נושכים שפתיים - היום ה-23 תחת אש

מכריזים על הפסקת האש, אולמרט נואם, אני מבינה שמדובר ברגע של מבחן, ואז... "צבע אדום". אחי במקלחת, אני רצה לממ"ד ומוצאת עצמי מתחננת: רק שלא ייפול כאן. בוווווווום. זה היה קרוב. יומן מלחמה

נעמה צלנר | 18/1/2009 16:16 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
שבת בלילה, חזרנו הביתה אל השקט. שעה של התארגנות אחרי יום של נסיעות. הספקתי אפילו לברוח קצת להישרדות אי שם באיי הפנינה בפנמה. מעולם לא הכרתי בכוחות של אסקפיזם טלוויזיוני עסיסי כמו בימים הללו.
 
חייל צה''ל בכניסה לרצועת עזה.
חייל צה''ל בכניסה לרצועת עזה. צילום: אדי ישראל

המשכנו את הערב, נצמדים לטלוויזיה ומחכים לבשורה. מכריזים על הפסקת האש, אולמרט נואם. הוא לא שוכח אף אחד: את הצבא, את תושבי הדרום, את החיילים שנהרגו ונפצעו ומשפחותיהם, את הזירה הבינלאומית, את חברי הקבינט ושר הביטחון, את תושבי עזה וכן גם את גלעד שליט. הוא מסיים לנאום, אני מבינה שמדובר ברגע של מבחן ואולי ברגע היסטורי ואז.... "צבע אדום".

אחי הצעיר במקלחת, אני רצה לממ"ד ומוצאת את עצמי מתחננת למישהו שישמע, מנטרה של ממש: רק שלא ייפול כאן, רק שלא ייפול עלינו, רק שלא ייפול כאן. בוווווווום. נשימה, אחי צועק מהמקלחת "מה זה היה?" ואני רצה ומסבירה, זה היה קרוב. רעשי המסוקים מעלינו ואחי מתנגב עד להקפצה הבאה.

אהוד ברק נואם ברקע, שר הביטחון אומר "הייתי שמח לבשר שלא עוד מלחמה, אבל..." ואין לי טענות. ברור שמחכה לי עוד לילה ארוך, עוד לילות ארוכים. ברור לי שהוכרזה הפסקת אש החל מהשעה 2:00, באותה המידה ברור לי שהחמאס לא בוחל בשום אמצעי וכי הצבא ימשיך להגן עלינו. החיילים ימשיכו לירות אם יותקפו, דבר לא השתנה. אם יירו עלי תהייה תגובה, ורק זה מה שגורם לי לנסות וללכת לישון קצת הלילה.

מתעוררים עם ערפול חושים וכמו פעולה שגרתית הטלוויזיה נדלקת, אוטומט. עוד לפני כוס הקפה שומעים את הדיווחים על תקרית אש ברצועה. תקרית אש זו עוד מילה נרדפת לקרב שמתנהל למרות הפסקת האש, צפוי. עדיין מלאים בתקווה שהעניינים יירגעו, שלא יהיה מחיר להפסקת האש הזו לחיילים שבפנים, בעומק הגזרה.
האירופאים מגיעים

מספרים על משלחת אירופית נכבדה שעושה את דרכה אלינו, מעניין אם הכל יחזיק מעמד עד שיגיעו. כל ראשי המדינות הנכבדות שומרים על אינטרס בינלאומי לשימור המצב הקיים קודם המלחמה ואנחנו רק רוצים לשנותו. העובדה שנותרת תלויה באוויר היא כי אף אחד מהם לא היה מרשה, כן - מרשה, שיהיה ירי על אוכלוסיה אזרחית במדינתו.

ההיסטוריה מעידה על כך שתגובותיהם הצבאיות היו צפויות להיות חד משמעיות, לא משתמעות לשתי פנים ונגמרות בדם רב של הצד התוקף. ניכר כי המהלך המדיני של הפסקת האש נועד לתת לנו, ישראל, יותר גיבוי. האם נצליח? לאף אחד לא היה אי פעם תוואי שטח מלחמתי כמו עזה, הצפיפות הכי גבוהה של אנשים על מטר מרובע אם אינני טועה.

בנייה צפופה וחונקת,

ועכשיו לך תנסה להתגונן מול מי שתוקף אותך מהחצר האחורית של בית מגורים או בית ספר, מי שיורה עליך מקומת בניין בה מוחזקים חמישה ילדים קטנים, על כל מקרה שלא יבוא... מגן אנושי. נקווה שהביקור הזה של מנהיגי אירופה יחשוף עוד נדבך של המציאות ההזויה של ישראל ומלחמתה על קיום מוצדק וראוי.

אנחנו מקווים לשקט אך לא מאמינים כי המצב יחזיק מעמד. כמו רוב הזמן יש מתח באוויר וחוסר הוודאות נמשך. אני מחזיקה אצבעות לחיילים הלוחמים, קחו כמה זמן שתצטרכו כדי להשלים את המלאכה, התגוננו ותקפו את האויב שמנסה להרע לכם ולנו. קולות הארטילריה רעמו כאן כל הלילה, בינתיים התבשרנו על המשך ירי הבוקר גם לקריית גת ולאשקלון. בינתיים נושכים שפתיים.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יומן מלחמה

בימי שגרה נעמה צלנר ממושב עין הבשור שבחבל אשכול היא סטודנטית לתואר שני. בימים טרופים אלו היא הפכה את הריצה אל הממ"ד לסוג של ספינינג

לכל הכתבות של יומן מלחמה

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים