במקלט בברזילי: נשים מאשקלון לצד נשים מעזה
במקלט מרפאות החוץ של בית חולים ברזילי באשקלון, שוכבות זו לצד זו נשים מאשקלון ומרצועת עזה. עד כמה שניתן, הן שומרות על מרחק זו מזו. את המתח אפשר לחתוך בסכין

חדר מיון בבית חולים. צילום: נאור רהב
שפה משותפת אין לנשים שהורדו למרתף בית החולים עקב המצב.
וגם הדעות שהן מציגות שונות לחלוטין. בזמן שהנשים מעזה ומדיר אל בלח אומרות בערבית: "נחנא בדנא סלאם"-אנחנו רוצות שלום, הנשים הישראליות משדרות מסר תוקפני ולוחמני בהרבה.
רותי נגר מסננת לעבר החולות הפלסטיניות: "אתם אשמים בבלגן, חייתם כמו מלכים ונתתם לחמאס להשתלט". אחר כך היא מוסיפה: "כואב לי לראות שמטפלים בהם והם ככה יורים עלינו".
ואכן , הנשים מעזה מרוצות מאוד מהטיפול של הצוות הרפואי בברזילי. "הרופאים והאחיות מטפלים
בנו יפה מאוד, לא משנה להם שאנחנו ערבים", אומרת אחת מהן, שבנה מאושפז במחלקה.
את המתח באוויר הדחוס במקלט אפשר לחתוך בסכין. אבל אפשר אולי בכל זאת למצוא מכנה משותף בין הישראליות והפלסטיניות-החשש שבית החולים שבו הן מטופלות יספוג פגיעת רקטה או טיל.