בדשא אצל אביגדור: בנוקדים מנסים לפענח את השכן ליברמן
תושבי נוקדים לא האמינו שזה קורה להם. איווט ליברמן, ממקימי ההתנחלות הסמוכה לירושלים, סיפר לעיתון אמריקני שהוא מסכים לוותר על הבית תמורת שלום אמיתי עם הפלסטינים. בלי נאמנות, אין אזרחות: עכשיו הריאליטי

ליברמן רכב יפה על הגל ונדמה היה כי לאחר ספירת קולות החיילים והימאים לא נשמע ממנו יותר מדיי. היה ברור כי אמנם נצפה בו ובחברי סיעתו בדרך לנשיא, שמעון פרס, ואחת לכמה ימים נשמע איזה ציטוט, אבל לא הרבה יותר מכך.
ואז בא ראש מפלגת ישראל ביתנו וסיפר בראיון ל"וושינגטון פוסט" כי הוא מוכן לוותר על ביתו מאז שנת 1987 בהתנחלות נוקדים תמורת שלום אמיתי עם השכנים. יו"ר ישראל ביתנו מוותר על הבית שלו. הסימבוליקה משעשעת למדיי. איווט ליברמן, זה שמדבר ליברמנית ומבין הכי טוב איך לטפל בערבים, משחרר הצהרה כל כך מפוצצת.
השאלה הנשאלת היא האם אביגדור ליברמן, יו"ר המפלגה שחרתה על דגלה את חוק הנאמנות, היה נותן אזרחות לאביגדור ליברמן שהתראיין ל"פוסט" של די-סי? כן, לא, בתנאים מסוימים, שכל אחד יבחר את התשובה שקרובה יותר ללבו.
מה שבטוח הוא שבהצהרה המדוברת, ליברמן הצליח להפתיע לא מעט אנשים, ביניהם רבים משכניו בנוקדים. "לא יודע. וואללה, לא", ענה נתי נהרי כששאלתי אותו אם שמע על ההצהרה. נהרי הקבלן, אב לשישה ותושב נוקדים מאז שנת 1985, לוקח אותי החוצה לחצר של ביתו ומראה לי את הנוף המהפנט.
הוא לא הסכים לדבר עד שנראה את ההרים שמדרום-מזרח להתנחלות. אחרי ששיחק עם הרועה גרמני בגינה התפנה לשאלות. "מה אני אגיד לך, זה לא יקום ולא יהיה", השיב נהרי. "זה פוגע בי כי כאן הבית שלי ופה גרה משפחתי וכאן גדלו ילדיי. בכלל, כל הדבר הזה לא מציאותי".
אתה לא חושב שזאת חוצפה?
"לא, זאת לא חוצפה, כי הוא זכאי לדעותיו ויש לו זכות להביע אותן. אתה יודע איך הם פעילים ביישוב? הוא אוהב את היישוב, אני לא יודע מה להגיד. משפחת ליברמן מושרשת בנוקדים משנת 1987 והיא חלק אינטגרלי מהיישוב".
התגובה של נהרי מאפיינת רבים מבני ההתנחלות. הם מודים כי דבריו של השכן מוזרים, אך מאמינים בפלורליזם מחשבתי. זאת אומרת - וזאת רק פרשנות - יש להם בעיה עם מה שליברמן אמר, אבל אין להם
מותר לו. והאמת, אין להאשים אותם בכך שהם נוקטים בגישה קורקטית מבחינה פוליטית. נוקדים קטנה, קומפקטית. 800 ומשהו תושבים, זה גודל כל המקום שלמרגלות ההרודיון. כולם מכירים את כולם, כולם יפגשו את משפחת ליברמן - אם לא היום, אז מחר - והם רוצים לשמור על יחסים טובים, אף שהשכן הפוליטיקאי הכריז שהוא מוכן לוותר גם על הבתים שלהם.
לפני הכניסה לנוקדים שוכנת ממלכתו של גדי יוטבת, מגדל הכבשים המקומי. איש מיוחד במינו יוטבת. לפני שנה הייתי אצלו לצורך כתבה אחרת והבנתי שהוא יודע מה הולך במקום.
לפיכך, יוטבת היה הראשון אליו הגענו. "אה, בסדר. אמר, נו מה", הוא מבטל בזריזות את הציטוט מפיו של בן יישובו. "למה לא הצבעתי בשבילו? כי אני לא מצביע לשמאלנים".
ידעת מראש שזה מה שיקרה אחרי הבחירות?
"בוודאי, זה לא הפתיע אותי".
אתה לא חושב שהצהרה כזאת יכולה לקדם את הפינוי של נוקדים?
"זה בבל"ת ודיבורי סרק. ודאי שלא".
יוטבת מכיר את האזור שבו הוא גר כמו שהוא מכיר את הכבשים שלו. הוא יודע בעל פה את תוצאות הבחירות ברשות הפלסטינית, הוא יודע לדקלם כמה מושבים יש לחמאס ומה עקרונות החוק ברשות הפלסטינית.
הוא גם יודע מה הסיבה שבגללה אין סיכוי שיפנו אותו ואת שכניו, למרות הדחיפה בירידה שהעניק ליברמן לקדימון של המשא ומתן. "אתה יודע מה יהיה בירושלים אם אני לא אהיה פה?", שואל יוטבת בביטחון רב.
"תסתכל על הג'בל, תסתכל על ירושלים ותגיד איפה אתה רוצה לפגוע. רואים כל חלון ואתה יכול להחליט אם להפגיז את משפחת לוי או משפחת וייסמן. יש מדינת ישראל אחת ושלוש מדינות פלסטיניות: אחת מצפון לירושלים, אחת בעזה ואחת מדרום לירושלים. פה זה חמאסטאן ואתה לא יודע את זה.
"אני אקח אותך מקום-מקום, מירושלים עד דהריה, זה הכול חמאס. יותר מ-80 אחוז הצביעו חמאס. בעזה לא הייתה כזאת תמיכה לחמאס. שם זה היה 65-60 אחוז. וכל היישובים האלה נושקים לירושלים. מירושלים למטה זה חמאס, רק שיש את צה"ל".
ומה הפתרון?
"אנחנו נמשיך כך. הערבים לא יתמרמרו. 60–80 אלף איש נכנסים לישראל, מי בדיוק יתמרמר? יש 130 אחוז גידול בהכנסות ביהודה ושומרון. הם לא רוצים להתנתק מאיתנו".
אתה לא רוצה להתנתק מהם?
"אני מנותק. שהגדר תהיה סביב הערים שלהם, לא סביב הערים שלנו. אבל גם זה לא פתרון. אין פתרון. תבין, חזון שתי המדינות היה ונשאר חזון אמריקני. זה מת".
380 איש הצביעו בנוקדים בבחירות האחרונות לכנסת. 32.3 אחוז מהקולות קיבל התושב מס' 1. אחוז אחד פחות קיבלו הכתומים ובנימין נתניהו הגיע שלישי עם 22 אחוז.
יש גם שמאלנים ואנשי מרכז, אבל הם המיעוט. "כל בני המשפחה שלי הצביעו לאותה מפלגה", אומר תושב שהעדיף להישאר עלום שם. "היו כאלה שרצו להצביע לליברמן ושאלו אותי מה לעשות. הבן שלי שאל אותי, 'למה לא ליברמן?'. אמרתי לו שליברמן הוא בן אדם כמוני וכמוהו. אבל אם הוא ייסע על כביש מהיר וחס וחלילה יפגע בו רכב, מה יקרה למפלגה? אין מפלגה לשנים עד הבחירות, ואחרי הבחירות המפלגה הזאת נמחקת.

"נניח שהדבר היה קורה לביבי או לאהוד ברק. יהיו בחירות במפלגה ומישהו יעלה והדבר יימשך. פה, באותו רגע זה מת. עכשיו, אנחנו יודעים שאנשים אפשר לקנות. כל בן אדם יש לו מחיר, כולנו זונות.
אחד יותר יקר, אחד יותר זול. ליברמן הולך על סיסמאות נגד ערבים. נגד ערבים, נכון? מחרתיים, כשהוא יהיה שר ויקבל משרה טובה, הוא יהיה חייב לדבר אחרת.
"הוא רוצה להיות שר חוץ, הוא יכול לדבר על נאמנות? הוא לא מסוגל. הוא צריך למכור את הסיסמאות שלו בשביל לקבל את התפקיד והלגיטימציה. בשבילי זה לא עובד ככה. אם היה יושב באיחוד הלאומי, סבבה. הייתי אומר שהוא ימני, אבל כשהכול תלוי בבן אדם אחד, זה לא יכול להיות".
אנחנו ממשיכים בסיבוב בנוקדים. שקט ורגוע בהתנחלות. כמעט ואין נפש חיה בצהריים המוקדמים של היום. רוב התושבים עובדים בירושלים. אחד המרואיינים ממליץ ללכת לבית משפחת ויזמן, לדבר עם אלי.
"כן", נובח מישהו מבפנים. אנחנו נכנסים ומוצאים את ויזמן על המחשב, משחק. הוא לא מזיז את הראש, שמא יפספס את הכדור. כשאני אומר לו למה הגענו ומי שלח אותנו הוא מסנן, "כוס אוחתו", ושולח יד לטלפון הנייד כדי לגעור בממליץ שדפק לו את השוונג של המשחק. "הוא בכלל גר כאן?", פותח ויזמן בלי משחק מקדים.
"הוא בא לבקר את אשתו אולי. מה קרה לך? הוא לא נמצא פה, בחייך. עזוב אותך. מרגישים את הנוכחות שלו אולי, אולי, כשהוא בא לבקר את המשפחה. אני לא בחרתי בו וכמעט אף אחד לא בחר בו חוץ מהרוסים. מי הוא בכלל?".
ההצהרה שלו עצבנה אותך?
"בינינו, גם לי לא אכפת. אני שמאלני בדעות שלי. אני לא אוהב מיליטנטים והוא כוחני. כשהוא הקים את המפלגה שלו הוא עשה כאן אירוע בשבת. הוא שם שירותים ציבוריים מול החלון של הבית שלי. אני אמרתי שאם הוא לא מעיף את זה, אני שובר לו את זה. הוא לא הזיז את השירותים, אז קשרתי אותם לאוטו שלי, גררתי והם התפרקו באמצע. אני לא אוהב אנשים כמוהו".
מה הבעיה שלך איתו?
"לי, אישית? זה כתם ליישוב שבן אדם כזה גר כאן ולא עושה כלום. הוא לא הגיש שום הצעת חוק לכנסת, כל השנים האלה. שום כלום. מה יש לבחור בו? בגלל שהוא מתלהם ואומר את מה שיש לכל אחד בלב להגיד? גם אני לא אוהב ערבים.
"אתה יכול להרוג אותם? יכול להשמיד אותם? יכול להיפטר מהם? לא. מצדי שיחזירו את נוקדים עם כל הערבים שבנו לו את הבית. הגנן שלו ערבי. הקבלן יהודי, הגנן ערבי".
אז מה אתה אומר, הוא בלוף?
"הוא כולו בלוף, רעש וצלצולים סך הכול. תראה, הרבה אנשים כאן ריאלים, יגידו לך שהוא סתם. אני מכיר ימנים קיצונים פה שלא שמים עליו בכלל. ברי הדעת ביישוב לא בחרו בו".
התחושה הכללית הייתה שהאמביוולנטיות שולטת ביחס לליברמן. "אני בעדו, כי אני מעריכה את המילה שלו, למרות שהוא שינה את דעתו ועל זה אני פחות שמחה", אומרת תושבת ששמה ישראל ביתנו בקלפי ולא יודעת האם ליברמן מוכר את המדינה בזול או שמא יבוא היום והוא יחזור לאופוזיציה.
"הרגשות מעורבים, אבל אני עדיין סומכת עליו שיקום ויעזוב את הממשלה ברגע שדברים לא יתנהלו כמו שצריך. יש לו מילת כבוד.

"מהבחינה הזאת הוא מוכר את המדינה בזול ובתור מי שבחרה בו, אני יכולה לומר שלא לכך ציפיתי. אני מאוכזבת מהאמירה שלו".
חזרה לבית משפחת נהרי. על שולחן האוכל במטבח יושבים שחר נהרי (17) וחברו דור צדוק (18). שניהם ילידים של נוקדים, שניהם לומדים בגבעת גונן בירושלים, בית ספר המחנך על פי ערכי תנועת העבודה.
כן, מתברר שעדיין אפשר להגיד "ערכים" ו"תנועת העבודה" באותה משפט. "הוא חייב להראות אופטימיות", מסביר נהרי הצעיר.
"יכול להיות שבשביל הסכם דו~צדדי, הדדי, צריכים חלוקה כלשהי. זה לא יישוב קיצוני והדעה האישית שלי היא שאם יפנו אותי מהבית, זה הגרוע מכול. אני לא רואה את עצמי גר במקום אחר. מכירים אותנו כדור ושחר מנוקדים.
"תראה, כולם מכירים את ליברמן כימני קיצוני, זה מוזר שהוא אמר דבר כזה. יש עם זה בעיה כי השלטון שלהם הוא שלטון טרור שלא כפוף למדינה ובגלל זה לא תהיה הדדיות. חייב להיות גבול כלשהו בינינו ובינם. אם זה המחיר של הסדר, שתהיה מדינה, אני מוכן לקבל את זה ולצאת. תראה, אם יבוא מלאך משמים ויראה לי שבתמורה לזה שאני אוותר על הבית יהיה שלום וסדר, אני מקבל את זה ויוצא מכאן".
דבי ויינגלס, שנמצאת בנוקדים משנת 1982, שנת ההקמה, מקווה שהשכן לא באמת מתכוון לדברים שאמר. "אני מקווה שהוא לא באמת בעד זה", אומרת ויינגלס. "מה שאני רואה זה שאין שלום אמיתי עם הערבים. נתנו להם את כל היישובים בגוש קטיף ועד היום הזה יורים על כל הדרום. אין דבר כזה שאפשר לתת להם עוד אדמות.
"אם הם היו רוצים שלום הם היו חיים איתנו בשלום מזמן. הם קיבלו הרבה ולא נתנו כלום בחזרה. תראה, לכל אחד מותר שתהיה לו את הדעה שלו. כל פוליטיקאי, אי אפשר לדעת אם הוא מתכוון למה שהוא אומר. אם הוא כן התכוון לזה, אולי הוא חושב שאפשר להגיע לשלום, למרות שאני לא חושבת שיש פרטנר לשלום.
"כל השמאלנים שרוצים לעשות שלום איתם, שיגידו לי - איפה השלום? אנחנו אוהבים את אביגדור וביישוב אנחנו לא מדברים על פוליטיקה אלא על דברים של שכנים. אני מקווה שהוא לא חושב שאפשר לתת את היישוב בעד השלום".
נוקדים היא התנחלות מיוחדת במינה בנוף של יהודה ושומרון. האוכלוסייה בה מגוונת ולמעט תושבים ערבים, היא מיקרוקוסמוס של המדינה. הרב ירון דוראני, הרב של נוקדים, הוא מהדמויות היותר חשובות במקום. הוא עצמו תימני ובבית הכנסת מתפללים יחד ספרדים ואשכנזים.
בניו, אגב, מדברים רוסית עם מבטא וילדיו של ליברמן עלו אצלו לתורה. משום שהוא משרת את כלל האוכלוסייה, הוא סירב להתייחס נקודתית לליברמן. במקום זאת הוא שוטח את משנתו ברמה הכללית.
"האמירה שלי היא אמירה ערכית שאומרת שאת ארץ ישראל לא מחלקים והיא לא נתונה למשא ומתן", אומר הרב דוראני. "זאת השקפה לאומית, ציונית, שכמובן מסתדרת עם השקפת העולם הדתית שלי. את ארץ ישראל לא נותנים, בפרט לא את האזור הזה, שהוא מאוד יהודי משחר הדורות. דוד המלך היה כאן. זה מאוד ברור מדוע יהודים באו למקום הזה.

"נוקדים מסמל שם תנ"כי של הנביא עמוס שהיה גר בתקוע והיו נוקדים, רועי צאן, באזור. זאת האמירה הפשוטה שלי.
"יש פה שיקול לאומי-דתי, שאומר שלא מחלקים את ארץ ישראל בשום מקרה. זה נורא פשוט. מובן שיש שיקולים ביטחוניים.
"ירושלים היא עיר הבירה שלנו ונוקדים שומרת לה על הגב. לירושלים יש גב דרומי שחשוף עד חברון והוא מאוד רגיש. זאת אומרת שאם מחר מישהו ימסור לערבים את מזרח גוש עציון, עד הר חומה ירושלים חשופה לחלוטין.
"אם הערבים יכולים לזרוק קסאמים בדרום, למרחקים ארוכים יותר, זריקת פצצות ללב לבה של ירושלים תהיה עניין של מה בכך. זו ממש הפקרות ביטחונית. משפחת ליברמן היא משפחה ציונית, טובה, נאמנה ויפה. הם ממקימי היישוב וגרו בתנאים שרבים לא היו יכולים לעמוד בהם, מתוך נאמנות וציונות ומותר לבן אדם לחשוב מה שהוא רוצה. פוליטית זה לא נראה לי, אבל אני לא אפסיק להיות חבר שלו בגלל זה".
דוראני מאמין שדווקא בסביבה של נוקדים יש דו-קיום נפלא בין יהודים לערבים. "עבדאללה השכן שלנו שמר על הבתים כשבנו את היישוב", הוא מפליג. "יש כאן מוסכניק שכולם מכניסים אליו את המכוניות והוא ממשפחה חמאסניקית.
"כשנפטר מישהו מבני משפחתו הלכו אליו לניחום אבלים. כשהבן שלו סבל מאפנדיציט והיה צריך לעבור ניתוח, המתנחלים הקיצונים אספו בשבילו 30 אלף שקל כדי שיעבור ניתוח בהדסה. אלה סיפורים שלא מספרים, שמתנחלים קיצונים, הלאומנים, תורמים כסף לערבי שזקוק לניתוח.
"ניתן היה לצייר ציור אידיאלי של חיים משותפים עם ערבים. אני משתתף בפרויקטים של הידברות, אבל כל זה נובע, ואני דתי לאומי ללא פשרות, מבעיה בזהות. אם אתה לא מאורגן עם עצמך אתה לא יכול להתארגן עם שכניך. יש מדינה יהודית, יחידה בעולם, והיהודים יחיו פה. אם זאת המדינה, הערבים ילמדו לחיות פה והם חיו פה יפה מאוד עד שבאו כמה יהודים והכניסו רעיונות שלא בטוח שזה שלנו ואפשר לנהל משא ומתן.

"זה כמו שיש לך מרפסת בבית ובא מישהו ועולה עם סולם למרפסת שלך ואומר שהיא שלו ואתה אומר לו, 'טוב, בוא ננהל משא ומתן ונגיע להסכמות בנוגע לשימוש במרפסת'.
"אף אחד לא מדבר ככה בנוגע לבית שלו. השאלות הן מסובכות, אבל באופן כללי, צריך להיות ברור ליהודים שזאת הארץ שלנו. ברגע שהיהודים ידעו שזאת הארץ שלנו נוכל לדון עם הערבים.
"אם אתה לא שלם עם הזהות העצמית שלך, אתה לא יכול להתייחס לזהויות אחרות. המילה שלום באה משלמות וזו לא סימבוליקה. אם אתה לא שלם עם עצמך ואם אתה יוצר נכות, אתה לא יכול לעשות שלום. אי אפשר לעשות שלום עם נכות נפשית כזאת. מה שהיה ברור לאבות המיישבים, לא ברור לדור ההמשך.
"הבריאות הישראלית שהייתה עד לפני 30 שנה כבר לא קיימת. מפלגת העבודה שתלה פה יישובים מתוך אידיאולוגיה ציונית–דתית. הקיבוצניקים של שנות החמישים, היה להם ערך שנקרא התיישבות. היום יש ערך כזה? כמעט שלא. כמה גרעיני נח"ל יש היום? הם נכחדו. בנוקדים יש את עם ישראל ממש. יהודי שבא למקום כזה בגלל איכות חיים, זה ערך.
"הוא לא צריך להיות לוהט, כתום, כדי להתיישב כאן. הנוער שגדל פה זה לא אותו נוער שגדל בעיר, גם הנוער החילוני שלומד בירושלים וחשוף לכול. הם יותר רגישים, יש להם טאץ' אחר. יישוב כמו נוקדים צריך להיות ספינת הדגל של מדינת ישראל".
ממפלגת ישראל ביתנו נמסר בתגובה כי "ישראל ביתנו עומדת על תפיסתה כי לפני הגעה להסדר מדיני יש להכריע את הטרור ולפרק את ארגוניו מנשקם.
"העובדה כי המפלגה זכתה במקום הראשון בבחירות בישוב נוקדים מראה כי יש תמיכה רחבה באביגדור ליברמן ודעותיו בקרב תושבי היישוב, כך גם בקרב 400 אלף אזרחים ברחבי המדינה שהצביעו למפלגה".