חברת מניב נגד ממשלת ישראל
חברת "מניב" ראשון לציון מחכה כבר שלוש שנים ומתחננת שיתנו לה לבנות את מתקן התפלת המים, שיחסוך כמעט 4 מיליון קוב מים ממשק המים המדולל של ישראל. מנכ"ל מניב, דני לב, תוקף: "המשרד לאיכות הסביבה רק אומר לא, והם מזיקים למשק המים". בינתיים
איך קורה שמזה שלוש שנים חברת המים של ראשון לציון "מניב" מתחננת למשרדי הממשלה השונים שיאפשרו לה להקים מתקן להתפלת מים, ולחסוך בכך כמעט 4 מיליון קוב מים למשק המים הארצי, והיא זוכה רק לדחיות, תירוצים לא מתקבלים והרבה מקלות בין הגלגלים?
מנכ"ל "מניב" ראשון לציון, דני לב, וראשי החברה חושפים לראשונה בזמן מקומי את הסיפור הלא יאמן של סיכול תכנית מתקן ההתפלה שאמור לקום בראשון לציון, על ידי משרדי ופקידי ממשלה. וגם חשיפת השמות של שלושת החברות שהגיעו לשלב הגמר במכרז להקמת מתקן ההתפלה.
"אנחנו יכולים לסייע למדינת ישראל במשבר המים הנוכחי", טוענים בחברת מניב ראשון לציון "למרות זאת במשרדי הממשלה מתנהלים כאילו לא חסרים מים במדינת ישראל ומונעים מאיתנו את האפשרות".
"ראשון לציון היא הרשות היחידה שעוסקת בפיתוח מקורות מים חדשים. אחד הפרויקטים שאנחנו מקדמים כבר למעלה מארבע שנים זה מתקן התפלה עירוני הראשון בארץ. מתקן ההתפלה הזה אמור לספק 3.7 מיליון קוב לשנה.
לאחר תהליך ההתפלה אנחנו יכולים לקבל מים באיכות טובה ובמחירים מאוד זולים. כמות המים שנקבל עומד בסך הכל על כ-11 מיליון קוב שמהווים היום מעל 50 אחוזים מהצריכה עירונית. אנחנו מספקים היום מים לעיר ממקורות שהם 70 אחוז מבארות ו-30 אחוזים מחברת מקורות.
אם אני אגדיל את הבארות שאני יכול לשאוב מהם אז נוכל להרשות לעצמנו כעיר לא לקנות מים ממקורות. מעבר לזה שהמחיר יהיה יותר נמוך לתושבי ראשון לציון, מקורות תהיה משוחררת מלספק לנו את המים. טוענים שאין
במדינת ישראל קיימת מצוקת מים, כפי ששומעים ורואים בקמפיינים שונים, וכפי שמתריעים חדשות לבקרים האחראים על משק המים במדינה. מצד שני, קיימת עיר גדולה בישראל שמשחררת את חברת מקורות מסיפוק מים עבורה ומחליטה לעשות זאת בעצמה. נשמע מהלך חסכוני ואחראי, אבל כנראה לא עבור האגף לים וחופים של המשרד להגנת הסביבה, כך לפי ראשי "מניב".
"מדובר באגף מבודד שאוהב להגיד לא", תוקף דני לב, "פנינו לאגף הזה ואמרנו שאנחנו רוצים לאשר קו רכז שנועד להחזיר את אותם מים מלוחים שיישארו אחרי ההתפלה לים. במשך תקופה, הם נתנו לנו הנחיות שונות ואת כולן מילאנו. אחת ההנחיות הייתה תכנון מפורט של קו הרכז (קו המוביל את המים עם ריכוז המלח הגבוה, לאחר תהליך ההתפלה. ו.ע.) ותיאור של הקרקעית במקום בו מי המלח יתפזרו". הוסיף לב.
נושא קו הרכז נידון למעלה משלוש שנים, במהלכם נבדקו שתי חלופות עיקריות עליהן התקיים ויכוח ארוך בין חברת מניב לאגף ים וחופים. גם בסיומו של הדיון המתיש לא קיבלה חברת מניב את האישור הנכסף. במהלך השנים נבחנו שתי חלופות, חלופת התוואי היבשתי הארוך עד לקו הרכז של מתקן ההתפלה בפלמחים, אל מול התכנון של קו ישיר מערבה לים.
על מנת לבחון את שתי החלופות זימנו במניב חברה בלתי תלויה, שהייתה מוסכמת על המשרד לאיכות הסביבה, אשר ציינה בדו"ח כי חלופת הצינור הישיר שהציעה מניב אינו חוצה שמורות טבע, גנים לאומיים ושטחי יער.
אלא הקו עובר בתוואי קצר יותר לעומת החלופה השנייה שחוצה גן לאומי, עוברת בקטע של יער, ובאזור המאופיין במגוון בוטני נדיר וכן בשני אזורים ארכיאולוגיים.
בעקבות ממצאים אלו ואחרים ציינה החברה בסיום הדוח: "בהתאם לממצאים המוצגים לעיל, החלופה המקורית הכוללת צינור ישיר לים בחלקו הדרומי של חוף ראשון לציון היא החלופה המועדפת מבחינה סביבתית".
למרות ממצאים אלו וההסכמה כי החלופה שהציעה חברת מניב היא המועדפת לא התקבל האישור. "בשנת 2002 פרסם משרד הפנים תוכנית ת.מ.א (תוכנית מתאר ארצית) למתקני התפלה. באותו הזמן ראשון לציון קיבלה את התוכנית וביקשה להכניס את מתקן ההתפלה שלנו לאישור.
"לאחר לחצים רבים החליטו להכין ת.מ.א נוספת לאישור מתקני התפלה קטנים, וגם בו למרות תוצאות הבדיקה וציון העובדה כי החלופה שלנו עדיפה, לא צוין קו הרכז שלנו". מסביר שלמה אביטבול מנהל הפרויקט במניב.
בימים אלו, טוענים במניב, אין להם שמץ של מושג מדוע, אחרי שנבחנו הדברים לעומקם הפרויקט לא יוצא לפועל. "אולי המשרד לאיכות הסביבה לא יודע ומפנים עד עכשיו שיש משבר מים חמור?", שואל לב בציניות.
התפלת מים נחוצה במדינת ישראל לפיתרון המשבר החריף. ובדיוק בגלל זה במניב לא מבינים איך רק להם דחוף עניין ההתפלה ואילו למשרדי הממשלה העניין כלל לא בוער. אבל נראה שהסחבת הבלתי מוסברת ממנה סובלת מניב היא לא נחלתה הבלעדית, רק השבוע סיפר פרופ' סמיט, יו"ר מכון חקר המים בישראל, כי מאז הוקם האיגוד הישראלי להתפלה, לפני 11 שנה, קראו הוא וחבריו להתחיל בהקדם בהתפלת מים כדי להקדים תרופה למכה - אך האוצר עיכב זאת.
"לאורך כל הדרך ידענו על התנגדות האוצר", מספר פרופ' סמיט, "ניסיתי להיפגש עם אנשי האוצר כדי להסביר את החשיבות שבדבר, אך מעולם לא הצלחתי. נציגי האוצר התבררו כאנשים צעירים מאוד, המגלים בורות עמוקה בענייני המים שעליהם הם מופקדים.
"הם מסתכלים רק על ההבדל בין עלות המים המותפלים לעלות המים מבארות, וטוענים שההבדל יעלה הרבה כסף לקופת המדינה. אין להם כל התייחסות לשאלה כמה יעלו לקופת המדינה כל ההפסדים הקשורים לבניין - העל התעשייתי הבנוי על מקורות המים".
במניב ראשון לציון מציעים למדינת ישראל חיסכון של 11 מיליון קוב ללא מימון של אף גורם ממשלתי ובכל זאת מקבלים סירוב. במכתב ששיגר מנכ"ל מניב לפרופ' אורי שני, מנהל רשות המים, לפני כשנה הוא מתלונן.
"אנו מטפלים מזה מספר שנים בקידום הקמתן של מתקן התפלה כך שהיצע המים למערכת המקומית יגדל מיידית למעלה מ-11 מיליון קוב במימון מלא של מניב ראשון בע"מ... העיכוב העיקרי שנגרם עד כה היה מעמדת אגף ים וחופים, אשר הציג התנגדות עקרונית לכל אורך הדרך בנימוק שהמוצא למתקן אינו נכלל בת.מ.א. הכללת מוצא ימי לפרויקט בת.מ.א המוקדמת תאפשר להוסיף מיליוני מ"ק, וכל עיכוב נוסף יגרום נזק ישיר למשק המים הלאומי".
למרות העיכובים הללו, המשיכו במניב לפעול כאילו התהליך להקמת מתקן ההתפלה נמצא תחת אישור ממשלתי, זאת בכדי שלא לבזבז זמן יקר, במידה ובמקרה איזשהו משרד ממשלתי יתעשת ויתן להם את האישורים המיוחלים.
וכך הם הוציאו מכרז חיצוני לחברות להקמת המתקן. כיום קיימות שלוש חברות שהעפילו לסוף המכרז אחת, מהן אחת תבחר בסופו של דבר ליישם את הפרויקט.
זמן מקומי חושף לראשונה את שמותיהן של שלושת הפיינליסטיות במכרז: הראשונה היא חברת ג'י.אי. אס, השנייה חברת תה"ל והשלישית חברת אודיס. שלושתן פועלות בתחום סינון המים ואיכות הסביבה. ההצעות של שלוש החברות נמצאות בימים אלו בבדיקה ובעוד כחודש יפורסם הזוכה במכרז. עם סיום הבדיקה ומיד בתום ההכרזה יתחיל הזוכה בבניית מתקן ההתפלה.
בחברת מניב שמים את האצבע המאשימה על אגף הים והחופים אבל את הסיבה האמיתית הם יכולים רק לשער. במניב סיפרו שהרבה פעמים נשמעה הטענה שראשון לציון רוצה להיות מדינה עצמאית ויכול להיות שיש מי שלא אוהב את זה.
אבל מבחינתם בסופו של דבר צריך לזכור שהמדובר באינטרס של לאומי יותר מהכל. "יש משבר מים יש בחורה שמתקלפת בפרסומות ויש שלטים מפחידים הכל כדי שנחסוך במים. אז הינה אנחנו מציעים פיתרון שלא יעלה לאף אחד דבר" אמרו במניב.
" היום אנחנו לא יודעים שיש עוד דרישה למניב שהיא לא השלימה למעט אישורים כללים שיעשו תוך כדי. החלטנו לפני מספר חודשים שלא נותרה לנו ברירה אלא להוריד את הכפפות. מכיוון שיש לנו הרבה אינטראקציה עם המשרד לאיכות הסביבה היינו עדינים ועשינו כ מה שביקשו וניסינו לראות את התמונה הכללית.
"אבל היום אנחנו במצב שבו השקענו הון תועפות של כסף, בכל הכבישים למפעל כמו מתחת לרכבת הקלה וכביש431 כשבנינו צינורות מתחת. 12 מיליון שקל הושקע אבל מעבר לזה ואנחנו חושבים שפרויקט לאומי לטיהור בארות, זהו דבר שכל עיר ששוכנת ליד הים צריכה לעשות זאת. אין שום סיבה שבמקום שבו יש גם בארות וגם ים לא ינצלו את המים הללו".
מהמשרד להגנת הסביבה לא נתקבלה תגובה.
נא להמתין לטעינת התגובות
