בגובה העיניים עם המלצר המיתולוגי של "פינתי"

הוא נולד באבו גוש וגר בשיח ג'ראח. הוא משוגע על ריאל מדריד. בחיים הוא לא נסע ברכבת. במטבח הוא אלוף ואת הבוקר הוא פותח במנת חומוס. 1,674 מילים עם סמי אבו גוש (44), נשוי + 5, שמאז גיל 16 מגיש מנות יפות במסעדת "פינתי"

רונית מזרחי, מושיק לין | 6/2/2009 11:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ירושלים
"קודם כול עיר הקודש בשבילי. המקום שגדלתי בו מגיל 16, אז התחלתי לעבוד במסעדת 'פינתי'. שם אני עד היום".
סמי אבו גוש
סמי אבו גוש איור: מושיק לין

       
"פינתי"
"מגיל 16 התחלתי לעבוד איתם, היה להם מקום בבן יהודה מול קפה 'ארנו'. הם אהבו אותי, נכנסתי לעניינים ומאז אני איתם. 'פינתי' בשבילי זו משפחה.

"הם היו בטוב וברע שלי ואני אותו דבר איתם. אלה החיים שלי, אני לא מחליף אותם בדבר. היו לי הצעות ותמיד אני אומר לא. זה הפינה שלי, איך שאומרים, 'פינתי'. זו העבודה הראשונה שלי בחיים".

אבו גוש
"המקום שבו נולדתי. כל המשפחה שלי נמצאת שם. לפי מה ששמעתי מהזקנים שלנו, במקור המשפחה שלי מאזור הקווקז, ממקורות צ'רקסיים. אבו גוש הוקמה על ידי משפחה אחת שהיו לה ארבעה ילדים: ג'אבר,  אברהים, עותמאן, ועבד אל~רחמן. הם גדלו והקימו משפחות, ועכשיו באבו גוש יש חמולה לכל אחד מהם.

"אבל בסופו של דבר, אנחנו משפחה אחת. אני נקרא סמי אבו גוש, זה שם המשפחה שלי בתעודת הזהות, אבל אני שייך לחמולה של עבד אל~רחמן. אבו גוש יפה, אמנם יש כמה בעיות עם המשפחות, אבל זה קורה בכל מקום, אין מה לעשות. צריך קצת שקט ויהיה בסדר. אני חושב שזה הכפר הכי יפה בארץ".

חומוס
"25 שנה אני אוכל רק חומוס. אני מגיע לעבודה בבוקר, מרביץ חומוס עם גרגירים חמים, ביצה קשה עם פלאפלים, מפנק את עצמי קצת ומתחיל לעבוד. כשאני חוזר לבית אני אוהב את האוכל של אשתי, לא מחליף אותו בכלום. אני מקצועי בהכנת חומוס. בשבת אני לוקח את עצמי בידיים ומכין לילדים פלאפלים וחומוס".

מלצרות
"אלה החיים שלי, המלצרות. אני לא מסוגל לעשות תפקיד אחר. והיו לי הצעות לנהל צוות. צריך לאהוב את העבודה הזו. אני עושה אותה מכל הלב ולא מתוך אינטרס לקבל טיפים. זה יוצא לי באופן טבעי. אנשים אוהבים את האקשן שאני עושה, את הצעקות, את המנה היפה של סמי.

"עזבתי לתקופה את 'פינתי', ב-1999, ופתחתי מסעדה באבו גוש בשם 'חומוס אבו גוש', עם מאכלים מזרחיים על הפרימוס. הלך לי מצוין, עבדתי יפה, אבל היו לי בעיות עם בעל הדירה ואנשים עשו לי עין. לא נורא, ניסיתי את המזל. אלוהים גדול, וכשיבוא הזמן ננסה את המזל עוד פעם, ואם יהיה מזל אפתח עסק משלי. למה לא? צריך להתקדם בחיים".

מנה יפה
"כשאני מזמין מנה אני מבקש אחת יפה. עברו שנים מאז שהתחלתי לעבוד ב'פינתי', אני לא זוכר בדיוק איך יצא לי המשפט הזה בפה. הייתה איזו מישהי שהגיעה, ואמרתי, 'תן לי מנה יפה ליפיופית'. בצחוקים כזה, זה לא היה מתוכנן, יצא לי ספונטני ומשם זה המשיך הלאה. ועד היום בלי זה אני לא יכול להכריז על ההזמנה, אני חייב להכניס את המשפט הזה. אנשים שבאים אומרים לי, 'סמי, תן לנו מנה יפה'".

הרכבת הקלה
"אנחנו נמצאים בעיר ומרגישים שחסר בה משהו. כל המדינות בעולם התקדמו ובארץ אין דבר כזה. זה יפה, זה מושך. אני, הילדים שלי ואשתי בחיים לא היינו ברכבת. עכשיו תהיה רכבת, ניקח אותם וניסע לטייל".
ניר ברקת ורעייתו בוורלי
ניר ברקת ורעייתו בוורלי  פלאש 90

ניר ברקת
"לא מכיר אותו אישית. הוא היה כמה פעמים ב'פינתי' ואני חושב שהוא ידיד של מאיר, הבעלים. תמיד אהבתי אותו ופינקתי אותו. לא בגלל שהוא עמד להיות ראש העירייה, לא ידעתי את זה. יש לו חיוך והוא בן אדם נחמד. אני מקווה שהוא יעשה רק טוב לירושלים".

שמן זית
"אין על שמן זית, אני מביא אותו מבית ג'אלה, הכי טוב שיכול להיות בעולם. אני קונה אותו קצת יקר, אבל זה הכי טוב, אני קונה שני פחים בשנה. הילדים שלי גדלו על זה, למדנו מאבא שלי.

"בכל בוקר הוא היה שותה כוס שמן זית, היית רואה אותו, זיכרונו לברכה, נפטר בגיל 84. בבית אנחנו עושים הרבה מאכלים עם שמן זית. אם זה הקוסקוס, אם זה בצק שמעליו יש בשר מטוגן ואם זה עוף עם שמן זית בתנור, כמו שצריך. אני אלוף במטבח".

משפחה
"אלה החיים שלי. החלטתי להתחתן בגיל 27 ולהפסיק עם השטויות. ברוך השם יש לי אחלה משפחה, שלושה בנים, שתי בנות ויש לי אישה טובה, שאלוהים ישמור אותם. אתמול אשתי אמרה לי: 'אתה איש בית'. אני הולך מהעבודה לבית ומהבית לעבודה. אכפת לי מהבית ומהילדים, שיגדלו, ילמדו ושיהיו אנשים חשובים. אני לא למדתי, העבודה שלי אלה החיים שלי. אבל שהילדים ילמדו, אני לא מחסיר מהם כלום, שאלוהים ייתן לנו ואני אתן להם".

עזה
"הייתי פעם אחת בעזה, כשהייתי בן 18. ממה שאני רואה בטלוויזיה, בכל מיני תחנות ושידורים, אני מאמין שלכל בן אדם זה כואב מה שקרה שם. בתור בן אדם, כשראיתי טילים נופלים על הצד הישראלי זה כאב לי, כי זו מלחמה ומלחמה לוקחת חפים מפשע וילדים.

"הדמעות שלי ירדו חופשי בתקופה של המלחמה וכואב לי על כל בן אדם שהלך, מהצד הישראלי ומהצד הפלסטיני. חבל שהגענו למצב הזה, כי זה נראה כמו סרט, אני מקווה שאחרי המלחמה הזו יהיה שקט לכולם".

שיח ג'ראח
"אני חי שם עכשיו. הילדים שלי לומדים שם והלימודים יותר טובים מאשר באבו גוש, אז אני מעדיף כך. זה גם יותר קרוב לעבודה. בעזרת השם, כשיהיה לי כסף לקנות ואני אהיה זכאי למשכנתה אקנה בית רק באבו גוש, כי זה הכפר שלי.

"האנשים שלי שם, כל

המשפחה שלי שם, אז אני אחזור לכפר סוף-סוף. יש למשפחה שלי 30 דונם, אבל זה לא בידינו. אבא שלי יצא ב-1948 וחזר ב-1967, אבל המדינה שמה יד על האדמה שלו. עכשיו אנחנו במשא ומתן, יש לנו עורך דין שמטפל לנו בזה ואני מקווה שיהיה טוב".

העיר העתיקה
"אני אוהב לאכול שם ביום שבת במסעדת 'לינה' הטובה. יושב קצת מעביר את הזמן שלי. זו עיר יפה".

חלוקת ירושלים
"אני מאמין שהעיר צריכה להיות העיר של כל הדתות. אי אפשר לחלק אותה. כל הדתות נמצאות פה. זו עיר של כולם, איזה חלוקה אפשר לעשות, איך אפשר לחלק אותה?".

כדורגל
"אני אוהב את בית"ר, אבל אני גנוב על ריאל מדריד, משוגע עליה. גם אשתי והילדים שלי. החלום שלי הוא להיות במשחק שלהם, ואני מתכונן בעזרת השם לטוס לספרד, לראות משחק ולהיות במדריד. הייתי מגן ימני והייתי מהיר מאוד".

"טעמי"
"שיהיה לו כל טוב. אני מאחל לו עבודה טובה ופרנסה טובה. ממש כשהתחלתי לעבוד ב'פינתי' היה לי תקל, אז הלכתי לעבוד ב'טעמי'. עבדתי שם שבוע, אבל לא אהבתי את האווירה. לקחתי את הרגליים שלי וחזרתי ל'פינתי'".

מפורסמים
"באים הרבה ל'פינתי'. שחקני כדורגל, חברי כנסת. יש כאלה שאני לא מכיר, אבל אם מאיר אומר לי, 'סמי', אז אני יודע שהוא בן אדם חשוב, ואני נותן לו שירות שמגיע לו, כמו לכולם, ומפנק אותו. הוא מקבל אחלה מנה, מנה יפה".

פסח
"אני מחכה כל השנה לפסח, הלוואי שיבוא מהר, זו החופשה שלי, מחכה לחופשה הזו כל שנה, הלוואי פעמיים פסח. כל שנה פסח ויום הכיפורים. ככה, אני לא יוצא לחופשה, אני אגיד לך את האמת, יש אחריות במסעדה.

"השבוע לא הרגשתי טוב, במשך שלושה ימים צבעתי את הבית והיו לי כאבי ראש, אבל בכל זאת יצאתי לעבודה. יש לי הרבה הצעות ממסעדות באבו גוש לבוא לעבוד בפסח, ויש כסף טוב, אבל אני מוותר ונשאר בבית, רוצה לנוח. בכל פעם אני אומר שאסע לטייל בפסח ולא נוסע, השנה אני מקווה לנסוע לטייל".

מאיר
"אני אוהב אותו, אנחנו כמו משפחה. אני גדלתי ב'פינתי'. אני מעריך אותו, הוא עזר לי בהרבה מצבים ועדיין עוזר לי. אם הוא אומר, הוא מקיים.

"מי שמכיר אותו טוב יודע שיש לו לב זהב. יש אנשים שחושבים שהוא עצבני ונכנס ללחץ ורק אני מרגיע אותו במסעדה. אנחנו שנים יחד. בתור בעל בית בשבילי הוא מצוין, הוא יודע להחזיק עסקים, לנהל את הפועלים ובניהול מסעדות הוא חבל על הזמן. שאלוהים ייתן לו יותר ויותר".

טיפים
"העבודה בפינתי לא בנויה על טיפים, אנשים משלמים בקופה. אבל זה תלוי במלצר, איך שהוא עובד עם אנשים. לי הטיפים חשובים ועוזרים מאוד. אם הייתי עובד רק לפי המשכורת, יום אחד לא הייתי מחזיק מעמד ב'פינתי' עם אישה וחמישה ילדים. אשתי לא עובדת וזה מה שעוזר לי להמשיך. אני מסתדר עם אנשים, אנשים אוהבים אותי, יש הרבה שמעריכים את השירות שלי ומשאירים לי טיפ".

לקוחות קבועים
"ב'פינתי' יש קליינטים קבועים כבר שנים. הכרתי ילדים כשהם עוד היו זוחלים ובאו עם ההורים שלהם והיום הם חיילים ואפילו התחתנו. אלה קליינטים שאני מכיר שנים.

'פינתי' זה הבית השני שלהם, יש מי שאפילו לוקחים טייק אווי למשפחה ביום שישי. יש הרבה קליינטים שאני רואה אותם עוברים את הכביש וכשהם מגיעים האוכל מחכה להם כבר על השולחן".

מסעדות גורמה
"מי שרוצה לשבת שעתיים-שלוש מחפש את המסעדות האלה. אני לדוגמה, תני לי לעבוד במסעדה הכי גבוהה שיש, לא אסתדר איתה. זה לא מתאים לי, הרמה של העבודה. צלחת אחת למנה ראשונה, אחרת למנה עיקרית ונוספת למנה אחרונה. אני התרגלתי שנים למסעדות עממיות. מי שרוצה להתפנק ויש לו סבלנות - למה לא? בכיף".

"כלבוטק"
"אני מאמין שהתכנית 'כלבוטק' באה לעשות פדיחות לאנשים על כלום, על סתם. יש דברים שהם צודקים בהם ויש דברים שהם מגזימים. יש קליינטים שאוכלים ב'פינתי' 30 שנה ותכנית אחת לא תשנה להם בקלות את ההרגלים שלהם.

"אני אגיד לך את האמת, אני אוכל במסעדה הזו שנים, גדלתי במסעדה הזו. אני מדבר על עצמי. אם אדע על הדבר הכי קטן שלא בסדר במקום, לא אוכל בעצמי. מאיר מקפיד על ניקיון. הוא איש של עבודה. זה לא פרסום ל'פינתי'. בתור פועל אני יכול לקבל את המשכורת שלי אם יש עבודה או אין. אבל זה כואב לי שאנשים שואלים, 'מה קרה עם "פינתי"?', כאילו מחכים לרגע הזה שיפילו את 'פינתי'. מחפשים את 'פינתי'. אבל עם הרצון שלנו זה לא יקרה".

צעקות
"אני צועק רק בעבודה. זה קשור לאקשן של העבודה. כמה שלפעמים אני יכול להגיע עצבני, בסך הכול אנחנו בני אדם, אבל אני מתחיל לעבוד ואני שם את המצב רוח שלי בצד. זה מה שאנשים אוהבים, את הצעקות שלי, אבל אלה צעקות בכיף, לא אפגע באנשים".

שחקני ריאל מדריד חוגגים
שחקני ריאל מדריד חוגגים צילום:

קעקוע
"יש לי קעקוע. יש לי גם קעקועים בלב. הקעקוע שלי קטן, עדין. אני מוסלמי, ומבחינת הדת שלנו זה אסור, אבל עשיתי כל מיני שטויות, הייתי בן 16 אז עשיתי קעקוע".

סמי אבו גוש
"מה יש לו לסמי, מה הסיפור שלו? אני גדלתי מגיל 16 בעיר. הכרתי אנשים, אנשים אהבו אותי, אני איש פשוט שעושה הכול מהלב. אם יכול לעזור, למה לא? אני יכול להסתדר עם כל בן אדם. ראיתי הרבה בחיים. עכשיו המשפחה שלי והבית שלי הם הכי חשובים.

"שאלוהים ייתן לנו בריאות ונמשיך הלאה לגדל את הילדים בשלום ובתקווה. יש לי חלום לבית פרטי. שיהיה לילדים שלי בית לעתיד. זה החלום וזו התקווה שלי".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים