בקרוב: הוסטל להפרעות אכילה בצפון
המוסד לביטוח לאומי ובית החולים רמב"ם הודיעו על הקמתו של הוסטל חדש לטיפול בנערות הסובלות מאנורקסיה. מחקר ישראלי חדש מגלה: הצעירות חושבות שהרזון משתלם
המוסד לביטוח לאומי ובית החולים רמב"ם הודיעו על הקמתו של הוסטל חדש המיועד לנערות הסובלות מהפרעות אכילה ונמצאות בשלבים מתקדמים של השיקום, אבל עדיין בסיכון להידרדרות במצבן.
ההוסטל יקום במסגרת פרויקט "צידה לדרך", אותו יזמה פרופ' יעל לצר, מנהלת המרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם. עלותו של הפרויקט היא 3.5 מיליון שקלים ל-3 שנים, ואת רובו יממן המוסד לביטוח לאומי.
הפרעת אכילה נחשבת להפרעה נפשית שכיחה ונמצאת בעלייה מתמדת בחברה המערבית ובישראל בפרט. לדברי פרופ' לצר, מדובר במחלה קשה שתוקפת בעיקר מתבגרות ונשים צעירות ועלולה לעצור את ההתפתחות שלהן ואף להידרדר לסכנת חיים ולמוות. "המחלה קשורה לשיעור גבוה של תחלואה ו- 20% ממקרי הפרעות האכילה מסתיימים במוות, נתון הגבוה יותר מכל מחלה פסיכיאטרית אחרת. לעומת זאת נתוני ההחלמה המלאה מהמחלה הינם נמוכים ביותר", היא מדגישה.
הפרויקט נוצר על מנת להתמודד עם הנתון לפיו קרוב ל-30% מהחולים בהפרעות אכילה סובלים מתחלואה ממושכת וזקוקים למסגרת טיפולית מתאימה. ההוסטל אמור להעניק תמיכה למשתקמות בשלבי החלמה מתקדמים שזקוקות למסגרת מעבר בכדי למנוע הידרדרות במצבן. מטרתו העיקרית של הפרויקט הוא ליצור שלב ביניים העוזר לנשים בתהליכי החלמה לשמר את המצב ולתמוך בהן עם כניסתן המחודשת לחיי שגרה תקינים.
"במידה שהפרויקט יצליח בתום שלוש השנים שהוקצבו לו, משרד הבריאות מתחייב לשנות את החוק ולהכיר בהפרעות אכילה כזכאיות ל "סל שיקום" בדומה לכל הלוקים בהפרעות נפשיות ופיזיות בישראל", מדגישה פרופ' לצר.
במקביל לכנס מתפרסמות היום תוצאותיו של מחקר ישראלי חדש מהן עולה כי צעירות ישראליות חושבות שאנורקסיה מהווה כלי, או דרך קלה לזכות בפופולריות חברתית, מקובלות והצלחה בחיים.
את המחקר ערכו ד"ר ליאת קורן וד"ר רחלי מגנזי מהמרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. החוקרות חילקו שאלונים ל-360 נשים ישראליות, שחולקו לשתי קבוצות: צעירות (גילאי 15-25) ומבוגרות (גילאי 45-65). הנשים התבקשו להשיב על שאלות שעוסקות בידע ובעמדות שלהן כלפי אנורקסיה נברוזה ובדימוי הגוף שלהן.
החוקרות מצאו הבדלים משמעותיים בין הנשים הצעירות למבוגרות. 51.1% מהנשים הצעירות הפגינו ידע מועט ביחס לתסמיני האנורקסיה לעומת
הממצאים העלו בנוסף כי הצעירות תופסות את האנורקסיה באופן חיובי יותר מאשר נשים מבוגרות, והחוקרות טוענות כי יש להתערב באופן יזום על מנת לשפר את הידע והעמדות של נשים צעירות כלפי הפרעות האכילה.