מה יהיה בירושלים
פורים שמח עד מאוד עם שלל אירועים שווים ולקינוח אוהד פישוף בהופעה בבאסס. לגזור, לשמור וליהנות. חג שמח
את זה לא אני אמרתי, זאת המגילה. מרדכי היהודי בכבודו ובעצמו. מה זה אומר? ונהפוך הוא, זה מה שזה אומר. מאות מתושבי תל אביב והשפלה מוצאים עצמם שנה אחר שנה כשהם מתקשים למצוא את ידיהם ורגליהם.
כמו גם את המקום שאליו הם יוכלו להפנות את הבושה: החג הכי שמח ומבדח במזרח התיכון קופץ אליהם להתארח, כמאמר השיר, רק פעם בשנה, והם נאלצים לכתת רגליהם אל העיר היחידה שבלבה חומה כדי לטעום עוד פורים.
למתעקשים: גם בחברון, בצפת ובטבריה, חוגגים יום נוסף. אבל משהו בתוכי אומר לי שמינון ההופעות השוות יהיה שם, אפעס, נמוך יותר וססגוני פחות (זאת, כמובן, בהנחה שריקודי דגלים עם פרשי יס"מ, תושבי חברון הערבים והמתנחלים בה לא ממש מושכים אתכם).
נתחיל בתאטרון "המעבדה". יום אחרי משתה המלכה של רבנית הדראג הדסה גרוס תופיע הלהקה הכי מגניבה שצצה לה בשנים האחרונות על גבי מסכי הטלוויזיה והאינטרנט בארץ, ושלעניות דעתי הקובעת תפסה אפילו - גם אם לזמן די קצר - את משבצת התכנית הטובה ביותר על המרקע.
"רד בנד", היר ווי קאם. אגב, זאת, למי שישן, להקת בובות. סתם שתדעו ולפני שמישהו ישאל ויגלה בטעות: רד אורבך (לא ההוא מהבוסטון סלטיקס) הוא מנהיג מזדקן של להקה פיקטיבית שקרעה רחבות, מועדונים, מעריצים ואת המוזיקה בישראל בשנות השישים העליזות. הוא מאחד אותה שוב אחרי כמעט יובל,
קהל להופעות של להקת בובות זקנות הוא מצרך נדיר למדיי, ועל כן מגייס אורבך מדי תוכנית את גדולי המוזיקאים בארץ כדי שישירו, ינגנו, ישוחחו וישפילו את עצמם במודע עד עפר עם הלהקה האגדית. לפני שתרוצו ליוטיוב כדי להשלים את החסר: מי שמצפה לשירי פוצי~מוצי~שלום ואהבה עם דמויי חבובות פרוותיים ומתוקים, שישיג קלטות של עפרה ויינגרטן, נולי והמשופם מ"פרפר נחמד".
אורבך, הוא אולי פרוותי, אבל הוא גם נרקיסיסט מחליא עם פה מלוכלך והפרעה נפשית בינונית עד קשה, שמסירה את חרצובות לשונו.
"טוב, אז עכשיו בוא נשיר את זה שוב, אבל הפעם תשיר את זה בקול הרגיל שלך וברצינות", אומר אורבך לאביב גפן ההמום אחרי ג'מינג של בוב דילן ("מה?! זה הקול האמיתי שלך? בן אדם, אתה חייב לעשות עם זה משהו"). גם שלום חנוך, לא פחות, חטף עקיצות מאדימות: "מאז שהוא עבד עם אריק איינשטיין הוא הפך להיות כמוהו, שניהם לא יוצאים מהבית".
ועוד ועוד: משלומי שבן דרך אבי טולדנו ומוש בן ארי ועד חברות התקליטים. כולם השתחלו בכוח כדי לחזות בדמותו של אורבך ולחטוף מנחת לשונו. לכבוד פורים "רד בנד" תופיע בערב שכולו פולק אמריקני משובח, והומור משובח עוד יותר.
נמשיך ל"צוללת", שלא ממש מתחשב ביתרון היום הנוסף שיש לעיר. אחרי ערב אחד ראוי ובעל פוטנציאל שמח פלוס~פלוס - שיכלול גם את "קולולוש" ו"ראגייסטאן" לרגאיי, היפ~הופ ופאנק מקפיץ - יכלול הערב השני מחוות ללהקות רוק כבד. שוין, יש אנשים שזה פורים בשבילם. זה בסדר, כל אחד והפטיש שלו.
נסכם בבנייני האומה, ששם סביר להניח שכל אחד יוכל למצוא את מקומו - הורים וילדים, בליינים ובלייניות, דתיים ועובדי ציבור - וכל זאת בהנהגת עמותת "בוגי". ב~16:00 תחל חגיגה שתתאים למשפחות, שיפזזו עד 20:30, אז תיערך קריאת מגילה חגיגית ותקנית בסגנון קרליבך בהשתתפות יאיר להמן מ"קלבת שבת".
אחרי הרבה קריאות "המן", שיגררו רעש וצלצולים (ברצינות, צלצולים. הבקשה מהמארגנים היא להביא רעשנים וכלי נגינה) תחל ב~21:15 חגיגה גדולה שתכלול בין היתר הופעות של "מארש דונדורמה", שמי שיפגוש אותה בפעם הראשונה (תקלה בפני עצמה, אגב) יהיה בטוח שההרכב הזה נוצר לכבוד פורים; "טרייבל דאנס", ההרכב שמחזיר את הטרנס לטבע; וגם מופע הפלמנקו המרהיב של מיכאלה הררי.
-"קולולוש" ו"רגאייסטאן", ג' (10.3), 22:30, צוללת צהובה
-נשף פורים הגדול, ג' (10.3), 16:00 עד הזריחה, בנייני האומה
-"רד בנד", ד' (11.3), 21:00, המעבדה
2. טוב, זהו. עבר. נגמר. נגוז לו פורים מבעד לאדי האלכוהול ושיכרון הכוח של עיר מתחרדת שקיבלה פור של יום על פני שאר המדינה (כמעט, כאמור). למרות האיחור, כדאי מאוד, למי ששכח, לצעוק להזכיר: קנו לעצמכם מתנה לחג, מתנה~מתנה~מתנה לחג.
קנו כרטיס להופעה של אוהד פישוף ביום חמישי. מתנה בעלת פוטנציאל עצום, אם תשאלו אותי. המופע יהיה בעצם השקה לאלבום החדש של האמן הבלתי נדלה, שיצר פס קול לסרט התיעודי "מבוזבזים" של הבימאית נורית קידר. אין שם ממש שירים, למי שתוהה, אלא בעיקר מוזיקה אחרת, מבוססת אלקטרוניקה.
לתמצת את פישוף? זה קשה. אז נשלוף: מוזיקאי, יוצר, אמן. לתמצת את מה שבו פישוף עוסק? עוד יותר קשה. נשלוף שוב: וידאו, מחול, סאונד, כתיבה, תערוכות ועוד.
בהתחלה~בהתחלה, לאלה מבינינו שמכירים את ירושלים של סוף שנות השמונים ותחילת התשעים רק מסיפורי מיתולוגיה של האחים הגדולים, יצא פישוף לדרכו בתור המנהיג של להקת "נושאי המגבעת". כשהלהקה נפוצה לה לכל עבר הוא אמר שלום ונסע ללונדון.
לפני כמה שנים הוא חזר, ומאז הוא בעיקר משתף פעולה עם להקת המחול "בת שבע". מלחין, כותב ומעצב להם בשיתוף פעולה עם אוהד נהרין. במקביל פישוף מלחין עוד ועוד פסי קול ולעתים אף מפיק מוזיקלי עבודות שונות בארץ ובחו"ל. בין החו"לים האחרונים שלו אפשר למצוא את יפן ואנגליה, שם הציג תערוכות, מופעי פרפורמנס ועבודות וידאו וכוראוגרפיות שונות.
הוא עשה עוד כמה דברים. קיצרתי (ואני מניח שגם פספסתי), כי כמו שאומרים, קצרה היריעה. לסיכום, קנו לעצמכם מתנה לחג. אם אספיק להגיע ל"באסס" ביום חמישי, גם אני אקבל. בגבולות הסביר.
אוהד פישוף, ה' (12.3), 22:00 , באסס
נא להמתין לטעינת התגובות
