13 סימנים למצב של חרדה
את המאפיינים המרכזיים של תופעת החרדה צריך לחפש באדם הקדמון: בזכות שלשול והרבה שתן, הפרעות בריכוז, קשיי שינה וצמא, הוא הצליח לשרוד. ניתוח לפי הפסיכולוגיה האבולוציונית
שריר עייף עלול לרעוד מהמאמץ. הרעידות שכיחות
כאשר כיווץ השרירים נמשך זמן רב, אנו עלולים לסבול מכאבים באברי הגוף השונים כמו בכתפים בעורף, בגב ואף בראש.
תלמידים רבים נכשלים במבחנים כיוון שהם לא מצליחים להתרכז בשאלות. אנשים בעת חרדה מתקשים לקרוא, לצפות בסרט, או לנהל שיחה ארוכה. מוזר לחשוב שהפרעות בריכוז תרמו להישרדות ביער, אך ניווכח שהן תרמו לכך רבות.
כושר הריכוז מופיע בשתי צורות: תשומת לב ממוקדת, או תשומת לב מפוזרת. התופעה דומה לזרקור המכוון לעבר במה. ניתן להאיר את השחקן הראשי כאשר סביבו חשוך, או ניתן להאיר את כל הבמה.
כאשר האדם הקדמון מצא שורש ורצה לבחון אם הוא רעיל או לא, תחילה היה עליו להתבונן סביבו ולבחון אם אין כל סכנה נשקפת. כאשר הוא נוכח לדעת שהסביבה נקייה מסכנות, הוא נרגע. במצב כזה לבו פעם באיטיות, שריריו רפו, וכושר הריכוז שלו נעשה ממוקד.
אם לפתע ישמע רעש מאיים, רמת הורמוני החרום בדם עולה, קצב פעימות הלב יואץ, השרירים יתכווצו ותשומת הלב תתפזר לכל עבר. גם אם האדם יזהה זאב בודד מולו, אסור לו למקד את תשומת לבו בזאב, כיוון שרוב חיות הטרף מתקיפות בלהקות: אחת מלפנים ושתיים מאחור.
כאשר אנו במצב של חרדה, מחשבות טורדניות מציפות אותנו. לעיתים המחשבה הטורדנית ממוקדות בנושא המטריד אותנו ולעיתים המחשבות קשורות לתופעת הפחד מתסמיני הפחד. כלומר, אנו מפחדים מתופעות החרדה עצמה.
לדוגמה, אנו חרדים מפעימות לב מהירות, שמא יגרמו להתקף לב, או חרדים מסחרחורת, שמא תגרום להתעלפות. אין ספק שמחשבות טורדניות תרמו לאבותינו לשרוד ביער, כיוון שהן חייבו אותם להתמקד בסכנה ולמצוא דרך בעזרתה יוכלו להתמודד טוב יותר. בחברה המודרנית נהוג לכנות גישה זו בשם "פיתוח תוכנית מגירה".
אנשים חרדים מתלוננים על עייפות רבה. גם אם הם ישנים בלילה בעזרת כדורי שינה הם חשים בעייפות במהלך היום. הסיבה לעייפות רבה בעת חרדה היא שמערכות גוף רבות פועלות בהילוך גבוה כדי להיות בכוננות "למלחמה או למנוסה".
מצב דחק ממושך עלול לגרום להפרעות בתהליך העיכול. בעת חרדה מתמשכת, עולה השכיחות לתלונות על אובדן תאבון, ירידה במשקל, בחילות ולעיתים אף הקאות.
כדי להבין כיצד שינויים בתהליך העיכול תרמו להישרדותם של אבות אבותינו, יש לזכור שמאגר האנרגיה בגוף מוגבל. ניתן להשוות מצב זה למדינת ישראל, שיש בה כמות מסוימת של טנקים. כאשר פורצת מלחמה בדרום, הטנקים נשלחים דרומה.
כך פועל גם הגוף. לאחר ארוחה כבדה, אנחנו נוטים להמנע מפעילות גופנית, כיוון שהאנרגיה מתנקזת אל מערכת העיכול. אם בעת עיכול מזון נבחין לפתע בסכנה, האנרגיה תזרום ממערכת העיכול לכיוון הידים והרגלים.
אם מצב החירום יימשך פרק זמן ארוך, התיאבון יפחת כדי לא להעמיס על מערכת העיכול, ועודף מזון עלול להיפלט. במצבים כאלו חיוני לשתות הרבה מים, לקחת תוספות של ויטמינים ולאכול לעיתים קרובות ארוחות קלות לעיכול.
התקפי שלשול והצורך לרוקן את שלפוחית השתן לעיתים קרובות מאד, הם חלק מתופעות מצב החירום שתרמו בעבר להישרדות.
אין ספק שיותר קל ויותר נוח להלחם או לטפס על עץ לאחר שרוקנו את הגוף מההפרשות, כיוון שכל תוספת משקל עלולה להשפיע על סיכויי ההישרדות. נוסף על כך, אם נקבל מכה בבטן בעת הקרב, מעיים גדושים ושלפוחית מלאה עלולים להתפוצץ ולגרום להרעלה פנימית.
כאשר אנחנו נבהלים יש נטייה לעצור את הנשימה למשך כמה שניות. כאשר המתח נמשך זמן רב יותר, אנחנו עוברים לנשימות שטחיות. כך נוצר בהדרגה מחסור בחמצן באיברי הגוף בשונים, שגורם לתחושה של קוצר נשימה. הצורך בתוספת חמצן מסופק בעזרת פיהוקים תכופים, או בעזרת נשימות עמוקות, החוזרות אחת למספר דקות.
לעיתים התופעה הפוכה ובאה לידי ביטוי בנשימות מהירות ביותר, תופעה הנקראת היפר ונטילציה. גם קוצר נשימה וגם היפר ונטילציה תרמו להישרדותם של אבותינו ביערות העד. לדוגמה, כאשר האדם הקדמון ליקט פירות בסבך העצים ולפתע הוא ראה חית טרף במרחק, הוא הסווה את עצמו על ידי הקפאת כל תנועת הגוף, כולל עצירת נשימה. ברגע שהטורף הבחין בו, הוא עבר לקצב נשימות מהיר ופתח במנוסה. במהלך הריצה המהירה הוא צרך כמות מוגברת של חמצן.
תופעה דומה קורה אצל האדם המודרני. כאשר אנו חשים בחרדה ברמה בינונית אנו נוטים לקוצר נשימה, ואילו כשהחרדה ברמה מאד גבוהה אנחנו עלולים לנשום בקצב מהיר מאד. גופו של האדם המודרני, שלרוב לא מנצל את עודף החמצן הנובע מהנשימות החפוזות, מוצף בעודף חמצן. תופעה זו עלולה לגרום לתחושות של סחרחורת ועיקצוצים.
רבים מהאנשים הסובלים מחרדות לא יוצאים מפתח ביתם ללא בקבוק מים. מצב חירום גופני גורם לתחושת צמא, כיוון שרוב מערכות הגוף מצויות בפעילות יתר וחום הגוף עולה.
במצב חירום "לא ינום ולא ישן שומר ישראל". ניתן להשוות את הורמוני החירום, הזורמים בגוף בעת חרדה, לשתית קפה חריף. בעת חרדה, גם אם נחוש בעייפות רבה נתקשה להרדם, נתעורר מוקדם מדי בבוקר ושנתנו תהיה מאד קלה וחסרת מנוחה. במצב כזה, יש להימנע ככל האפשר מנטילת כדורי שינה, העלולים לגרום לתלות ולשיבוש במחזור השינה הנורמלי.
כאשר הלב פועם בחוזקה ובמהירות ושרירי הגוף מכווצים, נוצר חום פנימי. הגוף מצנן את עצמו בעזרת זיעה. כתוצאה מכך, בעת גיוס אנרגיה לצורך מלחמה או מנוסה, אנו נוטים להזיע.
בעת מצב סכנה ביער, האדם נעשה עירני וכל רשרוש קל ייקלט בחוש השמיעה שלו. בחברה המודרנית, כאשר אנו חוזרים לביתנו לחוצים וחרדים, רעש הילדים או עצמת מקלט הטלוויזיה עלולים לעצבן אותנו, וצלילים רגילים עלולים להישמע חשודים.
לעיתים קרובות מתפתחות תגובת הימנעות ממצבים המעוררים חרדה. אנשים רבים נמנעים ממעליות, מטיסות, ממקומות רועשים וצפופים, מנהיגה בכלל או מנהיגה באוטוסטרדות בעיקר במסלול השמאלי. במקרים קיצוניים, האדם החרד נמנע לצאת מפתח ביתו ללא ליווי אדם אחר, או שהוא נמנע לחלוטין לצאת מפתח ביתו. הדבר דומה לאדם הקדמון, שכה חשש מחיות הטרף סביבו עד שהוא נמנע מלצאת מפתח המערה.
חוויה של התקף חרדה או התקף פאניקה ראשון מעוררת בדרך כלל פחד רב. בין החששות השכיחים: פחד שחלית במחלה, שאיבדת את שפיות דעתך או שהשליטה העצמית כבר לא תחזור לעצמה.
החוויה הראשונית עלולה ליצור פחד עמוק מכך שהחוויה תחזור על עצמה. כתוצאה מכך, כאשר חשים באחד מתסמיני החרדה, ואפילו בעוצמה נמוכה, האדם עלול להיגרר למעגל קסמים שלילי של הפחד מהפחד.
כלומר, ככל שהוא מפחד יותר מתסמיני הפחד, כך זרימת הורמוני החרום מתגברת והחרדה מתפתחת במלא עוצמתה. חלק חשוב ביותר בטיפול בחרדות הוא ללמוד להפסיק את מעגל הקסמים השלילי, על ידי ההבנה שתסמיני החרדה, למרות היותם מאד לא נעימים, אינם מסוכנים.
ד"ר ברוך אליצור הוא פסיכולוג קליני ורפואי המפעיל אתר אינטרנט בנושא חרדות ומתחים
נא להמתין לטעינת התגובות
