המלחמה הקרה ברחובות ירושלים
עשרות בני נוער יהודים אמריקנים היו חשופים בשנה האחרונה למקרי אלימות קשים על רקע מוצאם. לפני חודש עצרה המשטרה ארבעה נערים, עולים חדשים מחבר העמים, שהודו במעשים. נוסף לכך, במשטרה חושדים כי הארבעה היו חברים בתא ניאו נאצי ירושלמי
לפני כחודש, בעקבות תלונות שהוגשו למשטרה, עצרה האחרונה ארבעה נערים בני 16–17 בחשד למעורבות באלימות כלפי בני הנוער מארצות הברית. הנערים הודו בחשדות המיוחסים להם וסיפרו שפעלו מתוך שנאה תהומית ותו לא.
מקרי האלימות הקשים, כמו גם הגניבות, התרחשו במרכז העיר, במקומות גלויים לעיני כול המשמשים כאזורי בילוי לצעירי העיר. כיכר החתולות, כיכר הירח וכיכר קצין העיר, היו קרקע פורייה לתקיפות של הכנופיה. אגרופים בפנים, שוד של מכשירים סלולריים, גניבה של שתייה חריפה. הכול הולך.
העיקר ללכת מכות עם יהודים אמריקנים, שחברי הכנופיה תיארו כעשירים שבאים לארץ, מבזבזים כסף בראוותנות ומרגיזים אותם ביכולותיהם הכלכליות המופלגות.
מעבר לכך, במשטרה חושדים כי הנערים משתייכים לתא ניאו נאצי שפועל בלב העיר שחבריו פועלים מתוך מניעים אנטישמיים מובהקים. חשד המשטרה לקיומו של תא ניאו נאצי עלה בשל כמה סימנים, ביניהם העובדה כי חברי הכנופיה גלוחי ראש ועל גופם קעקועים שונים.
את העין תפס קעקוע אחד של שני אקדחים צולבים, שעל פי המשטרה מסמל התנהגות אלימה, אף שיש הטוענים כי הוא מסמל דרך חיים של גניבה מבעלי ממון.
על פי החשד, שיטה הפעולה הייתה כדלהלן: הנערים, רובם ממשפחות מצוקה, נהגו להתאסף במרכז העיר ולהגיע לאזור כיכר החתולות וכיכר הירח. לאחר ששתו כמות עצומה של וודקה זולה החלו לחפש קרבנות. הקרבנות הנוחים ביותר מבחינת הכנופיה היו, כאמור, נערים יהודים מארצות הברית, שהגיעו לישראל במטרה לגלות את המדינה ולהתקרב אליה, ובמקום זאת נתקלו בגילויי אלימות, או כמו שהאמריקנים מטיבים להגדיר: פשעי שנאה.
במשך חודשים נהגו חברי הכנופיה לחפש באופן מגמתי חסרי ישע, לתקוף אותם ואף לגנוב מהם פריטים השייכים להם. במקרים מסוימים התקיפות הסתיימו בפציעות חמורות ובאשפוז בבתי חולים.
משימת הכנופיה הייתה להכאיב כמה שיותר ליהודים אמריקנים מבוססים שמגיעים לישראל ומבזבזים את כספם ביוהרה, בשחצנות וללא הגבלה, כך לטענת העבריינים. הכנופיה ביקשה להשפיל את בני הנוער האמריקנים, להכות אותם ולהראות להם מהו הכוח הרוסי.
השנאה לנערים מארצות הברית גלויה וחברי הכנופיה אינם מתביישים להפגינה בחוצות העיר. "הייתי מעורב בכמה מקרים של מכות בעיר", מספר לכל הזמן אחד החשודים בפרשה.
"לפעמים הלכנו מכות עם אנשים יותר גדולים מאיתנו ולפעמים עם יותר קטנים. זה נמשך כמה חודשים. היו מקרים שפשוט הייתי עם החבר'ה
"היינו באים אליהם ומבקשים מהם וודקה בשביל לשתות. אם הם לא היו מכבדים אותנו, היינו לוקחים בכוח. הם מסתובבים פה בעיר כמו קן של נמלים ולפעמים הם היו מתחילים מכות עם אנשים. אבל אם הם מתחילים עם אדם כמוני, הם לא היו יוצאים בזול".
מה יש לך נגדם?
"אני לא סובל אמריקנים. "אני לא סובל אמריקנים. תחשוב שאתה לא עובד, ואתה רואה סביבך משפחות עשירות. אתה מתחיל לא לסבול אותן. אתיופים ורוסים הם ממעמד נמוך, אתה מפתח שנאה גדולה". אלה מגיעים ישר מאמריקה, יושבים בברים ובמועדונים, מפוצצים אותם ומבזבזים טונות של כסף. אז אתה מתחיל להסתכל עליהם ולפתח שנאה גדולה, כי לי אין ולהם יש".
המשטרה חושדת שאתם פעילים בתא ניאו נאצי.
"נכון שבמשטרה שאלו אותי אם אני משתייך לאיזה ארגון ניאו נאצי, אבל בחיים לא היו לי מחשבות כאלה. בחיים לא הייתי עם הנאצים. הם כנראה חושבים שבגלל שאנחנו דומים לנאצים אנחנו נאצים.
"נכון, אנחנו אוהבים להסתובב עם ראש מגולח, אבל אם הם רוצים נאצים, שילכו לפתח תקווה. אני יהודי. חס וחלילה, חס ושלום. אני לא נאצי. כמובן, כשהמשטרה לוקחת אותך לחקירה ורואה ארבעה אנשים קרחים, ומדברים רוסית, אז חושבים שהם ניאו נאצים. זו סתם תדמית שמדביקים לעולים".
כזכור, לפני כשנה וחצי חשפה היחידה המרכזית של משטרת מחוז מרכז תא ניאו נאצי שפעל בפתח תקווה. הכנופיה שנתפסה נהגה לתקוף עובדים זרים על רקע גזעני.
בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את מנהיג הקבוצה, אריק בוניאטוב, בעבירות אלימות שונות ובמסגרת עסקת טיעון יוטלו עליו בין ארבע לשבע וחצי שנות מאסר.
מה שהדליק נורה אדומה אצל החוקרים באשר למניעים האנטישמיים הוא דפוס הפעולה הדומה, קרי בחירת קרבן לפי מוצאו. "ברוב הפעמים ישבנו בשקט", ממשיך הנער, "אבל היו מקרים שהתחלנו מכות עם אחרים. היה מקרה שבאתי לאחד היהודים וגנבתי ממנו סלולרי".
איך עשית את זה?
"ביקשתי שיחה ולקחתי את הסלולרי".
מה עוד עשיתם?
"פעם באתי לאמריקנים, לקחתי מהם בקבוק וודקה והחבאתי אותו. הם קראו לחברים שלהם והתחילו לצעוק עלינו ולקלל קללות באנגלית. הם צעקו 'מאת'ר פאקר'. אני באתי לשם ונתתי להם מכות וסטירות, כאילו כדי להרגיע אותם. באותו רגע הם קראו לחברים שלהם, הם ממש מסתובבים בחמולות. חמולות של אמריקנים. אנחנו היינו ארבעה או חמישה והם היו איזה 30 איש. הצלחנו לפוצץ אותם, הראנו להם מה זה, שידעו מה זה האגרוף הרוסי. הם באים אלינו עם חגורות ובקבוקים ואנחנו עם רק עם אגרופים. פיצצנו אותם במכות ואשפזנו אותם בבית חולים".
ביום שלישי שעבר החליט בית משפט השלום לשלוח את ארבעת הנערים למעצר בית ולא להשאירם במעצר, מכיוון שמדובר בקטינים. לטענת אחד הנערים, הוא "גמר עם השטויות". "התחלתי לעבוד במפעל מצות", הוא מתוודה, כפי שעושים עבריינים רבים אחרי שהם נתפסים.
"כשאצא ממעצר בית, לא אחזור יותר לשטויות. אם אצא לעיר, זה יהיה פעם אחת בשבוע לאיזה פאב וזהו. פתחתי דף חדש. אני חייב להגיד שאני לא טלית שכולה תכלת, אבל אני רוצה להשתנות.
"היום יצאתי מזה, אבל בדיוק כשהפסקתי עם השטויות, עצרה אותי המשטרה. כן, הייתי מעורב בכמה מקרים של מכות. עכשיו, כשאני מסתכל על זה, אני צוחק, כי פתחתי דף חדש. פשוט נגררתי כי הייתי ילד קטן".
למרות זמירות החרטה, במשטרה משוכנעים כי הם תפסו חבורה של נערים מסוכנים. "מדובר בחבורה שהטילה טרור ואימה באזור מרכז העיר", מספר רס"מ ג'קי בן יקר מתחנת מוריה, שהופקד על החקירה, עם החוקר שי לוי.
"מחומר החקירה עולה שהנערים היו מעורבים במספר רב של תופעות אלימות. בין השאר הם הצליחו לפצוע כמה קרבנות, שנזקקו לטיפול רפואי. הנערים הודו במיוחס להם, ואף קשרו עצמם למספר רב של אירועים.
"רוב הקרבנות הם יהודים צעירים אמריקנים. דפוס נוסף שבו הודו הנערים הוא שיטת גניבת טלפונים סלולריים. אותם נערים נהגו להגיע לקרבנותיהם, מבקשים שיחה בסלולרי ובורחים עם השלל.
נוסף לכך חושדת המשטרה כי הנערים התארגנו כתא ניאו נאצי. הם הכחישו זאת, אולם החקירה בנושא נמשכת. יש מעורבים נוספים שאליהם אנו מנסים להגיע. רוב התקיפות נעשו באזור מרכז העיר. הנערים הלכו ברחובות, השתכרו וחיפשו קרבנות תמימים, במטרה לתקוף אותם.
החקירה נפתחה לפני כחודש, בעקבות כמה תלונות שהוגשו במשטרה. בעקבות התלונה נעצרו ארבעת החשודים. אם יש קרבנות שתוקפיהם עונים על התיאור המתואר בכתבה, אם בשיטה של גניבת טלפונים ניידים או ואם באירועי אלימות על ידי חבורת בריונים רוסים, עליהם לפנות מיד למחלק הנוער במשטרה".
כמו לכל עבריין לכאורה תמיד יימצא הסנגור המשפחתי שיפאר, ירומם ויהדר את קרובו. "מדובר בנער ממשפחה חד-הורית שממש לא מזמן עלתה מרוסיה", מספר מקורב למשפחה של אחד הנערים.
"הוא ילד מקסים שעושה דברים מדהימים. אני לא יודע איך הגיע לסיטואציה כזו. הוא מתנדב בפעילויות אזרחיות, פעיל במקומות שונים. האמא שבורה לגמרי, היא לא ידעה שיש סיטואציה כזו".
מקורב לנער אחר מהחבורה טוען אף הוא לחפות הילד ולרצונו להפוך לאזרח טוב. "הנער הביע בהרבה מקרים את רצונו להיות ישראלי טוב", הוא מספר. "יש לו את הרצון ופשוט צריך לעזור לו. לצערי, החברה הישראלית לא תורמת בכך".
אחת הסיבות להפגנת אלימות מצדם של נערים יוצאי חבר העמים נעוצה בקושי להתאקלם בחברה הישראלית. "כאשר מגיעים תלמידים יוצאי חבר העמים, מציבים אותם בכיתות לפי גילם", מבאר יו"ר ועד עלייה והקליטה, ח"כ מיכאל נודלמן, "הם לומדים עברית בטווח זמן מאוד מצומצם.
"זה לא אפקטיבי. הילדים אכזריים, ועל כן, מי שלא מדבר בעברית, עושים ממנו צחוק. יותר מזה, עם המשכורות שמשלמת המדינה להורים, אין להם זמן לטפל בילדים שלהם. כתוצאה מכך, הנערים מתארגנים למען הגנה עצמית, כי הם לא שייכים לאף אחד. מדובר בנושא מעורר דאגה רבה. ברוסיה, למשל, אם ילד לא בא לבית הספר, ישר מתקשרים להורים ועושים בירורים. כאן לאף אחד לא אכפת".
נא להמתין לטעינת התגובות
