חיפה: בני הנוער בעיר שותים את עצמם לדעת
העלייה בממדי שתיית האלכוהול בקרב בני נוער בחיפה ובקריות שנחשפה השבוע, לא הפתיעה אנשי חינוך, בריאות ומשטרה, שמתמודדים עם התופעה על בסיס קבוע. השתיינים הצעירים, שגילם הולך ויורד, מצפצפים על כולם והופכים לאלימים ומסוכנים יותר
בד בבד עם המאבק, מתברר כי בשנים האחרונות החמיר השימוש במשקאות אסורים. בני נוער נפגשים בערבים בפארקים, בגנים ציבוריים ומועדונים ושותים לשוכרה.
במקרים רבים זה לא נגמר בשכרות בלבד אלא נגרר לכדי מעשי ונדליזם ואלימות קשים. חמור מכך, גיל הצעירים שצורכים אלכוהול יורד בהתאמה לגידול בצריכה ועומד כיום על גיל 12 בלבד.
חיזוק לדברים אלו הגיע השבוע בדמות דו"ח אירועים של מגן דוד אדום, שפורסם השבוע וחושף תמונה עגומה ביותר של הרגלי צריכת האלכוהול בקרב בני הנוער בחיפה ובקריות. מהנתונים עולה, שבשנת 2008 חלה עלייה באחוז הצעירים מחיפה והקריות שהזדקקו לטיפול רפואי עקב שתייה מופרזת של אלכוהול. צוותי מד"א שנענים לקריאות מוצאים לרוב ילדים במצב של חוסר הכרה ומבלי יכולת התמצאות, המהווה סיכון מיידי לחייהם.
בבחינת סיכום האירועים של מד"א כרמל בשלוש השנים האחרונות עולה, שחלה עלייה של שמונים אחוזים במספר בני נוער מאזור חיפה והקריות ששתו משקאות אלכוהוליים עד אובדן הכרה ופונו לבתי חולים לקבלת טיפול רפואי. מחצית מן האירועים מתרחשים במקומות בילוי ובמועדונים וחציים השני ברחובות וגנים ציבוריים.
מהדו"ח עולה, שבשנת 2006 התרחשו 29 מקרים בהם הם הוזעק אמבולנס כדי לטפל בבני נוער שתויים. שנה לאחר מכן, בשנת 2007, עלה מספר המקרים ל-42. בשנת 2008 חלה עלייה של 26 אחוזים מהשנה שקדמה לה. מספר המקרים שטופלו עמד על 53, כשהצעירים מביניהם הם ילד בן 12 וילדה בת 13.
"חלק מבני הנוער היו במצב של חוסר הכרה, מצב המסכן חיים, וחלקם היו בערפול הכרה, הם השתטו והיו לא רציונאליים למצב", תיאר דובר מד"א, עופר יעקב. "לא פעם נתקלו הצוותים בהתנהגות אגרסיבית מצד בני הנוער. חשוב לזכור שתופעה של שתיית אלכוהול מתאפיינת בהתנהגות חריגה ואגרסיבית. כאשר צוות נתקל בהתנהגות כזו הוא מייד מזעיק משטרה למקום".
יעקב מספר עוד, שרבים מבני הנוער מסרבים להתפנות לקבל טיפול, ולמרות שהצוותים אינם מורשים לפנות את הצעירים בניגוד לרצונם, הם עושים כל שביכולתם כדי לשכנע אותם לקבל טיפול בעקבות הנחיה שקיבלו ממנהל מד"א מרחב כרמל, תמ"ג שמעון ביטון.
"הם אינם יכולים לפנות את הצעירים בכוח, אבל למרות זאת צוותי האמבולנס והנט"ן הונחו לעשות את כל המאמצים בכדי לשכנע את המתבגרים להתפנות עימם לבית חולים", מספר ביטון. "לעיתים
לתופעת השתייה בקרב בני הנוער יש השלכות רבות. פרט לפגיעה הנפשית בפרק הזמן המיידי לאחר השתייה, קיים סיכון גם לפגיעות פיזיות שנגרמות כתוצאה משימוש ממושך.
"האלכוהול פוגע במערכת העצבים המרכזית ומאט את התגובה לגירוי, כלומר אי תפקוד מוחלט של רפלקסים, ירידה במצב הכרה עד אובדן מוחלט ואף אי היכולת להגיע להחלטות רציונאליות", מסביר מג"ר ארז גלר, פרמדיק סופרווייזר מרחב כרמל. "מעבר לפגיעה המצטברת בכבד, הפוגעת בתפקוד הפיזיולוגי והביוכימי של הגוף, נוטה השותה לאבד חום גוף ונוזלים, מה שעלול להוביל את הנער אף למוות".
כיצד מתמודדים בסיטואציה כזו?
"במידה ונתקלים באדם אשר שתה כמות מופרזת של אלכוהול וקיים חשש למצבו, יש להזעיק מיד את מד"א בטלפון 101, לדאוג להשכיבו על הצד ולשמור על חום גופו עד להגעת האמבולנס למקום".
על אף האיסור בחוק למכור משקאות אלכוהוליים לקטינים, צעירים לא מתקשים להשיגו. לטענת מנהלת שירות ייעוץ רפואי לנוער (שיר"ן) של הכללית והמומחית למתבגרים ד"ר שלומית שכטר–עופר, בני הנוער מספרים על הדרכים הרבות בהם הם נוקטים על מנת להשיג את מבוקשם.
"מה שמאפיין נוער זו שתייה חברתית, בדרך כלל בתדירות של אחת לשבוע", מספרת ד"ר שכטר-עופר. "אני מטפלת בבני נוער שמספרים לי על כך שהם שותים בעיקר בבילויים של יום שישי.
"אין להם כל קושי להשיג את המשקאות. במידה והם לא יכולים לרכוש במועדון, הם באים מצוידים מהבית. הם רוכשים את המשקאות בקיוסקים או בסופרים, שם אין כל בדיקה לגבי הגיל.
"הם שותים לפני שהם נכנסים למועדון או משאירים את הבקבוק בחוץ ויוצאים בכל פעם כדי לשתות. המשקאות המועדפים היום הם וודקה ובירה. נערים מספרים לי שהם יכולים להגיע לחמישה או שישה שאטים, שזו כמות לא מבוטלת".
באילו גילאים את נתקלת?
"רק במקרים בודדים מדובר בילדים בגילאי 12. גיל השתייה הדומיננטי הוא לרוב 15-14".
מה הסיכון הגדול ביותר בשתייה?
"ההשפעות החברתיות. כתוצאה משתייה בני הנוער נקלעים לתגרות אלימות שמסתיימות לא פעם בחדר המיון או בחדר החקירות במשטרה.
"הבנות חשופות למקרי אונס כתוצאה מסם האונס שמכניסים לשתייה. הבעיה היא לא החשש מהתמכרות אלא ההתנהגות תחת ההשפעה. למרות היותם שיכורים לגמרה ברוב המקרים הילדים אינם מודעים לכך. הם מסרבים להודות שזה משפיע עליהם ונמצאים במצב של הכחשה".
עד כמה ההורים מודעים לבעיה?
"חלק מההורים פשוט מעדיפים לטמון את הראש בחול ולא לדעת מה קורה. הייתה לי נערה מטופלת שבכל פעם שהשתכרה הייתה הולכת לישון בביתה של חברה.
"למחרת היא קמה מפוכחת וחוזרת הביתה מבלי שההורים שלה ידעו דבר.
"לעלייה בשיעור בני הנוער המתנסים יש קשר ישיר לכך שההורים מאבדים מסמכותם ואינם נוקטים עמדות. המצב הזה מאפשר לילדים לעשות ככל העולה על רוחם מבלי לצפות לביקורת. התנהגות ההורים גורמת לנער להבין שהשתיקה של הוריו היא בעצם הסכמה. בחלק מהמקרים הורים מציעים לילדים שלהם לשתות ביחד איתם".
כיצד הורים צריכים להתמודד עם זה?
"ההורים צריכים לנקוט עמדה ברורה וחד משמעית. המצב הוא שכיום רובם מעדיפים לא לדבר על נושאים כאלה. הם בדעה שאם הם ידברו עם ילד על אלכוהול, הוא יתחיל לשתות, ואם ידברו איתו על אמצעי מניעה הוא יתחיל לקיים יחסי מין. אבל זה לא נכון. רוב ההורים לא יוזמים שיחה כזו. גם למערכת החינוך יש תפקיד נכבד אבל ההורים לא יכולים להפיל הכול על בית הספר".
למרות שגם במערכת החינוך ערים לתופעה, ישנם עדיין בתי ספר שלא מקדישים לנושא תשומת לב מספיקה. הסיבה לכך, לטענת אנשי החינוך, היא שברוב המקרים שתיית האלכוהול אינה מתרחשת בזמן הלימודים או בשטח בית הספר ולכן המורים והמנהלים פחות חשופים לבעיה.
"התופעה מוכרת בהחלט", אומר מנהל תיכון קרית חיים, ד"ר דודי גושן. "לצערי התופעה אינה מיוחסת לילדי שוליים או לילדים מרקע סוציו-אקונומי נמוך בלבד, אלא לכלל הנוער.
"גם בקרב ילדים טובים וערכיים ההרגל הזה נוגע לא מעט. מדובר בתופעה מדאיגה שתפסה חלק דרמטי ממקומם של עיסוקים שבני נוער עסקו בהם בעבר.
"כיום הבילוי הוא עצם שתיית האלכוהול. זה מסמן התפרקות של הנוער שבאה למלא צורך של בריחה מהמציאות בה הם חיים".
היכן מרכז הכובד של התופעה?
"התופעה נרחבת בקרב רבים ויש בעיה של קצוות. בקצה אחד אלו הילדים חסרי הגבולות, ששותים כמויות גדולות של אלכוהול בלי לדעת להפסיק ועד כדי אובדן הכרה.
"בקצה השני זה הגיל הצעיר של ילדים שהולכים למסיבות ושותים. הם קונים את זה במכולת או מבקשים ממבוגר שירכוש עבורם. הילדים האלו עושים את זה כתוצאה מצורך חברתי עוד לפני הצורך הביולוגי".
איפה נמצאים בתי הספר בכל הסיפור הזה?
"יש מקום לטפל בנושא בבתי הספר במסגרת חינוך ייעוצי.
"כל תלמיד עובר בשש שנים תוכנית שאחד הנושאים בה הוא מניעת שימוש באלכוהול וחומרים מסוכנים.
"זה בהחלט תפקידנו ואנחנו מתעסקים בו בצורה רבה, למרות שלא שותים בבית הספר ופרט למקרים בודדים שלא הצלחנו למנוע, גם בטיולים אין אלכוהול.
מה מעמדם של ההורים?
"אין מי שאחראי לילדים כמו ההורים שלהם. אנחנו שותפים מלאים לחינוך הילדים, אבל אני תובע מהם לשלוט ולדעת מה הילדים עושים. ההשפעה של ההורים היא גדולה הרבה יותר מזו של גורמי החינוך, והם חייבים לממש אותה. אפשר גם לבדוק מדי פעם בתיק ולהריח אם יש ריח של אלכוהול מהפה.
"אם ההורה לא ירוויח שליטה, הוא נותן לילד בן 12 או 13 את ההוראה לגדול לבד. מי שעוד מעורב בעניין הזה היא המשטרה, שצריכה לאכוף את הנושא יותר ברצינות ולהפוך לכוח מרתיע. אני רואה בשלילה רבה את הקלות שבעלי העסקים מוכרים ומפיצים אלכוהול לקטינים".
המשטרה טוענת שקיים קושי לאכוף את מכירת האלכוהול, אך יחד עם זאת עושים אנשיה כל שביכולתם כדי לעצור את התופעה. "האכיפה של הנושא הזה מאוד קשה", אומרת מפקדת תחנת חיפה, נצ"מ אהובה תומר.
"יחד עם זאת, בכל מקום שעולה מידע חדש או מגיע מידע מודיעיני אנחנו מבצעים פעולות שאני לא יכולה לפרט אותן. אנחנו מתייחסים לנושא בחומרה יתרה, אבל זה לא מונע את התופעה לחלוטין".
כיצד מתמודדים מבחינה חוקית?
"ישנם מקומות, כמו בהרצליה למשל, שם הרשות המקומית הגבילה את שעות הפתיחה של מקומות שמוכרים אלכוהול בעיקר ליד מועדונים. הם נדרשים לסגור בשעה שבע וחצי וקטינים שהיו רגילים לקנות משקאות לפני הבילוי לא יכולים לעשות זאת יותר.
"זה מצמצם מאוד את התופעה של אלכוהול בקרב קטינים. מבחינת החוק, כל מי שיש לו רישיון למכירת אלכוהול יכול למכור, אבל לצערי, כמו חוקים נוספים, אין לו יותר מדי שיניים בגלל הקושי לאכוף. אנחנו עושים כל שביכולתנו, ולא מעט מקומות נסגרו ונפתחו שוב לאחר שנשלל להם הרישיון למכירת אלכוהול".
נא להמתין לטעינת התגובות
