחומי מדינת ישראל, אך במציאות המיוחדת שנוצרה יש מקום לקבוע כי מרכז חייהם נמצא בתחומי ישראל".
צור הסתמכה בקביעתה על העובדה שתושבי ואדי חומוס מקבלים ביטוח לאומי, בעוד השופט סולברג בעתירה הראשונה טען כי השימוש בעובדה כי תושבי הקבע של המקום מקבלים ביטוח לאומי הוא שימוש "שגובל בחוסר תום לב".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי כל מקרה נבדק לגופו.