מפת האיומים של איזור השפלה
דוח האיומים על השטחים הפתוחים בישראל שפרסמה השבוע החברה להגנת הטבע חושף שישה איומים שכאלו באזור השפלה. זמן מקומי מציג את מפת האיומים והפתרונות

מתוכם שישה באזור ראשון לציון, נס ציונה והסביבה כאשר הבולטים ביניהם הם כפר הנופש שעתיד להיבנות בחוף פלמחים, ועיר הסרטים שתבנה בסמוך לסופרלנד בראשון לציון.
על פי הדוח לאיומים אלו השלכות קשות על איכות השטחים הפתוחים בישראל והיקפן, וכן על ההיבט הסביבתי, הכולל את שימור המגוון הביולוגי ואת הנופים הפתוחים, המהווים נכס תרבותי והיסטורי של המדינה. מהדוח עולה כי הממשלה אחראית על חלק עיקרי מהאיומים, אך גם המגזר הפרטי מייצר לא מעט מהיוזמות העסקיות המאיימות על השטחים הפתוחים.
המתכנן הסביבתי של החברה להגנת הטבע איתמר בן דוד מסר כי מהדוח עולה תמונה קשה של מדיניות ציבורית המעדיפה אינטרסים עסקיים צרים על פני אינטרסים ציבוריים רחבים:
"בכל הנוגע לפעילות משרדי התחבורה, תשתיות לאומיות, שיכון, חקלאות ובייחוד מנהל מקרקעי ישראל, בולטת בחסרונה הגנה ברורה ונחושה על השטחים הפתוחים, במטרה לשמרם כנכס ציבורי עבור כלל הציבור.
"אני טוען כי יש לחזק מגמות פיתוח קיימות בישראל ולהקצות משאבים לשמירת השטחים הפתוחים בכדי שמדינת ישראל תהיה מקום שנעים לחיות בו, בדור הזה ובדורות הבאים".
האגמון הוא אגם מלאכותי השוכן בחולות ראשון לציון בין מתחם הסופרלנד לבין האצטדיון העירוני שהוקם על מנת לאגור מי גשמים. גופי מים הם משאב נדיר בארצנו ובמיוחד במרכז הארץ ומכאן ייחודו של האתר.
במהלך השנים התפתחה בגדות האגם צמחייה אופיינית, והמקום הפך בית גידול אטרקטיבי כמסתור, מקום קינון ומקור מזון לשלל עופות מים. בין עופות אלה ניתן למצוא גם מינים נדירים, שחלקם שוהים בשטח בעונת החורף וחלקם מקננים באגם. מגוון העופות במקום הוא חריג ביחס לאתר המצוי בגבולות עיר גדולה, בייחוד באזור המרכז.
בנוסף האגמון הפך בשנים האחרונות למשאב ציבורי עבור תושבי העיר, ובמיוחד חובבי צפרות וצילום הפוקדים את האתר. פרויקט "עיר הסרטים" שתוכנן
"תכנון מרחב האגם מהווה איום על ערכי הטבע והמשאב הציבורי, אך גם הזדמנות לשימורם ושדרוגם" טוענים בחברה להגנת הטבע. "תכנון נכון של אגם הסופרלנד יוכל להוות אטרקציה המשלבת טבע פנאי ובילוי לתושבי ראשון לציון ולתושבי המרכז כולם, כמו גם אתר תיירות, כראוי לייעוד השטח כאזור נופש מטרופולינים".
בנוסף פועלת החברה להגנת הטבע במוסדות התכנון במסגרת הליך ערר להרחקת הבינוי מגדות האגם, ופיתוח פארק צפרות, אשר יכלול שבילים, מסתורים לעופות ועיצוב הגדה באופן שתומך בתשתית הטבע במקום.
במסגרת קידום תוכנית לאומית להקמת מתקן התפלה בחולות ראשון לציון - פלמחים נבחנו בוועדה לתשתיות לאומיות מספר חלופות מיקום.
לטענת החברה להגנת הטבע חלק מהחלופות המועדפות על רשות המים, עשויות על חוות דעת אקולוגיות לפגוע פגיעה קשה בערכי טבע, בבית הגידול החולי וברצף השטחים הפתוחים של שטחי חולות פלמחים לחולות ראשון לציון:
"בחינת החלופות שנעשתה במסגרת קידום התוכנית לא מיצתה את הבדיקות הנדרשות בהליך התכנוני לעומק" מסרו מהחברה להגנת הטבע והוסיפו כי יפעלו להזזת המתקן מזרחה לעבר שטח אחר אשר יצמצם את הפגיעה ברצף השטח החולי הפתוח של חולות ראשון לציון - פלמחים.
התכנית להקמת כפר נופש בחוף שמדרום לקיבוץ פלמחים אושרה כבר בשנת 2000, בהתאם לתכנית המתאר הארצית לחופים, אשר מייעדת את השטח לתיירות ונופש.
כמו כן לפני מספר שנים פירסם מינהל מקרקעי ישראל מכרז על השטח, בו זכה יזם פרטי, ובשנה שעברה החלו להתבצע במקום עבודות פיתוח ראשוניות להקמת כפר הנופש. עם זאת טוענים בחברה להגנת הטבע כי מדובר בחוף הים הציבורי היחיד הזמין בין ראשון לציון לאשדוד, מרחב בו מרבית השטח סגור כשטח בטחוני וככזה, מהווה האתר מוקד משיכה לציבור גדול.

התוכנית עוררה התנגדות עזה בקרב תושבי האזור שמראשיתן של העבודות בחוף החל מאבק ציבורי חריף במטרה לבטל את התכנית:
"על אף שבחודש ספטמבר 2007 החליטה הועדה המחוזית מרכז כי בכל תחום מאה המטרים מקו המים תיאסר הבניה, החלו במהלך השנה האחרונה עבודות בשטח החוף" מסרו מהחברה להגנת הטבע.
"אנו תומכים במאבק התושבים ונפעל על מנת להבטיח את שימור רצועת מאה המטרים לטובת הציבור ללא פיתוח. כמו כן תפעל החברה להבטיח כי בתחום הגן הלאומי, הכולל גם את חוף הרחצה, לא יפגעו האינטרסים של הציבור".
גבעת חומרה, בית גידול של אירוס הארגמן במועצה האזורית גן רווה, הינה עתירת ערכי טבע מוגנים, ובעלת חשיבות נופית. למרות זאת הגבעה מאויימת בשל הכללתה בעבר כאתר קבורה בתוכנית המתאר הארצית לקבורה.
לאחרונה החל מינהל מקרקעי ישראל לקדם מהלכים לתכנון מפורט של האתר לקבורה, מהלך אשר לטענת החברה להגנת הטבע יפגע אנושות בגבעה ובערכי הטבע שבה.: "נפעל לגריעת אתר זה באמצעות הצעת חלופות אשר יתנו מענה לקבורה באתרים ברמת רגישות נופית וסביבתית נמוכה" מסרו מהחברה להגנת הטבע,
"וכמו כן הצענו חלופה לאתר במרחב מחלף יבנה, אשר ייחודה בהיותה נגישה לתחנת רכבת ואשר אינה פוגעת בשטחים שהוגדרו כערכיים סביבתית וברציפות מערך השטחים הפתוחים".
בגבעות הכורכר במישור החוף מתקיים עולם עשיר וייחודי של צומח טבעי הכולל מאות מינים וביניהם מספר מינים נדירים הגדלים אך ורק בישראל. הידוע והבולט שבהם הוא אירוס הארגמן.
בעוד שמרבית בתי הגידול של הכורכר במחוז המרכז נהרסו עד היום בפעילות חציבה כחומר גלם לענף הבנייה, גבעות הכורכר בנס ציונה הן בית הגידול הכורכרי החשוב והמשמעותי ששרד את תנופת הבנייה.

גבעות הכורכר כוללות, בין השאר, רכס כורכר בשטח בגודל 800 דונם המיועד לגן לאומי בתוכנית המתאר הארצית לגנים לאומיים ולשמורות טבע.
תוכנית זו תאפשר הגנה עליו מרכבי השטח הפוגעים בו בצורה קשה, ותאפשר את שיקומו. עם זאת גן לאומי חשוב זה אינו מוכרז בגלל תביעת הרשות המקומית לשיפוי מתביעות בעלי קרקע של היישוב "אירוס" הנבנה בסמוך.
כל עוד הגן הלאומי אינו מוכרז, נהגי שטח משתוללים בגבעות והורסים בנהיגה פרועה את סלע הכורכר הפריך, ואין יכולת וסמכויות אכיפה כנגדם. בשורה התחתונה - עיכוב ההכרזה מוביל לעיכוב שיקום האתר על ידי הרשויות: "נפעל מול רשויות המדינה לקדם את ההכרזה על הגן הלאומי, בכדי לאפשר את פעילויות שימורו והאכיפה כנגד הפוגעים בו" נמסר מהחברה להגנת הטבע.
"בנוסף נפנה לוועדה המחוזית במחוז מרכז על מנת שתנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותה בכדי לדאוג שהפיתוח ייעשה תוך התחשבות ברגישות הסביבתית הגבוהה של בית הגידול הכורכרי הייחודי והנדיר הסמוך ליישוב".
הוועדה המחוזית במחוז מרכז מקדמת כיום תוכנית העוסקת בשינוי ייעוד שטח חקלאי המתפקד כנוף כפרי פתוח לטובת פיתוח עירוני של העיר יבנה, בסמוך לערוץ נחל שורק.
הרחבת העיר המוצעת תיצור רצף בינוי המלווה את הנחל לאורך כ-10 קילומטרים מאזור התעשייה הסמוך לכביש 4, ועד כביש 40.
בתוכנית מתאר נחל שורק, אשר לאחרונה חודש קידומה, מושקעים מאמצים על מנת לאפשר שימור הנחל מבחינה נופית ואקולוגית ככל הניתן.
כמו כן, מבחינת עתודות הפיתוח של יבנה עולה כי אין מחסור בקרקע אשר יחייב גלישת העיר יבנה מזרחה אל עבר שטח הנחל: "קיים חוסר בהירות בדבר ההכרח לפתח את יבנה לכיוון מזרח" נמסר מהחברה להגנת הטבע.
"ובעקבות פעילות החברה הוחלט במסגרת דיוני המועצה הארצית לתכנון ולבנייה כי הדיון בשינוי התוכנית המחוזית ייערך רק לאחר בחינת חלופות במסגרת "נספח סביבתי".